גרים בשבתות ובחגים

את כל האזרח דרשו חז"ל למעט נשים מסוכה בקידושין לד. {וראה שם בתוס' שהיה אפשר לומר גם להיפך}.

יש מקום לומר שכל מקום שנזכרו הגרים יש צורך וחידוש בכך, שבת משום יציאת מצרים, ויום כיפור משום מחילת העגל, פסח וחמץ משום יציאת מצרים, אע"פ שכמעט כל התורה היא משום יציאת מצרים יש מקום להבדיל בין דברים שעיקרם הנס שהוא גילוי השגחת אלקים ויחודו שיש לכל שייכות אליו לבין מצוות שענינם החסד שבזה.
לפיכך שבת שיש בה גם את עקרון זכר למעשה בראשית התוספת של יציאת מצרים היא מי אחראי לזכור את מעשה בראשית ולתוספת זו אחראי היהודי ולא הגר.
בעגל לא חטאו גרים ולא הוצרכו לכפרה.
בפסח ההקשר הוא שאע"פ שפסח מצרים היה רק לאלו שהיו בו ופסח דורות הוא כעין זכר לפסח מצרים -מלבד התכנים הנוספים שבו- יש מקום לפטור בו את הגרים וקמ"ל שהם חייבים.
לעומת זאת כל מצוה שזוכרת את יציאת מצרים זוכרת גילוי כבוד הי"ת וגרים נכללים בה.

הדוגמא של בני ישראל בראשית פרשת המועדות לא שייכת לענין,וכי  גם את הלוי שנזכר לגבי לשו"פ תרצה למעט.