האם שלמה המלך אכן היה החכם מכל אדם?

רוני

אתה מעלה שאלה מענינת, אולם קודם שמתייחסים אליה יש לברר כמה דברים:

1) חכם - איזה סוג חכמה?

א. בעל אינפורמציה - קשה להניח זאת, מדוע לא זיכה את העולם ובני דורו במהפכות המדעיות / הטכנולוגיות הקיימות כיום, ומנע טוב מהעולם. מדוע היינו צריכים לחכות לקופרניקוס אינשטיין וללואי פסטר ועוד.

ב. בעל חכמת חיים / אינטילגנציה - כיצד ניתן כלל לשקול דבר זה, ומה המשמעות של הבעת היגד מסוג זה, כלפי כלל הדורות.

ג. חכם בחכמת התורה - שוב עולה השאלה  - ידע, הרי גם משה לא ידע מה שדרש ר' עקיבא - כלומר החידושים נשמרים לכול דור כפי אותו דור. וואולי הכוונה להבנת מגמותיה.

ד. כישרון מולד - כל', בעל ה I.Q הגבוה ביותר, לפי איזה מבחן? מאיזה סוג?

וכאן אנו מגיעים לשאלה היותר חשובה:

מה המשמעות של היגד זה שהיה חכם באדם?

כך לדוגמה את הסעיף ד לעיל מה אכפת לנו מה מנת המשכל של המלך שלמה?

הרי מסתבר שהמגמה אינה מסירת אינפורמציה היסטורית בלבד, כי מה שהיה כבר היה!

ניתן להציע כמה אפשרויות - משמעות אתית:

1. כלומר, אפילו החכם באדם חוטא - הרי שאין יחס מחייב בין חכמה למניעת חטא.
2. ניהול ממלכה - אם אתה מגלה שניהול מלוכתו כשל - הרי לך שחכמה אינה תנאי מספיק לניהול נכון.
3. האם ניתן לזהות קורילציה בין סוג של חטאים לבין סופר חכמה?

כך לדוגמה את סעיף ג

האם חכמת שלמה השפיעה באופן יוצא דופן על התורה שאתה מקיים, בהשוואה לרמב"ם / גר"א / חזו"א?

אם תניח שמדובר על תיאור כלפי בני דורו -

לאיזה ענין הדבר חשוב לנו לדעת, וכי אתה יודע מי היה הימן?

האם מכך אתה למד שצריך לבחור אדם לעמדה שלטונית לפי מידת חכמתו?

יתכן שהמגמה לאזן בין מעשיו לבין תיאור אישי מסויים - לאיז מטרה?

על כן:

השאלה כיצד מפרשים היא חשובה, אולם דומני שמטרימה אותה השאלה באשר למשמעות ההיגד - ואולי היא גם מתנה את הפירושים השונים...

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 15/03/2009 15:24:19

הלך, הניתוח שלך נראה כנכון, ובפרט החלוקה שלך בין סוגי החכמה. גם אני, באופן אינטואיטיבי, חשבתי כך (ועדיין חושב).

אולם, שים לב שהמפרשים המצוטטים בקובץ שצירפתי, משום מה נראים כממאנים בהבחנות אלה, ואפילו ההבחנה שכל דרדק יכול לחשוב עליה, בין חכמה אלוקית לחכמת הטבע, לכאורה אינה מקובלת עליהם. והראיה, שהם מתחבטים ומתייסרים בשאלת ה"התנגשות" בין משה רבינו, בעל ההשגות הגדולות, לבין שלמה המלך, שהובטח לו שלא היה חכם כמוהו. במקום לומר בצורה פשוטה שמדובר בחכמות שונות שאין קשר ביניהן, הם מאלצים את עצמם להיכנס לדיחוקים לפיהם שלמה היה רק החכם בדורו וכו' (מלבד הרד"ק בביאורו הראשון, שאכן מחלק בין סוגי החכמות כנ"ל).

[ייתכן ליישב, שהם אכן חשבו על ההבחנה, רק שמסתימת לשון הגמ' היה משמע להם שעדיפותו של משה על פני השאר הייתה בכל שטחי החכמה, עיין בלשון הרמב"ם שם].
 
ונקודה נוספת: בתוך דבריך כתבת, שאם כוונת הפסוק היא ששלמה היה החכם באדם מבחינת כמות אינפורמציה, איך הוא לא גילה לאנושות את מה שאיינשטיין גילה. ובכן, לעולם אימא לך ששלמה היה החכם מבחינת כמות הידע שלו, וכך משמע מחז"ל, שהבין את שפת החיות וכו' (בין אם נבין זאת כפשוטו ובין אם לאו), ועל אף זאת, תגליות מדעיות הן לא רק עניין של כמות ידע שיש לך, אלא יכולת של הסקת מסקנות. בתחום הזה של הסקת מסקנות, היו לאיינשטיין שני יתרונות ברורים. ראשית, הוא עסק בכך כל היום (לא הייתה לו ממלכה לנהל), ושנית, היה עליו לעשות רק "חצי עבודה": הוא נשען על מסקנות ותובנות שנבנו בהדרגתיות בדורות קודמים. וכדבריו הידועים של ר' ישעיה דטראני, שו"ת הרי"ד, סימן סב:

"שמעתי מחכמי הפילוסופים, שאלו לגדול שבהם ואמרו לו, הלוא אנחנו מודים שהראשונים חכמו והשכילו יותר ממנו [=יותר מאיתנו], והלוא אנחנו מודים שאנו מדברים עליהם וסותרים דבריהם בהרבה מקומות והאמת איתנו, היאך יכון הדבר הזה? השיבם ואמר להם: מי צופה למרחוק, הננס או הענק? הוי אומר, הענק, שעיניו עומדות במקום גבוה יותר מן הננס. ואם תרכיב הננס על צוארי הענק, מי צופה יותר למרחוק, הוי אומר, הננס, שעיניו גבוהות עכשיו יותר מעיני הענק. כך אנחנו ננסים רוכבים על צוארי הענקים, מפני שראינו חכמתם ואנו מעניקים עליה, ומכוח חכמתם חכמנו לומר כל מה שאנו אומרים, ולא שאנו גדולים מהם".

רוני

היא גופא קשיא!
אם היתה לשלמה אינפורמציה ולא היתה לו היכולת להפיק אותה לכלל מסקנה - ממאי נפשך, אם מחוסר יכולת זו גריעותא גדולה בחכמה; ואם מקוצר אחר הרי זה כחמור נושא ספרים שאין ערך משמעותי בחכמה כזו שיש לציינה כחכם מכל אדם.

(לתרץ את המפרשים אין זה עניני).

לענ"ד עכ"פ עיקר משמעות האמירה מתפרשת לצורך הכנסה לקונטקסט את פשר מעשיו, וכדרך שאמרו חז"ל שעברו על שלמה המלך תהפוכות וכפי הנראה חוכמתו היא שהסבה זאת לו.

אם כנים הדברים, זהו לקח חשוב ומענין לתפישת העצכחיו"ת והיחס בין ההתעצמות בחכמה ותהפוכות ההתנהגות.

הלך המשמעות של ה'חכם מכל אדם' יכולה להיות גם חיובית - ראה בגר"א בפסוק הראשון למשלי, שכתוב משלי שלמה בן דוד מלך ישראל -
שלמה - שהיה החכם מכל אדם, ומסתמא יש בספרו דברי חכמה.
בן דוד - שהיה חסיד גדול ומסתמא בנו כמותו, וא"כ ימצאו בספרו דברי חסידות.
מלך ישראל - שכתוב "בי מלכים ימלוכו" אם כן היה גם איש תורה, וגם זה ימצא בספרו.

מיכה

לא עסקתי במוטיווציה (ודברי ר' חיים זו פרשנות אסכטולוגית מרככת דומני בעקבות הזוהר), אולם הכתוב מעיד שהנשים הטו את לבו, וידוע המשל על מלך ואשמדאי, והיא גופא טענתי - החכמה העצומה היא כלי שצריך להתנהל עמו במתינות.

"נקודה מסויימת" - נשים וע"ז???

חז"ל מתיחסים בכובד ראש לסופו של שלמה ולשאלת האסטרטגיות הפוליטיות שלו ובריתות הנישואין (- ביום שנשא את בת פרעה בא גבריאל ונעץ חרב וכו'), זו שאלה של ניהול הממלכה!

(לא זכור לי שהכתוב מעיד שדוד היה החסיד מכל אדם ואשכול זה אינו עוסק בדוד, אולם דווקא לדבריך אעיר וארמוז שמעניין הדבר שדברים שבהם לכאורה נדמה לנו הקוראים לפי פשטו כאילו הם  סוג של כישלון, דווקא כנגדם מודגשת האנטיתזה כנקודת החוזק, ואכמ"ל)

1 ""נקודה מסויימת" - נשים וע"ז???"
כן גם דבר מרכזי יכול להיות נקודה (מרכז המעגל למשל, הוא נקודה. ראה בהקדמת האבן עזרא לפירושו על התורה. אין ספק שהוא ראה בדברי הפרשנים האחרים הרבה דברים בעלי ערך. אבל יותר חשוב היה לו "הנקודה".)

ומכאן תשובה גם לירוחם - ראינו הרבה חוטאים בדעת שפויה וצלולה לחלוטין - תבדוק בעצמך. (שוטה דווקא פטור ממצוות). הרוח שטות יכולה להיות נקודה קטנה, במרכז באמצע או בצד, וכל שאר הנקודות במעגל יהיו טובות ומוצלחות בותר, משל למה הדבר דומה? לתמונה גדולה היפה מכל התמונות. ונשפכו עליה חמישה טיפות דיו שחור, בנקודות מרכזיות שגורמות לשנות את פני התמונה. האם עכשיו התמונה כבר איננה "היפה מכל התמונות"?

2 זה שגבריאל נעץ קנה, זה "נקודה" שקיימת במישור המטפיזי בלבד. "ניהול הממלכה", לא אמור לבדוק מה יקרה קרוב לאלף שנים אחר כך, ואדרבה - "אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם".

('לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני'. לאורך כל מזמורי התהילים מופיעים כל מיני 'חסידים' עלומי שם. דוד כנראה ראה עצמו אחד מה. ועזרא ובית דינו ראו את דבריו כדברים שנכתבו ברוח הקודש, ולא כ"מגלומניה בלע"ז הלועזים")

מיכה

אם אתה השתכנעת ממה שכתבת -אשרייך

"וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע:  כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט, אֶת-עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה."

"וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין, לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט"

 "הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, לֵב חָכָם וְנָבוֹן"


שלמה ביקש מהקב"ה חכמה למטרה מסוימת מאד:לעשות משפט.לשם כך אין צורך בידע פילוסופי או בכמות אינפורמציה אדירה.לשם כך נחוץ דבר אחד:לב.

מדובר כאן על לב חכם.לא על חכמה במובנים אחרים.
משפט שלמה מתאר את התגשמות בקשתו של שלמה.
שלמה המלך היה בעצם פסיכולוג טוב.
חכמת הלב היא מה שאנחנו מכנים היום פסיכולוגיה:היכולת להבין את הזולת עד הסוף על סמך אינפורמציה מילולית או שפת גוף.בקצרה:לדעת לקרוא את הזולת בצורה מדויקת היא היא סוד חכמת שלמה.


חכמת לב היא החכמה החשובה ביותר למנהיג שהוא גם שופט.
גם המשלים שהמשיל שלמה כדי להסביר דברים מופשטים היו תמיד בהתאם לתפיסתו של האיש העומד מולו.

מעניין לשאול איך בקיאות בשפת החיות מתאימה אף היא לחכמת לב ונחוצה אף היא למנהיג שהוא גם שופט.(אולי רגישות כלפי חיות והבנתן מביאה גם לרגישות אנושית?אני לא בטוחה בזה מפני שרואים גם דוגמאות הפוכות)

{והערת אגב:מקובל לעשות הבחנות בין תכונות גבריות לנשיות (לא בין גברים לנשים!!),גברים ממאדים ונשים מנוגה,וכו' וכו'. 
 תפיסה מרחבית היא תכונה גברית.תפיסת פרטים היא תכונה נשית.הדבר מתבטא בחיי יום יום בתלונות של נשים שגברים לא מבחינים במה שקורה מולם.מה שנקרא:לא רואים ממטר.
אולי את התכונה הנשית החשובה הזאת ביקש שלמה מהקב"ה.}

צענע
אני מסכים לרוב מה שכתבת, את שואלת---מעניין לשאול איך בקיאות בשפת החיות מתאימה אף היא לחכמת לב ונחוצה אף היא למנהיג שהוא גם שופט

את כנראה לא מסתובבת בבתי משפט ופוגשת  אנשים (חיות) מחוץ לסביבתך הטבעית.

לירוחם
רעיון יפה אבל מה תגיד על שפת הדגים או הציפורים?

דגים- לא מדברים- אי אפשר לדבר כשהפה מלא מיים!

בעניין הציפורים- עצמי את העיינים והקשיבי לקולות של הרבה מדברים נשים בעיקר-
 
ועשי זאת גם באגם החולה ומקומות מים- כשלהקות ציפורים יורדות לשתות. כמעט שאין הבדל.

הלך

אם אין לך מה לענות - זו בעיה שלך, דווקא לי יש מה להמשיך- אבל אם אני אלך בדרכך - ככתוב בשירת דוד. (הרי לאורך כל דבריך אתה מנסה להוכיח שאולי שלמה היה פחות.)