| נשלח ב-15/3/2008 21:14 |
 |
| |
האם משקפיים הן חציצה?
השבת לאחר הדיונים הטריוויאליים על 'זכר'
ו'זייכער', לאחר שהנרוויסטים קראו ושנו את פרשת זכור בכל עגה אפשרית החל מסלסול
מזרחי ועד ה'האוו' הייקי ובדרך עוד כמה עגות וגעיות מסוגים שונים ומשונים, הועלתה
שאלה ששמעתיה עוד בעבר ואני רוצה להעלות אותה לדיון: האם משקפיים מהווים חציצה בין
עין בעל הקריאה ובין הס"ת?
השאלה הנ"ל היא נפ"מ למצוות
הראיה בכללותן ולדיני עדות וכד'. אם יתברר שעדשה מהווה חציצה, יתכן ועדויות יפסלו למפרע.
מערכת הראיה פועלת ע"י
פוטורצפטורים (קולטני אור) הנמצאים ברשתית העין, קימור עדשת העין ממקדת את זווית
האור (ומבצעת היפוך לתמונה הנראית) וכך הפוטורצפטורים מקבלים את קרני האור בצורה
ממוקדת.
כאשר עדשת העין נפגמת היא לא ממקדת את
האור בצורה מדוייקת ואנו נזקקים לעזרת משקפיים או עדשות מגע כדי למקד את קרני האור
בצורה מדוייקת וחדה.
יוצא א"כ שזווית המיקוד משתנה –
אותן קרני אור שנקלטות ע"י הפוטורצפטורים במערכת הראיה אינן קרני האור
הטבעיות, אלא זוויתן הושפעה ושונתה בגלל עדשת המשקפיים. מה זה שונה ממראה ששוברת
את קרן האור ומחזירה את אותה קרן האור חזרה, האם שינוי זווית בקרן האור מ180 מעלות
ל 150 מעלות (אני משער בערך את שינוי
הזוית בין קרן האור הפוגעת בעדשת המשקפיים ומשנה זווית בין העדשה לעין) שונה מהטיית
קרן האור ב360 מעלות (או פחות אפילו במראה קמורה)?
טענה נוספת שהועלתה, שבראיה דרך עדשה לא
רואים את המציאות אלא רואים את השתקפות המציאות בעדשה, כמו שבמראה לא רואים את המציאות
אלא רק את ההשתקפות המציאות בראי. השוני בין מראה ובין זכוכית היא רק זווית קליטת
קרני האור – בזכוכית שקופה הצופה רואה את ההשתקפות שמעבר לזכוכית בצידה השני,
ובזכוכית אטומה או בכל השתקפות, הצופה רואה את ההשתקפות מהצד שלו בגלל שבירתן של
קרני האור וחזרתן אחורנית.
_________________
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 21:19 |
|
| |
הערה: בכל דיון הלכתי מהסוג הזה, צריך לזכור שגם אם משקפיים מהוים חציצה, יתכן שהטעם לכך שהם מהוים חציצה הוא טעם מסויים, שאינו שייך במקרים מסויימים. בערך כמו הסיפור עם הקידושין והגירושין שדנתי איתך עליהם באשכול על חתונה אזרחית.
תמיד צריך לדעת לבחון את הנושא גם בעיני ההיגיון.
עד כאן הערתי, שאע"פ שאין בה ממש נפק"מ למעשה בדיון, אני רואה בה חשיבות כדי להבהיר שאפשר לחשוב גם בהלך מחשבה אחר, שאינו פסול, והוא יכול להעשיר את עולמו של האדם, גם, ובהרבה, עולמו התורני.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 21:34 |
|
| |
שבירת אור (light refraction) מתרחשת כאשר אור עובר מתווך אחד לתווך אחר, למשל כאשר אור עובר מאוויר לזכוכית או כאשר אור חודר מהחלל לאטמוספרה של כדור הארץ
לכן גם עדות על הלבנה לא תתקבל כי ראו את קרני האור רק אחרי שהם התעקמו, וכן צה"כ וכו'
אם התקבלה עדות שראו מת במים לא יוכלו להתיר עגינותה של אשתו כי לא ראו אותו עצמו.
ועכשיו ברצינות:
מה שיותר קשה זה, מי אמר שראיה במראה לא מספיק?
אני מחכה כבר שיבא מישהו ויקליש שזה הצורה הנורמלית וכו' וכו'.
 
הערב בקידוש לבנה ראיתי מישהו שמוריד את המשקפיים, כי כתוב להביט בלבנה קודם שיברך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 21:39 |
|
| |
כמובן שאין לאשכול זה קשר לנושא הנדוש של שמיעה ברמקול. כי גלי האור שמגיעים לעין אחרי ששינו כיוון, הם אותם גלי אור. משא"כ גלי הקול של רמקול, שזה גלים חדשים.
לדעת הרב ויא גם זכוכית מגדלת נחשב לראיה. ואכה"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 22:03 |
|
| |
אוסטרקן,
דעת הרב ויא שבסוף דבריך איננה רלוונטית לעניין חציצה.
(מה הקשר בין ראיה לענין מציאות תולעים לבין חציצה לדבר שנניח שיש דין לראותו?)
ראיה מפורשת שמשקפיים אינם חציצה לענ"ד יש מהסוגיה בברכות ספ"ג של ערווה בעששית.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 22:11 |
|
| |
ישנה גישה שרמזתי עליה כעל קלישאה שכל דיני התורה, אינם נקבעים ע"פ מעבדה אלא ע"פ החיים הנורמליים. ולכן אם לעין אנושית לא נראה נקודה שחורה באתרוג, אין צורך להסתכל בז"מ. וה"ה לתולעים שידועים רק לאנשי מעבדה לא נאסרו כמו שלא נאסרו החידקים אלא רק למה שנראה לאנשים נורמליים והשאלה היא רק אם משקפיים גם נהפך ל'נורמלי'
_____________
עוצר כאן
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 22:15 |
|
| |
לגבי קידוש לבנה, יש שערי תשובה מפורש באו"ח סימן תכו, שכותב שאין צורך להוריד משקפיים וזה לא נחשב כחציצה, ע"ש.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 22:34 |
|
| |
זוהר
הרי זה פסוק מפורש- רק בעיינך תביט, מה השאלה אם כך.
עכשיו ברצינות, היום בעידן האינטרנט ו וועידות הוידיוא, עלתה שאלה, האם גט שנכתב ונחתם מול המצלמות און ליין, יכול הרואה להעיד בפני נחתם!
בשו'ת יש התיחסות לפסיקתו של הרוגצ'ובר, בעניין השימוש בראי, כלומר אם העד ראה בראי את החתימה, עד כמה שזכור לי הרוגצ'ובר מתיר וראיתו מהתורה,
כלומר הראי וזכוכית אינה חציצה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 22:45 |
|
| |
יתכן שעדות זה נושא אחר לגמרי, כי רמת הודאות שיש לעד שראה בראי, שווה לרואה ישירות. וזה מה שצריך בעדות.
ולכן גם שראו שלשה כוכבים במוצש ע"י ראי זה מספיק, כי יודעים שעכשיו לילה.
השאלה היא במקרים שצריך ראיה, [כגון אסור לקדש עד שיראנה אם מועיל משקפיים.  ]
כגון בנדון דידן שגם מי שמכיר את הקריאה בע"פ, צריך לקרא מתוך הכתב ואין הראיה רק כדי שידע מה לקרא.
_____________
עוצר כאן
תוקן על ידי otsercan ב- 15/03/2008 22:46:26
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2008 23:01 |
|
| |
מיכה ועוצר כאן,
ברור שהגישה הרגילה - וסביר שיופיע כאן הרב מיכי ויכה על קודקודי שחז"ל לא חישבו את מעלות הזווית של שינוי קרני האור - היא להסתכל מה דרך בנ"א לקרוא ראייה ומה השתקפות - למשקפיים מקרי ראייה ולמראה השתקפות. כך מסתבר גם לי, אבל אני חושב שעדיין יש מקום לדון בנושא מכיוון שבזמן חז"ל לא היה שימוש במשקפיים ולכן לא דנו בנושא.
עוצר כאן,
טענתך לגבי שינוי תוואי הקרן מהלבנה עד כדור הארץ אולי נכונה אך ודאי שאין זה נפ"מ הלכתית, כי אין שום אפשרות לראות את אור הלבנה ללא שקרני האור יפגעו באטמוספירה וכו'. לעומת זאת לגבי מת בתוך מים הרי זה ממין שאלת האשכול - האם יוצאים בקריאת זכור כאשר מים מבדילים בין ספר התורה ובין הקורא?
יעקב,
ברכות כה:
"אמר רבא צואה בעששית מותר לקרות קריאת שמע כנגדה ערוה בעששית אסור לקרות קריאת שמע כנגדה צואה בעששית מותר לקרות קריאת שמע כנגדה דצואה בכסוי תליא מילתא והא מיכסיא ערוה בעששית אסור לקרות קריאת שמע כנגדה ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא והא קמיתחזיא"
לא הבנתי מהיכן ראייתך, הרי זה לא שונה מתמונה של ערווה ואלו הם דברי הגמ'.
מ. קאהן,
שערי
תשובה סימן תכו
"ועיין
בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קכו לענין לראות בחציצה ע"י בתי עינים
שקורין ברילין שהביא שם דברי הדב"ש וכ' דאין ראיה מההיא דר"ה דמיירי שלא
ראה אותה בעובי הרקיע, אבל הרואה דרך עששית לרקיע ורואה הלבנה הוי ראיה ממש ומברך
ואולי הדב"ש מיירי שלא ראה רק תוך האספקלריא או מזכוכית ולא בעובי הרקיע ממש
ולענ"ד ודאי דבהכי מיירי שאז יש שייכות לו' שמא הוא עיגול עב לבן אבל כשרואה
דרך חלון לרקיע ורואת צורת הלבנה ברקיע דרך הזכוכית ליכא למיטעי כלל ונראה פשוט
דמי שרואה ע"י בתי עינים שהוא יכול לברך אפילו אם קמו עיניו מלראות בלא בתי
עינים שהרי למהרש"ל אפילו סומא יברך, ואף שבדב"ש כתב שיש לפקפק בראיותיו
מ"מ אין חולקין עליו ואם רוצה לקדש דרך חלון ויוכל לפתוח החלון יש לעשות כן
לכתחלה כדמשמע מעובדא דרש"ל:"
נ"ל שא"א להוכיח מכאן למקומות אחרים, אלא לקידוש הלבנה בלבד וכפי שכותב "אפילו סומא יברך", וגם כותב שלכתחילה הוא לפתוח את החלון.
ירוחם,
אינני מכיר את דברי הרוגוצ'ובער הללו, אשמח אם תעלה ציטוט או תביא מקור.
ולגוף הדברים, נ"ל שצריך לחלק בין מצוות שהראייה עצמה היא המצווה לבין מקום שהראייה מביאה לידיעה. בעדות על חתימת גט העדים צריכים להעיד על החתימה (הבאת את דברי הרוגוצ'ובער לגבי עדות בפני נכתב ובפני נחתם ולא בעדי קיום) שהיתה כזו, אבל עדות לקיום הגט יתכן שלא תועיל ללא ראיה ישירה. כ"כ בקריאת התורה שיש מצווה לקרוא מתוך ס"ת שאם השימוש בספר הוא רק לידיעת המילים הלא ניתן לקרוא גם מתוך חומש רגיל.
כמובן שנושא האשכול הן מצוות שהראיה היא חלק מהמצווה ולא באנו לדון שהראיה דרך משקפיים היא שקרית.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2008 07:11 |
|
| |
זוהר,
היא גופא. ""ולא יראה בך ערוות דבר" אמר רחמנא והא קמיתחזיא.", מכאן שראייה בעששית שמה ראייה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2008 08:18 |
|
| |
יעקב,
זו היא ראיה של ערווה, אך לא בהכרח שהערווה הנראית היא הערווה המציאותית, הפיזית, אלא זו השתקפות אבל ההשתקפות עצמה יוצרת מראה חדש של ערווה וזו היא הערווה ש"קמיתחזיא". כמו שכתבתי לך יתכן וזה כמו תמונה של ערווה וזה מספיק בכדי לאסור ק"ש מולה.
האם קריאת פרשת זכור מתוך תמונה של ס"ת מוציאה יד"ח?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2008 23:43 |
|
| |
שח לי ידיד שהסטייפלער היה נוהג להסיר את משקפיו בשעה שלמד, מפני שהן חוצצות בינו ובין התורה.
האם נכון הדבר, והאם עניין החציצה (אמנם לא ההלכתית אלא ב'הרגיישים') היתה הסיבה לכך?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2008 10:22 |
|
| |
זוהר
גם כשלמד תוספות ורש"י? או שהוא לא היה צריך לקרא את האותיות הקטנות? של ההגהות
בעניין הצפנת פענח . לא מצאתי את המקור, אבל אני זוכר ששמעתי את זה בשעור מהרב י. וינברג ר"ם בישיבת שפת אמת בזמנו.
רציתי להתקשר אליו- אבל שמעתי שהפך לרבי, ואותם לא מטרידים בענייני לימוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2008 13:46 |
|
| |
לשאלת המקור בצפנת פענח:
שו"ת "צפנת פענח" מהדורת וורשא סימן יג עמוד ז טור ב.
מראי מקומות רבים לפוסקים הדנים בשאלה אם משקפיים מהווים חציצה, באנציקלופדייה הלכתית רפואית (שטיינברג) ח"ה ערך עיוור עמוד 221 הערה 154 , ובמאמרו בתחומין ג עמוד 226 הערה 411.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 19/03/2008 13:55:18
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2008 16:42 |
|
| |
איך הסיפור הזה של רבי נחמן, מחפשים את האוצר בבודפשט מתחת הגשר, כשהאיצר בבית.
אני מחפש את הצפנת פענח בספרים, כשהצפנת פענח כאן בבית.
|
|
|
|
|
