מה עם המצווה השלישית?

מואדיב,
מהי עיקר המצווה, עשה שתהיה לך מידה תקינה או ל"ת שלא תהיה לך מידה שאינה תקינה.
אם העיקר הוא הלאו, יש מקום לומר שמאמרו של ר' יעקב התיחס למצוות עשה.

מואדיב

לא הבנתי- הרי מנית את שלשת המצוות ששכרן היא אריכות ימים.??? איזו מצוה חסרה לך?

אם חסר לך במצווה האחרונה את - למען יטב לך? אריכות ימים היא לא תמיד טובה, העובדה שבעשרת הדברות הראשונות לא מופיע בכיבוד אב  למעו יטב

_________________

מודה ועוזב

.


חסרה לי בדברי רבי יעקב (נכדו של אחר), המצווה השלישית. כפי שהיא חסרה אצל כל הדרשנים הדורשים תמיד מקן ציפור ועד כיבוד הורים.

בגלל הסיפור עם הסבא הוא הזכיר רק את מה שנגע לסבא.

_________________

מודה ועוזב

אני לא מבין מה הבעיה? יש שתי מצוות, אחת קלה ואחת חמורה, ואותם מזכירים. גם אם היו עוד אלף מצוות באמצע לא היה צורך להזכיר אותם. מה שחשוב זה הרעיון "הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה"

למואדיב

אין כל קשר בין היותה של המצווה קלה או חמורה בעניין זה.

כאן מדבר ר' יעקב על שני מקומות בתורה שקשורות למקרה הבא:

"הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזירתו נפל ומת היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך "

המצווה השלישית לא שייכת לשאלה שהוא רצה לדון בה.

.


מתעקשים אתם להצמד לסיפור, אז נעבור לדרשה הבאה הקשורה לכך, קידושין מ. . גם רבא, "שוכח" את אבן שלמה וצדק יהיה לך:


"רמי ליה רבא לרב נחמן:
 תנן, אלו דברים שאדם עושה אותן, ואוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא.
אלו הן: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום שבין אדם לחבירו, ותלמוד תורה כנגד כולם.
 בכיבוד אב ואם כתיב: "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך"
 בגמילות חסדים כתיב: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד"
 ובהבאת שלום כתיב: "בקש שלום ורדפהו" ...

 בשילוח הקן נמי כתיב: "למען ייטב לך והארכת ימים", ליתני נמי הא!



גם רבא, מקשה ומביא כדוגמא את שילוח הקן, אך האבן השלמה - יוק!

כדי להבין למה מצווה מסוימת לא נאמרת בהקשר זה או אחר צריך לשים לב מה משותף למצוות האחרות ואז לראות האם המצווה הזאת שייכת לקבוצה השייכל לענין הנדון.
במקרה הראשון שהבאת הנושא הנדון היה : "הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזירתו נפל ומת היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך ,"

במקרה זה מצוות האבן השלמה לא היתה שייכת.

במקרה השני שהבאת המשותף לכל המצוות הוא:
כולן מצוות שאין להן מידה קבועה.אבל על כולן אפשר לומר:כל המרבה הרי זה משובח.
כבוד אב ואם,רדיפת שלום,וכו'
(לגבי שילוח הקן לא נראה לי שהיא שייכת לקטגוריה)
אבל ברור שהאבן השלמה לא נכנסת לקטגוריה.

צ"ל (שורה שנייה)-השייכת ולא כפי שכתבתי.

מואדיב,
הדרשה בדף מ מבוססת על השכר הכפול המופיע בפסוק: למען ייטב לך (בעולם הבא) והארכת ימים (בעולם הזה). באבן שלמה אין את הכפילות הזו.

לעציוני

כפי שתקרא מהציטוט שהבאתי למעלה יום שכולו טוב ויום שכולו ארוך -שניהם הכוונה לעולם הבא.

[צענערענע,

בדרשה בדף מ מדובר על כפילות כביכול בפסוקים, ומודגש במפורש שחלק אחד מהם מתייחס לעוה"ז והחלק השני לעוה"ב. לכך, כמדומני, עונה עציוני.]

תודה, אמשלום. אכן התייחסתי לדרשה (השניה) שהביא מואדיב, ולכן הפניתי את דברי אליו.

אכן,טעות שלי.

אבל ,עדיין,,לגבי השאלה ששאל מואדיב התשובה לדעתי לא מתאימה.

בגמילות חסדים כתיב: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד" (אין כלל הזכרת עולם הזה או עולם הבא)

 ובהבאת שלום:"בקש שלום ורדפהו" (אין כלל פרוט שכר בתנ"ך)

כך שהמשותף לקבוצה זו איננו השכר שמובטח להם בפסוקים.

ולכן ,לדעתי נותר הנושא המשותף שהזכרתי -דברים שאין להם שיעור.


 

.



אסביר את דברי:


על שתי מצוות אמר הכתוב כי יש בהן גם טוב ימים וגם אריכות ימים - שילוח הקן וכיבוד הורים.

על המשקלות - הבטיח הכתוב אריכות ימים בלבד.


אלא שגם לגבי שתי הראשונות, כך דרש רבי יעקב:
"... היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה? אלא "למען ייטב לך" - לעולם שכולו טוב, ו"למען יאריכון ימיך" - לעולם שכולו ארוך."
 


היינו, לשיטת רבי יעקב בדרשתו הזו, למען ייטב לך = למען יאריכון ימיך. בשניהם הכתוב מדבר על מתן שכר של תחיית המתים/עולם הבא.

מי שמפריד בין טוב לבין אריכות, אינו רבי יעקב! רבי יעקב במפורש משווה את שתי ההבטחות הללו, ועל כן, בשלשה מקומות נכתב השכר בצד המצווה, אלא אם נחזור לפשט ונפריד בין טוב לבין אריכות, ונאמר כי אריכות ימים אינה ברכה.

לענ"ד, בדרשת רבא, ניתן לאמר כי הוא מתייחס לטוב הימים - כאל שכר בעולם הזה, ואילו לאריכות - לעולם הבא בלבד. אלא שלא כך דרש רבי יעקב.