| נשלח ב-23/7/2009 10:15 |
 |
| |
תשעה באב בזמן שיבנה בית המקדש
מבעוד יום הוזמנו 300 פרחי כהנים על מנת להחליף את פרוכת בית המקדש לפשוטה יותר.
לקראת ערב החל ההר להשחיר ולא רק משום סילוק פני החמה, המוני שלומי אמוני ישראל החלו להתאסף כאשר אפם שמוט ופניהם מביעות אבל. במורד ההר הורה הדור פנים לילדים על יד הדוכן, להפסיק את מכירת ספרי הקינות.
על אף ההפתעה בבחירת הקורא לקריאת המגילה לא ניכרה כל תכונה ורחש בקרב הקהל, יום צום הוא, יום אבל הוא, ואין הלב פנוי לעסוק בזוטות מעין אלו.
הכהנים מיהרו לצאת מתחום העזרה, משום שלא יכלו להסתובב בין העם האבֵל בבגדי כהונה לבנים.
" איכה ישבה בדד ..." החל הקול קורא.
דמותו של המשגיח בישיבה צפה ועלתה בזכרוני, ב"שיחה" שנשא לקראת תשעה באב, הוא החל להתייפח ואך בקושי יכל להמשיך את השיחה.
"עלינו להתאבל על ירושלים גם אם איננו מבינים למה, זאת התוירה לא תהא מוחלפת, את הגלות שרדנו בזכות התוירה ורק כך נוכל להמשיך לשמור את התוירה..." כך, המשגיח.
ואני?! ניסיתי לצבוט עצמי בחוזקה מתוך תקווה שמא אתעורר והנה חלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 11:22 |
|
| |
מה הפואנטה מר יהודים?
שהמשגיח אמר שעלינו להתאבל על ירושלים גם איננו מבינים למה?
כלומר הוא דיבר שטויות , ואתה הצטערת מאד מזה?
נו... יש לך סיבה טובה להתאבל על החורבן.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 11:32 |
|
| |
הפואנטה היא שיצאנו מהגלות, וירושלים בנויה, ועדיין צמים בי"ז בתמוז, טוויתי בדמיוני, כיצד זה יראה מגוחך עוד יותר כאשר הבנין יבנה וימשיכו את צום ט' באב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 11:43 |
|
| |
איזה יצאנו מהגלות איזה נעליים? אנחנו בארץ, אבל עדיין בגלות. העם הזה מדוכא שבור רצוץ ומאויים בכל העולם.גם פה בארץ. שאל את אחמדיני ואובמבמה.
למה שיהיה מגוחך? כתוב שהצומות יבוטלו כשיבנה בית המקדש. .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 12:11 |
|
| |
אוהב התורה
ציין זמן ומקום מתי היה ליהודים יותר טוב?
"כשהייתי ילד קטן לקח אותי אבי בערב תשעה באב לעיר העתיקה.
השעה הייתה מאוחרת, ונגררתי אחריו עייף בחזרה לרכב אחרי שסבבנו את העיר.
אני זוכר ששאלתי אותו שאלה. שאלה שרק ילד קטן יכול לשאול, קצת אידיוטית.
שאלתי אותו: "אבא,על איזה בית אתה יותר עצוב שנחרב, הראשון או השני?"
אבי הביט בי וענה לי בפשטות, משהו שלקח לי הרבה שנים להבין.
הוא אמר: "אני הכי עצוב על חורבן הבית השלישי."
(נמסר מפי בנו של אריה אלדד)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 12:15 |
|
| |
.
בתקופת בית שני, כשהבניין המפואר עמד בשיאו, צמו והתענו בתשעה באב.
מעניין איזו הודעה היית כותב אז, בפורום כזה או אחר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 12:26 |
|
| |
מואדיב
כמה שאני זוכר בבית שני אכלו ושתו וקראו איכה.
וראה
יהודים
גם אם יבטלו את תשעה באב, איסור שמיעת מוזיקה בתשעת הימים לא יתבטל.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/07/2009 12:27:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 12:40 |
|
| |
.
בעל:
לא דקתי בדברי: לפי הרמב"ם (פיהמ"ש ר"ה פ"א), גם בימי בית שני המשיכו לצום בט' באב.
אמנם מנושאי הכלים חלקו עליו, ואפילו היה מי שכתב שמדובר בטעות סופר, אולם בידינו כיום כתבי יד כאלו השוללים את האפשרות האחרונה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 12:58 |
|
| |
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד ב
דאמר רב חנא בר ביזנא אמר רב שמעון חסידא: מאי דכתיב +זכריה ח+ כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה. קרי להו צום, וקרי להו ששון ושמחה, בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, אין שלום - צום. אמר רב פפא: הכי קאמר: בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש שמד - צום, אין שמד ואין שלום, רצו - מתענין, רצו - אין מתענין
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 13:05 |
|
| |
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ה עמוד א
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: רבי נטע נטיעה בפורים, ( ב) ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז , ובקש לעקור תשעה באב, ולא הודו לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 13:21 |
|
| |
יהודים ! (תרתי משמע)
בלבלתם קצת בין הביצה והתרנגולת , וכי בלי תורה שנותנת הוראות ממשיות ורלוונטיות בנוגע לחיינו תתכן הקמת המקדש מחדש ?
בשולי הדברים אוסיף, שההנחה כאילו זה שירושלים והארץ בנויה פיסית מורה שלא צריך להתאבל על חורבנה, בטעות יסודה מכמה בחינות. (וכבר קדמני מואדיב בענין בית שני בו צמו בט' באב) המשכיל יעיין ויבין.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 13:31 |
|
| |
איש"צ
השאלה היא האם צריך להתאבל כמו לפני הבנין הפיסי של הארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 13:45 |
|
| |
(וכבר קדמני מואדיב בענין בית שני בו צמו בט' באב
זו מחלוקת בגמרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 13:50 |
|
| |
כל זמן שאנו רואים את מסגד אל אקצא במקום המקדש תמוהה בעיניי השאלה האם עלינו להתאבל על החורבן?
והרי נאמר "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו."
לעומת זאת לגבי הדור של בית שני השאלה אכן ראויה .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 14:02 |
|
| |
בתקופתו של רבי- מסדר המשנה- המצב הלאומי היה הרבה יותר גרוע, אין בכלל מה להשוות-
ובכל זאת רבי הקדוש -רצה לבטל את ט' באב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/7/2009 14:33 |
|
| |
בעל בעמיו,
זו אכן שאלה לגבי הצומות הקלים. לגבי ט' באב להבנתי אין מקום לשאלה גם על רקע דברי צענערענע וגם בכלל. (מלבד הנקודה שהעלה רבינו ירוחם אליה אתייחס בע"ה בהמשך)
ירוחם,
לגבי המחלוקת אוקיי, בכל מקרה דברי הנביא זכריה מדגישים לנו על מה יש לנו לשים את הדגש...
לגבי רבינו הקדוש, אני חושב שבהחלט היתה לא תפיסה יותר מהפכנית בענין הזה (שמצריכה עיון דיון וליבון) שהיה סביר שלא תובן ע"י המון העם בטח שלא לאורך השנים שחכמים העריכו להבנתי שעם ישראל עדיין יהיה בגלותו... (נראה לי שהם העריכו פחות שנים ממה שהיו בפועל...) ולכן הרעיון המאוד יפה ונכון שלו נדחה למעשה, למרות שכידוע היתה לו סמכות תורנית משמעותית מאוד בזמנו.
_________________
|
|
|
|
|
