מינוף "האינטליגנציה התורנית" למקור תעסוקתי

.



כמה הערות לי על הנכתב:


1.
"במאמר מוסגר, יש לאמץ את ההצעה שהועלתה בעבר, להעביר בחוק לממן לימודי   אנגלית עד גיל 30 לכל מי שמערכת החינוך לא סיפקה לו לימודים אלו.  "

אם אני מבין נכונה, אז הפתרון ארוך הטווח הוא לכפות לימודי אנגלית גם על החינוך העצמאי. רגע! בעצם הצעה כזו כבר קיימת, ומשום מה מישהו דחה אותה, לא (ע"ע תוכנית הליבה)?


2.
ההצעה לדיינים, טוענים, מגשרים וכו' - אינה ריאלית. מי יהיו קהל היעד שישלם להם עבור שירותי הדיינות, הגישור, הפישור והבוררות? רוב הציבור החי בארץ אינו מעדיף דוקא את האוכלוסיה הזו, וניתן להבין מדוע. האם דיין שאינו חי בקרב עמו, מסוגל לגרום להם לבוא אליו?
לצורך ההסבר, נחלק בפשטנות רדודה את הציבור הישראלי לארבע קבוצות: לא יהודים, חרדים, דתיים "סרוגים" ושאינם שומרי תומ"צ.
דומני כי קהל היעד היחיד לקבוצת הדיינים המגשרים וכו' הוא האוכלוסיה החרדית. האם יש בידי אוכלוסיה זו מספיק כדי לשאת על גבה מערכת משפטית פנימית כזו? יתכן, אך דומני כי את הצורך כבר ממלאים כיום בתי דין קיימים. קשה לי לצפות כי פלחי האוכלוסיה האחרים יעדיפו לפנות לדיינים חרדים על פני דיינים בני המגזר שלהם, או אף על פני מערכת המשפט הממלכתית.

כמובן, על העובדה שמבחינה חוקית החזון הזה בלתי אפשרי כיום, אין צורך להרחיב. מבחינת החוק הקיים, הבסיס היחיד שיכול להיות לבית דין כזה - ויתקנו אותי המשפטנים שכאן - הוא אם שני הצדדים יחתמו על הסכם בוררות.

הערה חשובה:
כל מהלך המתבסס על כך שיווצרו שירותים חדשים הנמכרים לחברה החרדית בלבד, דינו להכשל. הסיבה לכך פשוטה: כדי שלשאר החברה החרדית יהיה את המשאבים כדי לשלם עבור השירותים הללו, אותם צרכנים צריכים לייצר הכנסה שמקורה מחוץ למערכת, או באמצעות ייצור מוצרים או באמצעות מכירת שירותים לחברה שאינה חרדית. בלי יצירת משאבים אקסוגנית לתוכנית האמורה, אין התוכנית אלא מגדל קלפים פורח באוויר.

3.
תחום כשרות המזון פעיל, צפוף ורווי. תוספת העלויות על המזון ידועה, ושום תחרות לא יכולה להתפתח בשוק זה. הסיבה לכך שלא תתפתח תחרות היא כפולה:
ראשית - חוק הכשרות והמונופולין שהוא מעניק לרבנות הראשית.
שנית - איזה תחרות יכולה להתפתח בין אלו שאוכלים רק הכשר של הרב מחפוד לבין אלו שאוכלים רק מההכשר של הבד"צ של החסידות שלהם?

אלא אם שוב מישהו חושב לבנות על כך שהציבור החילוני פתאום יתאהב ברעיון של עוד ארגוני כשרות, ע' ההערה החשובה לעיל.

4.
עריכת ספרים: מי יממן את המשכורות של העובדים החדשים?
יתר על כן, לצורך עבודה רצינית בתחומים אלו, נדרשת הכשרה מסודרת = לימודים אקדמיים באוניברסיטרא אחרא. ואכמ"ל

5.
הכנת חומרי לימוד. גם כאן, מדובר במקצוע. לא כל אברך ניחן בכישורים הדידקטיים והמתודולוגיים הדרושים כדי להכין חומר. מעבר לכך, דומני שיש הערכת יתר של הדרישה בשוק.
ושוב - האם קהל לא חרדי יידרש דוקא לחומר שנוצר על ידי החרדים? קשה לי לראות את בתי הספר החילוניים מעדיפים מערכי שיעור במתמטיקה שהוכנו דוקא על ידי האברכים המתנגדים ללימודי הליבה. שוב, ע"ע ההערה החשובה לעיל.

6.
ארכיאולוגיה תורנית?

נפלא. הוועד להגנה על קברות הקדושים כבר שמע על כך?

7.
ספרות תורנית פופולרית: שוב, מכירת שירותים פנים-מגזריים בלבד, ע"ע ההערה החשובה לעיל.

8.
אתיקה. האם אדרש שוב להפנות להערה החשובה לעיל? כן. זאת אעשה. מי חושב שבית חולים המנוהל על ידי אנשים חילונים, רופאים שלמדו באוניברסיטאות הן מונעת החברה החרדית מבניה ללמוד, יעדיפו קוד אתי שנכתב על ידי חרדים דוקא? טבע הדברים, ביחוד בשאלות של מוסר ואתיקה, שאדם מעדיף את האנשים החושבים בצורה דומה לו. פרופ' כשר ימשיך לייצר בסיטונות קודים אתיים בעוד האתיקנים החרדים ימשיכו לשבת בכוילל.



ספרות קריאה בסיסית מומלצת לצורך ייצור המלצות חדשות:

א) "עושר העמים", אדם סמית.

ב) "ההון", קארל מרקס

ג) מבוא לכלכלה, לא משנה איזה ושל מי

מואדיב

1. לא הבנתי. מדובר בהצעה של יולי תמיר, להעביר בחקיקה מימון ממשתלתי ללימוד אנגלית לבוגרי החינוך החרדי. זה לא בכפיה, אלא למי שמעוניין.

2 ברור שנכון להיום אתה צודק. אני מדבר על תוכנית רחבה שתחילתה בחינוך היסודי והמשך בהכשרה מקצועית... הטענה העיקרית היא שבציבור חרדי יש לא פחות כישורים מתאימים, ויש לו פלוס בתחום זה, שהוא קיבל חינוך עמוק בערכים והוא חי באופן כללי עם יותר מודעות לאיפוק, ועם הרבה יותר מודעות למוסר וערכים, ולכן יש לו סיכוי להתפתח בכיון זה ולהגיע להישגים שירשימו גם את החברה הכללית.

בנוגע להערה החשובה: א מדובר בתחזית שההכשרה המקצועית תוציא עוד אלפים רבים מאד לשוק העבודה, ובמקום שהם יפנו למערכת הכללית, אני רוצה אותם כאן. ב כבר הסברתי שהחזון הוא להגיע להישגים שימשכו את החברה הכללית לכאן.


3 את הבעיה החוקית אפשר לפתור. ציבור דורשי הכשרות הוא הרבה יותר רחב מהציבור "החרדי". עם שיווק נכון מצד אחד, והכנסת אלמנטים נוספים בכשרות כמו "בריאות" "צער בעלי חיים" וכדומה אפשר להגיע רחוק.

4 שוב מדובר בהקמת קורסי הכשרה....

אני רוצה להדגיש הערה חשובה: "רוחניות" זה גם מוצר. כלומר אם יש אנשים שרוצים לתרום כסף עבור ספרים תורניים, יש להתייחס למוציאי הספרים כמפתחי מוצרים, זה לא משנה אם המשלם הוא מי שרוצה שהספר יהיה על שם סבתא שלו, לבין מי שקורה מוצר כדי ליפות את הבית שלו. העניין הוא שכיום הכסף של הפילנתרופיה זורם לדברים רדודים, ואת זה אפשר לשנות ולכוון את הביקוש למוצריים איכותיים.

5 עיין התשובות לעיל.

6 יש דברים התחלתיים בתחום, וזה הכל "בהסכמה". אני מאמין שכל דבר תלוי באיך שזה נעשה, ואת מי אתה מפרנס.

7 עיין התשובות לעיל.

8 עיין "חוק החולה הנוטה למות" ועיין ערך "כרטיס אתי" כדי לדעת כמה חשובה לציבור הכללי הדעה של הרבנים.

[איניש,

בעניין "כרטיס אדי" (אני מניחה שלזה התכוונת?) -
הציבור הכללי חתם/לא חתם על כרטיסים אלה בלא שום קשר לדעת הרבנים. מי שדעת הרבנים מטרידה אותו, חתם לאחר שרבניו אישרו זאת, או לא חתם, כיוון שרבניו לא אישרו זאת (וע"ע ההערה החשובה של מואדיב).]

אמשלום:

להלן כותרת ישנה ממוסף בריאות של הארץ

"ועדת הבריאות בכנסת מקדמת חוק שאמור להסיר את אחד המכשולים העיקריים לתרומת איברים - רתיעה על רקע דתי - באמצעות שיתוף רב בקביעת רגע המוות..."

גם מי שאינו דתי, מעריך את עמדת הרבנים. וזה כשמדובר ברבנים שבאמת לא יודעים מימינם ומשמאלם, ק"ו כאשר רבנים יעברו הכשרה..... .

.

עד היום ידעתי שיש מי שסוברים שהרב הוא גוי, ולכן הם רוצים למכור לו את החמץ. כעת, יש גם כאלו הסוברים שהרב הוא הקב"ה והוא יקבע את רגע המוות?


השאלה הכלכלית אינה אם מעריכים את עמדתו של רב בנושא מוסרי, אלא האם מוכנים להוציא כסף כדי לקבל את חוות הדעת הזו. קשה לי להעריך כי הציבור הרחב - קרי הכולל אנשים שאינם שייכים למגזר החרדי - מוכן לממן תקנים עבור רבנים קובעי זמן מוות. באותה המידה אינני רואה כסבירה את ההשערה כי הציבור הרחב יהיה מוכן לממן את שכרם של קובעי אתיקה שהם חרדים דוקא וכו'.


כל ההצעות שהועלו לעיל עומדות בתוך הגדרות של המגזר, "לכו והתפרנסו זה מזה". אלא שכידוע, "אין הקומץ משביע את הארי", ובלי לצאת ולפשוט בגדוד - להביא פרנסה שמקורה ייצור או מכירה של שירותים אל מחוץ למגזר - ימשיך הארי לנבור באותו הקומץ.





.

מואדיב,
1. לגבי ההדרת ספרים, אני ממש לא חושב שזה דורש לימודים אקדמיים. זה דורש הכשרה, אבל אין צורך לעשות מזה עניין גדול ממה שהוא.
2. ולגבי אתיקה רפואית, למרבה הפלא, כיום הזה ממש חלק ניכר מהעוסקים באתיקה רפואית בארץ הם חרדים ודתיים (שטיינברג, הלפרין, גליק, ועוד). אלו ממש הבולטים ביותר בתחום הזה. נכון הוא שכמעט אף אחד מהם אינו אברך כולל, וכמעט לכולם יש הכשרה והשכלה אקדמית רחבה.

ולגבי כרטיס אד"י, אני מסכים לדברי אינש, שבהחלט יש השפעה גדולה לדברי הרבנים. כידוע המוות כרוך בהרבה טבואים, ולא בכדי הקבורה היא עניין דתי שמסור בד"כ לדתיים ולרבנים למיניהם. כל מיני מנהגים מוזרים משתלטים על טקסי הקבורה, ואנשים רואים בזה דבר מובן מאליו. לפעמים זה נראה ממש שמאני. אנשים נוטים לראות ברבנים מומחים לנשמות, למוות, ולמה שקורה אחריו. גם אם לא מודים בכך, דומני שבפועל זה נכון.

.


מיכי,


לגבי הוצאה מחדש של ספרים עתיקים, דומני ששנינו רואים נגד עינינו ספרים אחרים. אמת, בחלומי נקראו כל הדפים שהוצאו מהגניזה הקהירית וכו'. כדי לקרוא אותם נדרשים לימודים מעבר להכשרה מקצועית, וכך גם לגבי עיסוק בכתבי יד עתיקים אחרים. גם כאן אשאל את השאלה ה"לא-יפה": מנין יגיע המימון למשכורותיהם של כל אותם אנשים שיעסקו בכך? מי שסובר שרכישת הספרים תכסה את עלות גאולתם מתהומות הנשיה, כנראה אינו מצוי בתחום. כלכלי זה לא יהיה.


הרבה אנשים עוסקים באתיקה רפואית, השאלה למי משלמים כדי לכתוב קוד אתי. אם אתה מותג כמו פרופ' כשר, כנראה תוכל גם לקבל תשלום על כך. קשה לי לראות את בתי החולים ומפעלי התעשיה משלמים עבור קוד אתי שנכתב דוקא על ידי מישהו החי במגזר ששולל את הלימודים המהווים כרטיס כניסה לעבודה בבתי החולים ומפעלי התעשיה. ככלל, לא ממהרים לשלם עבור קוד אתי, והדברים ידועים.

לגבי כרטיס אד"י, אני מוכן לקבל את דבריך, אבל שאלתי הקודמת תוותר בעינה - האם הציבור הרחב יהיה מוכן לשלם עבור חוות הדעת של רב. ואף אם ימצא התקן האמור, הרי שבכל הארץ תמצא עבודה לכל היותר לכחמישה-שישה רבנים. בכמה מקומות כבר עוסקים בהשתלות?

תוקן על ידי מואדיב ב- 13/05/2009 1:12:53

[מיכי,

כתבת - "כידוע המוות כרוך בהרבה טבואים, ולא בכדי הקבורה היא עניין דתי שמסור בד"כ לדתיים ולרבנים למיניהם. כל מיני מנהגים מוזרים משתלטים על טקסי הקבורה, ואנשים רואים בזה דבר מובן מאליו".

מעבר לרגשות (עניין הטאבו וכו'), שכחת שיש כאן מרכיב פרקטי-פוליטי בסיסי לחלוטין. במדינת ישראל היום, האופציה של קבורה שלא בידי חברה-קדישא (ורוב האנשים אינם יודעים כי יש הבדלים בין חברות שונות, עדות שונות וכן הלאה), מאוד בלתי זמינה, יקרה, ולכן גם לא לגמרי עולה על הדעת (בודאי לא באופן ספונטני ו"דיפולטי", כפי שמחייבים לעתים הרגעים שלאחר מות אדם אהוב).
כלומר, לא רק חיבה יתרה לדת (ואפילו ברגעי כאב) או לרבנים היא הטעם כאן, אלא בעיקר הסדרים פוליטיים מסוגים שונים.]
 

מיכי ואמשלום
ניתן לראות לא פעם את התופעה של אנשים שאינם מקפידים בקלה כבחמורה עד כמה הם מקפידים בהלכות אבלות, אמירת קדיש, יארצייט וכו'.

אמשלום, את צודקת חלקית. ועדיין אין ספק שזו לא כל התמונה. יש משהו חזק מאד בטאבו הזה. אנשים צריכים מישהו עם גלימה שממלמל דברים לא מובנים שילווה את הנשמה היישר לגנזי מרומים תוך כדי טקסים שמאניים של הקפות וכדו'.
אגב, לדעתי חלק מהטקסים הללו יש להם משמעות (בענייני קבלה, לא הצטרפתי עדיין למיימוני), אבל מבחינת המשתתפים זה נראה שמאני לגמרי, וכך הם תופסים זאת.

מואדיב, אני הערתי רק הערות עובדתיות בשולי הדברים. אני מסכים לגמרי לגבי הפוטנציאל התעסוקתי, ולעיקר דבריך.

למיכי

"ולגבי כרטיס אד"י, אני מסכים לדברי אינש, שבהחלט יש השפעה גדולה לדברי הרבנים. כידוע המוות כרוך בהרבה טבואים, ולא בכדי הקבורה היא עניין דתי שמסור בד"כ לדתיים ולרבנים למיניהם. כל מיני מנהגים מוזרים משתלטים על טקסי הקבורה"

כך כתבת.

האם בגלל שדיבור על המוות הוא טאבו(אגב איזה עוד טבואים אתה מכיר שהפכת אותם לרבים?)מתעסקים איתו רבנים?מה תגיד על חתונות שהרי גם את החופה עורך רב?
ולגבי המנהגים:האם מנהגי החתונה אינם מוזרים?לסובב את החתן שבע פעמים עם נרות לא נראה מוזר?

אין מנהגים מוזרים.לכל קבוצה באוכלוסיה יש מנהגים משלה ובעיניי זה מוזר מאד לכנות מנהגים שהתקבלו במשך דורות בכינוי :מוזר והרי מנהג ישראל דין הוא.(וגם מנהגים של שבטים כביכול פרימיטיבים באפריקה אינם מוזרים.הם פשוט אחרים.)
{אפשר לשלול מנהגים מסוימים אם  הם גורמים נזק לסביבה כמו מנהג כפרות שאכן יש בו שאלה של צער בע"ח או אפילו מדורות ל"ג בעומר שהיום יודעים שיש בהם נזק סביבתי והיה ראוי לצמצם את מספרם.}

{אגב מוזר מהמילה זר. כל מה שלא שלך נראה זר.ולכן גם המנהגים שלך נראים מוזרים על ידי אחרים}

צענע,
אם מוזר משורש זר, אז מה לך להלין עלי? אכן מה שזר לי הוא מוזר בעיניי. ואם מנהגים אפריקניים אינם מוזרים בעינייך, אז אין לי בעיה לומר שגם מנהגי הקבורה אצלנו אינם כאלה. הכל סמנטיקה.
אגב, חלק ניכר ממנהגי הקבורה למיניהם לא התפתחו במשך כל כך הרבה דורות. בכל מקום יש את הוריאציות שלו.
והטבואים שעליהם דיברתי הם רבים מאד. לא לדבר על מוות, לא להתייחס אליו, לפחוד מפניו, לנהל טקסים רבים סביבו בלי לערער עליהם, כבוד המת, תפילות לעילוי נשמתו  וכדו'. אטו כי רוכלא איזיל ואמנה את כל טוטם וטאבו של פרויד?

למיכי

ומה עם מנהגי החתונה?הם לא מוזרים?(על זה לא ענית)לשיר ולהתפלל כאשר תינוק בן שמונה ימים צורח במכאוביו זה לא מוזר?
איני זוכרת מי אמר את הפתגם הנפלא:"כל מה שאנושי אינו זר לי". לכל המנהגים השונים יש טעמים שונים ומשונים
ותמיד ,לא יזיק ,להסתכל על עצמי מבחוץ-ואז המילה מוזר כלל לא קיימת.

"והטבואים שעליהם דיברתי הם רבים מאד. לא לדבר על מוות, לא להתייחס אליו, לפחוד מפניו, לנהל טקסים רבים סביבו בלי לערער עליהם, כבוד המת, תפילות לעילוי נשמתו  וכדו'. אטו כי רוכלא איזיל ואמנה את כל טוטם וטאבו של פרויד"

ערבבת בין טאבו לבין גורמיו וביטוייו ולכן דיברת בלשון רבים.
הטאבו הוא איסור חברתי שגוזרת החברה על עצמה.אם נחליף את המילה טאבו במילה איסור-הרי שמה שאסור הוא הדיבור וההתעסקות בו. כל שאר הדברים שפרטת הם או ביטויים של האיסור או הגורמים לו.(האם הפחד מהמוות הוא טאבו? הוא הגורם לטאבו. האם הטקסים וכו'הם טאבו?הם הביטויים של הטאבו וכן הלאה)

אינשבראינש,

מה בין האינטליגנציה התורנית לאינטליגנציה הכללית? וכי בציבור הכללי לא מופנים המשכילים והאינטליגנטים אל האקדמיה ומקצועותיה, שהשכילה למנף את חוכמתה לאפיקים כלכליים? אז לשם מה כל המלל? אמור מעתה, יש ליצור אקדמיה חרדית ולמסד את האינטליגנציה המתגוללת בפינות הקפה שבכוללים.

תוקן על ידי אבן_סינא ב- 13/05/2009 17:37:29

מואדיב ומיכי

אני מדבר על משהו ארוך טווח שכולל הרבה הכוונה מגיל צעיר, הכשרה והשלמת לימודים. הטענה העיקרית שלי היא שהאינטליגנציה התורנית כאשר היא תהיה מרוכזת אצל 20 אחוז מהציבור החרדי, יכולה לשמש לכלל הציבור החרדי, (בהנחה שהמגמה ליציאה להכשרה מקצועית תתפוס תאוצה), להרבה מאד מהציבור הדתי והמסורתי בארץ ובעולם. 

גם היום זורם הרבה כספים לכיון הדת, אבל בהעדר אינטליגנציה תורנית ראויה, ובהעדר שיווק נכון, הכסף זורם בסכומים גדולים למיסטיקה זולה - מקובלים... ולחאפרים בשם הדת. 

אבן סינא, אני מסכים אתך.