| נשלח ב-13/7/2009 09:19 |
|
| |
שו"ת באינטרנט. דוגמא- הכנת טחינה בשבת
.
האם מותר להכין טחינה בשבת?
טחינה גולמית היא נוזל סמיך שנוצר מטחינתם של גרגרי השומשום. הטחינה מכילה שמן שומשום (שמן שומשומין, שהיה מקובל מאד בשימוש בבבל) ואת שאר המרכיבים. יש מקומות בהם נוהגים לאכול את הטחינה הגולמית - לפעמים בתוספת תבלינים, ויש מקומות בהם נוהגים להכין ממנה "טחינה" (במלעיל), המתקבלת באמצעות הוספת מים ותבלינים (כול מיץ לימון/חומץ לפעמים), וערבובם עד לקבלת נוזל אחיד בצבעו ובטעמו.
עדיין בלי מסקנות, אני מגיש לכאן כמה דוגמאות בהן נשאלו רבנים באינטרנט האם מותר להכין טחינה בשבת.
דוגמא ראשונה:
|
|
 |
|
תוכן השאלה
שלום רב,
האם מותר להכין בשבת טחינה בדרך הבאה:
ערבוב של טחינה גולמית עם מים, תבלינים ומיץ לימון (משומר)?
|
 |
|
תוכן התשובה
בס"ד
שלום וברכת ד´
אין לעשות טחינה שהרי יש בזה משום לש.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
|
התשובה התקבלה מרבני מכון התו  רה והארץ
בתאריך ח´ כסליו ה´תשס"ט
|
דוגמא שניה:
|
|
 |
|
תוכן השאלה
האים מותר להכין בשבת טחינה או שמא יש בזה איסור
|
 |
|
תוכן התשובה
שלום רב,
השש"כ בפרק ח´ סעיף כו כותב כי אין להקציף טחינה בשבת, הכוונה על ידי הוספת מים או שאר משקים.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.
|
|
התשובה התקבלה מהרב חיים רטיג
בתאריך כ"ח אייר ה´תשס"ח
|
דוגמא שלישית:
 |
התשובה התקבלה מאת: הרב אברהם יוסף
|
דוגמא רביעית:
הכנת טחינה בשבת
הרה"ג דב ליאור
שאלה:
האם מותר להכין טחינה בשבת? הרי בתחילה הבלילה יוצאת מוצקה ורק עם המשך העירבוב היא נעשית בלילה רכה.
תשובה:
הכנת טחינה אינה כרוכה במלאכת ה"לישה", משום שב"לישה" אדם מכניס מעט נוזל לדבר גושי או גרגרים ועל ידי הנוזל האדם מגבש את החלקיקים לעיסה אחת, אך בטחינה זה הפוך משום שעל ידי הנוזל האדם מדלל את הטחינה.
שוכתב מתוכניתו בערוץ 7
דוגמא חמישית:
הכנת טחינה בשבת
שלום כבוד הרב
האם לדעת מארי מותר להכין טחינה בשבת?
תשובה:
טחינה שנילושה מערב שבת מותר לדללה ביום שבת ולערב המים בחומר שכבר נילוש, בין ביד ובין בכלי, אבל אסור לטרוף, או להקציף, כי זה עובדין דחול. רמב"ם, שבת, כב, יב, והערת מהרי"ק שם, אות כד.
דוגמא שישית:
כ כסלו תשס"ו
טחינה בשבת
הרה"ג דוב ליאור
שאלה:
ראיתי תשובה של הרב שאין בהכנת טחינה בשבת משום איסור "לישה", כיוון שזה ההיפך שמפריד ולא מדבק. וראיתי בשש"כ ח' כו' שכתב שעובר על "לישה" כיוון שזה מדבק ונעשה כעיסת הלחם, רציתי להבין האם זוהי מחלוקת במציאות או מחלוקת בהגדרת "לישה", או שמדובר בסוג אחר של טחינה?
תשובה:
דבר ברור הוא שהוספת מים לטחינה גולמית בשבת גורמת לדילולה, ואיסור לישה הוא כאשר לוקחים דבר ומגבשים אותו על-ידי הוספת נוזל. ומה שנעשה בתחילת הוספת המים כמדבק, הרי זה לא המטרה וזהו רק שלב בהכנת הטחינה, ואין זה משמעותי כלל וכלל.
=================================================
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 12:04 |
|
| |
מואדיב, מה השאלה (של האשכול)?
לדינא, ודאי צודק הרב ליאור. אין בזה משום לש, שכן לישה היא דיבוק ולא דילול, וכבר האריכו בזה טובא. מי שכותב אחרת, פשוט טועה (טעות נפוצה, יש לומר).
אמנם אולי יש מקום לאסור מדרבנן, דדמי ללישה. וזה רק לפי המקובל היום שמה שנראה בעייתי הופך לאיסור דרבנן, אף שלא היה כאן איסור שהתקבל במניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 12:20 |
|
| |
ר' מיכי
אמנם אולי יש מקום לאסור מדרבנן, דדמי ללישה
צודק 100% וכי למה לא לאסור?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 12:24 |
|
| |
ואני את העירוב תבשילין בחג השבועות האחרון הנחתי כדי להכין טחינה מחג לשבת. כנראה שלא היה צורך.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 13/07/2009 12:21:46
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 13:10 |
|
| |
.
כמה עובדות קפצו לעיני, והכל התחיל מהצורך להראות למישהו ש"שמירת שבת כהלכתה" אינו, בהכרח, מישור הייחוס של הפוסקים.
עובדה ראשונה:
המנמקים לעומת אלו העונים בלי לנמק.
דומני שניתן לראות חסרון קיים במנגנון המהיר של תשובות אלו, מחוסרות הנימוק. למשל, נראה לי כי הרב שענה בראש כי "אין לעשות טחינה שהרי יש בזה משום לש", ציטט משש"כ, ולא בחן את הנושא בעצמו.
מנגד, יש את אלו המסבירים את דבריהם, מי בקיצור ומי בפחות קיצור, מי עם מקורות ומי בלעדיהם.
עובדה שניה:
דרכו של רב לחלוק על ציטוט ממקור מסויים, מבלי להתייחס אליו כלל, אולי כדי להמנע מהאמירה שלדעתו יש כאן טעות (ודוק: לא החמרה אלא טעות).
ויש עוד הרבה. המטרה סוציולוגית, לא לעסוק בדיני הכנת טחינה בשבת.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 13:22 |
|
| |
פשוט שאסור.
שהרי אם יכין טחינה, יבוא לנגב בה את הפיתה, ועלול לסחוט את עודפי השמן זית ששם מלמעלה לתיבול, ויש בזה משום דש.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 13:37 |
|
| |
.
... וזורה מבחוץ?
(ע"ש הכתוב תטחן לאחר... ?)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 14:11 |
|
| |
רש"י ביצה דף ב:
דהתירא עדיף ליה - טוב לו להשמיענו כח דברי המתיר, שהוא סומך על שמועתו ואינו ירא להתיר, אבל כח האוסרין אינה ראיה, שהכל יכולין להחמיר, ואפילו בדבר המותר .
אפשר גם לאסור את -העיירמיטצביבל.- ובעיקר את הטשולנט- כמשמיע קול.
כי הרי זה- נכנס בששון -ויוצא בתרוע.
את ההרינג כבר אסרו כבישולי עכו"ם, ויש האוסרים שאם חלילה ההרינג לא טוב עוברים בשבת על שמועה רע.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 20:46 |
|
| |
ב"ה.
מואדיב,
סליחה על דל שכלי וקוצר הבנתי, אך מה עניינו של האינטרנט דייקא? וכי אין מצב הדברים נכון גם לעלוני השבת ולפינות ההלכה ברדיו. בעצם, לשו"ת ההלכתי בכלל?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2009 15:24 |
|
| |
פורסם במקור ראשון
מי אמר שלרבנים אין חוש הומור
שאלות שנשלחו בשו"ת (שאלות ותשובות) סלולארי. שאלות אמיתיות
ש- אני בת 17 וחצי יש לי חבר צדיק בן 16 וחצי ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד. אגב הם גרושים, מה עושים?
ת- שואלים שוב בעוד שנתיים.
ש- פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נוכרים?
ת- תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא...
ש- מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה?
ת- היועץ הכלכלי של מאפיית אנג'ל.
ש- האם מותר לאכול נקניקיית פרווה עם חלב סויה או שזה משום "מראית עין"?
ת- זה סתם טעם רע.
לפני חצי שנה ביטלתי מנוי שלי על עיתון ימני בגלל כתבה נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים?
ת- מפסיקים להציץ בעיתון של השכן.
ש- בקרוב אתגייס לצה"ל. מתי עלי להתחיל לסרב פקודה?
ת- אחרי השחרור.
ש- לאחרונה נודע לי שהרצל ובן גוריון לא היו דתיים. האם צריך לומר הלל ביום העצמאות?
ת- גם מוטה גור לא אוכל "גלאט" ובכל זאת אנו אומרים הלל ביום ירושלים (ועושים על האש...).
ש- כיצד מבטלים מנוי על עיתון המופץ בחינם?
ת- בלי ברכה.
ש- אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו-האם ראוי לצעוק "נאצים" או מתאים יותר "יודנראט"?
ת- לא יודע תברר ב"יד ושם".
ש- מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד "הגומל" כל שני וחמישי או לרכז את כל ה"גומלים" בשבת?
ת- לא משנה-העיקר שתלמד את ילדיך להגיד קדיש יתום 1
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 15/07/2009 15:28:22
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2009 23:45 |
|
| |
מואדיב - אנא להעביר את ה"תכלית" להתחלת דבריך.
עסקך הסוציולוגית - היא יפה מאד. פתגם של חוקר מארשל מקלוהאן - המעדיה [[בחירת כלי התקשורת ]] הוא המסר. the media is the message בזמנו אמר על טעלעוויזיה שהיא פאססיווית ותיצור מטומטמים. היום חיים על אינטרנט - אנונימיות היא טובה - ואני רואה לזה תפקיד במרתף מיוחד של החיים The Shach sat with his eyes covered by a Talis for a Din Torah, there is a lot to be said in its favor. My teachers were scared the Rabbanim would be out of business if Vestot were automated - but I fear the question never asked
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 07:23 |
|
| |
[דונט שו"ת - תשובה הלכתית יכולה גם לסכן פרסום שאלות ותשובות הלכתיות בעלונים דתיים הפך להיות בדיחה במקרה הטוב, וסכנה במקרה הרע. כך למשל, במקום להפנות לגורם מקצועי, הרב אליקים לבנון הציע לאישה לשוחח עם בעלה שמכה את ילדיהם - ולתת לו כמה חודשים להשתנות
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 13:38 |
|
| |
ההקפדה של הרב לבנון הוא לשוחח עם הבעל- ולא לשיר לו, כי כאמור שירת נשים אצל הרב לבנון הוא ביהרג ולא יעבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 21:20 |
|
| |
אמש
אני מציע שצעשי הסכם לחילופי תשובות עם הרב לבנון
הוא יעביר אילייך שאלות שנשאל שאינן הלכה (כמו זו) ואת תעבירי איליו שאלות בהלכה
כולם ירויחו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2012 23:05 |
|
| |
[ת"ט,
???]
|
|
|
|
|