עבודה זרה בשיתוף

ידועה דעת תוס' בסנהדרין דף סג ע"ב ד"ה אסור לאדם שיעשה שותפות שבני נוח לא הוזהרו על השיתוף.
הרמב"ם בתחילת הלכות ע"ז מתאר את הדרדרות האנושות לע"ז. ע"ז בתחילתה היתה ע"ז בשיתוף, עבודה לגלגלים המשרתים לפני ה' ובשלב יותר מאוחר היא נותקה והפכה להיות עצמאית . ולכן כתב בתחילת פ"ב:

<עיקר הציווי בעבודה זרה, שלא לעבוד אחד מכל הברואים--לא מלאך, ולא גלגל, ולא כוכב, ולא אחד מארבע היסודות, ולא אחד מכל הנבראים מהם.  ואף על פי שהעובד יודע שה' הוא האלוהים, והוא עובד הנברא הזה על דרך שעבד אנוש ואנשי דורו תחילה--הרי זה עובד עבודה זרה.>

 רע"א כבר מביא את תשו' ושב הכהן ועוד שאין כוונת התוס' כפירוש השטחי. נסה לחפש במרגליות הים סנהדרין שם.

_________________

בעל

אילו היתה להם בחירה היה מותר לעובדם? האם לא ניתן לסגוד לאדם בעל בחירה ולהופכו לעבודה זרה?


עכשיו הבנתי ,מאיפה לוקחים היהודים את ההתר, לעבוד ולהשתחות לפני כל מיני אדמורים ורבנים,

אבל לא הבנתי אם כן, מי התיר להם לעבוד ולהתפלל למתים ולקברים, הרי לאחרונים אין אפשרות בחירה???

ירוחם
מה ההבדל בין עבודת רבנים לשיטתך, לבין בקשה פשוטה, לדוגמא, עזור לי להבין את הרמב"ם הזה.

_________________

בעל
לדעתי אין כל בעיה בהבנת הרמב"ם הזה. כשהרמב"ם מדבר   לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה,

כונתו להגיד כי לכל הברואים בששת ימי בראשית  אין אפשרות בחירה, כלומר- כולם תוכנתו מראש, בתכנית ההפעלה שלהם על ידי אלוקים,

ולכן אין להם ולא יכול להיות להם אפשרות בחירה, כי בלי תכנית ההפעלה שלהם שאולקים תכנת אין להם כל קיום.
וכל קיומם הוא מאלוקים, כפי שהוא מסביר, את- אין אדם נוקף אצבע קטנה למטה, בלי שיכריזו עליו מלמעלה-
 אין זה אומרתשבכל רגע נתון שאדם רוצה להזיז את אצבעו, מרשים לו מלמעלה- מריונטה.

 אלא  כך תוכנת  האדם בששת ימי בראשית, כשירצה להזיז את אצבעו הוא יוכל , 

יש לו אמנם יכולת ויש לו אפשרות בחירה לכאורה, אבל זו אשליה הוא תוכנת כך שיחשוב שיש לו אפשרות בחירה

איך ניתן לומר ברמב"ם שהבחירה היא אשליה?

לבעל בעמיו

והיסוד החמישי שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו ומשמעתו. ואין עושין כן למה שלמטה ממנו במציאות מן המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן, לפי שכולם מוטבעים בפעולותיהם אין להם שלטון ולא בחירה אלא רצונו יתעלה, ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה.
הרמב"ם מדבר על מלאכים,כוכבים,גלגלים ויסודות ומבהיר שאין להם שני דברים:
לא שלטון ולא בחירה.
אילו היו להם שלטון ובחירה היו הם עצמם אלוהות.
כלומר שני התנאים דרושים כדי להפוך לאלוהות.
לאדם יש רק תנאי אחד מתנאים אלה .לאדם יש חופש בחירה בלבד.
אין לו שלטון.
ולכן אין מקום כלל לדבר על האדם בהקשר זה ואין מקום לשאלה שלך בקשר לאדם.

צענע
ייש"כ על התשובה.
אולם מה הדין בתחום שלטונו של האדם.
לדוגמא, יוסף שפנה לשר המשקים.
ר' אברהם בנו של הרמב"ם בפירושו לתורה טוען שלא היה פסול בפניתו של יוסף.

לבעל בעמיו
1. האם רק יוסף פנה לשר ?הרי בכל הדורות פנו גדולי ישראל אל מלכים ובקשו מהם בקשות.(שתדלנות).שהרי הפניה היא אל המלך אבל יודעים שהמלך הוא רק שליח ומה שאנחנו עושים זוהי השתדלות בלבד.
2.כאשר מדברים על שלטון אצל האדם אין מדברים על שלטון במובן שמדבר עליו הרמב"ם.הרמב"ם מדבר על שלטון מוחלט,ללא הפסקה וללא תנאים.
וזה שייך רק אצל הקב"ה.
"אנוש כחציר ימיו"....
טוב הכלב החי מהאריה המת וכו' וכו'.

בעל
כמתכנת האם אתה יכרול לדמיין לך כי העולם לא תוכנת. ואין מנהיג לבירה?

אין לי כל ספק שהרמב"ם בעצמו ידע, בתוך תוכו כי אין לאדם בחירה חופשית מוחלטת, יש לו בחירה חופשית במסגרת התיכנות שלו,

הרמב"ם הפילוסוף, לא יכל להשלים אם   חוסר הבחירה, ולכן הוא עושה שמיניות- לא משכנעות כלל וכלל- בענין ויכבד ה' את לב פרעה,

אבל משום מה הוא מתעלם באלגנטיות ממקרים אחרים בתורה, כגון אבימלך מלך פלשתים עם שרה, מה שקראנו השבת.

_________________

מודה ועוזב

מי שעושים שמיניות ללא כל תועלת אלה מי ש:
"מכבדים ומנשאים את חכמי התורה כפי דעתם, והם משפילים אותם בתכלית השפלות והם אינם מבינים"
 ( רמב"ם בדבריו בהקדמה לפרק חלק, בכל הנוגע להבנת דברי חכמינו: הכת הראשונה שמקבלת דברי חכמים כפשטם : כמו :"ויכבד ה' את לב פרעה" )


לכל המעוניין, השקפת עולמו הבהירה של הרמב"ם הפילוסוף  בנושא הבחירה החופשית, ובעניין: ויכבד ה'

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/shmona/8-2.htm

צענע
האם מושג השתדלות מופיע אצל הרמב"ם?
לפי היחס של הרמב"ם לבחירה ולפעילות האנושית, נ"ל שהוא האמין שהיא אכן משמעותית מעבר לקנית פיס בתור השתדלות.

לבעל בעמיו

אתה שאלת לגבי שלטון ולגבי זה אין לי צורך ללכת לרמב"ם כי הרי גדולי ישראל,פנו לשלטונות לבקשת סיוע.(ולא נראה לי שהמילה השתדלות מופיעה אצלו.)
לשאלתך בענין הבחירה אצל הרמבם:


"הרמב"ם שולל עקרונית את תורת הגזירה הקדומה (predestination), "שבודים מלבם הטיפשים הוברי השמים" (שם, ד'), מאחר שלפי דעתו תפיסה כזאת נוגדת לחלוטין את עצם התוקף המוסרי של תורה ומצוות. אם ישנה גזירה קדומה "הגוזרת על האדם להיות צדיק או רשע" (שם) לא יתכן למצוא הצדקה כל שהיא לקיומה של מערכת שכר ועונש התופסת מקום כה מרכזי במקרא ובמחשבת היהדות בכלל. מאידך, דווקא בגלל התפיסה הרואה את האדם חופשי בהחלטתו לקיים או שלא לקיים את מצוות התורה "ואין מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים" (שם, ב') חלה עליו האחריות למעשיו ובהתאם לכך הוא צפוי לגמול של שכר או עונש."

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/bhira-2.htm