| נשלח ב-28/12/2008 01:23 |
 |
| |
*תועבה* מילה ומשמעותה.
שבוע טוב.
בפרשה קראנו משהו מעין זה, "כי לא יכלו המצרים לאכול את העברים לחם, כי 'תועבה' היא למצרים".
אני שהורגלתי תמיד לראות ב"תועבה" כביטוי לשיקוץ ודחיה של מעשים, כאשר המילה תועבה מצביעה על כך שזהו מעשה יוצא דופן ברשעותו ושיקוצו.
הרי שבאה ה'תועבה' בהקשר המצרי, ורומז כל כך, שהביטוי תועבה הוא: "דבר לא מקובל" בצורה קיצונית.
כלומר, שאין זה מתועב מעצם המעשה, אלא שהחברה קובעות מה הם דברים מתועבים.
הרי שהמצרים קבעו שלאכול דברים מסוים זה תועבה, והיהודים קבעו על דברים אחרים.
במילים אחרות, תועבה באה בהקשר ל"נורמות", ולא ביטוי לחטא ורשעות.
בגמרא מובא שלשון תועבה הוא: "תועה אתה בה", אינני יודע אם זה הפשט הפשוט, או נסיון להסביר את המילה, הלא בדיוק מובנת.
באיזשהוא סרט דקומנטרי על הומוסקסהואלים נוצרים בארה"ב, (ובניגוד לתדמיתה, ארה"ב דתית ברובה) ראיינו רב קונסרבטיבי והוא גם כן הסביר שתועבה היא "דבר לא מקובל" לזמנו, ולא ביטוי על חטא מיוחד.
לא ידעתי מהיכן הוא הקריץ פירוש זה, אך עתה נדמה שיש מקום לומר כך. כמובן שאינני מקבל כלל וכלל פסיקה של רב רפורמי כזה או אחר.
כמובן שאפשר עדיין לפרש שתועבה, הוא לשון של שיקוץ ורשעות מיוחדת.
ולמצרים לאכול בשר (כבש נדמה לי), הוא שיקץ מיוחד במינו, עכ"פ עדיין צריך ביאור.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2008 02:58 |
|
| |
מרכא,
לא הבנתי שאלתך. תועבה היא דבר משוקץ ושנאוי, בפסוק שהבאת מפרשת השבוע התורה כותבת על מעשה השנאוי למצרים ומשוקץ להם. היכן אתה רואה שמדובר בדבר 'לא מקובל? או יותר נכון מה בין 'לא מקובל' למשוקץ לדעתך, הרי תמיד אוכל לטעון שמשהו משוקץ בגלל שהוא אינו מקובל? ואולי גם מקומות אחרים שהתורה מכנה "תועבות" אלו רק דברים שאינם מקובלים בצורה קיצונית?
הנה לקט מכמה פרשנים על הפסוק שהבאת מפה"ש, וראה שהם לא הבינו שמדובר בנורמה זו או אחרת בלבד, אלא בבזיון, שנאה ושיקוץ:
"כי תועבה הוא - דבר שנאוי" (רש"י)
"כי תועבה - מאוס ובזוי" (רשב"ם)
"כי תועבה היא למצרים - בזוי" (חזקוני)
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2008 22:24 |
|
| |
שלום לך.
אתן לך דוגמה קטנה שתבין את כוונתי.
'רצח' הינו פסול מכל וכל, גם אם מדינה מסוימת תחליט שמותר לרצוח (לא כענישה וכו' אלא סתם), הרי זו מדינת 'סדום'.
המושג תועבה שהכרתי עד היום, היה רוע אבסולטי, ללא קשר למקום ולזמן.
אבל כשנוכחתי לראות שלמצרים 'תעובת' משלהם, לעברים משלהם, אזי 'תועבה' הינו ביטוי לנורמות חברתיות, שיכולות להשתנות מעת לעת. כמובן שחוקי התורה אינם משתנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2008 22:59 |
|
| |
המילה 'תועבה' תמיד מבטאת דבר בזוי ומשוקץ. מה נפק"מ אם הדבר בזוי בכל זמן ועת או שהוא בזוי בסיטואציות מסוימות?
ואשתמש בדוגמה שלך, האם רצח הוא תועבה? יתכן, אך התורה לא מכנה 'תועבה' את מעשה הרציחה, גם בעולם לא מתייחסים לרצח כדבר משוקץ ובזוי, אלא למעשה רע ואכזרי. רצח כפי שכתבת הוא 'רע' אבסולוטי, האם בהכרח שכל מעשה רע, הוא 'רע' אבסולוטי ומעשה שבסיטואציות מסויימות הוא רע ובאחרות הוא אינו כזה אינו 'רע'?
שים לב, אתה יוצר פרדוקס.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2008 01:36 |
|
| |
מעניינת ההבחנה בין חטא לבין תועבה.
אין צרוף מילים :תועבות סדום אלא חטאי סדום.
נראה לי אולי שהמפתח להבדל הוא נימת הרגש המתלווה.
למילה תועבה יש בעברית פועל המבטא רגש . המילה היא -תיעוב.
למילה חטא או רוע אין פועל המבטא רגש .
המצרים כשראו רועה צאן,או איש אוכל בשר,הם חשו סלידה.גועל,רתיעה.(ולכן לא יכלו לאכול עם יוסף)
החטאים הנקראים בתורה תועבה נכנסים לקטגוריה הזאת .
(ולכן תועבה לא נשקלת במאזניים של מוסר.)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2008 11:28 |
|
| |
תועבה הוא מבט סובקטיבי, של אדם, או עם, על צורת חייהם והתנהגותו של איש, או עם אחר.
מה שאצל אדם אחד תועבה אצל השני זה יכול להיות, שיא הטוהר. נורמה חברתית אצל השני השונה.
דוגמאות רבות בספר יחזקאל בעיקר, ומהתורה.
דברים פרק כ
לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תועבותם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַידֹוָד אֱלֹהֵיכֶם: ס
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2008 12:38 |
|
| |
ירוחם בירמיהו ל"ב נאמר "ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למולך אשר לא ציויתים ולא עלתה על ליבי לעשות התועבה הזאת למען החטיא את יהודה".
מה תאמר פה? עד כמה שידוע לי, העניין היחיד שנאמר עליו (ושלוש פעמים נאמר עליו) עניין זה של "אשר לא ציויתים ולא עלתה על ליבי" - הוא העברת הבנים באש למולך. (אמנם בשתי הפעמים האחרות זה כתוב ללא המילה תועבה).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2008 15:53 |
|
| |
לירוחם
"תועבה הוא מבט סובקטיבי, של אדם, או עם, על צורת חייהם והתנהגותו של איש, או עם אחר."
זאת ההגדרה שלך למילה תועבה.
"במילים אחרות, תועבה באה בהקשר ל"נורמות", ולא ביטוי לחטא ורשעות. "
זאת ההגדרה שהביא מרכא טפחא למילה תועבה.
יוצא אם כן שההגדרה שלך :
א.היא בעצם חזרה על דבריו.
ב. היא איננה מספיקה ולכן אינה מדויקת.
הגדרה היא מלשון גדר.אתה לא יכל להגדיר משהו ואז יתברר שלתוך הגדר שגידרת,נכנסו עוד דברים שאינם ממין הדבר שרצית להגדיר.מטרתה של הגדרה היא להכניס לתוך הגדר רק את המילה הספציפית,ולא אחרת.
עכשו,אם נתייחס להגדרתך שתועבה היא מבט סובייקטיבי על צורת חיים של אדם
אז נניח אקח דוגמא שתוכיח לך שהגדרתך אינה מדויקת.
נניח אם אדם חי כהיפי,זוהי צורת חייו.בעיניי (הסובייקטיביות) זו צורת חיים מוזרה. האם צורת חיים זו היא בעיניי תועבה?לפי הגדרתך התשובה היא כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2008 16:23 |
|
| |
צענע
, תועבה לפי דברי . היא כן חטא- אבל רק בעייני המתבונן שחושב כך, העושה את התועבה, חושב שכך נאהוכך צריך לנהוג.
למשל כל בחורי הישיבה שמשטמתים מהצבא ומשרות לאומי, בעיני ובעייני רבים, זו תועבה גדולה מאד, אבל במחשבתם חושבים בטעות שהתועבה הזו, היא מצווה,
את רוצה עוד כמה מהתועבות המקובלות אצלנו כדבר מצווה?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2008 16:59 |
|
| |
לירוחם
עכשו אתה אומר שתועבה היא כן חטא.
אז איך תגדיר את ההבדל בין חטא לתועבה?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2008 19:10 |
|
| |
מיכה וצענע
לא הגדרתי את החטא כתועבה,
לשאלתך- לפעמים חטא זה רק חטא, ולפעמים חטא זה גם תועבה,
כשעם עם ישראל הפך את המולך לנורמת התנהגות, בעייני ה' זו תועבה,
אבל בעייני מעביר בנו למולך, זו היה נורמה נכונה ומצווה,
או אולי? אני חוטא. זולתי עושה תועבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2008 19:56 |
|
| |
לאחר האישרור על ווארטים מרבנו מיכ, פרוש על המשנה באבות
משנה מסכת אבות פרק ה משנה י
האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית- ויש אומרים זו מדת סדום
איך אפשר לעבור ממידה בינונית --לקיצוניות של מידת סדום,???
האומר- כשאדם אומר את זה, זה מעיד שזה מידה בינונית---- אבל ויש אומרים- כשרבים אומרים זאת- כלומר שזו נורמה מקובלת- זו מידת סדום,
וכך בתועבה
|
|
|
|
|
