מגילת אסתר או מגילת מרדכי

מגילת אסתר או מגילת מרדכי.

אפתח בשאלה , מה  היה קורה לו היינו שולפים את מרדכי היהודי מתוך המגילה  ונשארים רק עם שלושת הדמויות האחרות : אחשורוש אסתר והמן ? האם סיפור המגילה לא היה מסתיים בכי טוב בישועה גדולה והצלת היהודים ?

ואני שואל
א. מי אומר שמטרת כתיבת המגילה היא אך ורק לספר על הצלת היהודים?
ב. גדולת מרדכי, גם אם איננה תורמת ל"הצלת היהודים" תורמת בהחלט ל"ישועה גדולה".

גם ללא מרדכי, היתה אסתר נלקחת למלך ומתמנה למלכה.
האם גם לולא מרדכי היתה מקפידה על מה שהקפידה בבית המלך, בין השאר שלא לומר את עמה ואת מולדתה? זה חשוב כדי שההפתעה במשתה עם המן תהיה גדולה. זה גם חשוב, כדי לשמור על ייחוסה היהודי של אסתר, ובהמשך נתינת כבוד וגדולה ליהודים.

גם ללא הודעת מרדכי,  היה נודע לאסתר לבסוף על גזרת המן . ומסתבר , שאף ללא מרדכי היתה אסתר הולכת ומתחננת לאחשורוש להעביר את רוע הגזרה מעמה.
 במגילה נראה דווקא שהיא מאוד פחדה

ןמנגד , נראה על פי המסופר במגילה , שללא ההתגרות של מרדכי בהמן ,לא היה המן מרחיק לכת לגזור כליה על היהודים בכל מדינות אחשורוש.
במגילה גם כתוב "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש עם מרדכי". כלומר, למעשה עם ישראל היה נחשב לעם בזוי ומושפל, כפי שנראה גם מהדו-שיח של המן ואחשוורוש בפרשת הכסף, לולא מרדכי עם ישראל לא היה מתנשא למעלה. (מה שאגב, תרם, ללא ספק, להצלחת השבים מגלות בבל).

כד מעיינת במגילה שפיר תראה שאין לאיבת המן כלפי מרדכי , או לכך שמרדכי  גילה את אזנו של אחשורוש על בגתן ותרש , אלא להעצים את שנאתו של אחשורוש להמן , דבר שהוביל בסופו של דבר לתלייתו. אבל את עצם הצלת היהודים והפרת עצת המן עשה המלך בעקבות גילויה של אסתר על כך שנמכרו היא ועמה להשמיד להרוג ולאבד.
כד מעיינת שפיר תמצא, שאף על פי שאין למרדכי חלק אקטיבי, יש לו חלק פסיבי חשוב, וכנראה גם יותר מכך (כלומר גם אקטיבי) - ראה ח' ז,ט.

ואם כן מה ראתה מגילת אסתר הבאה לספר את נס הצלת היהודים מהשמדה,  לעסוק במקביל בפרשת מגילת מרדכי ולשבח ולפאר את שמו , במקום בו הדבר אינו הכרחי למוקד העלילה.
מי החליט מהו מוקד העלילה ומי החליט שאין להוסיף דברים מלבד המוקד? (ע"ע מה שכתבה צענערענע)

 יתר על  כן ייתמה כל קורא את המגילה, על הפסוקים הרבים המפארים ומהללים את מרדכי , פעלו ומעמדו בחצר המלוכה הפרסית , מאי  שיאטה להכא ומאי נפקא לן מינה אם מרדכי גדול בבית המלך ושמעו הולך בכל המלכות , או שלבש תכלת וחור ותכריך בוץ וארגמן . ומה הייתה המגילה חסרה אלמלא התיאורים הפומפוזיים הללו היו מופיעים במגילה?
לך אולי אין נפק"מ (או שעכ"פ אתה חושב שאין לך נפק"מ) אבל ליהודים באותו זמן ודאי שהיה נפק"מ גדולה. הרי המן כבר היה מכובד יותר מכל השרים בממלכה עד כדי שהיתה לו סמכות ל127 מדינות וכדמשמע באריכות בפרשת הכסף (ואף כולם צווו להשתחוות לו). לולא גדולת מרדכי, ספק כמה היו מועילים הכתבים הרשמיים שביטלו את הכתבים הראשונים. גם מבחינה רגשית, היהודים הרגישו שונה מאוד, אם מנהיגם משיל מעליו את השק והאפר ואומר "יהיה בסדר". או שהוא מחליף אותם בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, וכן הוא אומר: "והעיר שושן צהלה ושמחה, ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". (והנה גדולת מרדכי הועילה כעין מה שהועילו ידיו של משה במלחמת עמלק (ולאו דווקא ע"פ דברי חז"ל הידועים, שאינם בהכרח הפשט שבפשט), - מלחמת עמלק לגז"ש)

וביתר שאת בחתימת המגילה נראה כי עיקר העלילה המסופרת במגילה , לא באה אלא ללמדנו על מעמדו וגדולתו של מרדכי בבית אחשורוש , ואילו הצלת עם ישראל אינה מוזכרת שם כלל.
אתה מניח מראש כמה הנחות (א. שיש חתימה. ב. שזו חתימה. ג. שהיא מבטאת את עיקר העלילה, ושלכן הצלת היהודים היתה אמורה להופיע אך "נשמטה". ), אך הן אינן הכרחיות. יש פסוקים רבים של ענייני ימי הפורים וכתיבת המגילה, שמפסיקים בין רוב סיפור המגילה לבין פרק י', זה כבר סיבה טובה להניח שזו אינה בדיוק חתימה ל"סיפור מגילת אסתר", אלא מקסימום חתימה ל"ספר מגילת אסתר". פרק י', כפי הנראה עוסק לא בהצלת היהודים, וגם לא בגדולת מרדכי, כי אם ברושם שהסיפור עשה על ממלכת אחשוורוש. הרושם בודאי אינו קשור להצלת היהודים שמלכתחילה לא היו מעורבים בממלכה, אבל כן קשור לגדולת מרדכי. ("הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס". ומה ראו על ככה לכתוב בספר דבה"י למלכי מדי ופרס - את פרשת גדולת מרדכי, ועוד מה ראו לספר כל זאת במגילה? תשובה: "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים" וכו'.) אמנם יש לשאול מה עם גדולת אסתר? זו אכן שאלה שצריכה להישאל, ואין לי תשובה עליה.

החגיגה לזכר מפלת ניקנור היתה "יום אחד לפני יום מרדכי" (חשמונאים ב' ט"ו, ל"ו).

האם קראו לחג "פורים" כפשרה בין יום מרדכי ויום אסתר?

תוקן על ידי נישטאיך ב- 12/03/2009 6:59:39

למיכה המרשתי

"אמנם יש לשאול מה עם גדולת אסתר? זו אכן שאלה שצריכה להישאל, ואין לי תשובה עליה."

גדולת אסתר?
גדולת מרדכי היא סמל הניצחון על המן.המן כעס על שמרדכי לא משתחווה לפניו אפיים ארצה ובהמשך הוא נאלץ לפאר ולרומם את מרדכי ולהרכיב אותו ברחובות העיר. כאשר חלה התפנית המן עובר מפלה אחרי מפלה,ומרדכי לעומתו הולך וגדל. ולכן גדולת מרדכי היא בעצם חלק מהעלילה וזו הסיבה שהמגילה מרוממת את מרדכי (ולא בגלל שהיו למרדכי הצדיק נגיעות אישיות מגלומניות.)
לעומת זאת כשמדובר על אסתר המונח גדולה (שורוק בל')לא שייך כלל.
היא האישה שנאלצה לחוות את הגרוע מכל כדי להציל את עמה .הסיפור של אסתר איננו סיפור של גדולה אלא סיפור של הקרבה גדולה.
 
נישטאייך

לאסתר יש את היום שלה:תענית אסתר.

כתוב במגילה:

"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור, על כן על כל דברי האיגרת הזאת, ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם"

ויש לשאול הרי הפור הוא עניין די שולי וטכני בכל הסיפור, ועוד מה משמעות התוספת "על כן על כל דברי האיגרת הזאת" שהיא סתירה להסבר הראשון וגם אינה מובנת לעצמה. וגם מה זה שייך ל"ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם".

אלא, שכל עניין המגילה היה פור אחד גדול: אחשוורוש עושה משתה גדול, מצווה על ושתי לבוא אך היא מסרבת למלך, ושתי המלכה נהרגת, אחשוורוש מצטער, אך מגדל את המן-ממוכן שהציע להרגה. דווקא אסתר היהודיה עולה לגדולה, וזאת למרות שהיא איננה משתפת פעולה עם המלך בדבר בסיסי כמו להגיד את עמה ואת מולדתה, זאת לאחר שהמלכה הקודמת נהרגה על אי שיתוף פעולה עם המלך. המן מפיל פור כביכול מגלה לו נסתרות איזהוא המזל שבו יפלו בידו היהודים - אך אינו יודע שמבית המלך המגדלו והנותן לו את טבעתו בכבודו ובעצמו - ממנו יצא מושיעם של ישראל. ההמשך כבר ידוע בפוּריותו הרבה. גם את כתיבת המגילה בתנ"ך, הגמרא מייחסת לטעם מדרשי בעלמא - שאיננו מתאים כלל למדרשי ההלכה, וגם איננו מיישב כלל את הקושיא שבגללה נמנעו מלהכניס את המגילה לתנ"ך.
על כן קראו לימים האלה פורים
על שם הפור - שהפיל המן
על כן על כל דברי האגרת הזאת - על שם הפוריות של המגילה.
ומה ראו על ככה - על הכנסת חג הפורים בדרך של "קיימו מאהבה" - כלומר הכל התחיל מהמנהג של ישראל כמבואר וככתוב "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות" והדר "ואת אשר כתב מרדכי אליהם".
ומה הגיע אליהם - על כתיבת המגילה.

נישטאיך
מי כתב את ספר החשמונאים?

צענע,

לאסתר הדביקו יום שכלל לא קשור אליה, הרי אסתר התענתה בעיצומו של חג הפסח וכל עניין התענית הוא זכר (או זייכר) לתענית שמסתבר שהתענו עם ישראל לפני שיצאו להרוג את אוייביהם בי"ד באדר.

_________________

מ. זוהר

למזוהר

חז"ל לא ידעו את מה שאתה ואני יודעים?
אעפ"כ הם נתנו את השם תענית אסתר.
{נתינת השם תענית אסתר  מחזקת לכאורה את הדעה שהצום נקבע לזכר צום אסתר.}
בכל מקרה הסיבה לא משנה.
אסתר זכתה ליום שנקרא בשמה.

מספר הערות

לגבי הצלת ישראל גם ללא מרדכי.
מתוך המגילה נראה, שאסתר מסרה את נפשה להציל את עם ישראל , ולא ייתכן  שזוהי מסירות נפש אך ורק לרצות את מרדכי.אדם שמוסר את נפשו עושה זאת מתוך הכרה מלאה בחשיבות הדבר ולא כדי למצוא חן בלבד.
ועל כן מסתבר   מאוד שגם ללא דברי מרדכי "אל תדמי בנפשך להמלט.." אסתר לא היתה נמלטת , אלא מבקשת רחמים מאת המלך  . יש כאן שאלה הפוכה על מרדכי , מדוע חשב מרדכי  שאסתר תנסה להמלט ,הרי טענתה הוא שיתכן שיש לחכות למועד אחר , ולפעול בזמן ובמקום שתבחר ולא ניסיון המלטות ? זה מחזק את דברי ביחס לניכוס הנס אל מרדכי .

גם אם נניח שרק בעזרת מרדכי ניצלו ישראל מהשמדה , עדיין אין שייכות לאיזכורי גדולתו של מרדכי ופחדו שנפל על כל העמים לסיפור הצלת ישראל.

מיכה המורשתי כתב שחתימת המגילה הינה חתימה לספר אסתר ולא לסיפור של המגילה.
ולדבריו יקשה עוד יותר מדוע נושא הספר הינו פרשת גדולת מרדכי ולא הצלת ישראל.  האין הצלת ישראל נושא חשוב ובעל ערך יותר מהצלחתו הפוליטית של מרדכי ? 

מכל האמור נראה שמרדכי מנסהלכאורה ," לגנוב את ההצגה" במגילה , ובמקום לראות בכך פעולה של אסתר המלכה , הוא מנסה "לדחוף" את עצמו בכל הזדמנות לתוך העלילה.

נ.ב. למותר לציין שכל שאלותי על מרדכי נועדו להבין את התנהגותו ואת המגילה , ולא ח"ו להתריס כנגדו ולנסות לפגום במעלתו. 

מה בדיוק היה פועלו של מרדכי במגילה? שהמגילה אמורה להכתב על שמו?
 
מי שמסרה את נפשה וסיכנה את חייה , בסכנה ברורה ומידית ,היתה אסתר,
 
מי שבנתה בחכמה רבה, צעד אחר צעד את הכשלתו של המן, באומנות פסיכולוגית מרשימה,

בניצול את כל החולשות הגבריות, היתה אסתר.

אבל מי שרקח את כל המרקחת הזו וסיכן את חיי רוב עם ישראל, בגלל  איזו אמביציה אישית לבזות את המן, כשבעצם לא היה כל צורך בהפגנתו זו של מרדכי, לא להשתחוות להמן.

לא היתה כאן עבודה זרה- שעליה- יהרג ועל יעבור, ובודאי לא- יהרג- של כל עם ישראל.

_________________

מודה ועוזב

זוהר, מלבד מה שאמרה צענערענע לא ברור לי מניין אתה לוקח שישראל התענו לפני המלחמה.

האסופי

מיכה

אם אתה חושב שרק דעתי היא- שמרדכי היה לא בסדר, והוא סיכן סתם את עם ישראל. ראה מה אמרה כנסת ישראל

"ראה מה אמרה כנסת ישראל "
כך בכל אופן סבר רבא

"בענין ניצול חולשותיהם הגבריות של המן ומרדכי, שעשתה אסתר בחכמתה הרבה, אמר שלמה- חכמת נשים בנתה ביתה"
ראה אני מסכים שיש יתרונות וחסרונות - לגבריות וגם לנשיות. ואני חושב שגם כתבתי זאת. אלא שבפורום הזה נכנסים לפנים משורת הדין ומלבישין את בנות ישראל שני עם עדנים, והגברים? הגברים הרי אין להם ייתרון מיוחד... הם רק ממלאים את בתי הכלא.

מיכה

רבא קטל קניא הוא בעינך?

ראה חמשת אלפים שנה ויותר קיפחו את הנשים, ולא התחשבו בחכמתם, ראה כל הדברים הלא סימפטיים שנכתבו עליהם בחז"ל.

לא הגיע הזמן לראות אותן באור הנכון, ולציין זאת, ולהדגיש זאת, כי הרי לדאבוננו הרב, עדין לא כולם רואים אותן באורם הנכון.

האמן לי כל ההפסד הוא של הגברים.

לשם איזון-
 בהרצאה על נורמליות ואנורמליות] ציינה הפסיכאטרית המרצה, בקול מנצח- רוב מוחלט של יושבי בית המשוגעים בארץ הם גברים!

-יכול להיות- אמר אחד המשתתפים- אבל מי שיגע אותם?

_________________

מודה ועוזב

ורבנן קטלי קנין בעיניך?

"לשם איזון-"

הלזה יקרא איזון?

אתה אולי גבר שמאלני, כמו בני הימיני איטרי יד ימינם, אני לא.

"יושבי בית המשוגעים" איזו התפייטות... (לא כדאי למחוק)

הנביא יחזקאל כותב - על נביאי השקר - שהם טחו את הקיר תפל והטעו את העם לאמר שלום ואין שלום - "אמור אל טחי תפל ויפול" - עונשם הוא שכל טיחתם לא תצליח.
ועל נביאות השקר אומר - "יען הכאות לב צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי שוב מדרכו הרע להחיותו" - ועונשם הוא "לכן שוא לא תחזינה וקסם לא תקסמנה עוד והצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני ה'" - נשאלת השאלה והעונש איפה? אלא - לנשים אלו - העונש הגדול ביותר שהן אינן יכולות יותר להפריע. אבל לא נחה דעתו של יחזקאל - עד שנתן שני משלים ארוכים, וד"ל, וכבר אמרו חז"ל שאין מפטירין ב"הודע את ירושלים".

מיכה ידידי

איני איטר ואיני שמאלני בדעותי- להפך, מרדכי היהודי מסמל בעייני את היהודי הגלותי- הוא הסטריאוטיף של היהודי הגלותי.

מחליף את שמו העברי לשם פרסי, מתחכך בחצר המלך וחצרות השלטון, כשעמו כבר הקים את מדינתו ואת בית המקדש,
הוא מעדיף את מנעמי שושן, מאשר את החיים הקשים ביהודה.

בענין היושבים בבתי המשוגעים וההמשך ביחזקאל. סלח נא לקוצר הבנתי, לא הבנתי על מה יצאה קצפך, ולא הבנתי מה השלילה בבדיחה.

האר את עייני אולי אספיק לחזור בתשובה עש ש"ק. על השגגה שיצאה כנראה מתחת מקלדתי.