בית פורומים עצור כאן חושבים

עבודה זרה בשיתוף

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-16/11/2008 21:12 לינק ישיר 
עבודה זרה בשיתוף

ידועה דעת תוס' בסנהדרין דף סג ע"ב ד"ה אסור לאדם שיעשה שותפות שבני נוח לא הוזהרו על השיתוף.
הרמב"ם בתחילת הלכות ע"ז מתאר את הדרדרות האנושות לע"ז. ע"ז בתחילתה היתה ע"ז בשיתוף, עבודה לגלגלים המשרתים לפני ה' ובשלב יותר מאוחר היא נותקה והפכה להיות עצמאית . ולכן כתב בתחילת פ"ב:

<עיקר הציווי בעבודה זרה, שלא לעבוד אחד מכל הברואים--לא מלאך, ולא גלגל, ולא כוכב, ולא אחד מארבע היסודות, ולא אחד מכל הנבראים מהם.  ואף על פי שהעובד יודע שה' הוא האלוהים, והוא עובד הנברא הזה על דרך שעבד אנוש ואנשי דורו תחילה--הרי זה עובד עבודה זרה.>

יוצא מדבריו שעבודה זרה בשיתוף היא עבודה זרה ממש.

האם ידועה לנו בפירוש דעת הרמב"ם לגבי בני נוח? מסברה נראה שלדעתו גם בן נוח מוזהר על השיתוף מכך שלדעתו הנוצרים הם עובדי ע"ז גמורים, והם עובדים בשיתוף.

בספר מלכים ב' פרק יז מסופר על הכותים שהובאו לארץ ע"י מלך אשור שנענשו באריות שהמיתו בהם כי עבדו ע"ז. מלך אשור שלח כהנים שלמדו אותם לעבוד את השם. הפסוק מסכם:
אֶת יְקֹוָק הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם:

מההקשר משמע שכשאר הם עבדו ע"ז בשיתוף, הם לא נענשו יותר ע"י האריות. ולכאורה מוכח מכאן דלא כרמב"ם.



תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/11/2008 21:24:11




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/11/2008 21:16 לינק ישיר 

הרמב"ן במספר מקומות בפרושו לתורה מחלק בין ארץ ישראל לשאר העולם.  בויקרא פרק יח פסוק כהכתב:

<והענין כי השם הנכבד ברא הכל, ושם כח התחתונים בעליונים, ונתן על כל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל ידוע כאשר נודע באצטגנינות. וזהו שנאמר (דברים ד יט) אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים, כי חלק לכולם מזלות בשמים, וגבוהים עליהם מלאכי עליון נתנם להיותם שרים עליהם, כענין שכתוב (דניאל י יג) ושר מלכות פרס עומד לנגדי, וכתיב (שם פסוק כ) והנה שר יון בא, ונקראים מלכים כדכתיב (שם פסוק יג) ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס:

והנה השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים לכל העולם, אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע אוהביו, וזהו שאמר (שמות יט ה) והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, וכתיב (ירמיה יא ד) והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים, לא שתהיו אתם אל אלהים אחרים כלל.>

א"י מונהגת ישירות ע"י ה' ואילו יתר העמים מונהגים ע"י מלאכים. ועדיין נותר להבין את משמעות ההבדל בצורות ההנהגה.

האם יש בכך משום היתר לעבוד לשרים בחו"ל? מוסיף הרמב"ן בהמשך:

הנה בחוצה לארץ, אע"פ שהכל לשם הנכבד, אין טהרה בה שלימה, בעבור המשרתים המושלים עליה והעמים תועים אחרי שריהם לעבוד גם אותם.

המשרתים שולטים אבל העבודה אליהם היא טעות. וזו היתה גם טעות בני ישראל בימי יחזקאל שרצו לעבוד ע"ז.

הרמב"ן מנמק את העונש שקבלו הכותיים:

רמב"ן ויקרא פרק יח פסוק כה

והנה השם הנכבד יתברך אלהי האלהים בכל העולם ואלהי ארץ ישראל שהיא נחלת ה', וזהו טעם וזנה אחרי אלהי נכר הארץ (דברים לא טז), כי האלוהות נכרים בארץ השם ובנחלתו, וזהו שנאמר (מ"ב יז כו) לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם יודעים את משפט אלהי הארץ, והנה הכותיים לא היו נענשים בארצם בעבדם את אלהיהם לשלח בהם את האריות, ובבואם בארץ השם ועשו שם כמעשיהם הראשונים שלח בהם האריות הממיתים אותם. וכן שנו בספרא (קדושים יא יד), ולא תקיא הארץ אתכם וגו', ארץ ישראל אינה כשאר ארצות, אינה מקיימת עוברי עבירה. ובספרי (האזינו שטו) ואין עמו אל נכר (דברים לב יב), שלא תהא רשות לאחד משרי האומות לבא לשלוט בכם, כענין שנאמר ואני יוצא והנה שר יון וגו'. והוא מאמרם (כתובות קי ב) כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר (להלן כה לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, ואומר (ש"א כו יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים:

לכאורה עולה מדבריו שבחול לארץ יש סובלנות או אפילו יותר מכך לעבוד עבודה זרה מה שאין כן בארץ ישראל. אולם כיצד הוא מסביר את התיאור בספר מלכים שהכותים נענשו על ע"ז ממש אולם לא נענשו על עבודה זרה בשיתוף? בשעה שעיקר ההבדל בין א"י לחו"ל הוא שכאן נאסרה ע"ז גם בשיתוף.

נקודה נוספת היא שבעוד שלדעת תוספות ההבדל הוא בין ישראל לאומות, הרי לרמב"ן ההבדל הוא בין ארץ ישראל לחוץ לארץ.




תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/11/2008 21:37:48




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/11/2008 21:27 לינק ישיר 

בעל

לזה כיונת?


רמב"ן ויקרא פרק יח

והנה הכותיים לא היו נענשים בארצם בעבדם את אלהיהם לשלח בהם את האריות, ובבואם בארץ השם ועשו שם כמעשיהם הראשונים שלח בהם האריות הממיתים אותם. וכן שנו בספרא (קדושים יא יד) , ולא תקיא הארץ אתכם וגו', ארץ ישראל אינה כשאר ארצות, אינה מקיימת עוברי עבירה. ובספרי (האזינו שטו) ואין עמו אל נכר (דברים לב יב) , שלא תהא רשות לאחד משרי האומות לבא לשלוט בכם, כענין שנאמר ואני יוצא והנה שר יון וגו'. והוא מאמרם (כתובות קי ב) כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר (להלן כה לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, ואומר (ש"א כו יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים:

ואמרו בתוספתא דע"ז (פ"ה ה"ה) , הרי הוא אומר (בראשית כח כא) ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלהים, ואומר לתת לכם את ארץ כנען, כל זמן שאתם בארץ כנען הייתי לכם לאלהים, אין אתם בארץ כנען כביכול אין אני לכם לאלהים, וכן הוא אומר (יהושע ד יג) כארבעים אלף חלוצי צבא עברו לפני ה', ואומר (דהי"א כב יח) ונכבשה הארץ לפני השם ולפני עמו, וכי תעלה על דעתך שישראל מכבשין את הארץ לפני המקום, אלא כל זמן שהן עליה כאילו היא מכובשת הא אינם עליה אינה מכובשת:

ומן הענין הזה אמרו בספרי (עקב מג) , ואבדתם מהרה (דברים יא יז) , אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינין במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים, משל לאדון שכעס על אשתו ושלחה לבית אביה, אמר לה הוי מתקשטת תכשיטים שכשתחזרי לא יהיו עליך חדשים, וכן אמר ירמיה (לא כ) הציבי לך ציונים, אלו המצות שישראל מצוינין בהם:

והנה הכתוב שאמר (דברים יז יח) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה וגו', אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות, ופירשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ, כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה'. ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ) , וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות (דברים יא לא לב) , ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה, וכך הוא בתוספתא דע"ז (פ"ה ה"ב) . וזו היא מחשבת הרשעים (סנהדרין קה א) שהיו אומרים ליחזקאל, רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו יש עליו כלום, שנאמר (יחזקאל כ לב) והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן:

וזו היא מצות יעקב אבינו לביתו ולכל אשר עמו בשעת ביאתם לארץ (בראשית לה ב) הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו. והשם לו לבדו נתכנו עלילות שמתה רחל בדרך בתחילת בואם בארץ, כי בזכותה לא מתה בחוצה לארץ, ובזכותו לא ישב בארץ עם שתי אחיות והיא היתה הנשאת באיסור האחוה. ונראה שנתעברה מבנימין קודם בואם בשכם ולא נגע בה בארץ כלל, מפני הענין שהזכרנו:

ואמר הנביא (ירמיה טז יח) ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי, בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי. והענין הזה הוא במקומות רבים בכתובים, ותראנו מפורש בהם אחר שפקחתי בו עיניך. וכתב ר"א בפרשת וילך (דברים לא טז), ידענו כי השם אחד והשינוי יבא מהמקבלים, והשם לא ישנה מעשיו כי כולם הם בחכמה, ומעבודת השם לשמור כח הקבול כפי המקום על כן כתוב את משפט אלהי הארץ, ואמר ביעקב הסירו את אלהי הנכר, והפך המקום הדבק בעריות שהם שאר, והמשכיל יבין, אלו דבריו ז"ל. ואל תשיב עלי מפסוק מיכאל שרכם (דניאל י כא) , כי הוא שר משרת לבקש רחמים על ישראל, לא שר מלכות וממשלה. וכן היה שר צבא הנראה ליהושע ביריחו (יהושע ה יג) , הראה לו כי השם שלחו ללחום מלחמותיהם, כענין בחזקיהו (מ"ב יט לה) . וגם שהיה זה בהיותנו בחוצה לארץ:

ואין רשות לפרש בענין הארץ יותר מזה, אבל אם תזכה להבין הארץ הראשונה הנזכרת בפסוק בראשית והנזכרת בפרשת אם בחקותי (להלן כו מב) , תדע סוד נשגב ונעלם, ותבין מה שאמרו רבותינו (תנחומא ויקהל ז) בית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה, וכבר רמזתי לך בפסוק כי לי הארץ (שמות יט ה):




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/11/2008 21:40 לינק ישיר 

ירוחם
הקדמתני

הרמב"ם בעיקר החמישי מיג עיקרים כתב (מתוך פרויקט השו"ת):
<
והיסוד החמישי שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו. ואין עושין כן למה שלמטה ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן, לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה, ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה.
>
הרמב"ם כתב שאין לעבוד מה שלמטה במציאות מהשם וזהו איסור עבודה זרה.
הרמב"ם מכניס כאן נימוק נוסף מדוע אין לעבוד ולרומם את המלאכים והגלגלים, כי אין להם בחירה.

אילו היתה להם בחירה היה מותר לעובדם? האם לא ניתן לסגוד לאדם בעל בחירה ולהופכו לעבודה זרה?




_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/11/2008 21:57 לינק ישיר 

 רע"א כבר מביא את תשו' ושב הכהן ועוד שאין כוונת התוס' כפירוש השטחי. נסה לחפש במרגליות הים סנהדרין שם.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/11/2008 22:14 לינק ישיר 

בעל

אילו היתה להם בחירה היה מותר לעובדם? האם לא ניתן לסגוד לאדם בעל בחירה ולהופכו לעבודה זרה?


עכשיו הבנתי ,מאיפה לוקחים היהודים את ההתר, לעבוד ולהשתחות לפני כל מיני אדמורים ורבנים,

אבל לא הבנתי אם כן, מי התיר להם לעבוד ולהתפלל למתים ולקברים, הרי לאחרונים אין אפשרות בחירה???



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/11/2008 22:25 לינק ישיר 

ירוחם
מה ההבדל בין עבודת רבנים לשיטתך, לבין בקשה פשוטה, לדוגמא, עזור לי להבין את הרמב"ם הזה.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/11/2008 22:59 לינק ישיר 

בעל
לדעתי אין כל בעיה בהבנת הרמב"ם הזה. כשהרמב"ם מדבר   לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה,

כונתו להגיד כי לכל הברואים בששת ימי בראשית
  אין אפשרות בחירה, כלומר- כולם תוכנתו מראש, בתכנית ההפעלה שלהם על ידי אלוקים,

ולכן אין להם ולא יכול להיות להם אפשרות בחירה, כי בלי תכנית ההפעלה שלהם שאולקים תכנת אין להם כל קיום.
וכל קיומם הוא מאלוקים, כפי שהוא מסביר, את- אין אדם נוקף אצבע קטנה למטה, בלי שיכריזו עליו מלמעלה-
 אין זה אומרתשבכל רגע נתון שאדם רוצה להזיז את אצבעו, מרשים לו מלמעלה- מריונטה.

 אלא  כך תוכנת  האדם בששת ימי בראשית, כשירצה להזיז את אצבעו הוא יוכל , 

יש לו אמנם יכולת ויש לו אפשרות בחירה לכאורה, אבל זו אשליה הוא תוכנת כך שיחשוב שיש לו אפשרות בחירה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2008 08:01 לינק ישיר 

איך ניתן לומר ברמב"ם שהבחירה היא אשליה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/11/2008 09:35 לינק ישיר 

לבעל בעמיו

והיסוד החמישי שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו. ואין עושין כן למה שלמטה ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן, לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה, ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה.
הרמב"ם מדבר על מלאכים,כוכבים,גלגלים ויסודות ומבהיר שאין להם שני דברים:
לא שלטון ולא בחירה.
אילו היו להם שלטון ובחירה היו הם עצמם אלוהות.
כלומר שני התנאים דרושים כדי להפוך לאלוהות.
לאדם יש רק תנאי אחד מתנאים אלה .לאדם יש חופש בחירה בלבד.
אין לו שלטון.
ולכן אין מקום כלל לדבר על האדם בהקשר זה ואין מקום לשאלה שלך בקשר לאדם.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/11/2008 09:37 לינק ישיר 

צענע
ייש"כ על התשובה.
אולם מה הדין בתחום שלטונו של האדם.
לדוגמא, יוסף שפנה לשר המשקים.
ר' אברהם בנו של הרמב"ם בפירושו לתורה טוען שלא היה פסול בפניתו של יוסף.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/11/2008 10:02 לינק ישיר 

לבעל בעמיו
1. האם רק יוסף פנה לשר ?הרי בכל הדורות פנו גדולי ישראל אל מלכים ובקשו מהם בקשות.(שתדלנות).שהרי הפניה היא אל המלך אבל יודעים שהמלך הוא רק שליח ומה שאנחנו עושים זוהי השתדלות בלבד.
2.כאשר מדברים על שלטון אצל האדם אין מדברים על שלטון במובן שמדבר עליו הרמב"ם.הרמב"ם מדבר על שלטון מוחלט,ללא הפסקה וללא תנאים.
וזה שייך רק אצל הקב"ה.
"אנוש כחציר ימיו"....
טוב הכלב החי מהאריה המת וכו' וכו'.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/11/2008 10:04 לינק ישיר 

בעל
כמתכנת האם אתה יכרול לדמיין לך כי העולם לא תוכנת. ואין מנהיג לבירה?

אין לי כל ספק שהרמב"ם בעצמו ידע, בתוך תוכו כי אין לאדם בחירה חופשית מוחלטת, יש לו בחירה חופשית במסגרת התיכנות שלו,

הרמב"ם הפילוסוף, לא יכל להשלים אם   חוסר הבחירה, ולכן הוא עושה שמיניות- לא משכנעות כלל וכלל- בענין ויכבד ה' את לב פרעה,

אבל משום מה הוא מתעלם באלגנטיות ממקרים אחרים בתורה, כגון אבימלך מלך פלשתים עם שרה, מה שקראנו השבת.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2008 11:15 לינק ישיר 


מי שעושים שמיניות ללא כל תועלת אלה מי ש:
"מכבדים ומנשאים את חכמי התורה כפי דעתם, והם משפילים אותם בתכלית השפלות והם אינם מבינים"
 ( רמב"ם בדבריו בהקדמה לפרק חלק, בכל הנוגע להבנת דברי חכמינו: הכת הראשונה שמקבלת דברי חכמים כפשטם : כמו :"ויכבד ה' את לב פרעה" )


לכל המעוניין, השקפת עולמו הבהירה של הרמב"ם הפילוסוף  בנושא הבחירה החופשית, ובעניין: ויכבד ה'

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/shmona/8-2.htm

 



תוקן על ידי נאחז_בקש ב- 17/11/2008 11:43:55




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/11/2008 11:31 לינק ישיר 

צענע
האם מושג השתדלות מופיע אצל הרמב"ם?
לפי היחס של הרמב"ם לבחירה ולפעילות האנושית, נ"ל שהוא האמין שהיא אכן משמעותית מעבר לקנית פיס בתור השתדלות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/11/2008 12:03 לינק ישיר 

לבעל בעמיו

אתה שאלת לגבי שלטון ולגבי זה אין לי צורך ללכת לרמב"ם כי הרי גדולי ישראל,פנו לשלטונות לבקשת סיוע.(ולא נראה לי שהמילה השתדלות מופיעה אצלו.)
לשאלתך בענין הבחירה אצל הרמבם:


"הרמב"ם שולל עקרונית את תורת הגזירה הקדומה (predestination), "שבודים מלבם הטיפשים הוברי השמים" (שם, ד'), מאחר שלפי דעתו תפיסה כזאת נוגדת לחלוטין את עצם התוקף המוסרי של תורה ומצוות. אם ישנה גזירה קדומה "הגוזרת על האדם להיות צדיק או רשע" (שם) לא יתכן למצוא הצדקה כל שהיא לקיומה של מערכת שכר ועונש התופסת מקום כה מרכזי במקרא ובמחשבת היהדות בכלל. מאידך, דווקא בגלל התפיסה הרואה את האדם חופשי בהחלטתו לקיים או שלא לקיים את מצוות התורה "ואין מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים" (שם, ב') חלה עליו האחריות למעשיו ובהתאם לכך הוא צפוי לגמול של שכר או עונש."

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/bhira-2.htm



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > עבודה זרה בשיתוף
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext