| נשלח ב-14/11/2009 19:31 |
|
| |
מצוות צדקה בתשלום מסים
בס"ד
שאלה לחכמי הפורום:
המיסים שאנו משלמים מתחלקים לשנים שהם ארבע חלקים:
1. מסים עירוניים - שיועדו לתשלום לעיריה עבור שרותיה. זה יותר כדוגמת תשלום עבור שרות.
2. מסים עקיפים - משולמים בגין צריכה ונועדו לשלם בגין הוצאות המדינה.
3. מסים ישירים - מס הכנסה שנועדו להוצאות המדינה.
4. מסי ביטוח - מסים המושלמים מכל אחד לפי הכנסתו כאשר מרביתם מחולקים לציבור ללא קשר לתשלום. דווקא מסים אלו נותנים יותר לחלשים ולפגועים.
כיום המיסים ממנים שרותים שבעבר היו נעשים בדרך של צדקה (עניים, נכים, חולים, תלמוד תורה, מקוואות ובתי כנסת). המימון נעשה כמובן גם לשרותי שמירה (צבא ובטחון) ביטוח בריאות עצמי (אולם כמובן שיש כאלו שמסבסדים את העניים) פעולות תרבות וכד'.
האם לאחר תשלום המס, קיימת חובה לתרום לצדקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 09:45 |
|
| |
1. גם מיסי העיריה בחלקם הולכים לשרותי הרוחה שהן עושות ונותנות צדקה לעניים.
3. חלק גדול מתקציב המדינה ממן את שרותי הבריאות שרותי הרוחה והסעד, חינוך וסיבסוד לילדים עניים.
4.ביטוח הלאומי- רובו היא צדקה.
למה שתהיה ידם של פקידי המדינה לא זהה לידם של פקידי ארגוני הצדקה?
השאלה היא- למקפיד לתת צדקה 10% ברוחיו, האם מתוך כספי המיסים שהוא משלם, החלק המגיע לצדקה ממש, הוא באמת 10%?? היום אין כל בעיה לחשב את זה לרוצה בכך, תקציבי המדינה והרשויות גלוים לפניו- אפילו באינטרנט.
למען הסר כל ספק- צדקה= רק כסף הניתן לעניים ממש,
תרומה- לבית הכנסת- לישיבות- ולכוללים -לרבי -וכיב'- אינה צדקה
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2009 22:26 |
|
| |
עניי עירך קודמים
יש למישהו מושג למה באמת עניי עירך קודמים?האם משמעות הדבר שחיוב הצדקה הוא של קהילתיות ותפיסת האדם כחלק מהקהילה שהוא גר בה. אולי פעם היה לזה באמת יותר מובן כי אנשים חיו כקהילה אשר עוזרת ותומכת אחד לשני.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2009 23:23 |
|
| |
א. הכלל הוא שאדם קרוב לעצמו ואם לתת צדקה אזי ראשון היא לסביבתו הקרובה.
ב. תקנה תקנו חכמים, שלא יהיו מתחמקים ממתן צדקה, בתרוץ נתתי צדקה בעיר רחוקה- מכלל- הרוצה לשקר ירחיק עדותו.
גבאי צדקה בקשו מהגביר- כסף לקמחא דפסחא- מיאן - באומרו- יש לי אח עני!!!
למחרת פנה האח העני לגבאי הצדקה, ובקש כסף לקמחא דפסחא,- השיב הגבאי הרי לך יש אח עשיר!
נכון יש לי אח עשיר מאד- אבל הוא לא רוצה לתת לי פרוטה שחוקה, ניגש הגבאי שוב לעשיר ושאל, איך אמרת שיש לך אח עני? הרי אתה לא נותן לו כלום?
השיב העשיר- לאחי בשרי ודמי איני נותן כסף- ואתה רוצה שאתן כסף לאנשים אחרים?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2009 23:36 |
|
| |
אם כנגד תירוצים קבעו זאת לא נראה לי שזה בדיוק מה שעוזר, לא תמו תירוצים מהארץ.
וביחס לתירוצך סביבתו הקרובה קרובה לעצמו , זה רק מאשר מה שטענתי שפעם חיו חיים קהילתיים יותר ולכן זה רלוונטי האמירה שזה קרוב לעצמו,כי היום כאשר אתה נותן לקופת העיר ואפילו השכונה לא נראה לי שאתה מרגיש שייכות יותר לעני זה יותר מעיר אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2009 21:33 |
|
| |
שרפ
הלכות צדקה הם הלכות עם כללים ברורים, איך מתחלק הכסף ולאיזה מטרות וכיצד ניתן.
קשה לומר שרכב שניתן ע"י ביטוח לאומי לאדם שיש לו ילד עם נכות זוהי צדקה במיטבה, למרות שהרבכ מאד עוזר.
לא צריך להאריך שאין שום קשר בין צורת החלוקה הלאומית לתורה, וכיון שכך קשה להגדירו כצדקה.
יותר דומה הדבר למה שכתוב שאדם שאיבד פרוטה ומצאה עני, הרי זו צדקה. ואעפ"כ מי שאיבד 10 % מרוחיו לא יצא יד"ח מעשר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2009 21:36 |
|
| |
לא מדובר באיבוד.
זו נתינה לקופת המדינה הדואגת לצרכים.
כמו שבקופת העיר אתה יוצא ידי חובת צדקה, כך בקופת המדינה אתה יוצא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2009 21:43 |
|
| |
רק שקופת העיר (נניח) ניתנת ע"פ כללי הצדקה, וקופת המדינה ניתנת ע"פ קטים שאין ביניהם והתורה ולא כלום. אכן חלק מהכסף משמש לצדקה אמיתית, וע"כ דימיתיה לאיבוד מטבע
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2009 22:01 |
|
| |
בשונה מאיבוד, כאן אתה נותן בכפיה ויודע שאתה נותן.
אני מניח שאצל רבים חלק זה מהווה למעלה מ - 10% מהכנסתם.
לפיכך הם פטורים גם לפי ההלכה ממעשר כספים.
|
|
|
|
|