התשובה הפשוטה: הם מרגישים פחות יהודיים ועדיין פחות סמכותיים בתורה. (גם מי שסובלני יותר מסיונרי פחות.)
כתבתי קודם באשכול על 'לימוד תורה למה?' שראוי היה לשכתב מחדש את התורה שבעל פה בגלל קושי הלימוד. נראה שזה היה גם מחזק את היהדות הלא חרדית כי השפה היום יומית קרובה יותר לערכים שלה.
עוד שלב מעבר ל'הסרגה' הוא שלב של 'תורה לכל' לפתוח את שערי הפרשנות לעקרונות הנקראים הומניסטיים וככה גם כאלה שלא שומרים מצוות תורת החרדים יוכלו לשמור מצוות תורת האל.
אעתיק לכאן שוב כתבה בה יש קריאה להנחלת הערכים היהודיים לאו דוקא מתוך הממסד החרדי.
http://www.jpost.com/servlet/Satellite?pagename=JPost/JPArticle/ShowFull&cid=1181813076715
שטיינהרדט מול שטיינזלץ: מאמין ובלתי מאמין מתעמתים על המשכיות היהדות.
מיכל לנדו כתבת ג'רוזלם פוסט, ניו יורק, 19 ביוני 2007
"היהדות איך שהיא מתיישמת באופן כללי בשלוש מאות השנים האחרונות, נכשלה", אמר הפילנטרופ היהודי מייקל שטיינהרדט בפתח הדיאלוג עם הרב עדין שטיינזאלץ ביום שני בערב בנושא העתיד של העם היהודי.
שטיינהרדט, פילנטרופ בכיר המסור לשימור היהדות הלא-אורתודוכסית, היה במתח ניכר במשך פתיחת הדו שיח הזה, כפי שהיה בנקודות רבות בערב זה כאשר התעמת "ראש בראש" עם שטיינזלץ, אחד מגדולי חכמי התלמוד שבימינו.
השניים הופגשו במטרה להתייחס לניתן לעשות כדי להחיות את הצמיחה היהודית ואת אחדותה לנוכח המצב הרווח של אמונות ואידיאולוגיות שבורות, במלון סט. רג'יס בניו יארק לרגל הדינר השנתי של ארגון אל"ף המשרת את קידום מאמציו של שטיינזלץ ברחבי תבל.
למרות שהם ניגשים לנושא מקצוות מנוגדים של הקשת, שניהם שטיינהרדט ושטיינזלץ כל אחד בזכות עצמו, היו מהפכניים במאמציהם לעשות את היהדות נגישה יותר להמונים.
עם פירושיו ותרגומיו לתלמוד, עשה שטיינזלץ את הטקסט זמין לקהל היהודי הרחב. מ 1989 הוציאה רנדום האוז לאור 22 כרכים של התלמוד האנגלי ושטיינזלץ עצמו פרסם גרסאות ברוסית, צרפתית וספרדית.
שטיינהרדט, אתאיסט מוצהר, נהיה מודאג ביותר מהסחיפה של הזהות היהודית בגולה ומהאיום להמשכיות היהדות הלא-אורתודוכסית. ב 1995 הוא סגר את קרן הגידור הרווחי שלו כדי להקדיש את זמנו ואת ממונו לעולם היהודי. הוא מהמקשקיעים הראשיים ב"תגלית".
עם זאת ששטיינהרדט ושטיינזלץ מייצגים זה את הגישה החילונית וזה את הגישה הדתית להמשכיות יהודית, הקו ביניהן טושטש כמה פעמים במשך הערב. בתחילה דחה שטיינזלץ את הרעיון ששטיינהרדט הינו "חילוני", בטענה שמי שהתמסר להמשכיות העם היהודי הינו מאמין באיזה שהוא מובן.
שטיינזלץ עמד על כך שישנו משהו דתי בפנימיותו של שטיינהרדט. שטיינהרדט הגיב: "אסתכן בחרונו של האל שלך באומרי שזה לא קיים".
כשבני הקהל לא צחקו הם נדהמו, לרוב בתגובה לשטיינהרדט שהיה פרובוקטיבי ובלתי נרתע בקיטוריו נגד האורתודוכסים.
שטיינהרדט גינה אותם שוב ושוב על השתמשותם בקלישאות שלמרבית היהודים "איבדו את צלילם".
"ההמונים היהודיים הרחבים באשר הם שם אינם מדברים בשפתכם... העולם האורתודוכסי נכשל לחלוטין בשכנוע ההמונים היהודיים החיים היום לחוס על יהדותם", אמר שטיינהרדט.
אף אחד מהדוברים לא נראה מציע פתרונות ממשיים לשימור העם היהודי, אבל ריצ'ארד ג'ואל, נשיא הישיבה יוניברסיטי, לחץ על שני המשתתפים להסביר למה יש בכלל צורך לשמור על השמכיות יהודית.
שטיינהרדט טען שעל העם היהודי להמשיך כדי לשמר את הערכים היהודים, אותם הבדיל מהיבטי הדת היהודיים. "לרוב המכריע של היהודים החיים היום אין עניין רציני בדתם", אמר שטיינהרדט. הוא אמר שדבר זה יכול להשתנות אם ערכים יהודים יחליפו את "מה שנקרא היום דת". הוא הזכיר חינוך וצדקה כדוגמה.
שטיינזלץ ניסה למסגר מחדש את שאלתו של ג'ואל. הוא דחה את הרעיון ששרידות היהדות חשובה בגלל מה שיש ליהודים להציע לעולם. "החייבים אנו להמשיך כדי לעשות משהו, או יכולים אנו להמשיך כמו שאר היצורים?". למה שהיהודים יעמדו ל"שימושם" של אחרים. שאל שטיינזלץ.
את הסיבה לפעול למען המשך העם היהודי ניתן להשוות לאלה הניתנות להצלת הדולפינים, אמר. "שכולם יראו שיש כאן זן הנראה בסכנה, לכן תינתן לו סיכוי טוב יותר לשרוד". שטיינהרדט אמר כפי שאמר קודם לכן, שהיהודים אינם לא אומה ולא דת - הם משפחה. "אנו רוצים לשרוד, בראש ובראשונה כי משפחתנו היא משפחה... אינני צריך לטעון שאנו אור לגויים", אמר.
שטיינהרדט גם גינה את היהדות העולמית המאורגנת בהעדר ההכרה בדרגת הדרדרותה של היהדות הלא-אורתודוכסית.
"מעולם לא היינו כה מועטים ביחס לאוכלוסיה העולמית", אמר שטיינהרדט. "אינני חושב שיש לנו להתעלם מכך, ויתירה מזו, עלינו להבין למה כל כך הרבה בני אדם עוזבים ו/או עזבו את אמונתנו".
אפילו שטיינהרדט, עם כל הפסימיות שלו, סיים בנימת תקווה. "יהודים בכל העולם רוצים להמשיך להיות יהודים", אמר שטיינהרדט. "הם אינם יודעים מה זה אומר, אבל הם רוצים לדעת את המשמעות להיות יהודי".