המג'לה הנו קובץ חוקים ערבי אזרחי של האוכלוסייה העתומנית במאה הקודמת. ראה עוד כאן -
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%92'%D7%9C%D7%94
באתרו של ד"ר גיא בכור, הביא חלק מהאקסיומות החוקתיות שלהם, ומוצגים להלן.
שאלתי לדיון:
מה ראוי היה לאמץ מדיניהם אל תורתנו, כחלק מוצהר במשפט התורה?
מה כתוב בהקדמה לתורתנו בדומה לחוקים אלו, אם במפורש ואם בהבנת חכם?
סעיף 17: מצב קשה גורר אחריו הקלה, דהיינו בסיטואציה קשה יש מקום להקל.
[מקבילה: יש כח לחכמים לעקור דבר מן התורה במקום הצורך]
סעיף 6: דברים שקיימים מימי קדם יישארו כפי שהם.
[מקבילה: בל תוסיף ובל תגרע - חדש אסור מן התורה באחרונים]
סעיף 26: בוחרים בנזק ליחיד, לסילוק נזק לרבים. לעולם יגבר הנזק לרבים על פני הנזק ליחיד.
[ראה מקבילה, מיצר שהחזיקו בו רבים]
סעיף 29: בוחרים בקל שבין הנזקים;
[מקבילה: תפסת מועט תפשת]
סעיף 36: המנהג הוא המכריע, דינו כחוק עצמו.
[מקבילה, מנהג ישראל תורה]
סעיף 21: ההכרח מתיר את הדברים האסורים;
[מושג דיעבד ובמקום הדחק, וכן דברה תורה כנגד יצה"ר]
סעיף 39: עם השתנות הזמנים, משתנים גם הדינים;
[אין לך אלא סנהדרין שבימיך... ביטול יבום ושמיטת כספים, וכן ביטול דיני תשלומי אונס ומפתה ועוד]
סעיף 19: אין פותרים נזק בנזק;
סעיף 50: כשהדבר העיקרי נופל, ייפול איתו גם הטפל לו.
נפל היסוד נפל הבניין?.??
סעיף 56: המשכיות רצויה מן ההתחלה.
סעיף 46: אם מניעה וצורך מתנגשים – המניעה קודמת.
[אין עשה דוחה לא תעשה - בגניבה ובשאר בפיעות...]
ושוב לשאלתי:
שאלתי לדיון:
מה ראוי היה לאמץ מדיניהם אל תורתנו, כחלק מוצהר במשפט התורה?
מה כתוב בהקדמה לתורתנו בדומה לחוקים אלו, אם במפורש ואם בהבנת חכם?
