יום עצמאות מוקדם - השלכות הלכתיות

מלכתחילה יום העצמאות לא חל בתאריך של ה'נס'. וכי איזה נס התרחש דווקא בהצהרת העצמאות?
אם ניתן להצביע על נס בהקשר של הקמת המדינה זה בוודאי הפסקת הנשק שלאחריה התגלה שמדינת ישראל מסוגלת לשרוד ולהתקיים.

אלא מה, מדובר ביום סמלי שנבחר על ידי מדינת ישראל לציון המאורע העקרוני של הקמת המדינה, וממילא בידה של המדינה לקבוע בחוק את התאריך של יום זה, באשר אין קשר אמיתי לא לנס (שבו אין מכירים החילונים) ובוודאי לא לתאריכו.

אם אנחנו מסתפקים בתאריך הכרזת המדינה בכדי להודות על נס ההצלה, אף שאין זה תאריך ההצלה, הרי שתמיד יום העצמאות הדתי אינו חל ב'זמנו', וממילא אין הבדל בעניין זה בין השנה לשאר השנים.

_________________

מזלי גרם

כן יש להסתפק לנוהגים לצום באותו יום האם יצומו ביום ה' כי 'זה לעומת זה' או שמא ידחו את הצום ליום א' (כנהוג לגבי שני צומות הקיץ - י"ז בתמוז ות"ב) ואולי גם כדי להדגיש שאינם נתונים לקביעת זמן שע"י אלה שאינם מכירים בסמכותם?

.


האם יומא קא גרים? החלטת מועצת הרבנות הראשית היא שקבעה, וכפי שקבעה לחגוג את יום ה"א באייר, כך קבעה להקדים או לאחר כדי להמנע מחילול שבת.

את חנוכה ופורים קבעו הסנהדרין, שהרי "לשנה אחרת קבעום ועשאום", וכן "קבעוני לדורות". כלומר, דיני הפורים נובעים מקביעת חכמי ישראל, ולא מהימים בהם ארעו הארועים (מישהו מתכוון לצום את תענית אסתר ביום טוב ראשון של פסח? ).

ואם כקביעת חכמי ישראל, כלך לך אצל הרבנות הראשית וראה מה קבעה לשנה כשנת תשס"ח.

והנה, מתוך לוח "היכל שלמה":

יום העצמאות, (מוקדם) יום ה', ג' אייר עפ"י תקנת הרבנות הראשית לישראל אומרים בלילה לפני ערבית פרקי הודאה כנהוג, וביום מוסיפים מזמורים של שבת וחג, ואומרים שירת הים פסוק בפסוק. קוראים הלל (יש קוראים בברכה ויש בלא ברכה), ותפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל. אין אומרים תחנון ו"למנצח". קוראים בתורה שלשה בפרשת אמור, וקוראים את הפרק "עוד היום בנוב לעמוד" עד "קדוש ישראל" (ישעיהו יא,יב)
חוגגים לציון ראשית צמיחת גאולתנו, בהלל והודיה לה' יתברך.
הראשון לציון הרב נסים התיר להתגלח לכבוד יום העצמאות.

דיון בנושא תמצאו במאמרו של ד"ר אהרן ארנד בדף השבועי של בר אילן לשבוע זה:
http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/hatz/ahr.html

שמעתי מהרב מדן, שהתבסס על שאלת הרמב"ן בגמרא תחילת מגילה, איך תיקנו חז"ל יומיים לפורים, והקפידו בכך ("זמנים הרבה תיקנו להם") והרי יש בזה בל תתגודדו? והרמב"ן עונה לפי דרכו, אלא שהוא עונה מדוע יש יומיים (י"ד וט"ו), אבל הוא לא עונה איך תיקנו י"א י"ב וי"ג, (ממתי שמענו שאם אני לא משיג מצה, אז נותנים לי לאכול אותה ביום שאני נמצא בשוק וקונה אותה?) ובמיוחד לאור הירו' שכל חודש אדר אפשר לקרוא מגילה איך זה אפשרי?

והוא תירץ שבחגים דרבנן, להבדיל במובהק מן החגים הדאורייתא, השיקול של קביעות בו ביום הוא לא מרכזי, ולכן החגים הרבה יותר אלסטיים. ומעתה גם שיקול של חילול שבת יכול להיכנס כקובע החג.

אני רואה שעיקר ההתייחסות כאן היא לכך שיום העצמאות נקבע כיום שבו חוגגים את הקמת המדינה היהודית. לא בהכרח שזהו היום שבו באמת צריך לחגוג, אך כשם שיום העצמאות נתקן בד"כ ביום ה' באייר כך הוא יכול להיתקן ביום ג' באייר וכן בכ' באלול.

אם זה דומה להשוואת מואדיב לחנוכה ופורים, מדוע להעביר את תפילות יום העצמאות ליום אחר, מילא את החגיגות בהר הרצל, אך מדוע את אמירת ההלל שבכל מקרה מחללי השבת לא אומרים (כך סבר ברב גורן דומני)?

על מה מברכים שהחיינו (כעת השאלה היא לאו דווקא על יוהע"צ מוקדם), על איזה זמן? על סימליות בעלמא? אם אחשוק בכ' באלול לברך שהחיינו על הכרזתו של בן גוריון ב48, זו ברכה לבטלה?

_________________

מ. זוהר

האם נס פורים התרחש בפועל ביד אדר?  הנס החל ביח בניסן.
נצחון המכבים,  לא התרחש בדיוק בכ'ה כסלו. נס פך השמן  היה בכ'ה, אבל הלל הרי לא אומרים על נס פך השמן.

ואפילו לשיטה השניה- אם פורים היה נופל בשבת, הוא היה נדחה או היו מקדימים.
הדלקת נר חנוכה של שבת מדליקים ביום שישי, לפני הדלקת נרות שבת, ולפני קבלת שבת.

ושמא כפי שנאמר על הפסוק:

"דבר אל בני ישארל ואמרת אליהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי" (ויקרא כג, 2)

שאותו נקרא בשבת הבעל"ט במדרש ה"אל תקרי" ('אתֶם' ולא 'אֹתם') המפורסם:

"אתם - אפילו שוגגים
 אתם - אפילו מזידין
 אתם - אפילו מוטעין" (בבלי ר"ה, כה, ע"א ויש גם מקבילות במדרש הא"י אבל אינו לפני)



בברכת - ברוך מקדש ישראל והזמנים (כך ובסדר הזה....)

.


שחרית 


אבל שם אלו "מועדי ה'", וכאן - מראש נקבעו על ידי חכמי ישראל.

_________________

אז אדרבה....

זה נאמר על קביעת החודש, לא על המועדות.
האם הקדימו חברי מועצת הרבנות את ראש חודש אייר דהשתא