יוונית שפה יפה

הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | ח' בטבת - יום תרגום התורה ליוונית

שנרב
לקושיה ג לא צריך להגיע ליוונית דווקא, עיין סנהדרין כא ע"ב:
אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי

ניתן לשער שחז"ל לא הכירו שפות אלא את אלו שבאזורם.
מה שהיה מצוי באותו אזור - שפות שמיות כמו ארמית, ערבית ועברית, השפה הפרסית, ואולי מצרית.
בהשוואה, צליל השפה היוונית אכן נעים יותר לאוזן מהשפות שהם הכירו.
(לטעמי השפות הנעימות ביותר לאוזן הן השפות הלטיניות - איטלקית, ספרדית ופורטוגזית).

יוונית הייתה שפת התרבות הגבוהה באזורינו ולכן נתפשה כיפה.

.

"אמר ר' יונתן דבית גוברין:
 ארבעה לשונות נאין להשתמש בהן העולם,  ואילו הן:
 לעז לזמר, רומי לקרב, סורסי לאיליי', עברי לדיבור.
 ויש אומרים אף אשורי לכתב."

(ירושלמי סוטה)

לעז=יוונית

_________________

נדב,
ראה דברי הרב הנזיר בקול הנבואה (סי' כד-כה, בח"ב?) שהביא שתי מחלוקות בין הרמב"ם והראב"ד לגבי מגילה וק"ש. הרמב"ם אומר שיכול לקרוא בכל לשון ובלבד שידייק באותיותיה, והראב"ק מקשה עליו שכל תרגום פירוש הוא, ומי זה ידקדק אחר פירושו. יוצא שלפי הרמב"ם ניתן לדקדק גם בתרגומים. וזה לשיטתו שהלשון היא הסכמית, כולל לשון המקרא (הקרויה אצל אחרים 'לשון הקודש').

ולגבי יופיה של השפה, אני תמיד הנחתי שהכוונה היא ליופיה של התרבות ההיא, כלומר מה שהשפה מייצגת. התמצאות בשפה מהווה מעורבות בתרבות. אמנם כידוע תרבות יוון לא בדיוק מעוררת התלהבות (בפרט אחרי החשמונאים), וכבר הקשו כן.
וכידוע הגאונים הסבירו ארור מלמד את בנו חכמה יוונית, על כתבי הומירוס, כלומר הספרות היוונית ומליצות הלשון שלהם (יש שהסבירו משחקי שפה שהיו מקובלים שם, וזה באמת ביטוי ליופי של שפה). נראה שדווקא השפה היא משהו שחז"ל לא ממש אהבו.


  

מיכי
וכן נחלקו הרמב"ם וראשוני ספרד האם לשונות לע"ז הם עיקר הנדר או כינוי ואחרונים קשרו בין המחלוקת הזו למחלוקת שציינת (ראיתי בשיעורי ר' אברהם שפירא ור' שמואל רוזובסקי).
אם נניח שלשון וכתב התורה שונו, כיצד ניתן לדדרוש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות? ובשלמא אם הנחת היסוד היא שדברה תורה כלשון בני אדם ושיג המידות הן הגיוניות ברמה זו אחרת, ניתן אולי להבין, אך אם לא דברה תורה כלשון בני אדם צ"ע.

"איך אפשר להבין את ההקפדה על כל אות בס"ת, כשמצד הדין העקרוני הייתי יכול לכתוב הכל ביוונית?"

האם ייתכן שהכוונה רק לאותיות הפונט היווני (כלומר, במקום א לכתוב אלפא וכו')?

"אם נניח שלשון וכתב התורה שונו, כיצד ניתן לדרוש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות?"

"בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש... ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש..." כלומר, התורה שבידינו כתובה באותה שפה כמו התורה שניתנה מסיני, רק הפונט השתנה.

אך גם לפי זה, יש קושיה על ר' עקיבא, שהיה דורש תלי תלים של הלכות על כל תג שעל כל אות בתורה.

<""אם נניח שלשון וכתב התורה שונו, כיצד ניתן לדרוש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות?"

"בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש... ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש..." כלומר, התורה שבידינו כתובה באותה שפה כמו התורה שניתנה מסיני, רק הפונט השתנה">.
 
הפונט השתנה לפונט ב"י או לפונט האריז"ל?

לא מזמן ראיתי בספריה הלאומית את ספר התורה של הר"ן  והצ' שבו היא הפוכה
לא מזמן הראו לי כתב יד של תורת כהנים מהמאה התשיעית וגם בו הצדי הפוכה.

מה שמוכיח שהצ' ההפוכה אינה המצאה מאוחרת וכפי ששמעתי שטען החזון איש.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/03/2009 8:46:12