מה חובת האב לבתו מנישואין ראשונים ?

שוב דילמה מעולם הטיפולים הזוגיים שלי .
אנא רעיונותיכם.
עצתכם
דעתכם .


הם זוג נשוי כבר27 שנה להם 4 ילדים .
חיים טוב .
מצבם הכלכלי די רעוע לאורך כל השנים .
הרבה חובות וחוסר יציבות כלכלית .אין רכוש ואין משאבים
.
לבעל בת מנישואין ראשונים .התגרש מאשתו הראשונה כשהילדה היתה בת 3.
מבחינה כספית הם סיימו יפה מאוד(השאיר לא את הדירה כולל תכולה )
נפשית הגרושה לא השלימה עם רעיון הגרושין .
המשיכו לחיות יחד מד'י פעם.ולמעשה ניפרדו מפאת הבגידות הרבות שלה במערכת הנישואין שלהם וגם לאחריה.
היא רצתה אותו בדרכה..

אחרי שנתיים מיום הגרושין הוא הכיר בחורה נחמדה והתחתן.
הגרושה  עשתה לזוג הצעיר צרות רבות .
לא השלימה שהיא הפסידה אותו לנצח.
למעשה הוא אפילו ביטל את הנישואין שלו עם אותה בחורה רק משום שעוד היה קשור לבית הקודם אולם אחר כך הם התחתנו.
מאז הם ביחד.
הילדה באה לבקר בבית שם אולם זה היה כרוך בהרבה בעיות מצד האם ולמעשה האישה החדשה לקחה על עצמה את המעבר מבית לבית ותיווך בין ההורים .אמה של הילדה תמיד רצתה לנסות ליצור קשר עם הבעל בשנים הראשונות .
הבעל לא רצה שום קשר יותר עם גרושתו.
כך התנהלו להם שנות החיים.
האב ברגשות האשמה שלו על בתו שעזב והתגרש יצר מערכת ניפרדת עם הילדה מחוץ לבית .
כי המצב עם הגרושה היה בלתי ניסבל.
לכן ברבות השנים נוצרה בינו ובין הילדה שלו מערכת יחסים מחוץ לבית .
והיא למעשה לא גדלה בתוך המישפחה.
אלא היה פוגש אותה מחוץ לבית
כך נימנעו הרבה צרות ולמעשה הוא פגש את ביתו אולם האובר יחס שהוא גילה כלפיה לעומת ילדיו האחרים לא היה מורגש.

כיום היא עומדת להתחתן.
והבעיה של האבא ואשתו היא מה חובתם בחתונה כאשר הם נימנעו מקשר עשרות שנים עם אם הילדה ומישפחתה ולמעשה היה ברור לכולם שהיא עדיין מעונינית בקשר ולו ידידותי עם הבעל
יש לציין כי האמא לא בדיוק הגונה ביחסיה לגברים עד עצם היום הזה.
הבעל טוען שהשתתפות בחתונה תחזיר אותו למקום רע מאוד ורעיתו תסבול מכך מאוד .
הם לא יודעים מה לעשות איך להגיע  לחתונה הזו ולא לדבר שם עם המשפחה עם הגרושה
האם לא להגיע ולערוך שבע ברכות אחרי החתונה בעצמם
מה לעשות בחופה
מי מוביל מי בחופה
מי יעמוד למד מי כשהעסק כל כך טעון
בקיצור 
התלבטות.
אשמח לרעיונות
ברור לי משיחה מאוד אמיתית איתם שהאישה שלו לא פיתחה שום יחסים עם הבת ולמעשה מאוד היתה מרוצה שהכל התנהל בחוץ .היא לא מכירה מאוד את הבת והקשר הוא ממש קלוש
האבא לא רוצה לראות את גרושתו ואת חבריה שהיו פעם חבריו כי פעם בהיותו חילוני הם חיו בנישואין פתוחים(פחחחחחחחחח).זה עושה לו רע לחזור למקום ההוא ולפגוש את חבריו הקודמים שהוא כבר לא זוכר מי היה שם עם מי ובאיזה אופן .
מיותר לציין שלרעייתו בטח קשה לפגוש את גרושתו החמדנית ואת חבריה ההוללים

ואם התאספנו כאן אז מה חובתו הכלכלית כלפי בתו בחתונתה .
והאם הוא חייב לתת לבתו את אותה עזרה כלכלית כפי שהוא יתן בעתיד בחתונה לילדין עם נשואיו לרעיתו.
בתו מנישואיו הראשונים מסודרת כלכלית בכל מקרה והם במצב כלכלי לא טוב
מה לגבי משאבים כלכליים בבת מנישואים ראשונים .
לעומת 3 בנים ובת בנישואים שניים עם אשתו הנוכחית

תודהההה .

מי יתן לי שכל טוב לנסות לעזור להם ולהיות כלי עזר בפתרונות שהם בסופו של דבר ימצאו לעצמם.

ברוך השם שאינך מבין מה רוצה הגרושה החילונית מהגרוש שלה לשעבר הדתי
בודאי שלא תוכל להבין זאת
היא רוצה נוכחות .
שמעת על המושג הזה בקשרים לא זוגיים אלא בכלל
נוכחות
היא רוצה להיות איתו בסוג של תיקשורת שבו היא כן חלק מחייו כביכול למען הילדה שמתחתנת
מצב זה מאיים מאוד על האישה הנוכחית
למרות עשרות שנות נישואיהם אף אישה לא רוצה שום נוכחות ואפילו מינורית בשום מצב של הגרושה .
הכלה חילונית שמנהלת אורח חיים מסורתי משהו מן שילוב של קצת מסורתיות והרבה השכלה מה לא ברור כאן
ולמה הביקורת הלא בונה על מה /אני יודעת ומה לא
שהרי בטח לא נימסרו כאן כל הפרטים אלא רק החשובים לדיון
מה דעתך

כלומר היא רוצה תפאורה לטקס החתונה, שאיזה דוס יסתובב שם, זה נותן צביון רציני יותר לטקס.

זה גם נותן לה, מעמד של אשה רחבת אופקים, מתקדמת, שחיה בהרמוניה, עם האקס הדוס, כמקובל אצל הנאורות.

אם אשתו הנוכחית של האב מתנגדת, אסור לבעל לעשות כהוא זה נגד רצון אשתו, אשתו הנוכחית היא אשתו ובה הוא חייב להתחשב.

_________________

מודה ועוזב

[התבהרות,

אם אני מבינה נכון את דברי הלך הרי שהוא מכוון לכך שהסוגיה העיקרית כאן (לפחות כפי שהצגת אותה בתחילה ובכותרת האשכול) היא יחסי האב והבת. בנקודה זו הוא טוען (ואני מסכימה איתו) שהאב מחוייב לביתו (מבחינה אבהית ורגשית ולאו דוקא מבחינה הלכתית) להיות בחתונתה. שתי הנשים אינן רלוונטיות לעניין זה. נדמה לי ש"עירובן" כאן הוא בעייתי. אם "עירוב" זה מגיע מהאב המתלבט עצמו, אולי כדאי לך לדייק בעבורו את המחוייבות כלפי ביתו ולהפרידה מרגשותיהן/רצונותיהן/שאיפותיהן/חששן של שתי הנשים ומיחסו שלו אל כל אחת מהן.]

אם שלום.

האם רק לבתו יש רגשות?, ורק בהן הוא צריך להתחשב? הרי אי אפשר לא להתחשב ולהתעלם מאם הכלה,

לאשתו הנוכחית של הבעל , שאתה כנראה הוא חיי ,חיים טובים של כבוד הדדי, ואמונה משותפת, בה אין להתחשב?

נדמה לי שהגמרא אומרת- יהיה אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה- באשתו אמרו,

למה מגיע לה עונש? על נאמנותה? הבת רוצה אמנם את קרבת האב- קרבה לא מחייבת.    

אשתו קרובה אליו קירבה מאד מחייבת.

_________________

מודה ועוזב

[ירוחם,

מה הקשר כאן לאונאת אשתו? לפי מה שהבנתי, הקשר עם הבת חשוב לאב ועל כן שמר עליו כל השנים, תוך השתדלות מירבית שלא לפגוע באשתו. מדוע אם כן, דוקא ביום חתונתה, יפסיק לעשות זאת?]

אםשלום
היא רוצה להיות איתו בסוג של תיקשורת שבו היא כן חלק מחייו כביכול למען הילדה שמתחתנת
מצב זה מאיים מאוד על האישה הנוכחית
למרות עשרות שנות נישואיהם אף אישה לא רוצה שום נוכחות ואפילו מינורית בשום מצב של הגרושה .

התבהרות- כתבה

והנה  אונאת אשתו, אונאה גדולה והרבה דמעות וכאב  בושה והשפלה, במובנה הסוביקטיבי.