| נשלח ב-14/12/2009 15:32 |
 |
| |
ועשית ככל אשר יורוך - בזמננו
עת לעשות לה' כי באו מים עד נפש כי רבו המתפרצים מגלים פנים בתורה שלא כהלכה- הרהורים נוגים בעקבות פסטיבל האינטרנט לאחרונה אני נוכח להפתעתי במצווה אחת שנתקדשה אצל החרדים מעל לכל המצוות האמורות בתורה המצווה של ועשית ככל אשר יורוך לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל עם העובדה שהמשפט הזה מתנוסס בסטיקרים של מערכות בחירות הסכנתי כבר אבל חרדתי גברה כשראיתי עכשיו את העליונות המוחלטת שמייחסים לה מעל שאר המצוות כולם אני רוצה לצטט את דבריו של אחד העיתונאים החרדים המוערכים במה אנחנו חרדים אם לא בזה שאנחנו שומעים לגדולי ישראל ולבי שתת דם במה אנחנו חרדים עם לא בזה שאנחנו שומרים על תרי"ג מצוות אין כתיב כאן אלא בזה שאנו כפופים ל ועשית ככל אשר יורוך (קשה שלא להעלות אנלוגיה לטענה הידועה נגד הציונים שקידשו את ישוב אר"י מעל כל התורה מבלי להיכנס לדיון העקרוני ההוא) לגופם של דברים ועשית ככל אשר יורוך הוא מצווה לשמוע בקול בית דין הגדול בלבד וגם זה באופן ש כי יפלא ממך דבר למשפט באופן שהורו לעשות (לחלוק לא למעשה מותר תמיד) רבינו בעל החינוך הוא המקור הראשון להמשך קיום המצווה בזמנינו וז"ל ונוהגת מצוה זו בזמן שבית דין הגדול בירושלים בזכרים ובנקבות ובכלל המצווה גם כן לשמוע ולעשות בכל זמן וזמן כמצות השופט כלומר החכם הגדול אשר יהיה בינינו בזמננו וכמו שדרשו חז"ל ואל השופט אשר יהיה בימים ההם יפתח בדורו כשמואל בדורו כלומר שמצוה עלינו לשמוע בקול יפתח בדורו כמו לשמואל בדורו ועובר על זה ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה מבטל עשה זה וענשו גדול מאוד שזהו העמוד החזק שהתורה נשענת עליו ידוע הדבר לכל מי שיש בו דעת (מצווה תצ"ה יעוין עוד בדבריו במצווה תצ"ו) לבד מהעובדה שהחידוש הנ"ל לא נזכר ברמב"ם או בשאר מוני המצוות (ככל הזכור לי) ולא נפסק להלכה בשו"ע (ככל הידוע לי) הופתעתי לגלות את דברי רבינו בעל החינוך עצמו במצווה ע"ח שם הוא מבאר למה מצווה זו היא עיקר כ"כ חשוב אחרי שנתבאר שהולכים בזה אחרי רוב דעות החכמים (דבר שכידוע לא נעשה היום בשום צורה שהיא) ומשרשי מצווה זו שנצטוינו בזה לחזק קיום דתינו שאילו נצטוינו קיימו התורה כאשר תוכלו להשיג כוונת אמיתתה כל אחד ואחד מישראל יאמר דעתי נותנת שאמתת ענין פלוני כן הוא ואפילו כל העולם כולו יאמרו בהפכו לא יהיה לו רשות לעשות הענין בהפך האמת לפי דעתו ויצא מזה חורבן שתעשה התורה ככמה תורות כי כל אחד ידין אבל עכשיו שבפירוש נצטוינו לקבל בזה דעת רוב החכמים יש תורה אחת לכולנו והוא קיומנו גדול תלוי בה ואין לנו לזוז מדעתם ויהי מה ובכן בעשותינו מצוותם אנו משלימים מצוות האל ואפילו אם לא יכוונו לפעמים החכמים אל האמת חלילה עליהם יהיה החטאת ולא עלינו וכו' אם כן לכאורה כל הסיבה המחייבת אותנו לשמוע לקול חכמי ישראל היא רק כדי שלא תעשה התורה כשתי תורות ובלא זה אדרבה על כל אחד לעשות כפי דעתו וא"כ מה נענה אנן דרא דיתמי בזמנינו שנעשתה התורה כמאה תורות(אשכנזים ספרדים חסידים ליטאים דתיים לאומיים וכל אחד מהם נחלק לכמה וכמה אנפי כידוע לכל בן דעת) לכאורה בטלה הסיבה המחייבת אותנו לשמוע בדברי חכמי הדור הזה והדרנא לדוכתין לעשות כאו"א כפי דעתו גם למי שיענה ויחייב לקיים את דברי בעל החינוך (שלא מוזכרים בשאר הראשונים ככל הידוע לי) גם בזמנינו לכאורה יש דיון גדול האם יש מצווה לשמוע בזמן שברור לנו שההוראה יוצאת מבית מדרשם של העסקנים למיניהם ובמקרה שוודאי לנו שלא דנו כאן כפי הראוי יש דיון גדול מי יאמר לנו מיהם אלו שאת דעתם אנו מחויבים לקבל ומי הם אלו שיעמדו במנין חכמי ישראל האם גם הגר"ע יוסף לדוגמא אינו בכלל חכמי ישראל ? לכה"פ כדי שיצטרף למנין בכלל אחרי רבים להטות (גם לאשכנזים) (יש עוד הרבה שמות ולא הבאתי אלא דוגמא לאחד שמקובל על המוני בני ישראל ולא על מיעוט קטן מהם)
אני מתנצל על הנימה האישית ואשמח לשמוע תגובות בנושא
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 15:56 |
|
| |
כמה הערות:
א. איני זוכר את דברי החינוך, ולא הלכתי לבדוק אחריהם, אבל מהציטוטים כאן לא נראה שהוא מדבר גם על זמן שאין בית דין הגדול קיים.
ב. לכו"ע אין המצווה אמורה כי אם בשאלות והכרעות "הלכתיות" ולא בענייני דעלמא. ואף אם בית דין הגדול יכריעו למשל ויורו שיש להלך בכובע בצבע ירוק - ואין לכך סמך בתורה - אין התורה מצווה לעשות ככל אשר יורו.
ג. מצוות התורה שיש לעשות ככל אשר יורו בית דין הגדול, ונניח גם בזמנינו, אינו אלא כשהם מתכנסים יחדיו ודנים בנושא ואחר כך מכריעים, ולא כשהם אומרים את דבריהם מתוך אוזלת יד ושטחיות. לדוג', אם דורית ביניש תאמר משהו לאחד מאנשי ביתה - אין לכך משמעות של פסיקת בית המשפט העליון, ופשוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 16:09 |
|
| |
להרב גורן
א. כפי שציינתי החינוך מתייחס במפורש לזמן הזה עיי' קטע ונוהגת מצווה זו בזמן שבית דין הגדול קיים ובכל זמן וזמן וכו
ב בכוונה נמנעתי מלהיכנס לדיון זה לפי שיש מקום לבעל דין לבוא ולטעון שכל הוראה של בית דין הגדול שיתלו אותה כקיום מצווה הינה בכלל זה
ג, בוודאי שאין החיוב אלא אם התכנסו וא"כ לא שייך לחייב בלי זה אין לי אלא להוסיף ולומר שאף אם יתכנסו(מועצג"ת ) עדיין אין כאן דיון מלא לפי שהדברים נחתכים ע"י ה גיחזים למיניהם ועוד שלא התכנסו כולם
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 16:14 |
|
| |
בעיני הבעיה היותר חמורה (מלבד "בא היתד והעמידן על אחת"...) היא קידוש ההליכה העיוורת, עד כדי כך שהדברים נאמרים מפורשות , משל היה זה חלק מרכזי מגוף המצוה (שעל קיומה או אי קיומה כתב פותח האשכול) , ולא איזה היכי תימצי במקרה מסוים, שאפילו מורים לך על ימין שהוא שמאל וכד', אלא שעיקר תפקידם הוא לצוות ועיקר "חרדיותך" היא לציית ציות עיוור, אחד מבעלי האתרים השתמש במושג הזה משל היה מקורו מפי הגבורה, ולא מתרבות רומא שראתה את אלת המשפט (יוסטיצה שמה אגב) כקשורת עיניים וחרב בידה... וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 16:52 |
|
| |
נדמה לי שבנושא רחב זה לא ניתן כבר לומר דבר שלא נאמר, ובטוחני שיש יותר ממנין אשכולות בנושא זה,
רובם של החוקרים סבורים כי ה'דעת תורה' הוא תופעה חברתית שהחלה או בראשית המאה ה19 או מאוחר יותר, [הם חלוקים בקביעת התאריך המדוייק] רובם ככולם ראו בתופעה זו נטע זר, והיו שהגדילו לעשות וערכו אנלוגיה לכנסיה ולנצרות. [יעקב כץ, לורנס קפלן, ועוד] (אני באופן אישי, די מזלזל באמירות ה'ערכיות' של סוציולוגים והיסטוריונים....., זה מעבר לתחום שיפוטם)
לאחרונה, [לפני כשנתיים] פירסם בני בראון מאמר מקיף בנושא, בו הוא מראה כי מדובר בהתפתחות תוך הלכתית, שצירה נע על שני עקרונות, העיקרון הראשון, הוא 'הפך בה והפך בה דכולא בה' והרחבתו, והעיקרון השני, הוא העיקרון של הסמכות ההלכתית. מכיוון שנושא זה הוא נושא נדוש עד לעייפה, איני חושב שיש טעם להאריך בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 17:15 |
|
| |
אפשרי
לא ראיתי אשכולות בנושא
באף שברור שנושא זה נטחן לעייפה
אודה לך אם תפנה אותי למקורות של המאמרים שציינת
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 18:12 |
|
| |
אם הייתי סטודנט לפיזיקה הייתי שומע לפרופסור בפיזיקה אף שלא כתוב בתורה לשמוע לו.
יתירה מכך, אף אם התורה הייתה אומרת לי בפירוש דווקא שלא לשמוע לפרופסור לפיזיקה, ואני הייתי רק סטודנט לפיזיקה, בכל זאת הייתי שומע לו.
אני חושב שככה צריך להיות גם בעניינים של תורה.
מי שחושב שהרבנים שלו מסובבים ע"י פוליטיקאים ונכנעים להם בלי ביקורת, ממילא כבר מזלזל בהם, ואין לו מה להסתבך עם שאלות פרשניות מהמקרא של ועשית ככל אשר יורוך. הרי כבר אין לו רבנים. הוא חכם מהם. אותם אפשר לסובב, אבל אותו לא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 18:30 |
|
| |
אם היית סטודנט לפיזיקה והוא היה אומר לך משהו שאינו קשור לפיזיקה כלל ועיקר, נניח בענייני פרשנות המקרא, גם היית שומע לו?
ברוך ה', היום איננו צריכים "לחשוב" שהרבנים היקרים שלנו מסובבים ע"י פוליטיקאים ונכנעים להם בלי ביקורת, היום אנו יודעים זאת בבירור, ואין מי שיכחיש זאת, ובשביל כך לא צריכים להיות "חכמים" יותר מהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 18:58 |
|
| |
לקוסם
1. אם אתה חושב שמצוות התורה הינם שאלות פרשנויות מהמקרא דומני שלפחות החרדים משוכנעים שהם מקיימים את מצוות ה ולא מה שמתחשק להם
2. אם אתה שומע לפרופסור גם אם התורה מורה לך ההפך בפירוש חבל שאינך שומע לדעת רוב חכמי המדע מכל התחומים הסבורים שהתורה היא הבל עפ"ל
3. אם הסטודנטים היו שומעים תמיד למורים שלהם גם במקרה ששכלם מורה ההפך דומני שהיינו תקועים עדיין בימי הבניים
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:04 |
|
| |
"נכנעים להם בלי בקורת"
אם כך, איזה מן חכמים הם? חמורים נושאי ספרים ! צדיקים בלי דעת! חסי בקורת עצמית וגרורים נרפים. אלו לא רבנים, אלו אומללים. אני מדבר על רבנים. כלומר - כאלו שגם בעיניך הם רבנים. אי אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו, מחד להכריז על אדם שהינו חכם גדול בתורה ומאידך שהוא חסר פיקוח ובקורת עצמית. כי אז, אפילו תורה אין לו.
מי שככה חושב על רבנים מסויימים, אין לו מה להסתבך בשאלות יפהפיות כמו "האם יש לשמוע להם מן התורה או רק מדרבנן?" כי הם לא רבנים בכלל בעיניו. וכל המילים היפות "כבוד הרב הגאון " וכו. הם רק מס שפתיים חברתי אצלו.
בנאדם צריך לעשות לו רב , לפי הקריטריונים שהוא חושב לנכון ממה שהוא למד, ולשמוע בקולו. אם הרב לא עומד בקריטריונים - הבעיה כלל לא מתחילה. אך, אם הרב עומד בקריטריונים - יותר אין לו מה להתווכח.
לשאלתך הראשונה - לא לחינם כתבתי "בענינים של תורה". ואם רבך מחווה דעת ומצוה גם במה שלדעתך אינו עניין של תורה, אז תצטרך לשאול את עצמך:
אולי הרב שלי חורג מסמכותו ושלא כדין? - אם כן, הוא אינו רב , וקושיא מעיקרא ליתא. אם הוא רב, שמע בקולו.
אולי אני טועה, וזה כן עניין של תורה? - אם כן, שמע בקולו.אם לא, אתה חכם ממנו, והוא אינו רבך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:07 |
|
| |
התשבץ,
1-2-3 , אין קשר.אל תערבב שמחה בשמחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:11 |
|
| |
אם פרופסור לפיזיקה חורג מסמכותו ומחווה דעת בנושאים שאינם קשורים אליו - האם ניטלת סמכותו ממנו ושוב אינו יכול להורות גם בפיזיקה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:16 |
|
| |
תשובה לשאלתך נעוצה בשאלה:
מה קורה כשהפרופסור לפיסיקה אומר לך, שגם עניין מסויים הוא שאלה פיסיקלית, בניגוד לדעתך?
אם רבך אומר לך, שצורת קשירת העניבה שלך, היא עניין תורני, האם תשמע לו או לא ?
אם רבך אומר לך, ששאלת האינטרנט היא עניין תורני המצוי תחת סמכותו, תשמע לו או לא?
אם החלטת לא לשמוע לו, אזי אתה חכם ממנו בהבנת התורה. אתה יכול להיות רגוע ולצפצף עליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:16 |
|
| |
קוסם, אתה מבלבל בין עשה לך רב, שזהו חיוב עקרוני/רוחני/מהותי לרוצה לילך בדרכי התורה , ולכן מקורו במסכת אבות, לבין החיוב ההלכתי להישמע ולקיים דברי חכמים (אגב נראה שלא בכדי הנושא עולה דוקא בימי החנוכה שכוחם וסמכותם של חכמים הוא חלק מהותי מעניינם) כאשר הראשון כלל לא רלוונטי לעניננו באשר הוא נוגע לרשות היחיד וליראת השמים של כל יהודי באשר הוא, ואילו השני עוסק בהנהגת הציבור ופסיקת ההלכה עבורו, "קול קורא" בסגנון שיצא רק לפני כמה ימים שייך להנהגה הציבורית ולכן לא שייך כלל (טוב אולי קצת בעקיפין) לסוגיית עשה לך רב , הרשה לי לשער שמי שרואה ברב אלישיב או הרב שטיינמן או כל אחד אחר מהרשימה את רבו הפרטי ממילא לא גלש באינטרנט עוד הרבה לפני שהפלמפלט הנ"ל יצא אל האור, ותאאא"ט.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:31 |
|
| |
איש ציפור,
אני מדבר מתוך היגיון אישי הרבה לפני שאלת המקרא הציווים ודברי החכמים, אם בנאדם חושב שאדם מסויים ראוי להיות רבו המנהיג את ארחות חייו על פי התורה, והוא אכן מקבל על עצמו את הוראותיו הדרכותיו, אין יותר מה להתווכח. אם הוא לא ראוי, אין בכלל שאלה. בשונה מפיסיקה, דת יהודית היאמ בקת-כל ואם אינה כזו, זה גם מפני שכך הרב החליט שבכך הדין הוא רשות.
אם אדם חפץ ללכת בדרכי התורה, ולצורך כך מעמיד לו רב, אז שלא ישחק משחקים וישמע לרבו. הוא כמובן רשאי לבעוט ברבו או לנשל אותו משררתו, אין בכך כל רע. העניין הוא הצביעות לכנות מישהו גאון או גדול הדור בתורה, ובמקביל לבוא ולטעון הרבי הזה לא יודע שזה לא עניין של תורה בכלל.:) זאת בדיחה !
עדיף כבר לא לעשות לעצמך רבי, מאשר לעשות רבי וללעוג לו בפרצוף.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:32 |
|
| |
קוסם
דומני שלא עיינת בדברי החינוך שמדבר על המצב האידיאלי (לולא היה צורך לדאוג שלא תעשה התורה כשתי תורות) כעל כזה שכל אחד עושה כפי הבנתו
הענין לשמוע בקול רבך הוא רצוני גרידא כמו שכתב אישציפור
החיוב הוא מצווה וזה איננו המלצה אם חייבים חייבים ואם לא שכל אחד יעשה כדעתו
קשה לי לתאר שאין לך איזה חבורה שבנ אתה חולק על כל מיני אחרונים בביאור סוגיא מסוימת ומה"ת שיהיה שינוי במקום שהשאלה השקפתית מי שרוצה שיעשה כרצונו אבל החיוב אינו קיים
|
|
|
|
|
