| נשלח ב-12/4/2009 09:44 |
 |
| |
הרחמן שבספירת העומר
נוסח התפילה שאחר ספירת העומר הוא: "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת ביהמ"ק למקומה" וג"ו".
וצריך ביאור
א. מה ענין ספה"ע לעבודת ביהמ"ק.
ב. מדוע שינו מהנוסח המקובל שיבנה בית המקדש וג"ו.
ג. מדוע הנוסח הוא "למקומה" וכי יש עבודת ביהמ"ק שלא במקומה?
ישר"כ מראש למי שינדבנו ליבו לענות.
מפני קדושת מועד.
מועדים לשמחה.
אות בכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 17/04/2009 13:33:09
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 10:16 |
|
| |
לאחר חיפוש בשו"ת בר"א הרי שהנוסח במחזור ויטרי ובסידור רש"י הוא כמטבע המקובל שיבנה וג"ו כנ"ל:
מחזור ויטרי הלכות פסח (עמ' 310-254) סימן קד
לאחר סיום תפילת ערבית מברכין: ברוך אתה י"י אלהינו מ"ה אשר קידשנו במצותיו וציונו על ספירת העומר היום יום אחד: יהי רצון מלפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו:
סידור רש"י סימן תלז
ולאחר תפילת ערבית מברכין בא"י אמ"ה על ספירת העומר היום יום אחד, יהי רצון מלפניך ד' אלהינו ואלהי אבותינו שתבנה בית המקדש במהרה בימינו.
וכן הוא בתוס':
תוספות מסכת מגילה דף כ עמוד ב
ד"ה כל הלילה
ואחר שבירך על הספירה אומר י"ר שיבנה וכו'
ולכן צ"ב ביתר עוז למה שונה הנוסח שלנו מהמטבע המקובל?
מועדים לשימחה.
תוקן על ידי חלמישצור ב- 12/04/2009 10:13:52
תוקן על ידי חלמישצור ב- 12/04/2009 10:15:09
תוקן על ידי חלמישצור ב- 12/04/2009 10:16:09
תוקן על ידי חלמישצור ב- 12/04/2009 11:04:19
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 11:09 |
|
| |
וכן הוא בתוס'
תוספות מסכת מגילה דף כ עמוד ב
ד"ה כל הלילה
ואחר שבירך על הספירה אומר י"ר שיבנה וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 11:20 |
|
| |
א. היות וסופרים מאז הנפת העומר, וכעת אין עומר, אנו מתפללים שיחזור.
ב.
ג. ותחזינה עינינו בשובך לציון, מדוע לציון, וכי להיכן תשוב?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 11:33 |
|
| |
מעניין- הרי אמרו חז"ל כי מעולם לא הסתלקה השכינה מכותל המערבי?, אז איך היא תשוב אם לא הסתלקה?
האם אנו באמת מאמינים באמת, שיש מקום בעולם שאלוקים לא שם? כולל ציון?
את התשובות-המאולצות- אני מכיר,- ולא מקבל-
אבל מה חושבים כל אלו שלא מכירים, מה הם חושבים על האמירות, הלא מבוקרות הללו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 15:17 |
|
| |
חלמיש
"מה ענין סיפ"ע לעבודת ביהמ"ק''>.
ראה שו"ת יחווה דעת חלק א סימן כג. ו"ספירת העומר", (כהן) עמוד ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2009 18:56 |
|
| |
שו"ת יחווה דעת חלק א סימן כג
שאלה: צבור שסיימו תפלת ערבית בימי הספירה לאחר שקיעת החמה, האם רשאים אז לברך ולספור העומר, או צריכים להמתין עד לאחר צאת הכוכבים?
ולא מצאתי שם מה ענין ספ"ע לעבודת ביהמ"ק כמובן בימינו שמבקשים הרחמן וג"ו אומנם ראיתי במקום אחר שכיוון שהוא רק זכר לעומר שבבית המקדש לכן מבקשים וכ"ו וצ"ב לפי זה לסוברים שהספירה מצווה בפני עצמה מה שייך וכ"ו. בכול אופן ישר"כ.
מועדים לשימחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 02:21 |
|
| |
<"ותחזינה עינינו בשובך לציון, מדוע לציון, וכי להיכן תשוב?">
איני זוכר ברגע זה את מקורי, אך ראיתי מי שכתב שנוסח זה הוא מימי מקדש חוניו שהיה באלכסנדריה.
______________________
חלמיש
למה לא ספר שבולי הלקט סדר פסח סימן רלד:
"ואחר כך אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתשיב עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו. יש תמיהין וכי מה ענין עבודת בית המקדש להזכירה עם ספירת העומר והלא ספירת העומר אין תלוי בבנין הבית ועוד הוא חובת הגוף ונוהגת בכל המושבות וכתב אחי ר' בנימין נר"ו אע"פ שאין הספירה תלויה בבנין הבית הרי הקצירה וההבאה תלויה בבנין הבית ועוד הלא יום הנף דהיינו כל ששה עשר אסורין באכילת חדש כתקנת ר' יוחנן בן זכאי לכך ראוי להזכיר עבודת הבית ולהתפלל עליה לחזור ליושנה''.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/04/2009 3:17:28
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 11:07 |
|
| |
נישטאיך
ישר"כ ותשח"ח
ואכן ראיתי שגם "למקומה" הוטבע מפני מקדש חוניו ושניהם פלא שהרי תפילה תוקנה ע"י כנה"ג הרבה הרבה אחרי מקדש חוניו ובטח הרחמן של סיפ"ע שתוקן במאות אחרונות שאין כס"ד שתהיה מציאות כגון זו במיזבח חוניו.
מועדים לשימחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 11:14 |
|
| |
נישט
מקדש חוניו- מקדש ירושלים - השכינה אינה מסתלקח משום מקום -השכינה היא המקום, מלא כל הארץ כבודו, אפילו בציון,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 19:35 |
|
| |
ירוחם - איפה הקב"ה שוכן "יותר" - אצל אברהם - או אצל לבן (לבן הארמי)? ברור שמבחינה עקרונית הוא נמצא אצל שניהם. אבל מבחינה מעשית אם ישאל אדם - איפה אמצא את השכינה? אז נפנה אותו אל בית אברהם, כי שם הוא יוכל למצוא אותה.
"מציאות" זה משורש מצ"א - מה שאפשר למצוא - השכינה "נמצאת" במקום המקדש יותר מבמקומות אחרים.
לסעיף ב' בהודעה הפותחת - התפילה, כמו שאמרו לפני, איננה על עצם בניין המקדש, אלא על עבודת העומר, ולפיכך מתפללים רק על השבת העבודה למקומה. ו"למקומה" פירושו שלא תהיה רק בשילום פרים בשפתינו, אלא תהיה העבודה בצורתה המקורית ("מקומה" איננו דווקא המקום הגיאוגרפי של המקדש, אם כי זה שייך גם לעניין זה).
וגם לדעת הגורסים שייבנה בית המקדש, י"ל שאין התפילה על עצם הבניין, אלא שייבנה בית המקדש, וממילא תשוב העבודה, וכמו שביה"ר שבסוף שמ"ע.
ומה ששאל בשו"ת יחוה דעת מה יהא לדעת הסוברים שהספירה היא מצווה גם ללא הנפת העומר, לדעתי י"ל שעדיין הספירה יש בה גם משום זכר לעומר, בין בזמן שיש בית מקדש ובין בזמן שאין, וכמו שהמצווה להתפלל קיימת תמיד, ולא רק זכר למקדש, אבל כשאנו מתפללים ואין בית מקדש, אז מוסיפים בסוף התפילה יה"ר וכו' שיבנה בית המקדש.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2009 20:56 |
|
| |
מיכה
אבל מבחינה מעשית אם ישאל אדם - איפה אמצא את השכינה? אז נפנה אותו אל בית אברהם, כי שם הוא יוכל למצוא אותה.
זה ההבדל ביננו- כשאדם ישאל אותי איפה אמצא את השכינה? אצל אברהם או לבן- בתל אביב או בבני ברק,
אשיב לו- את השכינה אתה תמצא רק אצלך -בלב ובבית .
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2009 12:29 |
|
| |
נישט
לא חשוב מי כתב מה- תורת הצמצום בעייני היא עבודה זרה גמורה!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2009 17:03 |
|
| |
חלמיש
איני יודע לתרץ את הלשון שציטטת, אבל אני יכול להציע קו כללי. וכמדומה שהצגתי אותו בעבר.
ספירת העומר היא מצוה קצרה מאד. כל כולה משפט אחד. עם הברכה, שנים.
קשה לאדם לבצע מצוה כל כך מהר. צריך הכנה וצריך טכס פרידה.
לכן מובן מאד פסיכולוגית שיחפשו תוספות לפני כהכנה ותוספות אחרי כפרידה.
כמו כן, אנו מחנכים ומתחנכים שזמן של עשית מצוה הוא זמן טוב לתפילה. צא וראה מה עושות הנשים בזמן הדלקת נרות. (וזה לדעתי דבר חיובי).
מסתבר אם כן שמצות ספירת העומר, שהיא כה קצרה, תזכה לתוספות מסביבה.
תוכן התוספות ניתן להסבר באופן עניני, אסוציטיבי, או היסטורי.
ענינית, כפי שכתב כמדומה מיכה, ספירת העומר מזכירה את המקדש ועבודת המקדש, אז מסתבר שנזכיר אותה בתפילה שאחרי.
לשאלה מדוע דווקא לשון זה משמש, אין לי תשובה. כמדומה שדרך הבדיקה צריכה להיות לעקוב אחרי התפתחות הלשון הזו במשך הדורות, מתי היא מופיעה לראשונה, וזה מבוא הכרחי לחיפוש המשמעות.
בלי זה, יהיו לנו כמדומה דרשות יותר מאשר בירור פשט.
(לא שיש לי זכות להבעת דעה בתחום שאיני מתמצא בו).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
