| נשלח ב-3/2/2009 17:15 |
|
| |
אלעס איז געלט או שמא נשתנו הטבעים? על כשרות וחרקים
.
ראיתי את המזכר הבא של מחלקת הכשרות ברבנות.
הקורא יגלה שאם אין ברשותך "חסה קדושה", נדונתה לאכול אבנים צלויות בלבד, מחשש לחרקים.
למשל, את הזיתים מגינתי הפרטית, אני אמור לבדוק באמצעות סכין - כל זית וזית בנפרד!
האם נשתנו הטבעים עד כדי כך? מדוע לפני כמה שנים יכולתי לקנות ברוקולי, להשרות, לבדוק וכו - ואז לאכול, ואילו כיום - פרחי הברוקולי בלתי ניתנים לבדיקה?
מה השתנה?
http://www.rabanut.co.il/vf/ib_items/258/8st.pdf
תפעול הלינק
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 03/02/2009 19:38:56
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 19:25 |
|
| |
מואדיב,
לפעמים השיפור הטכנולוגי והגידול בידע המדעי אכן צריך להחמיר את הקריטריונים. אם אנחנו יודעים שיש חרקים במקום שאחרים חשבו שאין, יש מקום להחמיר גם במקום שהקדמונים הקלו (אמנם יש גם שיקול של הוצאת לע"ז על דורות הראשונים, ואכ"מ). וכך גם אם יש בידינו אמצעים לבדיקה. הרי שם בטופס שהבאת מצויין שבמקום שיש לקנות מגידול נקי אין לקנות אחר. הרי לך שזה תלוי במידת היכולת שלנו.
אגב, ערוה"ש כותב שיש בדברים הללו פטור של 'אינו מתכוין', ולפי זה היכולת לבדוק היא פרמטר שנוגע לעיקר הדין (אי אפשר ולא קא מכוין. ראה פסחים כה).
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2009 12:39 |
|
| |
גם אני חשבתי בדיוק על אותה שאלה כמו מואדיב.
התשובה לא מספקת. מהיכן אתה יודע שהקדמונים לא ידעו על אותם חרקים? יותר הגיוני שהם ידעו אבל בחרו להתעלם מחרקים כל כך קטנים. מואדיב מדבר על "קדמונים" מלפני 5 -6 שנים.
שורה תחתונה: יש מישהו שגוזר קופון מאוד שמן על גבם של אנשים אחרים. וחבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2009 13:04 |
|
| |
השאלה מה גודל החרקים שאנו צריכים לחשוש לאוכלם? כבר מזמן בודקים את החסה ושאר ירקות. בזכוכית מגדלת.
למען הסר מכשול, צריכים להבהיר , כי הזכוכית המגדלת הרגילה המצויה בשוק, היא רק פי 4 המהדרין בודקים במינומום פי. 10 .
ובעוד זמן מה נבדוק במיקרוסקופים- אוי מה שנמצא!! אנשים ימותו מרעב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2009 13:10 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | מואדיב,
לפעמים השיפור הטכנולוגי והגידול בידע המדעי אכן צריך להחמיר את הקריטריונים. אם אנחנו יודעים שיש חרקים במקום שאחרים חשבו שאין, יש מקום להחמיר גם במקום שהקדמונים הקלו (אמנם יש גם שיקול של הוצאת לע"ז על דורות הראשונים, ואכ"מ). וכך גם אם יש בידינו אמצעים לבדיקה. הרי שם בטופס שהבאת מצויין שבמקום שיש לקנות מגידול נקי אין לקנות אחר. הרי לך שזה תלוי במידת היכולת שלנו.
אגב, ערוה"ש כותב שיש בדברים הללו פטור של 'אינו מתכוין', ולפי זה היכולת לבדוק היא פרמטר שנוגע לעיקר הדין (אי אפשר ולא קא מכוין. ראה פסחים כה).
|
|
מי מדבר על דורות קדמונים?
זה לי כשלושים שנים שאני מוסק, ועל פי רוב כובש את הזיתים.
את הזיתים שמסקתי אני בודק חיצונית, כפי שלמדתני אמי זצ"ל, משום שאת פגיעת המזיק המטיל את הביצים בתוך הזית, ניתן לראות על צידו החיצוני של הפרי.
בכל שלושים השנים הללו, אינני רואה שינוי בדפוסי הגילוי, באחוזי ההינגעות וכו'. מדוע הדרך בה בדקתי זיתים עד אשתקד, כבר אינה טובה? מדוע השתא, ממליצים לי לפתוח כל זית בסכין?
האם יש מחקר אנטמולוגי כלשהו המאשש את הסברה שיש שינוי בסוג החרקים, בהינגעות פרי הזית וכו'?
יש הרבה חומר של מומחים בארץ, ולא ראיתי טיעון כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2009 01:38 |
|
| |
יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא, כבר היה לעולמים (קהלת א, י).
חכמת אדם כלל לח דין תולעים
(ה) ולכן בארות המים והנהרות שמוחזק שיש בהם תולעים אסור לשתותן בלא סינון... (ט) ...ואמנם התולעים שקורין מילבין הנמצאים במיני גרויפין ופירות יבשים מסתמא פירשו על כל פנים מפרי לפרי ואסורים. (יא) מילבין שנמצאו בקמח או בכל דבר שאינו משקה אפילו בכלי אסור ...ודוקא מילבין, אבל לפעמים נמצא תולעים גדולים בקמח וכיוצא בו ואלו סגי כשמנפה בנפה וכברה עד שמשליך התולעים.
(יג) ...ואין כל המדינות שוין בזה כי הקירשין במדינות אשכנז זאקסין צרפת, כל המינים מוחזקים בתולעים בעודן במחובר זולתי מין אחד שקורין זויער קירשין. וכן כל מיני פלוימען וכל מיני פירות וצריך לבדקן מבפנים... ובמדינות ליטא ...אבל הפלוימען היבשים שמביאין לשם ממדינות אחרות צריך לבדוק מבפנים, כי הם מוחזקים בודאי בתולעים. (טו) הירקות בכל המדינות מוחזקים בתולעים. וכן ירק שקורין פעטרוסקע (ובלשון אשכנז פעטערזייל) וקימל, ועשב שקורין הויפט או קאפקרויט ושאר כל מיני ירקות מוחזקים בתולעים, ואסור לאכלן בלא בדיקה. וכן מיני סאלאטין, וכן בצלים ירוקים שאוכלין אותם חיים, וצריך לבדוק היטב היטב. וכן קטניות ירוקות בעודן בשרביטין שקורין (ערביס שוטין) מוחזקים מאד בתולעים, ואסור לאכלן עד שיפתח כל שרביט ושרביט ויבדוק הקטניות כל אחד בפני עצמו. ומה שאומרות הנשים שמהבהבין הירקות באש אינו מועיל. ומין ירק שקורין (קראפע) שמניחין אותו באגורקעס אין לך קלח וקלח שאין בו כמה וכמה תולעים כאשר הראיתי לכל... (טז) הפרי שקורין מאלינעס הם מוחזקים בתולעים עד שכמעט אי אפשר לבדוק, ואני מעודי לא אכלתי וכן ראוי לכל ירא שמים: (יז) העדשים שמעתי שיש בהם ב' מינים יש מין שמוחזק בתולעים... (יח) כמהין ופטריות שקורין (שוועמליך) ...ומוחזקים בתולעים. ותפוחים ובערנס יש בגרעינים שבפנים תולעים ולכן לא יאכלו הגרעינים. (יט) קליפת פאמאראנצין (תפוז) צריך לבדוק אחר מילבין כי הוא שכיח... (כ) ראוי לאדם להסתכל במה שאוכל ועל ידי זה ינצל מכמה תולעים. ומעיד אני עלי שכמה וכמה פעמים ניצלתי על ידי זה בעזר ה'. (כח) תולעים הנמצאים בבהמה בין שהם בין עור לבשר או במעים אסורים ...והנמצאים בדגים במוח ובכבד ובמעים אסורים דמעלמא אתו ...ואמנם הגדלים על העור מבחוץ אסורין דמעלמא אתו. (ויש מקומות שהמים מגדלים בדגת הים שרצים אצל הסנפירין סמוך ממש להם, וגם על הסנפירין ובתוך הפה והם עגולים כעדשה ואין ניכרין כלל, ויש להם עינים שחורים כב' טיפי זבובים סמוכין זה אצל זה ...ובפרט בדג שקורין העכט שיש שם תולעים כמו חוטין והם כמו נחש ארוך ודק ואני הראיתי להם הרבה פעמים...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2009 04:03 |
|
| |
לא מן הנמנע שכשם שגילו חיידקים טובים וחיידקים רעים, כן יגלו 'תולעים רעים' ו'תולעים וטבים', אלא שזה ידרוש גם פיתוחים טכנולוגיים נוספים, וגם עיונים עמוקי ראייה בהלכה. (מיקרוסקופ הלכתי).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2009 16:48 |
|
| |
מואדיב, רק הערתי הערה כללית. לא התייחסתי לחומרא כזו או אחרת שמתעוררת חדשות לבקרים. אמנם גם בטווח הקצר יש להעיר שלפעמים לא שמים לב לעובדות שניתן היה לראות אותן, ולכן יש מקום לחידושים בהלכה, לחומרא ולקולא.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 00:31 |
|
| |
אחד ההסברים ששמעתי הוא, שאכן בדורנו יש חרקים שיותר קשה לגלות, דווקא בגלל אמצעי ההדברה המשוכללים. בעבר היו חרקים גדולים שהיו אוכלים את הקטנים, אבל היום מדבירים את הגדולים וכתוצאה מכך הקטנים מתרבים. זו ברירה טבעית שנובעת ממעשי האדם. אני לא יודע אם מישהו בדק את התיאוריה הזאת - אולי זהר עמר?
לגבי תותים - כל החורף חיפשתי, ולא מצאתי אפילו פעם אחת חרק או תולעת בתות. אני ממשיך לחפש.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 09:51 |
|
| |
.
אין זאת כי אם דוגמא חיה לשינו הטבעים. את אותם התותים שקונה הרב עמיחי ממכון התורה והארץ, קונה גם הרב עמאר. אלא שנשתנו הטבעים, ומה שמוצא הרב עמיחי בתות לא מוצא בהם הרב עמאר, שנשתנו הטבעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 19:08 |
|
| |
יעב"ץ
לסעיף ה בחכמת אדם:
בהגהות בינת אדם על ספר חכמת אדם הלכות תולעים כלל ל"ח סי' ח' (אות ל"ד (מ"ט)) הביא, וז"ל:
"כתב חוקר א' בספרו ס' הברית, שנתברר שא"א ליין להיות חומץ עד שירום תולעים, והמסתכל בזכוכית שקורין מיקרשקאָפּיע יראה כל החומץ מלא תולעים, וכ' שלכך אסור לאכול חומץ, שאפילו סינן לא מהני אפילו דרך בגד דק מאוד כו'. וכ' ע"ז הבינת אדם: מש"כ לאסור חומץ הבל הוא כו'. וגם א"ל דכוונתו שהחומץ בכח יש בו תולעים כו', אלא דבר הבל הוא, ולא אסרה תורה מה שבכח אלא מה שיצא לפועל. אך כוונתו דיש חומץ שכשמסתכלים נגד השמש נראין בו תולעים, וזה נראה דיש לו דין חומץ שיש בו תולעים. עכ"ל, ע"ש".
מהם התולעים הקטנים שבחומץ שעליהם ידע החוקר הדגול?
חיידקים!!!
וראו שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' מז.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 19/05/2009 19:30:33
|
|
|
|
|