| נשלח ב-13/3/2008 14:41 |
 |
| |
רוצה לנקום !!!
מקווה שהשב"כ לא בעיקבותי .
אבל תכלס .מעבר לכל הספד מילולי שיעטוף את הטבח בישיבה בהסברים תורניים ,קבליים,משיחיים, ראשית גאולתיים, פוסט מדינתיים, וכל השאר .
אני רוצה לנקום את דם עבדיו השפוך.
מכיוון שאין לי יכולת לעשות זאת .
אני מתפללת שהשם יעשה זאת כי קל נקמות השם.
האם מותר לי לחוש תחושת נקמה או שמא עלי לתקן מידותי במיידי ואני אמורה להחניק רגשותי אלה
ואולי אני מוכרחה לצאת ולפעול על פי הבנתי על מנת לעשות מעשה בפועל?
האם מותר לנקום ,האם נכון לעשות זאת.
הלו שב"כ.
אתם שומעים .
מפה לא תצא נקמה. תרגיעו ....
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 15:14 |
|
| |
.
התבהרות, מה פירוש "אני רוצה לנקום את דם עבדיו השפוך" ?
האם, כפי שעולה מדבריך, לו יכולת, היית רוצה לנקום בעצמך? במו ידייך?
נניח שהתשובה לשאלתי זו היא חיובית.
במי היית רוצה לנקום?
הרוצח עצמו, כידוע, אינו יכול לספק לך את יצר הנקמה, אלא אם כוונתך לגשת אל קברו הטרי, איפשהו בקצה שורה כלשהי בבית קברות מסלמי כלשהו, לנפץ את מצבתו, לגרור את גופתו החוצה, ולבצע בה את זממך - להשיב נקם.
אני מנחש כי התעללות בגופה לא היא הדבר שיספק את יצר הנקמה שלך.
הבאים בתור, אם יורשה לי לשער, יהיו בני משפחתו.
מה ברצונך לעשות? האם את מתאווה לקולן של עצמות מתנפצות? האם חפצה את להטיח את ראשיהם אל סלעי ירושלים ולהאדים את לובן סלעי הגיר? לקיים בהם את דברי נעים זמירות ישראל, אשרי שיאחז וניפץ את עוללייך אל הסלע?
דם על כפות הידיים, חתיכות עור קטנות מתחת הציפורניים, שלולית דם ונוזל שקוף, לדעת כיצד נראה המוח מבפנים?
(דם על כפות הידיים. להציג את כפות הידיים האדומות בפני הקהל המשולהב. תמונה מוכרת מאיפשהו... )
המשוררת הערביה פדוה טוקאן כתבה פעם כי היא רוצה לאכול את כבדם החי של אויביה. בכך, היא כיוונה למנהגים שנפוצו אצל בני קדם הברבריים. ההיסטוריה הערבית יודעת לספר על "הינד אוכלת הכבדים" - שכך נהגה בשדה הקרב כלפי אויביה.
אינני מניח כי תרצי לממש את שירה של טוקאן באופן מעשי, זה הרי ממש לא כשר. אבל לכך את מתאווה? מין חשק חזק כזה, דגדוג בקצה האצבעות לחוש את הכבד החם, הפועם והלח מדם, של אימו של הרוצח? לראות ממרחק של כלום את העיניים כבות? את זיק החיים יוצא? האם אינך אומרת איני אפשי, אלא מה אעשה ואי אפשר להכשיר כבד?
אבל בעצם, למה רק משפחה? אולי יבז בעינייך להרוג אותם בלבד, ואת רוצה להשמיד להרוג ולאבד את כל עם הרוצח?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 15:18 |
|
| |
שאלתי את ר' גדליה נדל, למה אנו מתפללים על נקמה (בתפילת אב הרחמים, אבינו מלכנו ועוד), מה יצא לנו מזה? הוא ענה לי שהשאלה היא שאלה טובה, אבל צריך לדייק, אין אנו מתפללים על נקמה גרידא, אלא נקום "לעינינו". והוא משום שלאדם יש תחושה שהקב"ה מנהל את העולם בצדק וכשאין צדק האדם מרגיש שהקב"ה לא נמצא בעולם. ע"כ אנו מתפללים נקום "לעינינו" וכו', שאנחנו נראה שאכן יש צדק בעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 16:09 |
|
| |
מואדיב
עוד כמה תיאורים צבעוניים,
אם אפשר בבקשה,
זה נחוץ, כדי להבהיר לפנימסטיות מדוע אינם חייבים בקריאת זכור,
ובמלחמת עמלק.
ולעצם השאלה, למה שיהיה מותר, הוא עשה לך משהו באופן אישי?
(לבד ממה שמואדיב ענה, שאין לך מישהו ישיר לנקום בו)
עוד, המהות של נקמה שייכת, רק במי שהוא שייך לאותה מערכת שבה את נמצאת,
כיון שענינה הוא כבוד,
אין רגש נקמה בבע"ח או דוממים,
לכן, מי שמבין שהוא אינו באותה מערכת של ערכי אנוש איתם,
אין לו רגש נקמה כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 17:00 |
|
| |
עד כמה שידוע לי (ממה שאני זוכר מדברי הרמב"ם בתחילת הלכות רוצח), דין גאולת דם בתורה חל רק על הרוצח עצמו ולא על משפחתו. אילו הרוצח היה נשאר בחיים, הייתה מצוה על קרוביהם של הנרצחים להרוג את הרוצח. במקביל, היתה מצוה על הציבור להגן על הרוצח מפני גואלי הדם עד למשפט, ורק אם הוא נמצא אשם במשפט, לאפשר להם להרוג אותו.
אמנם, בימינו לא נהוג לקיים מצוה זו - קרובי הנרצח אינם הורגים את הרוצח, וגם הציבור אינו הורג את הרוצח, וצ"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 17:16 |
|
| |
מואדיב,
תודה.
אראל,
צ"ע??? צ"ע????
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 17:26 |
|
| |
אראל,
איזה צ"ע ? בימינו לא נהוג?
בגאולת דם יש משום עשיית צדק, אולם היא אסורה על פי ההלכה, כי תחת המסווה של המילה "צדק" יכולה להשתחרר נטייתם של אנשים מסויימים לרצוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 17:29 |
|
| |
צודקת,
לא צריך עיון.
ברור כמה זה רע.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 17:34 |
|
| |
אוי עד כמה קריאה לרחמנות יכולה להיות אכזרית.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 17:36 |
|
| |
וכמה קריאה לאכזריות יכולה להיות רחמנית...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 17:38 |
|
| |
.
אמיר חוזה,
שמא תאיר את עיני ואחזה גם אני:
היכן ראית כאן קריאה לרחמנות בדיון הזה?
רחמנות?
דם, ואש, ותמרות עשן המסתלסל לו לאטו מבין נחיריים.
אין עשן בלי אש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 18:04 |
|
| |
יש להבחין בין רצון לנקום לבין אפשרות לנקום. גם אם הרצון לא מתממש, השאלה היא האם זה לגיטימי. יתר על כן, בהחלט יש במי לנקום (משתפי פעולה, מחבלים אחרים וכדו').
אגב, בתורת המשפט כאשר עוסקים בענישה מדברים גם על הרצון הלגיטימי לנקמה (של החברה ושל הנפגעים). אחת ההשלכות לזה היא ההבדל בענישה בין פשע שהצליח לפשע שלא הצליח. אם העונש היה רק תגובה על מעה מרושע, או הגנה על החברה מפני פושע פוטנציאלי, היה עלינו להעניש את מי שמנסה לרצוח בדיוק כמו מי שרצח. הרי אין כל הבדל ביניהם, פרט לזה שמי שנכשל הוא גם שלימזל (חות מזה שהוא רשע). אז למה באמת יש הבדל בעונש בין ניסיון לרצח לבין רצח? ההסבר המקובל: בגלל מילוי הרצון (הלגיטימי) לנקמה.
הרצון לנקמה הוא בהחלט לגיטימי. הוא מבטא רצון שהעולם יתנהל כדין ולפי הצצדק והיושר. השאלה האם לממש זאת היא שאלה אחרת (ולי התשובה עליה לא ברורה), בגלל הסכנות הכרוכות בהתרת הנקימה.
ולגבי גואל הדם נכתבו כאן דברים לא מדויקים, ואכ"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 18:14 |
|
| |
.
ר' מיכי, במחילה, לפגוע במחבלים אחרים זו מצווה אחרת, מה הקשר בינה לבין נקמה? אם הרשויות מסוגלות לפגוע במחבלים, או במשתפי הפעולה עמם, צריך לעשות זאת כדי להציל חיים, מה הקשר לנקמה? זיד הרג ונקמה ניקח מעומר?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 18:20 |
|
| |
רצון לנקימה הוא שהעולם יתנהג על פי צדק ויושר?
ואני עד היום שיננתי, "כי האדם מרגיש מאוד בעלבונותיו, ומצטער צער גדול, והנקמה לו מתוקה מדבש,
והיא מנוחתו לבדה". (מס"י פ'יא)
לא שמעתי שאדם רוצה לנקום עוול שנעשה לחברו, או לקבוצה אחרת,
מחמת רצונו שהעולם יתנהג על פי צדק ויושר,
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2008 18:27 |
|
| |
התבהרות
א. האם תחושת הנקמה היא מהמידות שצריכות להיעקר?
בשבוע שעבר, בזמן הצפייה בדיווחים מהאירוע הקשה, גם התחושות שלי התערבבו עם זו של הנקמה וזה עורר אותי לחשוב עליה. לענ"ד עלינו לבדוק: האם הרצון לנקום נובע מרצון לנקום את נקמת ה'? האם זהו רצון טהור לראות את הצדק (כמו שכתב צ'אוטינג)? - ואולי כמעשה פנחס, או שמא מדובר באותו יצר שמתעורר בזמן שחברתך לעבודה פוגעת בך ולוקחת את משרתך במרמה - רק שלובש בגדים אחרים. אני משער, מתוך מה שאני הרגשתי, שמה שיכול לעזור לנו לענות על השאלות האלו היא בדיקה של סוג המחשבות והתחושות שהיו לנו באותו הזמן. האם הן הפריעו לנו לכוון את ליבנו לשמים בעת התפילה מרוב שהיינו טרודים בהן? האם אלו מחשבות שעוררו אותנו להתפלל בלב שלם את כל התפילה? האם הרגשנו כעס וחוסר סבלנות (מה שאולי מעיד שתחושת הנקם גברה על תחושת האבל ומעיד על משהו שלילי בה)? או שמא דווקא ברגעים האלה היינו סבלניים במיוחד (כראוי לאדם המרכין ראשו)?
ואולי שאלה קצת יותר חזקה לעניין שלנו: האם הרגשנו (רק בהרגשה, ודאי שלא למעשה) תחושות נקם כלפי אנשי שמאל, או גורמים פוליטיים אחרים שאולי יכלו למנוע את האירוע? אני מניח שאם היה כאן רצון טהור לנקום את נקמת ה' ודם עבדיו השפוך, היא היתה מוסבת אך ורק כלפי שהזיד במעשה החטא ולא כלפי שליחים או מנהיגים שאולי שוגים במלאכתם, והדבר האחרון שהיו רוצים הוא להביא לתוצאה המרה של שבוע שעבר.
ב. בעניין השאלה לעניין המעשה, אני מניח שלא התכוונת לשאול את השאלה הזו ברצינות. הרי ברור לך שנקמה אישית שלך, לא משנה כלפי מי, תזיק יותר משתועיל גם לך וגם לעם ישראל.
|
|
|
|
|
|
