| נשלח ב-11/11/2009 12:53 |
 |
| |
הפרוייקטים הגדולים בספרות הדתית בדור האחרון
לרגל הגעתו לסיום של ביאור הרב שטינזלץ -
[ראו: הרב שטיינזלץ מסיים: "לא חשבתי שייקח 45 שנה -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3803484,00.html ]
זו הזדמנות להתבונן בתחום זה:
נראה שבתחום הספרות הדתית אחד החידושים של הדור של אחר הקמת המדינה הוא בלאו דווקא ביצירה, אלא בכח הכינוס או התרגום מחדש, בהנגשה של התוכן.
להלן כמה דוגמאות:
1. פירוש המשנה של ר' פנחס קהתי
2. תרגום הש"ס של הרב שטיינזלץ
3. ההדרה ופירוש של הרב קאפח לרמב"ם
4. פירוש דעת מקרא
5. תוספתא כפשוטה לר"ש ליברמן
ניתן להציע דוגמאות נוספות:
נשמת אברהם
אינציקלופדיה תלמודית
[לעת עתה איני עוסק בתחום ההדרה ע"פ כתבי יד של ספרות הקדמונים]
המכנה המשותף הוא לקיחת ספרי היסוד או התכנים ופתיחתם מחדש. ברור שכל תרגום/ פירוש -טומן גם פירוש מחודש.
יש עוד הרבה מה להאריך, ולעת עתה אקצר.
נקודות ראשונות לדיון:
האם יש מאפיינים משותפים?
מה איפשר פעולות אלו ברקע התרבותי?
האם דווקא החילון שימש כמניע?
האם אלו בפעולות מבורכות - יתרונות וחסרונות?
מה נדרש כדי לעסוק בכך לעוסקים?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 13:29 |
|
| |
ב"ה - וחוץ מכך יש אלפי חיבורים ספרים שהודפסו ומודפסים- אז באמת למה כל כך מפארים וכמהים לעבר??
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 14:15 |
|
| |
מאפיין די מקיף לפחות לרוב הספרים, הוא הסבר ברמת פשט שיהיה נגיש להמון, ועל אף שאלו מפעלים חשובים מאוד בעיני (אני משתמש בלא מעטים מהם) דומני שאפשר למצוא בכך תשובה חלקית לשאלה של ירוחם. (רוב שאר התשובה שייכת בעיקר לתחום הסויצולוגי"ע וכד' שנידונת הפורום הזה לא מעט)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 14:17 |
|
| |
ירוחם. בגלל זה גופא.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 15:07 |
|
| |
איש
הכותב חידושי תורה והמפרש ומעמיק בסוגיות הגמרא, אם כתב ופרסם, רצה שזה יהיה מובן ונגיש ללומד ולקורא,
פרוש רש"י הוא לומדס? היד החזקה ופרוש המשניות -מיועדים רק לגאוני עולם?
כל פרשני התורה, זה בשביל יחידי סגולה? רוב ספרי ראשונים ואחרונים, מיועדים רק לעילית שבעילית?
היו גם אחרים- נכון! גם היום יש!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 15:16 |
|
| |
ר' מיכי
סוטה דף מט.
ר"א הגדול אומר: מיום שחרב בית המקדש - שרו חכימיא למהוי כספריא, וספריא כחזניא, וחזניא כעמא דארעא, ועמא דארעא אזלא ודלדלה, ואין שואל ואין מבקש, על מי יש להשען? על אבינו שבשמים
יש מפרשים שהאמירה הזו היא הקשה מכולם
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 11/11/2009 15:17:08
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 17:47 |
|
| |
לא חולק. רק שאני לא מכיר כ"כ אחרים היום. יש כיום תחושה כללית (עד כמה שאני מכיר) לא מבוטלת ש"נאמר כבר הכל" מה שגורם גם להאדרת העבר, וגם להעדר ההווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 17:48 |
|
| |
לא חולק. רק שאני לא מכיר כ"כ אחרים היום. יש כיום תחושה כללית (עד כמה שאני מכיר) לא מבוטלת ש"נאמר כבר הכל" מה שגורם גם להאדרת העבר, וגם להעדר ההווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 19:25 |
|
| |
הואיל וטרם ראיתי דיון עניני, להלן התחלות
1. העוסקים בפרויקטים השונים (מלבד האינציקלופדיה התלמודית) נטועים גם בחיים המודרניים. נראה שלא רק המודעות גורמת והאפשרות של השפה אלא אולי גם היכולת לעסוק בעיסוק שיטתי מתוך מבט רב תחומי.
2. התרגום לשפה מודרנית מחולל סוג של פירוש ע"י קביעת מה להכניס ומה להוציא דבר הדורש אג'נדה ומגמה, יש בכך בכדי להשפיע על מתוה הלימוד לעוסקים בכך. לא מצד העמל אלא מצד הקראיה של הפירוש שעל הדף כפירוש "המוביל".
3. לאור 2 יתכן שבכך יש שיבה לחשיבה המחפשת את הפשט המילולי / עניני, ומרחיקה מלימוד המתרחק מהטקסט.
4. פתיחת הטקסט לכל מאפשרת נגישות לאנשים שבלאו דווקא הם מבית המדרש בכך, יש פריצה ושבירה של מוקדי סמכות כמפרשים, שכן ההנגשה מאפשרת כניסת פרשניות מאסכולות חדשות.
5. לאור 4 הטקסט מקבל מעמד מעבר לפרשניו המסורתיים הואיל והפירוש החדש הוא "אנונימי" ואינו מייצג מפרש מסוים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 19:26 |
|
| |
הואיל וטרם ראיתי דיון עניני, להלן התחלות
1. העוסקים בפרויקטים השונים (מלבד האינציקלופדיה התלמודית) נטועים גם בחיים המודרניים. נראה שלא רק המודעות גורמת והאפשרות של השפה אלא אולי גם היכולת לעסוק בעיסוק שיטתי מתוך מבט רב תחומי.
2. התרגום לשפה מודרנית מחולל סוג של פירוש ע"י קביעת מה להכניס ומה להוציא דבר הדורש אג'נדה ומגמה, יש בכך בכדי להשפיע על מתוה הלימוד לעוסקים בכך. לא מצד העמל אלא מצד הקריאה של הפירוש שעל הדף כפירוש "המוביל".
3. לאור 2 יתכן שבכך יש שיבה לחשיבה המחפשת את הפשט המילולי / עניני, ומרחיקה מלימוד המתרחק מהטקסט.
4. פתיחת הטקסט לכל מאפשרת נגישות לאנשים שבלאו דווקא הם מבית המדרש בכך, יש פריצה ושבירה של מוקדי סמכות כמפרשים, שכן ההנגשה מאפשרת כניסת פרשניות מאסכולות חדשות.
5. לאור 4 הטקסט מקבל מעמד מעבר לפרשניו המסורתיים הואיל והפירוש החדש הוא "אנונימי" ואינו מייצג מפרש מסוים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 20:23 |
|
| |
הלך,
למה מלבד האנציקלופדיה? גם שם יש לא מעט שנטועים (ובודאי ההנהגה).
לפני לא מעט שנים, כשחיפשתי חומר על קו"ח, ירדתי למדף הספרים בבר-אילן, וכמעט כל המדף על מידות הדרש והכללים מהדור האחרון היה של רבני המזרחי (הירשנזון, אוסטרובסקי ועוד). כך גם ביחס לספרי כללים אחרים, כמו הרב עמיאל. עיסוק רפלכסיבי בתורה ובמתודולוגיה שלה הוא תופעה מודרנית. למעשה היו כאלה (לא הרבה, ובודאי לא ממש שיטתי) בעבר, אבל כיום זה באמת מאפיין אנשים שקשורים למודרנה בצורה כזו או אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2009 21:12 |
|
| |
מודה במקצת
עדיין לענ"ד יש הבדל בין הרהיטות והמירכוז בוודאי בכרכים האחרונים של האינציקלופדיה לבין האחרים. אחת הבעיות שלה זה הנסיון להכניס כמה שיותר יחד ואי יכולת ניסוח הקו, בניגוד לפרויקטים האחרים שהשכילו לעסוק במלאכת בורר.
עכ"פ מה שמעניין אותי הוא סעיפים 2-3 לעיל - קרי, האם המפעל הפרשני מחולל אט אט שינוי פרשני ולימודי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 00:37 |
|
| |
שמירת שבת כהלכתה.
לא יודע אם ניתן לכנות את זה "פרוייקט" אבל הייתי שם אותו בטופ 5 של סחיבורים החשובים בדור האחרון.
גם הוא נוגע להנגשת החומר (האינדוקס שלו, לדעתי הוא חדשנות שלא הכיר עולם ההלכה דאז).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2009 07:58 |
|
| |
לא רק אינדוקס אלא גם:
ניסוח תמציתי
לשון מודרנית
התייחסות קונקרטית לנושאים מודרניים
ויתור על שפת הקודים הרבנית הקלאסית והנגשה לבעלי הבתים
_________________
|
|
|
|
|
