| נשלח ב-29/9/2009 21:08 |
 |
| |
סוטה או שוטה
במערכת המשפט אנו שומעים לפעמים ואפילו די הרבה על נטיה להקל בעונש ואף לפטור עקב כך שהדבר לא בשליטתו של הנאשם
האם גם בהלכה ישנו איזשהו קו בו אין אחריות על החוטא
מענין!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 21:27 |
|
| |
אולי כוונתך לדברים כגון
גואל דם - כי יחם לבבו
נאנסת בשדה - ולנער לא תעשה דבר... כי כאשר יקום איש וכו' ?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 21:30 |
|
| |
למשל
משנה מסכת בבא קמא פרק ח משנה ד
חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 21:31 |
|
| |
יושל, הדוגמא הראשונה לא טובה מכיון שהיא מעוגנת בחוק באופן תמידי, ולא מעריכה סטיה של אדם ספציפי. והשניה לא טובה מכיון שהיא עוסקת באונס על ידי אחר. אני סבור שאדני השדה ביקש דוגמא כגון זו:
"פעמים יש אדם עומד בנסיון גדול כ"כ עד שא"א לו שלא יחטא, ובזה הוא נחשב אונס גמור דרחמנא פטריה וגם בהסתת היצר בתוקף עצום שא"א לנצחו שייך אונס.. ואין בזה עונש אף שעשה איסור כיון דהיה אנוס", (ר' צדוק הכהן, צדקת הצדיק סי' מג').
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 21:32 |
|
| |
ירוחם, אתה מדבר על שוטה גמור, ולא על סוטה שיש לו יצר חריג ותקיף בעזוז.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 21:41 |
|
| |
[לץ,
אני חושבת שהדוגמא השניה של יושל דוקא מעניינת -
יש בה גילוי של הו"א (של יושל שהביא את הדברים? של התורה עצמה?) שהנערה ראויה לעונש...]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 21:52 |
|
| |
[נחום רקובר "התגברות היצר כטענת אונס" תחומין י"ח (תשנ"ח) 197- 209]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 21:54 |
|
| |
[אמשלום]
ייתכן כדברייך, אך ייתכן שלא היה פשוט בכלל שמדובר באונס, הרי אין שום הוכחה שהיא נאנסה, התורה קובעת שאם המעשה נעשה בשדה, "צעקה הנערה", כדרכה של בתולת ישראל תמימה "ואין מושיע לה", אבל גם זה חידוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 21:54 |
|
| |
וקבלי עוד אחד כזה: ]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 22:34 |
|
| |
אורנג אוטנג,
כן. גמ' בעירובין - הגיע לשכרותו של לוט פטור מכולם (כלומר, אם עבר).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 22:37 |
|
| |
".... ואין בזה עונש אף שעשה איסור כיון דהיה אנוס אבל האדם עצמו אינו יכול להעיד על עצמו בזה, כי אולי היה לו כוח לכוף את היצר" (ר' צדוק הכהן, צדקת הצדיק סי' מג').
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 00:06 |
|
| |
ציטוטו של ר' צדוק הכהן שהובא ע"י ריב, שנכתב כידוע בהשפעת רבו האיזביציא, עוסק בעונש בידי שמים, כלומר, אף שייתכן שלא ייתבע האדם בשמים, מ"מ בית הדין שאינם רואים ללבב מוטל עליהם לחתוך הדין כפי ראות עיניהם. וזה דבר אכן שונה במקצת מן הנורמות הנהוגות במשפט כיום.
מה גם, שיש להבחין כי חל שינוי של ממש בהגדרתו של ה'שוטה' וה'מפגר' במאות השנים האחרונות כידוע לכולם. [ולמי שיש חשק מומלץ לקרוא את הספר 'היסטוריה קצרה של השגעון' שכחתי כעת את שם המחבר]
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 15:08 |
|
| |
אפשרי,
פותח האשכול ביקש לדעת : האם גם בהלכה ישנו איזשהו קו בו אין אחריות על החוטא
דער_לץ השיב לו בציטוט חלקי מתוך דברי רבי צדוק מהם ניתן להבין שהרב מסיר אחריות מהחוטא - הבאתי את המשפט המסיים והמכריע של אותו הקטע, שבו מסתבר שהאדם עצמו אינו יכול ללמד סנגוריה על עצמו שהיה אנוס, ורק בוחן לבות וכליות יכול להעיד עליו זאת ואין כאן שום עניין לבית דין שכן החטא הוא של האדם לבין המקום(כגון המצוות השמעיות)- כלומר, הוא אינו מסיר אחריות מהחוטא. ויתכן מאוד שאותו החוטא כן יתבע בידי שמיים שכן דיין האמת יודע שאותו החוטא יכול היה לכוף את אותו היצר אם היה מתאמץ יותר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 15:20 |
|
| |
סנהדרין דף עב. תנינא: אדם מועד לעולם , בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון!
|
|
|
|
|
