| נשלח ב-16/3/2009 19:12 |
 |
| |
האם החסידות מזניחה את בן אדם לחברו.
ברוך הגומל לחיבים טובות זמן רב שהיתי מאושפז בב"ח ואחרי האשפוז תהליך החלמה ארוכה לכן לא היתי כאן ועכשיו בחסדי ה' אני חוזר אט אט לשיגרה.
הנה החסידות דורשת דבקות בקב"ה היא דורשת בטול היש (ישות) כל המצוות יש להם משמעות של העלאת הגשמי לרוחני
גם מצוות הצדקה לפי החסידות אינה מתוך רחמים הרש"ז מלאדי כותב בסידורו על מצוות הצדקה "כשמפזר מיגיעו ונותן לה' בשמחה וטוב לבב הנה ע"י זה פודה נפשו משחת דהינו בחינת פנימית נקודת לבבו שהיתה בחינת גלות ועתה נפדה מהחיצונים בצדקה זו. הנה כי כן אין כאן רחמנות על הזולת אלא תקון העצמי הרש"ז אינו יחיד בגישה זו של כלל המיצות כולל מצוות של בין אדם לחברו שאין הם מתוך רגש כלפי הזולת אלא נועדו לתיקון העצמי.
האם אין בגישה זו גורם אשר בעצם מזניח את מצוות בין האדם לחברו שהרי הם כאמור נטולים רגש החמלה אלא פרצדורה אלוקית שבין אדם לעצמו והגורם הרגשי בעצם לא קיים.
(נכתב בהשראת סיפרה של לאה אורנט "רצוא ושוב")
בשורות טובות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 19:47 |
|
| |
ברוך השב !
(האם ברכתי זו יועדה אליך משמחה שחזרת או כלפי שמיא, או ששניהם כאחד אמת?)
איך אמור להרגיש אדם שמשמש כחפצא של מצווה?
וורט חסידי ששמעתי
עולם חסד יבנה, זהו גופא חסד, כי אילו העולם היה נבנה על תורה ומצוות, הרי כשלא לשמה אין להם ערך, אבל הואיל והוא נבנה על חסד, בחסד לא אכפת לנו הלשמה, כי סוף סוף חברו נהנה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/03/2009 19:58:42
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 21:16 |
|
| |
לחלמישצור
ברוך רופא חולים.
"האם אין בגישה זו גורם אשר בעצם מזניח את מצוות בין האדם לחברו שהרי הם כאמור נטולים רגש החמלה אלא פרצדורה אלוקית שבין אדם לעצמו והגורם הרגשי בעצם לא קיים. "
(נכתב בהשראת סיפרה של לאה אורנט "רצוא ושוב")
1.מה בעצם טוענת אורנט בספרה?
2.לי נראה שכאשר האדם מבסס את יחסו לחברו על סמך רגש בלבד אז היום ירגיש כך ומחר אחרת.אין לסמוך על רגשות האדם.ותעיד העובדה שרוב מקבצי הנדבות בירושלים מתרכזים בגאולה ,במאה שערים ובכותל ולא ברחובות שבהם נמצא רוב חילוני.גם לבני ברק באים קבצנים מערי הסביבה.
3.הגישה הזאת איננה אפינית רק לחסידות.גם ליבוביץ ,כשנשאל האם מצוות התורה באות ממקור מוסרי אמר שהפסוק הידוע :"ואהבת לרעך כמוך"שמרבים לצטטו כהוכחה למוסריות של היהדות מסתיים במילים:"אני ה'"-כלומר קיום המצווה של ואהבת לא בא בגלל רגש כלפי הזולת אלא בגלל שאני ה' שציוויתי על כך.
גם המקור הבא (שאינו חסידי)מסביר את היתרון של הגישה:
"נאמר בגמרא (שבת קכז, א) "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה". ההסבר המקובל הוא שמצוות הכנסת אורחים עדיפה מהקבלת פני שכינה. לפי הבנה זו המ' של מהקבלת היא מה היתרון. אך ניתן להסביר בנוסף שהמצווה הזו היא מ' הנביעה כלומר, גדולה הכנסת אורחים מתוך שאני מבין שאני מקבל כרגע את פני השכינה, המופיעה דרך האורחים עצמם. אין כאן מאבק, מתח בין שני דברים, בין האורחים לשכינה, אלא האורחים הם השכינה והשכינה מופיעה דרך האורחים. לפיכך בא מאמר זה ללמדנו יסוד גדול. ישנה הכנסת אורחים רגילה, בינונית, וישנה הכנסת אורחים גדולה. הכנסת אורחים רגילה רואה באורח אדם שיש לדאוג לו לצרכים החומריים כאכילה, לינה, מקלחת וכו' ולצרכיו הנפשיים, כמנוחה ביטחון וכו', זו מדרגה חשובה, אך מדרגה זו איננה מתרוממת למעלה האמתית. לעומת הכנסת אורחים זו קיימת הכנסת אורחים מעולה יותר, אמתית יותר ופנימית יותר. האורח עצמו הוא השכינה, צלם אלקים שבו מתארח בבית. מתוך מבט זה אני מארחו ולא שוכח לדאוג לכל צרכיו הממשיים המעשיים"
http://www.machonmeir.org.il/Hebrew/main_id.asp?id=698
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 22:21 |
|
| |
אז אני מארח את האורח או את השכינה?
ואם הוא אורח עובד עבודה זרה שקשה להניח ששכינה עמו?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 22:34 |
|
| |
בדידי הווה עובדה.
בהיותי לא נשוי, רואים בי מועמד טבעי להיות אורח לשבת ולחג.
מנקודת מבטו של המארח, אני "אורח לשבת".
וזה כנראה כל כך "מובן מאליו" שמדובר במצווה גדולה להביא "אורח לשבת", עד כדי כך שלא תמיד טורחים להסתיר זאת מאוזני.
ואני, מה הרגשתי (HARGASHATY) כשאני שומע שאני אינני אני, ואינני מוזמן כפלוני, אלא כמי שממלא את הפונקציה הנכספת של "אורח לשבת?
תנחשו לבד אם מתחשק לי כל כך להיענות להזמנה לשבת הבאה כדי למלא פונקציה זו.
וכאן נכנס עניין הרגש בשאלתו של פותח האשכול (כפי שאני הבנתי את כוונתו)
תוקן על ידי - שמניךטובים - 16/03/2009 22:30:47
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 22:35 |
|
| |
לבעל בעמיו
התכוונתי להוכיח שהחסידים הם לא היחידים בגישה זו אלא זו גישה מקובלת.
ולעניין הטיעון שלי זה לא משנה אם אתה אישית מסכים עם הנאמר.
ולגבי שאלתך :
הרי ההסבר כתוב בקטע עצמו:
"האורח עצמו הוא השכינה, צלם אלקים שבו מתארח בבית"
ולגבי עובדי עבודה זרה הרי כל בני האדם נבראו בצלם ולכן אינני מבינה את השאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 22:39 |
|
| |
לשמניך טובים
"תנחשו לבד אם מתחשק לי כל כך להיענות להזמנה לשבת הבאה כדי למלא פונקציה זו"
בעיני תמוהה מאד גישתך.
לי נראה שההנאה שלי היתה גדלה שבעתיים בידעי שאני מסייעת לאנשים טובים אלה בשאיפתם לקיום המצווה.
האם אינך מאחל למארחיך:תזכו למצוות?
מה גדולה צריכה להיות שמחתך כשאתה נהנה והם נהנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 22:48 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2009 23:41 |
|
| |
לשמניךטובים
התארחתי לא פעם אחת בחו"ל בשבתות אצל משפחות שעשו זאת בגלל מצוות הכנסת אורחים.(משפחות אלה ארחו מספר נפשות גדול יותר ממשפחתם שמנתה
אף היא מספר נפשות לא קטן..)
וגם אלמלא חוויתי-לא נראה לי שצריך לחוות משהו כדי להביע דעה בנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 06:57 |
|
| |
אין לי בעיה עם זה שיזמינו אותי בגלל הכנסת האורחים.
יש לי בעיה שמדגישים זאת באוזני ומתייחסים אלי כאל "אורח" ולא כאל "פלוני".
ההבדל נשמע זניח וחסר משמעות, ואפילו "מה רע בכך"? אבל כמי שנזקקתי לאירוחים מסוג זה, ההבדל היה בעיני גדול ומשמעותי.
כדי להמחיש זאת, יש לי חברים המזמינים אותי מדי פעם לשבת ומעולם לא הוזכרה על דל שפתם המילה "אורח", ולהזמנתם אני נענה ברצון רב.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 08:55 |
|
| |
"החסידות" - שלי מי? לפי איזו פרשנות?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 09:47 |
|
| |
שמניך
ההבדל הוא- חבריך המזמינים אותך, מזמינים חבר. אנשים זרים שמעולם לא הכרת- מזמינים אורח.
המינוח הוא נכון ויפה, לא הבנתי על מה אתה מלין.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 15:27 |
|
| |
צענע
בתור איש אמת אכניס ערבי עובד עבודה זרה לביתי ואסביר לו שהוא דוחה ומגעיל אותי אבל אני מארח דרכו את השכינה
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 16:11 |
|
| |
לבעלבעמיו
אברהם אבינו לימד אותנו איך להכניס אורחים גם עובדי עבודה זרה.
אני תמהה מאד על גישתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 16:38 |
|
| |
השאלה שלי היא מאוד פשוטה
אם אני מתיחס לאדם, אוהב את הבריות כפשוטו, הרי אני מארח אותו.
אולם אם אני מארח את השכינה, מותר לי אפילו להתיחס בגסות לאדם, מדוע בגלל שאני מקיים מצווה בשכינה שבאה אתו, אסור לי להטיח בו את האמת בפרצוף?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 16:48 |
|
| |
ההבהרה שלך הפכה את גישתך לתמוהה אפילו יותר.
במקור שהבאתי נאמר:
"האורחים הם השכינה והשכינה מופיעה דרך האורחים,"
כלומר אם אתה פוגע באורח אתה פוגע גם בשכינה.
|
|
|
|
|
