| נשלח ב-24/5/2008 22:59 |
|
| |
הצעה לפתרון בעית הגיור
שערורית הגיורים שהתפוצצה לאחרונה עם פסילת גיוריו של בית הדין בראשותו של הרב דרוקמן - עוררה סערה גדולה ועתידה לעורר סערה גדולה עוד יותר כאשר יתברר - בדרך הקשה - לאלפי האנשים שגוירו שבית הדין הרבני לא מכיר בנישואיהם ואינו מוכן לרשום את ילדיהם לנישואין.
מצד שני אני עדיין סבור שההלכה היבשה אכן מתנגדת לגיור ללא קבלת מצוות, וכי הדרך שנקט בה בית הדין לגיור - נתינת אפשרות לגר "לשכנע" איכשהו את בית הדין שהוא מקבל מצוות, כאשר כל שוטה מבין שזוהי פיקציה - היא בעייתית מאד.
מה עושים?
לכאורה יש פתרון אדמיניסטרטיבי פשוט שמאפשר עקיפה של הבעיה:
1. המועמד לגיור ימכור עצמו לעבד כנעני ליהודי כלשהו, וימול ויטבול לשם עבדות.
2. הבעלים ישחרר אותו - והנה לנו יהודי כשר.
כמובן, מדובר ברעיון מאד מעליב ולא פוליטיקלי קורקט. מצד שני אני סבור שניתן להסבירו למועמד לגיור. אפשר להסביר לו שהעם היהודי הוגדר לאורך שנים רבות כציבור מקיימי המצוות, והדת שלנו אוסרת על קבלת גר שלא יקיים מצוות, ושישנו איזה פתח אדמיניסטרטיבי שניתן לנצל. סוף סוף לכל העניין אין שום תוקף חוקי ואין למתגייר שום חשש שבאמת מישהו ירדה בו בפרך או שלא בפרך.
מבחינה הלכתית ניתן להעלות, לדעתי, שתי הסתייגויות:
א. איך מותר לשחרר את העבד מצד "לעולם בהם תעבודו". בזכר קל מאד לפתור את הבעיה ע"י מניינים של תשעה. בנקבה הבעיה יותר קשה, אבל מ"מ לפי הבנתי שחרור עבד תמורת תשלום אינו נאסר, ממילא את התשלום ששילמנו לו כדי לקנות אותו לעבד נוכל לקבל חזרה ולשחרר אותו.
ב. הרמב"ם והשו"ע פסקו שגם בטבילה לשם עבדות מודיעין אותו מצוות ויכול לסרב. זה עצמו פסק מוזר כי איך ייתכן לומר שמעמד של עבד הוא דבר שאדם מקבל ע"ע באופן וולונטרי? מ"מ הרבה גמרות מוכיחות שסתם עבד כנעני שבזמנם לא היה שומר מצוות גדול מדי, לכן נראה שקבלת מצוות ממש לא מעכבת בטבילה לשם עבדות. מעבר לזה, אם סיכמנו איתו שעוד עשר דקות משחררים אותו אזי הקבלת מצוות לתקופת העבדות יכולה להיות אמיתית. לא כתוב בשום מקום שבטבילה לשם עבדות צריך לקבל עליו את המצוות שיתחייב בהם כישראל אם ישחררו אותו.
מה דעתכם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2008 23:32 |
|
| |
נדב,
באשכול הגיור [למה פתחת אשכול חדש בכלל?], טענת בלהט שקבלת המצוות היא חלק מהותי בגיור. מי שסובר שאפשר "להחליק" את השלב הזה, אינו פועל, כלשונך, נגד הרב אלישיב, אלא נגד ר' יוסף קארו. והנה באה הצעתך לעיל, ושללה את כל התיאוריה שלך מבסיסה. לפי עמדתך, כאן ושם, קבלת המצוות בפני בית הדין היא פיקציה מגוחכת. אז איך תגדיר את העיסקה הסיבובית שהצעת כאן? פיקציה לא מגוחכת? גיחוך לא פיקטיבי? ואל תענה לי, בבקשה, שעל פי ההלכה היבשה זה תופס. ההלכה היבשה אינה אלא אוסף של פיקציות מגוחכות. כל הכיף זו הפרשנות הפוליטית, והטררם שמסביב.
[אגב, לפי החוק הבינלאומי סחר בעבדים הינו פשע שניתן להעמיד עליו לדין בכל מקום, ולא רק במקום בו בוצעה העבירה. אתה מעמיד את דייני ישראל בסיכון...].
ועוד כתבת, "מ"מ הרבה גמרות מוכיחות שסתם עבד כנעני שבזמנם לא היה שומר מצוות גדול מדי, לכן נראה שקבלת מצוות ממש לא מעכבת בטבילה לשם עבדות". גם סתם יהודי, בזמנם ובזמננו, אינו שומר מצוות גדול, וגם לא קטן. אז מה רע בגיורים שנעשו על דעת שהגר ישמור מצוות ובסוף הפך ליהודי ככל היהודים?
א קיצר, מה היא עמדתך? יש נופך מהותי ל"קבלת המצוות", שכולל כוונה בעת קבלת המצוות וקיום מעשי אחר כך? שמאפשר שלילה רטרואקטיבית של מעשה בית דין, אם מוכח שהגר לא אכל בל"ג בעומר כזית קרטושקע? או שהכל ענין של איזו חותמת כשרות, אבל בתנאי שרבנים חרדיים חתמו עליה?
_________________
יש לי סוג של תקלה, ואני מצטער על התיקונים הרבים - פשוט כל רגע אני מבצע "שליחה" לא רצונית
תוקן על ידי השכן ב- 24/05/2008 23:41:18
תוקן על ידי השכן ב- 24/05/2008 23:44:43
אוי לשכן
ואוי לשכנו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2008 23:37 |
|
| |
חשבתי על זה ובגלל סעיף ב' פסלתי זאת.
האם אתה חושב שהמתנגדים לרב דרוקמן, יסכימו לפסיקה כנגד פסק השלחן ערוך, אמנם יש ראושנים החולקים על הרמב"ם ופסק השו"ע, וכמו במקרים רבים היה אפשר לסמוך עליהן, אך לא ברגע שהנושא הפך לפוליטי.
עצוב אך זה מה יש. הפוליטיקה חזקה מכללי הפסיקה.
תוקן על ידי מרובקה ב- 24/05/2008 23:44:41
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2008 23:42 |
|
| |
לעולם בהם תעבודו. נאמר רק בעבד כנעני!!
אבל השאלה חוזרת לעיקרא של הפיקציה כביכול, הגמרא בקידושין מט.ב. אומרת -האומר לאשה הרי את מקודשת לי, על מנת שאני צדיק גמור, נמצאה רשע גמור, אומרת הגמרא מקודשת, שמא הרהר תשובה. וכך נפסק גם להלכה.
גר שטבל ובירך, שמא הרהר ברצינות באותו רגע, וקיבל על עצמו עול מצוות? שמא הוא נשא את האשה היהודיה, כוותנו ומחשבתו היו נכונים?
אולי רק אחר כך הוא שינה את דעתו, ואנו הופכים אשה יהודית כשרה שהתחתנה אתו כדת משה וישראל, לנבעלת לזנות? מה הבטחון שהוא לא הרהר ברצינות באותו רגע, על קיום מצוות?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 00:22 |
|
| |
נדב,
אני לא מבין את הצעתך. ראשית, אני מצטרף להערת שכן: אתה בעצם מציע פיקציה לא פחות גדולה מהפיקציה של הרב דרוקמן (ראה פירוט למטה).
יתר על כן, כפי שכתבת הרי גם גר צריך קבלת מצוות (ולק"מ כיצד תולים בדעתו, שכן לא העבדות תלויה בה אלא הסטטוס שלו כיהודי. בלי קבלת מצוות הוא יהפוך לעבד ממוני אבל הסטטוס שלו יהיה כגוי. זהו קניין ממון בלי קניין איסור, בדיוק הפוך ממעוכב גט שחרור).
ולגבי שחרורו הרי שחרור בכסף אינו מותר לכל הדעות (אלא רק לרמב"ן ורשב"א שרואים זאת כמו 'לא תחנם'). אמנם אני לא זוכר כרגע אם יש פסק הלכה בזה. ושחרור למניין, הרי אם אין באמת צורך בו אזי לא יצאת מידי איסור (יש היתר לשחררו רק אם באמת אין מניין בלעדיו).
ובשורה התחתונה אפרט את הערתי הפותחת: הויכוח על קבלת מצוות נוצר רק בגלל שכמה עמי ארצות (כמו אבי שגיא וצבי זוהר) לא הבינו שקבלת מצוות (בלב, לאו דווקא בפה) היא מהות הגיור ולא תנאי הלכתי (כמו מילה או טבילה), ולכן אין צורך לציין אותו. הוא היה מובן מאליו, ובלעדיו כל העסק לא מתחיל. אבל אם באמת קבלת המצוות היא מהות הגיור, אזי לא ייתכן לעשות פיקציה לגיור שעוקף את העניין, שכן הבעיה אינה הלכתית אלא מהותית. על מהות אין הערמות, כמו שלא היית מערים על איסור 'לא תרצח'.
ירוחם,
שים לב! אכן מדובר כאן בעבד כנעני.
נשמט החלק שהועבר לאשכול על הושא ההלכתי
תוקן על ידי עצכח ב- 13/07/2008 17:01:45
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 00:37 |
|
| |
שו"ת היכל יצחק אה"ע א סימן יג ד"ה ויש לעיין
ויש לעיין לענין עבד אם צריך שיקבל עליו עול מצוות או כיון שמטבילו על כרחו לית לן בה. ואמנם מצינו בעבד כשטובל לשם גירות שא"צ לקבל עליו עול מצות וא"צ להודיעו כיון שכבר הודיעו לו אבל אין הרמב"ם אומר כיון שכבר קיבל ונמצא שלא שייך באמת בעבד קבלת המצות כיון שמטבילו על כרחו ולסוף אין צריך לקבל והרי הוא גר בלי קבלת המצוות, ואפשר כיון שכבר שמר מקצתן מובן ממילא שבטבילתו הוא מכוין לקבל עליו עול מצוות וזה בכלל יתכן דסתמא דמילתא שהטבילה לשם יהדות כוללת קבלת המצוות ודוקא היכא שמפרש שאינו מקבל איזה מן המצוות. הוא דאינו גר, משא"כ בסתמא ..
שולחן ערוך יורה דעה סימן רסז סעיף עט
המשחרר את עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו (ויקרא כה, מו), ומותר לשחררו לדבר מצוה, אפילו היא מדבריהם, כגון שלא היו בבית הכנסת י' הרי זה משחרר עבדו ומשלים בו מנין י', וכן כל כיוצא בזה. וכן שפחה שנוהגין בה העם מנהג הפקר, כופין את רבה ומשחררה, כדי שתנשא ויסור המכשול (ל' רמב"ם פ"ט מה"ע דין ו').
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 03:38 |
|
| |
נדב,
פיתרון דומה לשלך דומני שאומרים בשם הגר"מ פיינשטיין לגבי ממזר, שישא שפחה המותרת לו וישחרר את בניו וכך יהיו לו בנים כשרים.
אך השאלה יותר עמוקה. האם אנו בכלל מעוניינים בכמות גדולה של יהודים חדשים שצריך בכלל למצוא דרכים פתלתלות כדי לאפשר לכאלה שאינם מעוניינים לשמור תומ"צ להיות יהודים?
אם אתה מדבר רק על אלה שגוירו אצל הרב דרוקמן וגיורם מוטל בספק, אני מבין שצריך למצוא פתרון, מצב שבו הם ספקות הוא מצב מאד לא אידיאלי לא רק להם אלא לכל כלל ישראל, מצד אחד נישואיהם לא יוכרו ומצד שני צריך לחוש לנישואיהם. ואצל אלה נראה לי שפתרונך יעיל ושתי הסתייגויותך אינן.
א. הרי הם ספק מגויירים וממילא מכירתם לעבדות היא ספק והם יהיו בדין של ספק עבדים. ספק עבד וספק שפחה מצווה לשחררם, מכיוון שאין הם יכולים להינשא לא לעבדים ולשפחות וגם לא לבני חורין (וגם לא לספקות). גם אם אין מצווה לשחררם, הרי אסור לעבוד בהם וא"כ אין את הבעיה של "לעולם בהם תעבודו".
ב. כפי שכתבת אין זה תנאי, שהרי אין מצב שבו עבד משוחרר לא יהיה יהודי, עצם השחרור מייהד אותו וכמו שמשתחרר בראשי איברים אם מל וטבל שמקצת מצוות מספיק.
_________________
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 07:57 |
|
| |
זוהר,
"האם אנו בכלל מעוניינים בכמות גדולה של יהודים חדשים". זו שאלה שצריכה להיפתר ברמה הלאומית. הרב דרוקמן סבור שכן, אחרים (שבאופן כללי סבורים שהלאום אינו אישו הלכתי, והדברים עתיקים) סבורים שלא. אבל הכרעת השאלה עכשיו אינה יכולה להשפיע על גיורים שכבר נעשו!
"אם אתה מדבר רק על אלה שגוירו אצל הרב דרוקמן וגיורם מוטל בספק". יש להזכיר, שפסק הדין הזה דן בענינם של אלפי יהודים בלי שעמדתם נשמעה. במובן ההלכתי נטו, אין שום ספק בענין גיורם! כל אדם שבית הדין קבע שהוא יהודי, הרי הוא כזה עד שאותו בית דין, או בי"ד אחר שמוסמך לכך, יקבע אחרת. חוץ מלמצוא שהרב דרוקמן וחברי בית דינו אינם יהודים, או שלא היו בני שלוש עשרה בעת ישיבתם בדין, איני מכיר פטנט לפסול את הגיור, בלי לתת פתחון פה למתגייר עצמו. ואיך שאני מבין, גם בענין המתגיירת הספציפית שענינה הובא בפני ביה"ד הזה, לא נפסק אלא שעל ביה"ד האזורי לדון מחדש ביהדותה, ולא נקבע שהיא אינה יהודיה. אמירתך ש"אלה שגוירו אצל הרב דרוקמן וגיורם מוטל בספק" לא רק שהיא קבלה אוטומטית של טענה רכילותית, אלא גם אינה עולה בקנה אחד עם פסק הדין הפשקווילאי הזה עצמו.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשמט את שהועתק לאשכול על הנושא
תוקן על ידי עצכח ב- 13/07/2008 17:09:39
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 09:34 |
|
| |
השכן,
קיצצת את זנב משפטי. כתבתי כך: "האם אנו בכלל מעוניינים בכמות גדולה של יהודים חדשים שצריך
בכלל למצוא דרכים פתלתלות כדי לאפשר לכאלה שאינם מעוניינים לשמור תומ"צ
להיות יהודים?" אם סבור הינך שצריך להגדיל את כמות היהודים בעולם ע"י גיור של גויים שימשיכו באורח חייהם, אנא הסבר ונמק מה אנו צריכים את הצרה הזו.
למיטב ידיעתי הועלו טענות שהרב דרוקמן חתם 'בלנקו' על גיורים, האם צריך לשמוע את טענת ה'מגויירים' בכדי שב"ד הגדול יפסול פסק ב"ד המזוייף מתוכו? וגם אם טענות אלו אינן נכונות ורלוונטיות (לא ביררתי), מציאות היא ששומרי תומ"צ לא יהינו לישא את אותם גרים עד לבירור הפרשה הלכתית. ואם מדבר אתה על יהדות ברמת הלאום (יהודים שאינם שומרים מצוות כן ישאו את אותם גרים), ולא לגבי שמירת תומ"צ, כלך לך אצל חלקה הראשון של תגובתי והסבר לי מדוע אנו זקוקים שאותם גויים יהפכו ליהודים.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 09:55 |
|
| |
בקצירת האוומר:
1. לגבי טענתם של השכן ומיכי שא"כ שוב יש כאן בסופו של חשבון כניסה לעם ישראל ללא קבלת מצוות והדרא קושיא לדוכתא: לעניות דעתי יש מסלול נוסף לכניסה לעם ישראל והוא בדרך של "בעלות" או "שייכות". הרי קטן שנולד לאם יהודיה לא צריך לקבל עליו עול מצוות כדי להיות יהודי, וזה מפני שהוא נולד לתוך המצב הזה, כיוצ"ב גר קטן שאע"פ שיכול למחות בגדלותו סו"ס מעשה הגירות היה ללא קבלת מצוות, והתחליף לזה הוא רצונו של ההורה שהוא "בעלים" עליו להכניסו בגדר יהודי. הוא הדין בעבד כנעני שמשתחרר.
נשמט את שהועתק לאשכול על הנושא
4. זוהר: לא התיחסתי ברעיון שלי לעצם השאלה את מי רוצים לגייר ואת מי לא, אלא רק לשאלה של אפשרות הגיור כנ"ל.
תוקן על ידי עצכח ב- 13/07/2008 17:11:52
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 10:44 |
|
| |
מאיר
שיטת השפחה לממזר, משנה היא - שיטת רבי מאיר.- הרב אברגיל אב"ד באר שבע, פסק לפי זה לפני כעשור, ונהגו כך. ולא רמ"פ
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 11:07 |
|
| |
גם אם נניח שקבלת מצוות אינה מעכבת בטבילה לשם עבדות (או שמספיקה קבלה לשעת העבדות בלבד), עדיין עומדת בתוקפה טענת הגרש"ז שכל מי שמגייר אדם שברור שלא יקיים מצוות כלל עובר בלפנ"ע אם הגירות חלה, שהרי מכשיל יהודי חדש זה באיסורים חמורים (הגרש"ז עצמו סבור שגירות זו אין בה ממש, אולם הוא טוען בנוסף שההעוסקים בגיור כזה עוברים לשיטתם בלפנ"ע). לדיון נוסף בסברא זו עיין בפסק הדין שחולל את הסערה האחרונה, בדברי הרב שרמן שדן לפני הגרש"ז בזה.
אם כן, גם המכניס גוי לכלל ישראל דרך מסלול העבדות עובר בלפנ"ע אם יש אומדנא דמוכח שיעבור עבירות החמורות (לדעת ביה"ד של הרב שרמן, י"ל שמי שיעשה כן בקביעות ועובר במזיד בלפנ"ע נפסל לדיינות וממילא גם קבלת המצוות לשם עבדות אינה בפני שלשה כשרים).
מסתבר כי בתי הדין לגיור סוברים כי הצורך הלאומי גובר על הכשלת היחידים ואם כן אין זה מכשול, ואולי מכח סברא זו יש להתיר שחרור עבד. עכ"פ אם כל הגיור בנוי על סברות הצורך הלאומי, ברור לגמרי בצד של מי נמצאת הפוליטיקה.
נשמט את שהועתק לאשכול על הנושא
תוקן על ידי עצכח ב- 13/07/2008 17:13:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 11:36 |
|
| |
אם אין שם האשכול הצעה לפתרון בעיות הגיור. כלומר. -רעיון חדש- ואנחנו רק בישן עוסקים!!!.
אם הכוונה היא שלא יעזור כלום, כי הלכה היא בידוע, שרב אחד שונא את חברו הרב, כאילו היה ערב רב.
פסחים דף קיג עמוד ב
תנו רבנן: שלשה שונאין זה את זה, אלו הן: הכלבים, והתרנגולין, והחברין. ויש אומרים: אף הזונות. ויש אומרים: אף תלמידי חכמים שבבבל --
ובמערבא אומרים-הקנאים את החרדים החרדים, את ההרד"לים. והרד"לים את הד"לים.-----
וממשיכה הגמרא שם בפסחים ואומרת-- ארבעה אין הדעת סובלתם,.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 13:59 |
|
| |
נדב,
חילקתי בין פתרונך לגיור מלכתחילה ובין פתרונך למצב של גיור ספק כמו מקרה דנן אם אכן הגיור מוטל בספק. בגיור מלכתחילה קיימת הבעיה של "לעולם בהם תעבודו" והבעיה של לפנ"ע שכתב יצחק יונתן. כפתרון מקומי בגיור ספק, נ"ל שאין את הבעיה של "לעולם בהם תעבודו" כפי שכתבתי לעיל, ומסתבר שגם אין לפנ"ע מכיוון שעצם כך שהם קוראים לעצמם גרים ויתכן שהם אינם כאלה, הרי שיתכן והם מכשילים יהודים בהינשאם, כך שלפנ"ע יש לכל הצדדים ולא בטוח שיהווה שיקול בפתרון לספק.
ירוחם,
זכור לי זאת בשם הגרמ"מ פיינשטיין ואיני יודע היכן זה נכתב. עד כמה שזכור לי הפתרון היה שהממזר יקנה גויה לשפחה, היא תלד לו את ילדיו והוא ישחררם וכאשר תפסיק לילד ישחרר אף אותה והיא מותרת לו גם כגיורת. אין לי כל מושג איך זה מסתדר עם "לעולם בהם תעבודו".
האם אתה יודע בוודאות שמלבד הרב אברג'ל מב"ש, ר' משה פיינשטיין לא הורה כך?
האם ידוע לך מה ענה הרב אברג'ל לפני כעשור על הבעיה בתהליך שכזה מצד "לעולם בהם תעבודו"?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2008 14:07 |
|
| |
אולי זה בכל זאת קצת שייך ...
הגר"מ פינשטיין זצ"ל, כתב בספרו דברות משה על מסכת שבת [ח"ב, עמ' תקכ-כב] בהערה יא:
"והיא [=תמנע אחות לוטן מאלופי החורי] רצתה בעצם להדבק בהיותר טובים שהוא בגרות גמורה יותר מחיוב בני נח, היינו להדבק לגמרי בבני אברהם להתנהג כמותם בכל הדברים הטובים, ולא קבלוה.
אף שודאי להיות מהקיימין ז' מצות דבני נח ודאי היו מקבלין אותה, דהא כל עסקו של אברהם ושרה היו לגייר ולקרב לאמונה בהשי"ת ולכפור בע"ז ולקיים מצות המחוייבין, ואין טעם לומר שלא יקבלוה. אבל היא רצתה בגיור גמור להתחשב לגמרי כמבני אברהם יצחק ויעקב ממש...,
ודחוה מלקבלה משום שלא האמינוה שכוונתה לשם שמים כי לא אמרה שמחמת הכרתה ואמונתה בהשי"ת רוצה להתגייר, אלא אמרה שמחמת מדות הטובים ומעשים הטובים של בני אברהם יצחק ויעקב רוצה להתגייר, ונענשו על זה שנפק מינה עמלק דצערינהו לישראל,
דהשמיענו בזה דגם הבאה בשביל זה להתגייר שעדיין לא הכירה האמונה בהשי"ת כל כך, צריכין לגיירה והוא גרות גמורה,
וגרות כזה הא שייך אף בלא ידע שום דבר אף לא מאיסור ע"ז, אבל בא להתגייר שרוצה להיות מכלל ישראל שמעשיהם טובים ומדותיהן טובים שצריך לקבלו...".
(ועיי"ש באורך שיש עוד פרטים בעלי משמעות.)
ובאגרות משה יורה דעה חלק א סימן קס, כתב הגר"מ פינשטיין זצ"ל:
"ועוד יש מקום לומר טעם גדול דמה שבעלה שנתגיירה בשבילו הוא מחלל שבת ומופקר בכמה איסורין עושה שהיא סבורה שאין חיוב כ"כ לשמור המצות וא"כ הוא כגר שנתגייר בין העכו"ם שמפורש בשבת דף ס"ח שהוי גר אף שעדין עובד ע"ז עיי"ש והטעם משום שקבל עליו להיות ככל היהודים שנחשבה קבלה אף שלא ידע כלום מהמצות דידיעת המצות אינה מעכבת הגרות ורק בידע ולא רצה לקבל הוא עכוב בגרות דהא א"צ ללמד כל התורה כולה קודם שנתגייר דרק מקצת מודיעין. ולכן אף שהב"ד אמרו לה שצריך לשמור שבת חושבת שהוא רק הידור בעלמא אבל גם מי שאינו שומר השבת וכדומה טועה לומר שהוא יהודי כשר.
נמצא שלטעותה קבלה כל המצות שיהודי מחוייב, שהוא גרות, אף שמחמת זה לא תקיים עכ"פ המצות.
וזהו טעם שיש בה ממש להחשיבה לגיורת והוא למוד זכות קצת על הרבנים המקבלים שלא יחשבו עוד גריעי מהדיוטות".
הערה: הבקיאות הזו בכתבי הרב פיינשטיין איננה שלי. אבל מה אעשה שאני לא בטוח שבעל הבקיאות מעוניין עכשיו בפירסומא ניסא
 |
|
|
|
|
|