בית פורומים עצור כאן חושבים

היכן ( ובמה ) מדליקין נר חנוכה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-30/11/2009 12:05 לינק ישיר 
היכן ( ובמה ) מדליקין נר חנוכה

 

היכן מדליקין נר חנוכה?

 אם תשאלו שאלה זו את שמונת המשפחות מקומה מספר חמש בבניין המשותף ברח' המכבים, תמצאו שמשפחה אחת נוהגת להדליק בחלון ביתה, השניה על השולחן בסלון, השלישית בפתח ביתם במדרגות, הרביעית בכניסה למדרגות למטה, החמישית בלובי הבניין, השישית מחוץ לחצר ברחוב, ואם אינני טועה הנרות בפתח המעלית הם של הדיירים החדשים וכן הלאה.

 

 דיירי הבניין, כמו כל הגרים בשכונה, ידועים כולם כמקיימי מצוות המקפידים על קלה כבחמורה. ולכן, חזקה עליהם שבררו את סוגיית מקום ההדלקה בטרם יבואו ימי החנוכה.

 

 והשאלה המתבקשת היא כמובן, האומנם כולם צודקים ?

איך ייתכן שאנשים המחוייבים לכאורה לאותה הלכה, בעלי אותם תנאי מגורים, מדליקים נר חנוכה במקומות שונים לחלוטין, כאשר הטעם השולט בפי הכול לבחירת מקום ההדלקה הוא משום פרסומי ניסא ?

 

[- לגבי מצוות אחרות אומנם מצינו שיש שינויים כגון: צורת הקשרים בציצית, שינויים באתרוג ונענועי לולב, אך שינויים אלו הם קלים ואינם מרחיקי לכת ולא ניכרים לכל ]

 

האומנם לגבי נר חנוכה, כאשר כל דייר בבניין מדליק במקום שונה נאמר שאלו ואלו ואלו וגם אלו ... דברי א-להים חיים ?!

 

ואם לא, אז היכן צריך להדליק נר חנוכה ?

 

אולם בטרם נשחט כמה " פרות " שהתקדשו בימינו בעניין נר חנוכה, אומר מספר מילים על התקופה ועל האירועים שקדמו לתקנה להדליק נר חנוכה בפתחי הבתים.

---------

 

ספרי ההיסטוריה מלמדים אותנו שמצב העם באותה העת היה ירוד מאד, שכן חלק גדול מגדולי העם נהה אחרי תרבות יוון, ודבר זה בא לידי ביטוי: במתן שמות [- יוספוס, פפוס, אנטיגנוס וכד'], וכן במנהגי לבוש תספורת ולשון נהגו בהם הרבה יהודים כיוונים. וחלק ניכר בעם אף בעט במצוות התורה ואימץ לעצמו אורח חיים יווני כמעט לכל דבר ועניין [- עד למשיכה בערלה ].

תופעה זו שפשתה בעם היא זו הנקראת - התייוונות.

 

גם אם זה לא נאמר במפורש, סביר להניח שכדי לעצור מגמה זו, תקנו חכמים לקהל הנאמנים לה', להדליק בשעה ידועה נרות על פתח הבית, לעדות ולאות לעיני הכל [- מאמינים ומתייוונים ] - שעדיין רבים הם שלומי אמוני ישראל שהולכים בתורת ה' ומקיימים מצוותיו ונשמעים לחכמי התורה.

 

[- לא מן הנמנע הוא שהתקנה היתה גם במטרה לאלץ את המסופקים למיניהם הפוסחים על שני הסעיפים, להחליט ברורות ע"י הדלקה או הימנעות ממנה אם הם במסגרת של נאמני התורה או לא, כפי שבזמנו היה "לאות על הבתים" בקרבן פסח מצריים ]  

 

עפ"י הרמב"ם עיקר התקנה היתה להדליק כל בית אב נר איש וביתו [- בלי להתחשב במספר אנשי הבית ]

" והמהדר את המצוה, מדליק נרות כמניין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד, בין אנשים בין נשים.  והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר, מדליק נר לכל אחד ואחד בלילה הראשון, ומוסיף והולך בכל לילה ולילה, שמונה ימים מוסיף והולך.."  

 

א"כ, הדלקת נר חנוכה יש בה להעיד על מספר דברים-

 

א-       מקיים המצווה מעיד בכך שהוא נשאר יהודי נאמן לה' ולא מתייוון.

ב-       ההדלקה במקום ובשעה שנקבעה מעידה שזה נר מצווה [- 1- שהרי הנר מחוץ לבית 2- בשקיעת החמה עדיין אין צורך בנר לתאורה 3- גם לאנשי עלייה מקום ההנחה הוא בחלון ולא על שולחנם, ומכל הנ"ל ניכר שהנר למצווה   ]

ג-        הידור המצווה הוא בכמות הנרות בכל בית אב ולא באיכות השמן או האור [- המהדר הריהו כמכריז ואומר שבבית זה נמצאים הרבה נאמנים לה' ]  

[- ואם נכונים דברינו ברור מדוע נקבע ש"כל השמנים וכל הפתילות כשרים לנר חנוכה".  אומנם הראשונים שאמרו שמצווה בשמן זית  למרות הדחייה בתלמוד, הם המרדכי הכל בו ומהרי"ל, אך הרמב"ם והשו"ע אפילו לא הזכירוהו מה גם ששמן זית הוא טוב למאור דווקא, וכאן הרי אסור להשתמש לאורה ואפילו לבדוק ולמנות מעות, אולי נכון יותר לומר שגם המדליק בשמן זית יצא יד"ח!]

 

ד- מכל הנ"ל גם ברור מדוע "עבר זמן זה אינו מדליק" וכן אם כבתה בתוך זמן זה. [- וכ"ש לאחר מכן ] שהרי בהדלקת הנר לאחר צאת הכוכבים אין עדות ברורה ומוחלטת שהנר הוא למצווה דווקא ושבעל הבית אינו מתייוון, ולכן " אין מאחרין ואין מקדימין "  

 

 

וכך כתב הרמב"ם הל' חנוכה ד, ה :

" אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם שקיעתה--לא מאחרין, ולא מקדימין.  שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק; וכמה הוא זמן זה, כמו חצי שעה או יתר.  עבר זמן זה, אינו מדליק.  וצריך ליתן שמן בנר, כדי שתהיה דולקת והולכת, עד שתכלה רגל מן השוק ..."

 

[- וכדאי מאד לראות את הערתו של הרב קאפח במהדורתו על אתר בעניין זה, ואודה למי שיוכל לסרוק לנו אותה ]

 

-------

הגמרא בשבת כא ע"ב מביאה ברייתא וכך נאמר בה:

     תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים, ובשעת הסכנה, מניחה על שלחנו ודיו. 

 

הגמרא מזכירה אם כן, שלשה מקומות הדלקה:

א-       מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.

ב-       אם היה דר בעלייה – מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.

ג-        בשעת הסכנה- מניחה על שולחנו.

 

הבה נבחן כל אחד משלשת המקומות שהוזכרו.

 

1- מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.

א-      מלשון הברייתא [-מצוה..] ומזה שהביאה מקום הדלקה זה [-על פתח הבית..] בראשונה, נראה בפשטות, שלכתחילה זו היא עיקר המצוה כפי שראוה חכמים.

 

 

[- וכן נראה ממה שכתב הרמב"ם בהל' חנוכה ג,ג: "ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתן מלילי חמישה ועשרים בכסליו, ימי שמחה והלל; ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונת הלילות. וימים אלו, הן הנקראין חנוכה..]

 

ב -"על פתח ביתו..." קבעו חז"ל, וכוונתם לדלת הכניסה הראשית של דירתו. וזאת למרות שלא נעלם מהם שיש בתים אשר דלת הכניסה שלהם פונה או לאחורי הבית או לרשות היחיד, ולאו דוקא לרשות הרבים או לחצר של רבים.

 

ג- המילה "מבחוץ " היינו, שהנר יהיה כלפי החוץ של הפתח ולא כלפי פנים הבית.

 

ד - אם רצו חז"ל שהנר יהיה דולק במקום נראה ובולט לעין העוברים ושבים דוקא - היו מוסיפים תנאי נוסף, כגון:  

   "ובלבד שיראוהו עוברים ושבים.." או "בפתח הפונה לרשות הרבים או לחצר" או כיוצ"ב.

 

[- בזמנם היו כמה בתים פתוחים לחצר אחת והחצר היתה פתוחה לרשות הרבים. נחלקו רש"י ותוס' מהו "פתח ביתו מבחוץ", האם מחוץ לבית או מחוץ לחצר.

רש"י : מבחוץ - משום פרסומי ניסא, ולא ברה"ר אלא בחצרו, שבתיהן היו פתוחין לחצר...

 

ואילו תוס' כתבו, שיניחנה ברה"ר, על פתח החצר: " ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר אבל אם יש חצר לפני הבית, מצוה להניח על פתח החצר ".

ואם כן שיטתנו תואמת את שיטת רש"י בתלמוד- היינו, שיניחנה על פתח ביתו מבחוץ, בתוך החצר / חדר המדרגות ]

 

 וכן מהגמרא שבת כ"א ע"ב גם משמע כן : אמר רבה: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח. והיכא מנח ליה? רב אחא בריה דרבא אמר: מימין, רב שמואל מדפתי אמר: משמאל, והילכתא משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל, ומזוזה מימין". ואם כן, המחלוקת בין ר' אחא לר' שמואל היא האם להניח את נר החנוכה מימין לפתח ביתו או לשמאלו [- והיות ולא הזכירו אם לפתח החצר יש מזוזה או לא, ברור שכוונתם לפתח הבית  וכרש"י ].

 

ואם כן נסכם עד כאן, ונאמר כך:

 

-     מי שגר בקומת הקרקע/ הכניסה מדליק בכל מקרה על פתח ביתו, מבחוץ- בצד שמאל.

 

-     אין תנאי במצוה להדליק נר חנוכה רק באופן שיש בו פרסום הנס לעוברי אורח דוקא או אפלו לבני הבית .

-     הדלקה במקום ובשעה שנקבעו דיה כדי לפרסם שיש כאן הדלקה של מצווה זכר לנס שנעשה לאבותינו ולא לתאורה

בעלמא.

 

 מהלשון שהביאה הברייתא אחר-כך "אם היה דר בעלייה..." אנו מבינים שעד כאן דובר על מי שאינו גר בעלייה. ואם כן, הרי ש"מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ.." הלכה היא לכל בית שאינו בגדר עלייה.

 

ואם כן נותר לנו לברר מהי עלייה ?

בתלמוד וברמב"ם ניתן להבחין בשני סוגי  עלייה -

א-       מקום מגורים בעליית בית, אליה עולים בד"כ באמצעות סולם מתוך ביתו של בעל בית אחר [= מציאות נורמלית בתקופת המשנה והתלמוד], ואם כן, אין אפשרות לדייר שבעלייה להניח את נר החנוכה בפתח העלייה, שהרי הנר ייפנה לתוך הבית שדרכו הוא נכנס לעלייה ולא לחצר שיש בה גישה לעוברים ושבים.

ב-   מקום מגורים שנמצא מעל לקומת הקרקע/ הכניסה עם כניסה נפרדת  [- היינו, מקומה שנייה ומעלה (- גם אם קומת הקרקע משמשת לחנויות מסחר ולא למגורים), וזו האפשרות המצוייה ביותר בימינו ]

 

לאפשרות א-  בוודאי שצריך להניח את הנר רק בחלון הסמוך לרשות הרבים [- גם אם לא רואים את הנר מרשות הרבים ]

לאפשרות ב- [- שהיא המצויה ביותר בימינו ] צריך להניח את הנר בטפח הסמוך לפתח הכניסה לביתו [- לא בפתח הבניין ], דהיינו בחדר המדרגות- אך נראה שגם המניח בחלון יצא ידי חובה, משא"כ המניח על שולחנו.

[- כמו כן נראה לענ"ד שהוא הדין למי שגר בדירה הנמצאת מתחת לקומת הקרקע / הכניסה, שמדליק בטפח הסמוך לפתח הכניסה של דירתו בצד של חדר המדרגות ].

 

לשון הברייתא " ובשעת הסכנה, מניחה על שלחנו ודיו" מלמדת שרק בשעת סכנה מותר/צריך להניח על שולחנו ולא משום פירסומי ניסא לדרים בבית [= שהרי אם היה בזה פירסום, היו חז"ל מתירים/ מורים לדר בעלייה להדליק בכניסה לעלייה, מפני הדרים בבית שדרכו הוא נכנס לעלייה, ורק אם אין אפשרות אז ידליק בחלון !! ] .

 

עניין הפירסומי ניסא

 

כפי שראינו עניין פירסום הנס אינו תנאי במצוות נר חנוכה, שהרי חייב אדם לקיים מצווה זו כהלכתה גם אם ברור לו שאין מי שיראה את הנר, ואין מי שיחלוק על כך.

 אך למרות זאת כמעט כל פוסקי ימינו מביאים את עניין פירסום הנס כאבן יסוד לפסיקתם, וכך אנו שומעים חידו"ת שלא נשמעו או לא התקבלו בעבר כאשר הטעם לכך הוא " משום פירסומי ניסא " .

 

כמה דוגמאות להלכות כאלה שנקבעו בין היתר משום הפרסומי ניסא

 

         מותר בימינו לכתחילה להדליק בתוך הבית שלא בשעת סכנה כי יש בכך פרסומי ניסא לבני הבית.

         מותר להדליק לכתחילה לאחר צאת הכוכבים כי הרגל לא כלתה מן השוק ויש עדיין פרסומי ניסא.

         צריך לשים שמן בכמות שתספיק " עד שתכלה רגל מן השוק" בימינו וכנ"ל .

         מותר לכתחילה להדליק בברכה עד עלות השחר כי יש מקומות שלא כלתה רגל וכו' וכנ"ל.

-          אסור להדליק נר חנוכה בקומות גבוהות שהן למעלה מעשרים אמה " כי לא שלטא עינא ואין פרסומי ניסא"

 

כאן אולי המקום להעיר שרבים הם פוסקי ימינו  שהורו הלכה לדרים בקומות הגבוהות למעלה מעשרים אמה להדליק נ"ח למטה בפתח הבניין , כאשר הם נשענים על הגמ' שם בשבת כ"א : " אמר רב כהנא...  נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה - פסולה, כסוכה וכמבוי..." 

 

לענ"ד ביאור הגמרא אינו מחייב הבנה כזו , ודווקא משום שנ"ח דינו  כסוכה

כי אין פוסק שיורה הלכה למי שגר בקומה גבוהה שאסור לבנות סוכה במרפסת ביתו כי אז הסכך יהיה למעלה מעשרים אמה, שהרי ברור שכוונת הגמרא היא שרק סכך שהוא גבוה מרצפת הסוכה למעלה מעשרים אמה - אז היא פסולה, כי לא ניכר שהסכך קשור איכשהו לסוכה שתחתיו . ומעולם לא שמענו פוסק שיאסור משום כך לבנות סוכה בקומה גבוהה.

 

ולכן גם כאן צריך לומר שנר חנוכה שהניחו למעלה מעשרים אמה מרצפת ביתו, לא ניכר שבעל הבית הדליק נר חנוכה !!

 

ואם הבנה זו סבירה ומתקבלת, הרי כאן ראייה שאסור למי שגר בקומה גבוהה להניח נר חנוכה למטה בפתח הכניסה לבניין .  ומדוע ?

מפני שאין ניכר מי מדיירי הבניין הדליק את הנר הזה  !!  

 

[- ואלי עוד שמץ של ראייה לכך , שהרי המתארח שקבל בית / חדר לעצמו צריך להדליק נ"ח בחדרו, וכאן עאכ"ו !!  ]

------------------

 

ראוי לציין שלאוחזים כשיטת התוס' יש מקום לעשות כן, וכפי שפסקו חלק מגדולי דורנו, אך לענ"ד זה יוצר בעיות אחרות כפי שהזכרנו. ומ"מ אנו הולכים כאן בשיטת רש"י וכפשט הרמב"ם .

--------

עד כאן הקפה ראשונה, אשמח לשמוע הערות




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2009 14:32 לינק ישיר 

הערה ראשונה היא שמלשון הרמב"ם משמע שהדלקת נרות היא תקנה מאוחרת, ולא מתקופת המלחמה וטיהור המקדש עצמו. וכן נראה ממחלוקת ב"ש וב"ה לגבי פוחת והולך, שקשה להניח שהם נחלקו בדבר שהיתה לגביו מסורת ברורה מהתקנה של כמאה וחמישים שנה לפניהם. אמנם יש לדון שאולי רק ההידור תוקן מאוחר יותר.
ואני מעתיק כאן את מה שכתבתי פעם בעניין זה (לא בדקתי שוב):

למסקנתנו באות הקודם יש להעיר שנס חנוכה לא קדם שנים רבות לבית שמאי ובית הלל.[1] ואם באמת ההידור היה חובה בגוף התקנה המקורית של נס חנוכה קצ"ע האיך נחלקו ב"ה וב"ש האיך היתה תקנה זו. דבתקופה כה קצרה וכשישראל בארצם לא מסתבר שיחול שיבוש כל כך גדול במסורת. ובפשטות נראה דהם לא נחלקו בגדר התקנה המקורית אלא בדין הידור שנוסף על תקנה זו ואינו חובה. ולפי"ז אפשר דלא כל הציבור עשה כן, והאפשרות לשיבוש במסורת נשמעת סבירה יותר. אמנם, אף דלכאורה זהו חידוש גדול, נראה לומר דדין ההידור הזה כלל לא נכלל בתקנת החשמונאים אלא התחדש ע"י ב"ה וב"ש עצמם. 

כ' הרמב"ם פ"ג מהל' חנוכה ה"ב וז"ל ומפני זה התקינו חכמים שבאותו דור שיהיו שמונה ימים האלו שתחילתם כ"ה בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלה הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה. עכ"ל. ולשונו טעונה ביאור בתרתי: א. אמאי הוסיף בסוף דבריו דהדלקת הנרות בימים אלו מד"ס והא בתחילת דבריו כ' לכל דיני התקנה. ב. לשונו אינה ברורה כל צרכה. דאפשר לקרוא שהתקנה היתה לקבוע ימי שמחה והלל והדלקת נרות, אלא דפשטות לשונו היא שהתקנה היתה ימי שמחה והלל, ואנו גם מדליקים נרות. אמנם נראה דפשט לשונו מורה דבאמת הדלקת הנרות לא היתה מעיקר תקנת החשמונאים, ולכן גם הוסיף דדין זה נמי הוא מד"ס כקריאת המגילה.[2]

וה"נ משמע מנוסחת 'על הניסים' ועוד מקורות רבים (ספר מכבים, יוסיפון ופסיקתא רבתי) שאינם כוללים כלל את נס פח השמן. ומשמע דבימי מתתיהו והחשמונאים שבזמנם תקנו נוסח זה, באמת לא תקנו הנרות שהם זכר לפח השמן.[3]

עד כאן ראינו דאפשר שכל תקנת ההדלקה אינה מתקופת החשמונאים. אמנם במגילת אנטיוכס איתא בהאי לישנא ע"כ קיימו בני חשמונאי קיום וחלקו איסר ובנ”י עמהם כאחד לעשות שמונה ימים האלה ימי משתה ושמחה כימי מועדים הכתובים בתורה ולהדליק בהם נרות להודיע אשר עשה להם אלקי השמים נצוחים. עכ"ל. ומשמע דהדלקת הנרות היתה אכן מכלל התקנה המקורית של בני חשמונאי.

אמנם דברינו שההידור הוא שתוקן מאוחר יותר ולא עצם מצוות ההדלקה, בעינם עומדים. ודומה לזה הסתפק בס’ מועדים וזמנים לר' שטרנבוך בח"ב, אי התקנה להדליק כל איש על פתח הבית אינה מבית חשמונאי, וע"ש ראיותיו. ומה שהקשה הוא עצמו על דבריו, לשיטתנו הכא דרק בהידור הוא דאמרינן כן, מיושב שפיר.

 

המורם מכל האמור, דלאור דיונו הידוע של הגרי"ז בהידור דנ"ח, יש להעיר שיוצא דנחלקו המפרשים אי דין ההידור הוא חלק מהחובה שמתקנת נר חנוכה, או שמא זוהי תוספת שאינה חובה (אף דלכו"ע אינה מעכבת כמובן). ולפי"ז יש לדון, לפחות לשי' דזוהי חובה, דמחלוקת ב"ש וב"ה מעידה שתקנה זו היא תוספת מאוחרת של ב"ה וב"ש עצמם, ולא מתקופת בית חשמונאי. גם לשיטות דהיא אינה חובה אפ"ל כן, אלא שההכרח לזה קטן יותר. וכמובן דענין זה זוקק דיון לעצמו, ולא באתי אלא להעיר לב המעיינים. 



[1] יש דיון רחב בבית המדרש ומחוצה לו, עד מתי היו הני ב' בתים. יש הרוצים לומר דכיון דהבת קול שהלכה כב"ה יצאה ביבנה הרי גם הבתים היו עד אז, ואין זה מוכרח כלל. וראה דורות ראשונים ח"ב עמ' רצ"ד שהוכיח כן בראיות רבות שעיקר המחלוקות עצמן בין ב' הבתים היו בזמן הלל ושמאי עצמם, ומה שהגיע עד תקופת יבנה אלו רק ההולכים בדרכם, ואכמ"ל.

[2] ובס' חסדי אבות הנדפס בסוף ס' יכין דעת סי' י"ז כ' דתקנת הנר היתה לאחר החורבן. וכן הביא הר' יהודה גרשוני אור המזרח נ.י. כ"ב חוברת ע"ט-פ' ע' 43. ועי' בס' בינו שנות דור ודור לרנ"ד רבינוביץ שהרבה להשיג על דבריהם מכ"ד. וקושיותיו מיושבות לדברינו כאן שהתקנה היתה בזמן הבית אבל מאוחר יותר מתקופת החשמונאים. ובאמת ברמב"ם עצמו בסה"מ שורש א' כ' להדיא דנ"ח נתקן בזמן הבית, ע"ש.

[3] וראה מהר"צ חיות שבת כ"א: שהביא בשם הפסיקתא רבתי דתקנת ח' ימים אינה משום נס פח השמן אלא משום שמונה שיפודים שמצאו, ע"ש.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2009 19:53 לינק ישיר 

א- אכן, עניין נס פך השמן מופיע בספרות התלמודית רק כ-500 שנה לאחר מכן.

ב- אומנם כתב הרמב"ם בריש הל' חנוכה כך -  כשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בחמישה ועשרים בחודש כסליו היה.  ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור אלא פך אחד; ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים--עד שכתשו זיתים, והוציאו שמן טהור.

 - ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתן מלילי חמישה ועשרים בכסליו, ימי שמחה והלל; ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונת הלילות.  וימים אלו, הן הנקראין חנוכה.  והן אסורין בספד ותענית, כימי הפורים; והדלקת הנרות בהן, מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.

אך לא נקט במפורש שהיה בכלל נס בעניין השמן [= שהרי ניתן לפרש שחלקו את הכמות של יום אחד לשמונה ימים עד שכתשו וכו' ]

וניתן אפי' לומר, שכוונתו [- ומפני זה...וכו' ] נאמרה על הרישא של דבריו , היינו, כגברו ישראל וכו', אך איך שלא יהיה התקינו חכמים שיהיו מדליקים  נרות שמונה ימים.

 

ולכן, ר' מיכי, אין לי ספק שלמרות דבריך הראויים בהחלט לעייון אתה גם מדליק נרות ככל אחב"י והשאלה היכן ובמה ?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2009 21:11 לינק ישיר 

כפי שכתבתי, 'מפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור ימי שמחה והלל...ומדליקין בהם נרות'. מהניסוח הזה עולה בפשטות שהנרות לא תוקנו אז, בפרט בצירוף שאר השיקולים. זה לא בהכרח קשור לשאלה האם היה נס בשמן או לא.
ולגבי ההדלקה, אני מדליק בחלון הפונה לרה"ר.

אעיר כי הכוונה הכללית של דבריך לא ממש מובנת לי. אתה פותח בהקדמה על חילוקי דעות בהלכה. ממשיך בהקדמה היסטורית על התייוונות ותקנת ההדלקה (שעל זה הערתי את מה שהערתי), ולבסוף סוקר את הסוגיות ומציע כמה הצעות (מעניינות בהחלט). האם יש כאן תזה כללית כלשהי שאתה רוצה לדון עליה?





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/11/2009 22:08 לינק ישיר 

אכן  נס פך השמן מופיע רק 500 מאות שנה לאחר הנס!? ורק בספרות הבבלית- ולא במקור ארץ ישראלי כגון -המשנה הירושלמי ומדרשי ההלכה והאגדה, כי הרי מטבע הדברים הנס קרה בא"י, ושם היו צריכים להזכירה.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2009 17:01 לינק ישיר 

א- את קטע ההסטוריה הבאתי כדי לנסות להבין על מה ראו חכמים לתקן מצווה שיש לה מאפיינים  כמו של שאר מצוות התורה [ -  מה מותר, מה אסור, במה מדליקין, היכן מניחים וכו' ] .

ב-  כדי להבין על מה אכן צריך לשים דגש [- על  סוג השמן או על המקום הכמות השעה וכד' ]

ג- להצביע על "חידושים" שאין להם אחיזה במקורות [- כמו לדוג' האיסור להדליק נרות בחנוכיה שאינה ישרה, או נר עולה ונר יורד ועוד חומרות כיוצ"ב ]

א-  לצמצם ככל האפשר את אפשרויות מקום ההדלקה.

 

כמו"כ אשמח אם באשכול נדון על מה וכיצד צריך לקיים את מצות נר חנוכה.

 

לירוחם ,

אכן, אחד מסימני הגלות [- גם בימינו וגם בארצנו ] הוא חיפוש אחר ניסים, היו או לא היו.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/12/2009 17:52 לינק ישיר 

ולכן אם אין ניסים ממציאים אותם?
בימנו אין כל צורך לחפש אחר ניסים- מי שעיניו בראשו ולא רשע מחינוכו- רואה את הנסים הגלוים  המתרחשים לעם ולמדינה יום יום שעה שעה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/12/2009 11:11 לינק ישיר 

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1204905



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/12/2009 10:02 לינק ישיר 

 

לירוחם

מה שהערת נכון גם לדורות הקודמים

 

לנישט,

תודה על הלינק, נהניתי מתשובותיך לרודולף, אני חושש שפספסתי את דעתך על שעת הסכנה, האם לדעתך צריך להרחיב שעה מסוכנת זו גם למציאות היום ? אודה לך אם תאמר את דעתך אתה אפילו בקצרה.

[- האם הבנתי נכון שאתה גר דרך קבע בחו"ל ?!! , ואם כן, האם זה משפיע על דעתך בעניין ? ]

 כמו"כ הובא שם שחלון בימי התלמוד אינו בעל זכוכית כבימינו, ורציתי רק להעיר שאומנם גם אם חלון הוא למעשה כוך בקיר עם פקק, מ"מ לא נאמר בשום מקום שההדלקה של הדר בעלייה תהיה בצד הפנימי של החלון, אלא נראה שהוא מדליק אומנם בחלון, אך כלפי חוץ ! [- ופשוט שבימינו שיש זכוכית בחלון ניתן להדליק גם מבפנים ]

 כתב הרמב"ם בהל' חנוכה ד,ח-ט :

נר חנוכה, מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ, בטפח הסמוך לפתח, על שמאל הנכנס לבית--כדי שתהיה מזוזה מימין, ונר חנוכה משמאל; ואם היה דר בעלייה, מניחו בחלון הסמוכה לרשות הרבים.  ונר חנוכה שהניחו למעלה מעשרים אמה--לא עשה כלום, לפי שאינו ניכר.

-   בימי הסכנה, מניח נר חנוכה בתוך ביתו מבפנים; ואפילו הניחו על שולחנו, דייו.  וצריך להיות בתוך הבית נר אחר, להשתמש לאורו.  ואם הייתה שם מדורה, אינו צריך נר אחר; ואם אדם חשוב הוא שאין דרכו להשתמש למדורה, צריך נר אחר.

 לפי מה שהבאת ניתן לפרש שבימי הסכנה מדליק בחלק הפנימי של החלון כלפי פנים הבית -  " ואפילו הניחו על שולחנו , דייו "

אך אני הבנתי תמיד, שכוונת הרמב"ם מבפנים – היינו, שבימי הסכנה, לכתחילה, מדליק בטפח הסמוך לפתח מבפנים,  אבל " אפילו הניחו על שולחנו, דייו ".

[- וא"כ אלו שמניחים על שולחן בימינו לכתחילה,  מדליקים במקום שהוא יותר מבדיעבד ]

 

 



תוקן על ידי יושל ב- 03/12/2009 10:13:07




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/12/2009 11:25 לינק ישיר 

יושל
בעניני הניסים- בגלות לא היו ניסים- ואם היו, היו רק במישור האישי, מה שאין כן היום, שהניסים הם לכלל ישראל, כולל את אלו שלא מכירים בניסים האלה, וכולל גם את אלו ,שלא מכירים בניסים בכלל.

בענין הנס של פך השמן- לפי כל הסימוכין- נס זה לא התרחש בכלל- למרות שאני מדליק נר חנוכה למהדרין מן המהדרין,

אני מדליק בבית , ליד המשקוף שממול למזוזה, פעם היו צריכים להראות לאנשים שבחוץ על נצחונם של היהודים על
האימפריה היונית, שכל אלו שבחוץ ידעו למה אנו מסוגלים ויכולים ולכן המצווה היתה להדליק בחוץ,

היום אנו צריכים להוכיח לאנשים אשר בתוך ביתנו, למה עם ישראל מסוגל ויכול.לכן המצווה להדליק בבית!


תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 03/12/2009 11:27:22

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/12/2009 15:31 לינק ישיר 

 ליושל

<אני חושש שפספסתי את דעתך על שעת הסכנה, האם לדעתך צריך להרחיב שעה מסוכנת זו גם למציאות היום ?>

אף כי "פטור שעת הסכנה", מהדלקה ברשות הרבים הורחב כבר בימי הגאונים לכלול גם "פחד מפני הלסטים" (ראה הלכות קצובות, הלכות חנוכה אות ב), איני מבין את שאלתך, וכי מדוע שתחשוב שיש להרחיבה? וכי איזו סכנה ישנה היום ברוב מדינות העולם בהדלקת נרות חנוכה?

<האם הבנתי נכון שאתה גר דרך קבע בחו"ל, ואם כן, האם זה משפיע על דעתך בעניין ?>

אף שאני גר בחו"ל איני חושב שזה משפיע על דעתי בנדון.
_____________

ירוחם

<בעניני הניסים- בגלות לא היו ניסים- ואם היו, היו רק במישור האישי>

ראה מגילה דף י"ד ע"א.



תוקן על ידי נישטאיך ב- 03/12/2009 15:34:08




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/12/2009 16:14 לינק ישיר 

נישט
לא ירדתי לעומק כוונותך במגילה יד'. הגמרא אומרת שאין אומרים הלל על ניסים בח"ל, כי עד ימי הגמרא היו ניסים-בחו"ל כפי שהיא מזכירה את הניסים שהיו,

אבל מאז חורבן בית שני לא היו   ניסים בחו"ל, האמת כי גם בארץ לא היו ניסים- להוציא את הנס הגדול שנתנו רשות, לקבור את הרוגי ביתר-  ועל הנס הגדול הזה  אנחנו מברכים הטוב והמיטיב!!.,  מ ימי התש"ח  התחדשו ומתרחשים ניסים גדולים ועצומים כל יום.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/12/2009 20:15 לינק ישיר 

יושל
א. לגבי הקטע ההיסטורי

ברור שהטעם הרישמי של התקנה היה לפרסם את הנס כמו שכתב בגמרא , ואין סיבה להניח אחרת
[יתכן שאתה צודק והיה להם עוד כוונה נסתרת שאנשים יצהירו למי הם שייכים,
אבל את זה לעולם לא נוכל לדעת כי הם לא טרחו לומר לנו מה היו כוונותיהם הנסתרות, 
כמו כן נוכל לומר על כל תקנה ותקנה שהם רצו להגדיר מי שומע להם ומי לא, ויתכן שזה באמת נכון]

ב. אתה כותב שהקטע ההיסטורי הוא כדי ללמד אותנו על ההלכות

לא מצאתי כזה דבר בפוסקים שכשרוצים ללמד אותנו הלכות של תקנה מסוימת,
מעינים בהיבט הפילוספי של טעם התקנה, 
כשרוצים לחדש הלכות, דנים בעיקר בלשונות הפוסקים המוקדמים
אל תשאל אותי למה? ככה זה!
[וכל הדיון שלי הוא רק בהנחה שככה זה]

ג. ולעיקר הקטע ההלכתי
אתה טוען שהפוסקים הורו להדליק למטה מכיון שהבית הוא מעל עשרים אמה
אתה קצת מבלבל את הטענות
הרבה אנשים נהגו להדליק בחלון ביתם, כי חשבו שדינם כגרים בעליה
מובן שזה טעות כמו שהסברת בטוב טעם, אבל כך הם חשבו.
ועל זה הורו הפוסקים, שהדלקה זו אין בה אף את המעלה של הדלקה בחלון מכיון שהחלון הוא מעל כ' אמה
והרי הם כאילו הדליקו בתוך הבית [כמנהג החסידים, שמאמינים כי גם היום יש סכנה]
לעומתם טענו פוסקים אחרים שאם בבנין שממול יש ג"כ חלונות הרי שיש בזה את המעלה של הדלקה בחלון.

מלבד זאת נחלקו פוסקי דורנו,
באדם שרוצה להדליק כמו עיקר התקנה בפתח הבית [מובן שכל יהודי אמור לשאוף להדליק במקום שהוא לכתחילה מעיקר התקנה,]
היכן ידליק?
מוסכם על כל הפוסקים שהלכה כתוס' שיש להדליק בפתח החצר הפונה לרה"ר [ולא כדבריך שאנו נוהגים כרש"י]
ולכן הורו חלק מהפוסקים שיש להדליק בפתח חדר המדרגות, שהרי זהו פתח החצר
מאידך טענו כנגדם, שדווקא בימי חז"ל  שהחצרות היו חלק מהבית והיו עושים בהם הרבה שימושים, אז הורו התוס' להדליק בפתח החצר
אבל בימינו שחדר המדרגות הוא כרה"ר כמעט לכל דבר, שכל הרוצה נכנס בו בלי לשאול רשות, ובעיקר מפני שלא עושים בו שום שימושים מצרכי הבית,
 לכן יש להדליק בפתח הדירה.
שהעוברים ושבים בבנין יראו את ההדלקה.

ולשאלתך כיצד, אנחנו נוהגים?
אני נוהג כמוך להדליק בפתח הבית, אבל לא מטעמך שהעיקר כדעת רש"י, אלא שגם לדעת תוס' בזמננו יש להדליק בפתח הבית, כמו שביארתי

 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/12/2009 20:26 לינק ישיר 

לירוחם

 כתבת

 [-בענין הנס של פך השמן- לפי כל הסימוכין- נס זה לא התרחש בכלל- למרות שאני מדליק נר חנוכה למהדרין מן המהדרין]

 נשמע כאילו גם אתה סבור שהדלקת נר חנוכה נקבעה בגלל נס פך השמן [- למרות הסתיייגותך ממנו ], האומנם ?

 אם כן,  אתה בחברה טובה עם הרמב"ם "הרציונל הגדול הבורח מניסים ומשתדל לפרשם בדרך טבעית והגיונית", שכתב בהקדמה להלכות חנוכה -

 ".. ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור אלא פך אחד; ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים--עד שכתשו זיתים, והוציאו שמן טהור..".

 ולכן סביר בהחלט להבין מכאן, שדעתו היא שנס פך השמן אומנם התרחש

 לדעתי,  

א-  צריך להדליק נר חנוכה משום שחז"ל תקנו זאת [= בדרך המקובלת  כפי שמופיע בהקדמה להלכות ממרים], תהיה הסיבה לכך אשר תהיה, והרי נצטווינו שלא לסור מכל אשר וכו' .

ב- אני משאיר כמה אחוזים לאפשרות שאכן התרחש נס פך השמן [-  שאר האחוזים נוטים לאפשרות של שק"ד  ( היכן בוגי ? ) כי רק כך אפשר ל"הזיז עניינים", ואם אינך מאמין, אז הנה מייל שקבלתי בשבוע שעבר      

ביום חמישי ט' כסלו בשעה 1:43-1:56 בצהרים היא שעת רצון ועת סגולה , כפי המתפרסם מבעל ספר "מנוחה נכונה".
מחבר ספר מנוחה נכונה הוא קדמון. החיד"א מביא וכותב שהוא היה לפני רשב"י וספר הקנה. יש שכתבו שהוא מבית מדרשו של הרמב"ן.
ה"מנוחה נכונה" כותב וז"ל:
"קבלה בידך שהשנה התשיעית ליובל שנה מובחרת, חדש ט' חדש טוב מן הטובים וחדש רצון ויום הט' לחודש המבחר שהכל חודש, ושעה תשיעית של יום שעה טובה ומובחרת משעות היום".
השעה והכוונה המדוייקת בדבריו הגיעו לידי רבני קופת העיר ופורסמו לאחר התייעצות עם גדולי התורה, והיא ביום חמישי הקרוב  ט' כסלו בשעה 1:43-1:56
  ]   

כמו"כ כתבת

 [- אני מדליק בבית , ליד המשקוף שממול למזוזה, פעם היו צריכים להראות לאנשים שבחוץ על נצחונם של היהודים על
האימפריה היונית, שכל אלו שבחוץ ידעו למה אנו מסוגלים ויכולים ולכן המצווה היתה להדליק בחוץ,

היום אנו צריכים להוכיח לאנשים אשר בתוך ביתנו, למה עם ישראל מסוגל ויכול.לכן המצווה להדליק בבית! ]

 לא הבנתי מדוע אתה מדליק במקום שנקבע לשעת הסכנה ? האם אתה עושה דרשות  בהלכות, ומקיים מצוות על פיהן ?!!

ולשיטתך, מה יעשה והיכן להדליק אדם בודד  ? למי הוא צריך " להוכיח למה עם ישראל מסוגל ויכול " , לעצמו ??

 לנישט,

- למרות שמעולם לא הייתי בגלות, מכל מקום נראה לי שבאשכולך הנ"ל מוזכרת מציאות של פחד ללבוש שם טלית במקום כלשהו [- אולי זו היתה חוויה שאתה עצמך עברת ?! }

 מ"מ, כעת אני שמח שדעתך כדעתי שאין להרחיב את גבולות שעת הסכנה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/12/2009 21:38 לינק ישיר 

יושל
אם באמת נס פך השמן היה מתרחש- הגיונית- הסיפור היה אמור וחייב  להיות כתוב  בספרות ההלכתית של א"י-

משום מה מכל מה שכתבו באותו זמן ואחריו בא"י .הסיפור על הנס הזה לא מופיע, האם זה לא מוזר ומשונה בעייניך,  כי רק לאחר חמש מאות שנה בבבל גילו את הנס הזה?
 
 הרמב"ם כותב כך------והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים--עד שכתשו זיתים, והוציאו שמן טהור..".

הרמב"ם  כנראה לא היה בקיא באקלים החקלאי של א"י --זמן המסיק נגמר כבר לפני חודש וחצי- נכון שאפשר היה לכתוש זיתים גם אז! אבל את זה היה אפשר גם לכתוש תוך יום! ולא שמונה ימים, מה עוד שבתוספתא בירושלמי וגם בבלי מסופר כי חשמונאים התחילו להדליק על שיפודי עץ.

אני מדליק נרות חנוכה, כיון שזו ההלכה וכך נוהגים, לא  בגלל האמונה שלי בנס.

 השימוש ב לא תסור- זה עוד סירוס ושיבוש וכבר דנו בזה כאן

המייל החזוי שקבלנו כולנו- חוברה כנראה על ידי חברות הסולוריות שעשו מזה כסף רב.

מקום ההדלקה שלי כתוב בהלכה ולאו דווקא במקום סכנה, למרות ש במידה  מסוימת הכל כאן מקום סכנה

_________________




תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 03/12/2009 21:34:37

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/12/2009 01:19 לינק ישיר 

<כי רק לאחר חמש מאות שנה בבבל גילו את הנס הזה>

מה מפריע לך נס כפול?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > היכן ( ובמה ) מדליקין נר חנוכה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext