בעוד יום או יומיים אלך לספר הקבוע שלי כדי שיקצץ מעט מבלוריתי מקדימה, יקל מהשערות מאחור, ויסמן בתער "פס" ישר לאורך העורף.
לאחר מכן יסרק את הפוני מלפנים, ימשוך אותו הצידה ויסמן "שביל" משמאל; יתן לי להסתכל בראי אם הכל לשביעות רצוני, וכאן אפרד ממנו עד ערב שבועות, כשאני נכנס אליו באמצע רק כדי שיחליק שוב בתער את ה"פס".
כשאחכה בתור במספרה, לא אשתעמם; אולי אכתוב בפורום דרך הסלולרי, אך באוזניי תעלינה כל העת צווחות המון ילדים, שאבותיהם הצדיקים מביאים אותם כדי להקריח את ראשם לקראת החג.
על ה"תספורת" לבניהם של יראי-שמיים אלו לא יצטרך הספר לעבוד כה קשה, כמו על תספורתי שלי.
ביד קלה יעביר על גולגולותיהם את המכונה שלו, ותוך דקה יבהיקו ראשיהם החסידיים כלבנה במילואה, עם "קרחת 000".
כי אכן כן, רובם של אומללים אלו שייכים לפלג החסידי, מארל'ך וסאטמערים עד גור, וויז'ניץ ובעלז; אליהם ילוו גם מעט מן הפלג הליטאי - בריסקער, חזונאישניקים, פרושים ירושלמיים, ושאר מרעין-בישין כיוצא בהם.
כל האדוק מחברו, מקריח מחברו, כי "צ'ופים" ובלוריות הרי שייכים רק למאדערנער, ואילו סימן מובהק ליראת-שמיים ואדיקות בתורת א-לוהים - גולגולת מוקרחת למשעי.
תיכף תגידו לי: הרי יש גם חילוניים רבים המתקרחים, ומישהו אולי יזכיר אפילו את הזמרת המטורללת ההיא שהתקרחה תמורת מליון שקל.
יפה מאד, וכאן ההבדל הקטן:
החילוניים המתקרחים כולם מבוגרים, ואת קרחתם עשו מרצונם. רובם כדי להקדים רפואה למכת הנשירה הטבעית (ולאלו ברצוני להמליץ על "פרופסיה", אך בל אסטה מן הנושא), ומיעוטם מתוך שיגעון גרידא.
לעומת זאת, האם ראיתם פעם ילד חילוני מוקרח, מלבד חולי סרטן ר"ל?!
אין אף ילד שפוי, חילוני או חרדי, שהיה בוחר, לו התאפשרה לו הבחירה, בקרחת.
ומה אתם חושבים: הילדים החרדיים האומללים הללו אינם חולמים בסתר ליבם על תספורת פוני או פטריה, כמו לשכן החילוני/ליטאי מודרני ממול?!
זכורני את חברי מהישיבה, קארלינער עם שיער בלונדי, שסיפר לי כי ביקש פעם מאביו - שנהג להקריחו בביתו - שיעמיד פעם את המכונה על מס' 2, והאב הבטיחו למלא בקשתו. אך כשהגיע למעשה, הקריחו האכזר כרגיל, וטען שהמכונה החליקה לו...
אם תשאלו חרד כזה על הסיבה להתעקשותו על ההקרחה, מסתמא יהמהם באוזניכם משהו מהקבלה על ה"קליפות" הנאחזות בשערות, וכיוצא בכך.
לא אתווכח עם בעלי-סודות אלו, אך ברצוני לעסוק בשאלה:
האם מאז ומעולם היה כך?!
גם בימי בית שני, למשל, או בימי בית ראשון, נניח, היו העברים הקדמונים גוררים את ילדיהם חסרי-הישע בערבי חגים אל הגלב, למען כערם והקריחם "לכבוד יום טוב"?!
*
תנן בפ' מי שאמר בנזיר דף כ"ח ע"ב:
האיש מדיר את בנו בנזיר וכו', מיחה או שמיחוהו קרוביו וכו' החטאת תמות וכו'.
ובגמרא שם: לא מיבעיא בנדרים דלית ליה ניוול אלא אפי' בנזירות דאית ליה ניוול וכו', אלא לר"י בר חנינא אמר ר"ל, כל כמיניהון קרובים דאמרין ליה לא תיגמריה מצוות?! קסבר: כל חינוך דלא חשיב לא ניחא ליה, ופירש"י: כגון חינוך דנזירות דבזיונא הוא דקא מגלח ראשו, לא ניחא ליה לבריה, ומשו"ה יכולים למחות, עכ"ל.
שומו שמיים!!!
הרי כאן אין המדובר אפילו בהקרחת הילד באופן קבוע, כפי שעושים החרדים הללו; הרי זו הקרחה חד-פעמית בסוף הנזירות, ואף לא סתם הקרחה של חולין כדרך מתחסדי זמננו, אלא הקרחה שזוכה על ידה האדם בכמה עשה ול"ת של נזירות, המצווה שעל המקיימה כתב הרמב"ם דבריו הנוראים בסוף הל' נזיר ששקלו הכתוב לנביא, שנ' ואקח מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים!!!
ואף על פי כן, עם כל זה, קובע התלמוד לדין פסוק שהילד רשאי למחות, ומה הטעם?!
"משום דבזיונא הוא, דקא מגלח ראשו", ועד כדי כך שלא רק הילד עצמו יש לו למחות, אלא אפילו קרוביו, ואין לאב שום טענה מצד מצוות חינוך, כי לדעת חז"ל, חינוך כזה המסב בזיון, צער וניוול לילד, הריהו "חינוךדלא חשיב"!!!
מה דעתכם:
אם בזמננו אנסה לתבוע בבית-דינו של ניסים קרליץ את בן-דודי החסיד, המקריח באכזריות את ראש בנו האומלל, האמנם אקבל סעד מדין "או שמיחוהו קרוביו"?!
או שמא אטעה אם אטען שהחרדים דהיום הם כת חדשה, קריקטורה מעוותת, מוטציה חולנית, של היהדות ההיסטורית?!
ובפ' החובל בב"ק דף פ"ו ע"א:
אלא הכא במאי עסקינן כגון שגילחו וכו', שבת - דהווה מרקיד בי כובי דבעיא מחוי גוני ארישא וכו', בושת - אין לך בושת גדול מזה!!!
כן, כן, לדעת חז"ל, שכנראה לא זכו לגילויי חכמת החבלה על הקליפות הנאחזות בשיער, הקרחת הראש -
"אין לך בושת גדול מזה"!!!
"אין לך בושת גדול מזה"!!!
"אין לך בושת גדול מזה"!!!
ועד כדי כך שהמזיק נותן את הדין בפלילים, בעוד בבית-דינם של מתחסדי זמננו, מן הסתם היה הניזק עוד מחוייב מדין יורד לשדה חבירו לשלם למקריחו את שכרו על ביעור ה"קליפות" מראשו, כמו בסיפור על אליעזר עבד אברהם בבית-דינה של סדום.
וכדי שלא יטען איזה שוטה ש"גילחו" בפ' החובל קאי על גילוח הזקן (והרי אצלם אלו שני יסודות הדת: זקן-תיש וחלב-עכו"ם), העתקתי גם את "דבעי מחוי גוני ארישא", והרי ברור כי דווקא בצ'ופ המשוקץ עסקינן.
זהו לגבי זמן בית שני; אבל הבטחתי לבדוק גם מה היה בזמן בית ראשון.
נו, באמת לא צריך לעבוד לשם כך קשה, אם כשהנערים רצו להתבדח קצת להתבדח על חשבון אלישע, לא מצאו שובבים אלו מה לצעוק לו, מלבד:
"עלה קרח, עלה קרח"!!!
גם אלישע, מסתבר, לא השתייך לא לפלג החסידי ולא לבריסקער/חזונאישניקים, ולכן כה נעלב, ובפרט שגם "פרופסיה" לא היתה אז, עד שבפחות מפוגרום רצחני של ארבעים ושניים ילדים הנגרסים במיתה משונה בשיני הדובים, לא מצא פורקן לזעמו.
בטקסט נוסף מתקופת הבית הראשון, "שיר השירים", מוצאים אנו בתוך תיאורו של הבחור היפה:
"ראשו כתם פז, קווצותיו תלתלים שחורות כעורב".
על הזקן, אגב, לא מצאתי שם כלום.
מעניין מאד, למה לא לקח לו בעל שיר השירים לדוגמן איזה חסידון ירא-שמיים, עם קרחת וזקן-תיש, ובחר דווקא בצ'ופניק השחרחר הלזה?!
בזמן בית ראשון, איפוא, היו לכולם צ'ופים, וגם בזמן בית שני, ואפילו בזמן התלמוד; האם באמת התחילה אופנת הקרחת המבחילה הזו לחדור אלינו רק בהשפעת הקבלה?!
אודה למי שיברר זאת!!!
אבל בינתיים יש לי גם הצעה מעשית.
* בימים אלו מדובר על כינוס דחוף של הכנסת בתוך הפגרה, כדי לתקן את חוק החמץ שנפרץ בפסקה של אותה מרשעת, בר-אשר-צבן-קוקוריקו, ששבוע בלי לחמניות הוא יותר מדי בשבילה.
אכן, דבר חשוב; אך לדעתי, באותו הכינוס עוד יותר חשוב יהיה להעביר גם חוק דחוף נוסף.
אני מציע את ה"חוק לאיסור הקרחת ראשי ילדים התשס"ח - 2008", אך מצידי לא אכפת לי אם יתקבל הדבר גם בתור סתם תיקון לחוק-העונשין.
וכך ייאמר בחוק החדש:
א. המקריח ראש בנו שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים ואינו חולה סרטן, הרי זו תקיפה, ודינו כאמור בחוק העונשין.
ב. הקרחה לענין זה - כל תספורת במכונה פחות ממס' 4.
עם כל הצעת-חוק מגיעים גם דברי הסבר; נראה לי שעד כמה שצריכים דברי ההסבר לכלול גם התייחסות למקורות הרלוונטיים במורשת ישראל, החומר כבר מוכן.
*** במידת האפשר, נמחקו ביטויי גנאי על ידי מיימוני
תוקן על ידי עצכח ב- 23/03/2010 07:59:44
נשלח ב-23/3/2010 08:12
מוציגן
יש להקפיד על לשון נקיה.
התלבטתי מאד אם למחוק או להשאיר. אבל, סוף סוף, יש כאן כמה שאלות מעניינות בדבריך.
א. איך נתפסת קרחת בעיני בני אדם בתקופות שונות בהיסטוריה? האם זה גנאי או יתרון?
ב. האם ניתן להחיל מערכת ערכים אסתטית או אחרת על עשית קרחת?
ג. האם להורים זכות לכפות צורת תספורת, לבוש וכיו"ב על ילדיהם?
ד. איך התפתחה צורת התספורת, או ההתקרחות, בת זמננו בחלקים של המגזר החרדי.
ה. כל השאלות האלו מעניינות, וכמובן יש להבדיל בין טעם אישי לבין קביעות גורפות שאמורות לשקף תובנות אסתטיות.
עקב מיעוט הזמן, אני מסתפק בהערות קצרצרות:
א-ב. כמדומה שקרחת מקובלת לא רק בעם ישראל במגזר החרדי בתקופה המודרנית. האם זה לא קיים אצל הבודהיסטים?
כלומר, קרחת, כמו דוגמא נוספת בתרבות האנושית, היא גם ענין של גיאוגרפיה.
יותר מכך, כאשר הכל או הרוב בחברה שלי מסתפרים קצרצר או מקרחים את עצמם, סביר שהילד דווקא ירצה להיות דומה לאחרים, לאביו ולאחיו וכיו"ב.
ג. כמדומה שיש להבדיל בין צורת לבוש ותספורת, שהיא בדרך כלל ענין תרבותי, לבין הזכות או החובה לכפות אותה על אחרים. הכופה צורת לבוש ותספורת חריגה על אחרים פוגע בהם, ועל זה נאמרו דברי חז"ל שהבאת. אבל המקרח את הבודהיסט, אפשר שבאמת ייחשב כיורד לשדה (או לראשו) של חבירו שלא ברשות. ואם עמד להסתפר בלאו הכי, תהיה לו, לפחות על דרך החידוד וההומור, תביעה כספית...
יש להוסיף את החסכון הכספי כאשר ניתן לספר את הילד או המבוגר בבית בקלות. ועבור משפחות דלות הכנסה, זה שיקול.
יש לשער שאכן אמונה במשמעות שיש לייחס לשערות הראש מול הזקן באמונות שונות מתחום הקבלה השפיעה על מגזרים שהקבלה מהווה עבורם שיקול בקביעות צורות התנהגות.
כלומר, אילו היינו סבורים ששערות הראש הן גורם שמסכן את בעליו ואת הסביבה, כיון שהוא מושך פגיעה מקרינה קוסמית או משהו בדומה לכך, היינו מסכימים שמי שאינו מתקרח ומקרח את ילדיו, חוטא. כך גם כאן.
הטענה נגד המאמינים בכך היא שהם טועים באמונתם. וזה מעביר אותנו לשאלה אחרת: כיצד יש לנהוג במי שטועה באמונותיו, לפי דעתי המבוססת היטב (או לא).
ה. העלבות וכתיבה מושחזת ופוגעת כמדומה שאינן מועילות.
נכתב בקיצור רב מדי בידי מיימוני.
הכותב אינו רואה מעלה בקרחת, כיון שלא השתכנע בנכונות האמונה הקבלית בחשיבותה. עם זאת, הכותב מכיר בכך שיש מיגבלות על התערבות בחיי אחרים. כמו כן, הכותב מכיר בכך שבני אדם, וילדים במיוחד, רוצים להיות דומים לבני גילם. כמו כן, הכותב זכה לשמש כאן כאחראי לתקינות הכתיבה על פי כללי הפורום, ורק מיעוט הזמן אינו מאפשר לו למלא את חובתו האזרחית הלזו.
נשלח ב-23/3/2010 08:35
האם ראית אי פעם ילד חסידי שמסתרפ שעיר? מסכנים ילדי החילוניים שכופים על ילדיהם נורמות של תספורות שעירות ומגעילות, שלא כמו קרחות נוצצות ואלגנטיות של אחב"י מאנ"ש.
נשלח ב-23/3/2010 09:06
גם מאופנה עושים עניין?
שאל אדם את הגרשז"א ז"ל אם לכבוד בקור הנשיא במוסדו בספירת העומר יכול הוא להתגלח. היתמם הגרשז"א ושאלו – למה להתגלח? כי זה יפה ומכובד - היתה התשובה. ואני איני יפה ומכובד – הוסיף הגרשז"א להיתמם.
נשלח ב-23/3/2010 18:45
הגרשז"א היה איש יפה וחמוד, אבל יש אנשים שהזיפים מכערים אותם, מה לעשות.
ונוסיף כאן את דברי תדהמתו של שמעון הצדיק, אחר שהכיר ילד מאדערני וקווצותיו סדורות תלתלים, ובסופו של דבר גילחם, שאל שמעון הצדיק: בני מפני מה ראית לגלח שערך זה הנאה? (נדרים) ועתה לך עמוד על מספרתו של שמעון ברח' השומר, ושאל כל יוצא ובא: 'בני, מפני מה ראית לגלח שערך זה הנאה'????
נשלח ב-24/3/2010 08:43
אמאי
1. לטעמך היה יפה
2. יש היום אופנה של גילוח הראש לגמרי. לטעמם זה יפה וחלקו של גדולי התנאים....(בדר"כ זה לא עוונם הגדול ביותר...)
נשלח ב-24/3/2010 15:30
יש גם את השאלה אם הכהנים היו מתגלחים 0 וכן בסוגיא של תגלחת לפני חול המועד
נשלח ב-2/4/2010 01:18
לגלח ראש של ילד זו התעללות כי הילד לא רוצה(כשמתבגר ומבין) ולדעתי זה מנהג רע שצריך להפסיק וגם על הבוקסות: הרי הילדים האלה יותר מחציים כשמגיעים לגיל הטיפשעשרה מתקלקלים(או מתמרדנים) לא חשבו פעם לשנות ולא להקצין שהרי הקצנה גורמת להתנגדות
נשלח ב-2/4/2010 01:35
בס"ד אני מימי לא ראיתי חרדים שמתגלחים למשעי כמו שנאמר כאן ונראה לי שזו הקצנה לאומת זאת ראיתי שאכן חסידים נוהגים להסתפר מאוד קצוץ אבל לא אפס... ולא הבנתי מה הוא כל כך עצבני.....ומה אכפת לו אם הם חולמים על פוני או לא?ואם אני חולם על אכילת חזיר זה אומר משהו מה לחלומות ולנו? נו טוף הרי חייב מדי פעם להתלונן על משהוא לא? והטענה המצחיקה שלו שרק מבוגרים מתגלחים לגמרי הרי היא מגוכחת ויש המוני צעירים שעושים קרחות.... ובכלל ניכר שהמאמר נכתב משנאה פנימית לחסידויות ולא ברור מדוע.
_________________
נשלח ב-2/4/2010 01:54
אני לא מתכוין לחסידים כי הרי גם אביהם הולך כך(וגם אמם) אני מדבר על חזונאישניקים
נשלח ב-2/4/2010 05:21
כנראה שלא תנאף נאמר על כותב הכותב ורבו
_________________
נשלח ב-2/4/2010 10:56
מחאה נמרצת
מוציגן! הייתי מתפנה בכדי למחות בצורת הכתיבה שלך אבל ראיתי שאתה מוחה בעצמך! אני מצטט! כן, כן, לדעת חז"ל, שכנראה לא זכו לגילויי חכמת החבלה על הקליפות הנאחזות בשיער, הקרחת הראש -
"אין לך בושת גדול מזה"!!!
"אין לך בושת גדול מזה"!!!
"אין לך בושת גדול מזה"!!!
ולגופו של ענין גם חוקי המדינה באים בכפיה ואף אחד לא טוען שזה לא בסדר או שפעם לא היה חוק שאוסר לנסוע מעל חמישים קמ"ש וכדו' וגם אם זה גורם להתמרדות (וזה אמת) אף אחד עוד לא אמר שזה לא בסדר!
אלא מה אי אפשר לעמוד מבחוץ ולחלק פקודות למי שבפנים (סליחה על ההגדרה פנים וחוץ אבל לגבי הנקודה הזאת אתה מסתכל עליהם כאילו מבחוץ) זה נראה בדיוק כפי שהאמריקנים דורשים מישראל דפוס התנהגות מסויימת בזמן שהם לא נמצאים איתנו ומתמודדים במה שאנחנו מתמודדים,
ולכן כל ההחלטות האלו צריכות להתקבל אחרי שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים להיות ומה טוב לנו ואז אפשר להחליט מה מותר להכריח את הילד ומה אסור, ואל תצעק לי שזה כפיה כי כמו שלא תתן לילד שלך לגנוב כי אתה לא רוצה שהוא יגדל פושע ואז לא תגיד שזה כפיה כמו כן כל דבר אחר שאתה רוצה שהילד שלך יהיה (כמובן בגדר הנורמה אבל בן אדם מבחוץ לא יכול לקבוע מה הנורמה)
ובקשר להתמרדות לטענת משתדלרצות קודם כל אין אפילו שליש שמתמרדים ובוודאי שלא יותר מחצי אבל נניח שכן האם לדעתך כשנותנים לילד לעשות ככל העולה על רוחו הוא גדל יותר טוב? הרי ברור שלא ילד שמרביץ גונב משתולל לא שומע בקול אף אחד יגדל פרא אדם ללא ספק! אז מה עדיף חמישים אחוז (לשיטתך) שכן יגדלו טוב או שגם זה לא?
נשלח ב-2/4/2010 13:22
מענהרך
ברוך הבא אל הפורום.
גילוי נאות: אני מסתייג מסגנון כתיבתו של מוציגן ולעתים קרובות גם מן התוכן.
עם זאת, סבורני שטענות מוטעות יש לדחות בטענות נגדיות, בהסבר שיהיה נכון ויתקבל.
העלית מספר טענות נגד, אולם יש לבדוק אם הן יכולות להצדיק את התופעה, אם אמנם היא פסולה, של קירוח ילדים.
למרות שהנושא אינו חביב עלי כלל, וחבל שהניחו לאשכול כפי שהיה, אבל זו, מצד שני, הזדמנות לברר כמה עקרונות יקרי ערך.
א. מי שנמצא בחוץ אינו יכול להבין את מי שבפנים.
אני סבור שזו טענה מצויינת, אבל יש לבדוק אם היא שייכת כאן ואם היא מדוייקת.
1. האם בני אדם מסוגלים להבין זה את זה? איך זה נעשה? אחת השיטות, אולי היחידה, (עבור מי שאינו מהגר והופך לחלק של החברה שהוא מבקש "להבין"), היא לנסות להכיר את הכללים ואת הנחות היסוד שעליהן מושתתים הכללים.
אם ננסה לעשות זאת, אולי נבין את המניע לקירוח ילדים. מדוע שלא נוכל לעשות זאת? אפילו מוציגן ניסה.
2. אולי כוונתך שבתחום הנחות היסוד לא תהיה בינינו הסכמה. למשל, שהמקרחים מאמינים בהנחות יסוד קבליות והמבקרים לא. בדיוק כפי שהבית הלבן היום מאמין שיש להעניק לפלסטינים מדינה ויש הרבה ישראלים שחושבים אחרת (גילוי נאות: כמו כותב שורות אלו, אבל רצוני מאד לא להיכנס לפוליטיקה). ניתן לברר מה הנחות היסוד גם אם אין לגביהן הסכמה.
כמה אפשר לחזור אחורה בדיון ולחפש הנחות יסוד להנחות יסוד? זו שאלה טובה. אבל החיפוש הזה, לדעתי, הוא הדרך היחידה לבדוק ולברר.
על כל פנים, עדיין המשפט "מי שבחוץ אינו מסוגל להבין מי שבפנים" אינו מדוייק. כפי שניסיתי להבהיר.
הערה חשדנית: דומני שמוציגן הוא בן אותו עולם לשעבר ולכן תוקפנותו.
ב. צריך גבולות כדי לחנך.
זה נכון, אבל האם זה מצדיק עשיית קרחת? האם לא ניתן להשיג אותן תוצאות באמצעים אחרים, או אפילו על ידי גידול צמות (דוגמא ודאי לא מתאימה ורק כדי להמחיש על דרך האבסורד)?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-2/4/2010 13:41
אם יורשה לי לציין כי התימנים בתימן וחלקם גם בארץ נהגו לגלח ראשם בתער מדי ערב שבת לכבוד השבת ולא ראו בדבר גנאי.
נשלח ב-2/4/2010 15:49
בס"ד לא דיברתי אליך "משתדללרצות" פניתי היתה ל"מוציגן" ובכלל אינני רואה פה שום התעללות...בסך הכל תספורת קצרה...מי שעושה מזה יותר רק מחפש מחלוקות בישראל(מחלוקות שלא קיימות)
_________________
נשלח ב-2/4/2010 16:11
חברה', אתם מתייחסים ברצינות למה שאיננו טעון יחס.
א) כפי שכולם כתבו, ענין זה הוא סה"כ מוסכמה חברתית ולא בעל ערך.
ובכל זאת, יש להעיר לזכתו שהוא שם לב לנקודה נכונה, זהו מנהג חדש שלא נהגו בו כל הדורות, ויש בזה תמה לשיטת הנוהגים בו (שאוחזים מעשה אבותיהם וחדש אסור מה"ת מחד, ומאידך מגלחים שערות ראשם).
