בית פורומים עצור כאן חושבים

מאמר ביקורתי שפורסם בסמינר חרדי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-2/2/2010 20:51 לינק ישיר 
מאמר ביקורתי שפורסם בסמינר חרדי

אחת מתלמידות יב' בסמינר חרדי ידוע (שלא אזכיר את שמו) פרסמה את הדברים הבאים בכיתתה.
בדבריה היא בין היתר מבקרת את השטחיות החרדית המצויה ואת שיטת החינוך בבית הספר.
האם בדבריה ניתן להסיק כי היא "אנוסת תבונה"?

כתה יב' היקרה,

 

את הדברים הבאים החלטתי לכתוב בעקבות כל התסיסה שהתגבשה סביב נושא "מעמד האישה ביהדות". אז לפני שאתן מתחילות להיאנח "לא זה שוב...." תרשו לי לעמוד על מספר נקודות חשובות.

 

לפני הכול, אני חייבת לציין שהופתעתי (ולא לטובה) מגל ההתקפות שהופנו לעברי אתמול, כשהנושא הזה עלה (שוב) לדיון. נמאס לכן לשמוע את זה כבר – מקובל. לא מעניין אתכן כל כך – מקובל. את לא חושבות שזה נושא שחשוב לדון עליו – מקובל. את מתחילות להשמיע טענות-נגד קולניות במיוחד ברגע שמישהי לוחשת את המילים "מעמד" ו"אישה" במשפט אחד – לא מקובל בעליל.

ניסיון של כמעט 4 שנים הוביל אותי להבנה שהכתה הזאת אף פעם לא תאפשר לעצמה להסתכל על עניינים מסוימים באור שונה במקצת. את רוב הבנות כאן מעניין מתי ואם הן תעשינה רישיון, כמה שניות ביום בעלן ילמד תורה ולמשך כמה זמן, מה אורך החצאית שלהן, וכמה נוצות טווס יש להן בסרט. אם אני באה ואומרת שלא מתיישב אצלי כל נושא תפקיד האישה ביהדות – בין רגע הפכתי לכופרת קטנונית, משופעת מהמודרניזציה ומוקסמת מתרבות העולם המערבי, כל היום צועקת "פמיניזם! פמיניזם!".

הבנתי מה הבעיה. הנושא הזה מידי גדול עליכן, אין הלכות פרקטיות של עשה X ואל תעשה Y, אף אחד לא מדבר על זה הרבה, והשדכנית לא הולכת לברר עד כמה אתן מתקשות להוציא את המילים "שלא עשני אישה" כל בוקר.

אתן שלימות עם המעמד שלכן, לא מרגישות מקופחות/בזויות/פחותות/נחותות/מדוכאות וכד'. לכן יש בינה יתרה! מה ה' רוצה מכן בתורה שלו אתן לא מסוגלות להבין כי צריך את ה"דעה" של הגברים בשביל זה. אבל אל דאגה, בנות! "נשים דעתן קלה" הפך לאמרה המשמשת מקור גאווה. אתן מסוגלות להדריך חברה בטלפון בהכנת תבשיל מסובך ותוך כדי להאכיל את התינוק. כמה מרשים!

הכול טוב ויפה. שבו בבית ותמרטו נוצות מתרנגולת סרבנית בזמן שבעליכן ישבו בכולל כל היום, שוקדים על התורה הקדושה. בסוף היום הבעל יחזור הביתה ותקבלו אותו עם חיוך על הפנים ועוף בגריל. "מה עשית היום?" הוא יישאל. "דאגתי לענייני הבית" תענו.

"ומה אתה עשית?"

"סידרתי לי עולם הבא".

 

למה שהמציאות הפשוטה הזאת לא תקומם אותי?

התפתח בליבכן רושם מוטעה בעליל לגביי המניעים של כל הסוגיה הזאת. למה בעצם יש את המיעוט הזה בכתה שכל הזמן מביע "מירמור" על עצם היותו נקבי?

אז תנו לי להסביר את שורש הדברים.

ראשית כל, אף אחד לא ממורמר. אני אישית שלימה ומרוצה עם איך שנבראתי. אני מסכימה לכך בהחלט שיש הבדלים מהותיים בין האיש לאישה, וממילא יש הבדלים גם בתפקידים שלהם. זו היא נקודת המוצא שלי, ואני לא מחפשת להפוך את תפקידי הגבר לתפקידי אישה או להיפך. אם נסתכל בגדול על התפקידים העיקריים של הגבר והאישה נבחין במצוות לימוד התורה המיוחסת לגבר, וחובת גידול הילדים בדרך ישרה וחינוכם למצוות ויראת ה' – לאישה.

אין לי שום טענה נגד התפקיד הזה. האישה היא אכן מסוגלת יותר להצליח בחינוך ילדים מאשר הגבר, וזהו בהחלט תפקיד חשוב ביותר, שהרי אם לא מקימים דור המשך ההולך בדרך ה' – כל הקיום שלנו לא שווה בעצם.

אז אין לי בעיה לשבת בבית כל היום ולעשות את העבודות הפשוטות והבזויות ביותר. יותר מזה, אני אעשה את זה באהבה ושמחה. אני לא מחפשת קריירה או הגשמה עצמית בתחומי עבודה שונים. לא מחפשת שיגידו לי כמה שאני חכמה ויודעת הרבה. לשבת בבית מדרש וללמוד תורה כל היום – גם לא כ"כ מפתה אותי אם לומר את האמת.

אם נוצרתי במבנה מדויק שכזה במטרה לבצע תפקיד מסוים אני אבצע אותו, ואני מאמינה שאם זה התפקיד שלי בעולם – אז צריכה להיות לי בעלות מוחלטת על התפקיד הזה, כי אף אחד אחר לא יכול לבצע אותו יותר טוב ממני. אז למה בכל זאת, בעניינים שנוגעים למימוש התפקיד האולטימטיבי שלי, לגבר יש עליונות עליי ומצד התורה אני מחויבת לציית לו כל עוד הוא לא מצווה עליי לעבור על ציווי ה'? נוצר מצב כזה שלכאורה אין לי מימוש עצמי בעבודת ה' שלי, הכול אצלי נעשה דרך הגבר. הוא הקובע, הוא המחליט, ובסופו של יום, אני מחויבת לציית לו. לי זה מאוד מציק.

אני שואלת למה? למה אין לי האפשרות להפעיל את שיקול הדעת שלי, את השכל שה' נתן לי, ע"י זה לראות איך מתנהל העולם ולהסיק מסקנות לגביי איך אני רוצה לחיות אותו. אם ה' ברא אותי לציית לאדם אחר, ולא לו ישירות אז אני בכלל "עבד של עבד" וזה וודאי עושה אותי במעמד פחות יותר. ככה נראים לי פני הדברים.

 

מה שכ"כ מפריע זה עד כמה מחזקים אצלנו את העבודה שקיים שיוויון מוחלט בין האיש לאישה בשכר בעולם הבא, במאמץ שלהם, בקשר שלהם לקב"ה, בפוטנציאל שלהם להתעלות רוחניות וכו', בזמן שהמציאות הריאלית מוכיחה את ההפך הגמור.

לאיזה סוג של תגובה מצפים מאיתנו כשמחדירים בנו את המעלה העצומה שבלימוד התורה בכל הזדמנות אפשרית, וכמה שהיא מרוממת את האדם, והיא התרופה לכל הפיתויים של היצר הרע, ופותחת בשכלו אפיקי חכמה שונים, וכד' וכד'? מה אני אמורה לחשוב כשכל ההטבות האלה נמנעות ממני? לא נותר לי אלא להתנחם בתפקיד שהוטל עליי, גידול בנים ובנות כאלה שימשיכו את המסורת של לומדי התורה ויראת ה'. אבל גם בזה אין סמכות מוחלטת.

בית יהודי כשר מתנהל על פי ערכים שהגבר קובע. אבל אם האישה ממונה על חינוך הילדים איך זה שהגבר יכול למנוע ממנה להפעיל את גישתה שלה בחינוך?

 

בטח תגידו שהיום החברה בכלל לא מתנהלת ככה, אלא על פי ערכים של שיתוף ושיוויון, הסכמה הדדית והבנה משותפת. ברור ומובן שזה כך. אף בן אדם (במידה והוא שפוי) לא רודה באשתו. מה שמפריע הוא שמצד הדין האישה מחויבת בציות לבעל. זה מראה על חוסר היכולת שלה בקביעת החלטות שקולות, זה מראה על פחיתות ברמת ההבנה הכללית שלה את העולם, זה מראה על מעט זלזול אפילו בכושר השיפוט שלה.

איפה ה"בינה היתירה" כאן אני שואלת?

יש את סוגיית "שלא עשני אשה". אתכן הסברים מתפלספים של עמוד וחצי מספקים ומשכנעים. העיניים שלי רואות דבר אחר:

"...שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה..." – הסדרתיות מדברת בעד עצמה.

משחקי מילים ופרשנויות מסובכות לא עושות לי את זה.

כל פרסי הניחומים האלה של ה"בינה היתירה" והיכולת לעסוק בכמה פעולות בו זמנית לא משכנעות אותי כ"כ בזמן שאני רואה את האמרות הבאות:

 

"ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים"

"אין חכמה לאשה אלא בפלך"

זה בהחלט מראה על הערכה רבה לבינה היתירה של האישה!

ושוב, אני לא מחפשת להפוך את האישה לגבר. אני רוצה רק להבין מאיפה מגיע הזלזול הזה, ואפילו שהוא לא מצוי כ"כ היום, הוא עדיין נמצא ביסוד של התורה שלנו ואני רוצה להבין מה המשמעות של הדברים.

 

בנות יב' היקרות, המשכנה להתעמק בחיים השטחיים שלכן של שחור ולבן. המשכנה לציית לכל דבר שאומרים לכן, והמשכנה ללכת כעיוור באפילה אחרי כל מילה שאתן שומעות בבית ספר. אם אף פעם לא חשבתן להפעיל קצת את השכל ולוודא שלא שוטפים לכן את המוח בכל שיעור ושיעור, זה לא בשליטתי. אבל זה גם לא אומר שברגע שמתעוררת שאלה שהיא קצת יותר מעמיקה ודקדקנית וקצת פחות תכלס'ית ועקרונית למעמד החברתי שלכן, אתן צריכות ישר לפרוץ בקריאות מתקפה נגד אותו מיעוט שקצת הצליח לערער את מדיניות ה"ציית-לכל" שלכן. נכון שהחיים הרבה יותר פשוטים כשפשוט עושים מה שאומרים לנו לעשות בלי לברר אם הגורם המצווה פועל ממניעים אינטרסנטיים או לא. נכון שהרבה יותר קל פשוט לבלוע כל מילה שבית הספר מכתיב לכן, ולהסכים עם כל רעיון ששמעתן בהרצאה האחרונה.

איכשהו הצליחו לשכנע אתכן שאתן לא מסוגלות להבין. זה מה שמפמפמים ב***** (כאן במקור היה שם המוסד) מאז ומתמיד, בגלל שזו התשובה הקבועה שאנחנו מקבלות בכל פעם שלא יודעים מה לענות לנו. כל התפיסה הזאת שאם אתה אדם חרדי אתה צריך פשוט לכבות את המוח היא כ"כ שגויה! אבל שטיפת המוח עובדת, מסתבר.

אתן מחפשות מה יגידו לכן ופועלות על פי התכתיבים שמטיפים לכן. במקום לבוא ממקום של הבנה ואמונה אמיתית, אתן פשוט הולכות אחרי העדר.

 

ורק כדי לחתום את העניין, רציתי להגיד לכל אותן חכמות שבקיאות בכל ענייני ההשקפה והמוסר, אם נושא תפקיד ומעמד האישה כ"כ ברור ומובן לכן למה לא טרחתן להחכים אותנו, את המיעוט חסר המזל והשכל שההבנה הזאת נשגבת מבינתו, בדעותיכן בנושא? למה אף אחת לא סתרה אותנו או התווכחה איתנו או ענתה על השאלות הרבות שלנו? כי אחרי הכול אנחנו מחפשות תשובות, מחפשות להבין את השקפת התורה על התפקיד והמהות שלנו, ולא לערוך רפורמה ביהדות חלילה ולהפוך אותה לפמיניזם דתי!

 

ומה נותר לי להגיד? שזה הוא המצב אידאלי? חבל לי שכזה הוא הלך הרוח בכתה שלי. חבל שהכול כ"כ סתום, שטחי וטכני. 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/2/2010 21:21 לינק ישיר 

מזמן טענתי שאני מחכה למרד הפמיניסטי החרדי.

את מחנכותיה במשך השנים להוציא מיידית לפנסיה מוקדמת. ואת המנהלת להעמיד לדין משמעתי.

ואני ממתין לראות את המכתב בעוד עשר שנים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/2/2010 22:38 לינק ישיר 

באמת פורסם?
בעל, מה יש לך נגד מחנכותיה ומנהלתה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/2/2010 22:48 לינק ישיר 

מטפחת
לא שמעת על אחריות ואחריות מיניסטרילית?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/2/2010 23:13 לינק ישיר 

חבל לי עלייך תלמידת הסמינר החמודה,
חבל לי עלייכן מורות הסמינר, שכך יכולה בחורה נחמדה לכתוב,

חבל לי שאתם המורות עוד לא הצלחתם והשכלתם להתמודד מול הטענות הדמגוגיות בת אלפי השנים,

אולי אני הכתוב לך מה שהמורות לא הצליחו להסביר לך,

אני גם (כבחור בגילך, לצורך העניין) יש לי בטן מלא נגד התורה בכלל, ונגד נשים כפרט,

למה שלא נחזור להתחלת האבולוציה ?
למה בכלל אתם הנשים המצאתם את מסגרת המשפחתית ?
על מי אתן חושבות שאתן עובדות בעיניים ? כאילו אתן נותנות את המילה האחרונה לגבר ?
נותנים לו כביכול לשבת בראש השולחן ? 
המצאתם שבתות וחגים בכדי לתת לנו השליה כביכול שאנו כמלכים שיושבים בראש השולחן ?
אתן צריכות לפעמים לחינוך ילדיכם, שיהיה גבר באזור לעזור לכם לחנך ?
יכלתם להמציא את המשטרה, בשביל מה לכם להמציא את המושג "בעל"

למה אתן מנצלות את חולשת הגברים לצרכים שלכם ?
נכון שאני כגבר צריך לספק את יצרי,
אבל לנצל את זה למחויביות קשות כמו לקשור את חיי עם אישה ?????

בואי נחזור להתחלת האבולוציה, 
אתן רוצות ילדים ?
אפשר כהיום לקנות או להתרים לכם מה שצריך, ושתגדלו את ילדיכם לבד,

אתם שלחים את הבעלים ללמוד תורה כדי שהם לא יתמרדו לכם ????
אין גבול לחוצפה שלכם ??????

תפסיקו כבר לעבוד עלינו עם הבינה יתירה שלכם ??
תנו לנו לחיות לבד,
אנחנו נסתדר לבד,
יש הרבה דרכים איך לספק את יצרי,
מטריף אותי איך הצלחתם לאסור ולעניש בעונש מות את האומאים, 
מטריף אותי איך הצלחתם לאסור הצאת זרע לבטלה,
מטריף אותי איך הצלחתם לחבר בין אהבה לבין תאווה,
(אני חייב לציין שזה מהלך גאוני, כי אני אוהב את הבת שלי, ואין לי את התאווה כלפיה)

המצאתם את האלוקים,
המצאתם את התורה,
המצאתם את איסורי גילוי עריות,
המצאתם את איסור נידה,
המצאתם את דיני טהרת המשפחה (ומוצאים את הגברים מדעתם)

                 וכל זה שיהיה לכם יותר קל להקים משפחה ???????

תחזירו בבקשה את החופש לגברים,
לא להאמין שבשנות האלפיים עוד אתם מצליחות להחזיק את הגברים בגרון, 
  





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/2/2010 23:27 לינק ישיר 

אם היא עדיין בכיתה י"ב ומחפשת שידוך.... :)
לדאבוני מלאי הנשים עם בינה יתרה אכן במחסור (והגברים ע1כו"כ)

ישר כח לבחורה האמיצה... מקווה שתשאר איתנה באמונתה למרות הסבל שהיא הולכת לעבור



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/2/2010 01:19 לינק ישיר 

מקסמן

אם לאירוניה כיוונת, הרי שמשמעות דבריך חמקה מבינתי.

אילו ברצינות כתבת, אשמח אם תסביר קצת את עצמך. מישהו הכריח אותך להינשא?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/2/2010 03:47 לינק ישיר 

בתור דבר ראשון אני רוצה לומר, שקשה לי להאמין שילדה בכיתה יב', כתבה את  הדברים דלעיל, בדברים יש קצת יותר מידי תעוזה וידע, בשביל שבת סמינר בת 17.5 תכתוב דבר שכזה....

לגבי הטענות:

1) בתור התחלה, הכותבת צריכה להבין את הרקע שעליהם זוגות בנו את ביתם בתקופות הקדומות (למעשה עד לפני כמה עשרות שנים), וכך נבנה את הרקע לנושא שלנו.

וכך מתאר הגאון הרב שלום משאש זצ"ל [רבה של מרוקו, וכן רבה של ירושלים וראש אבות בתי הדין לשעבר] את המציאות שהייתה: "הנה לפי ידיעתי בימי חורפי (דהיינו בצעירותי) בעיר מולדתי מקנאס (עיר של סופרים וחכמים). לא הייתה אשה אחת שיודעת ללמוד או להתפלל או לברך, וזה בא להם ממה שנישאו כשהן קטנות, בנות עשר או פחות. ונכנסים תחת עול הבעל והחמות, ותיכף יולדות הרבה. ואין להם אפשרות ללמוד... וגם בבתי כנסיות לא הייתה שום עזרת נשים. אפילו ביום כיפור לא באה לבית הכנסת אפילו אשה אחת. ואפילו אחר שנתחדש הזמן ובאתי לשרת עם קודש בעיר קאזבלנקה, ונבנו בתי כנסיות חדשות עם עזרת נשים, והנשים רק באות רק לשמוע כי לא יודעות שום דבר".ע"כ.  (שו"ת שמש ומגן, ח"ב, חאו"ח סימן עב').

החילוק בימים ההם היה עניין מציאותי. הבעל היה זה שדואג לפרנסת משפחתו, והיה יוצא לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה בשביל להביא טרף לפיהם. ואילו האשה הייתה זאת שדואגת לכל ענייני הבית פנימה, כמו שדרשו חכמים בזמנם על הפסוק: "מושיבי עקרת הבית" – שהאשה היא עיקר הבית, משום שנושאת בליבה את כל ענייני הבית. וכל אחד ידע מה החלק שלו ולא התלונן.    

ממילא חכמים אמרו "שכל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות" (תפלות – הכוונה ביהדות לדבר "תפל", ולא עיקרי), שכן אשה שמשקיעה את עצמה בלימוד תורה, זה בא על חשבון עיקר התפקיד שלה להיות אם ורעיה בישראל, ודבר זה היה עלול לפגוע בחובתה כאשה שמביאה לתפקוד ושלמות הבית. 

עם זאת חייב להדגיש כי כל אשה חייבת בלימוד כל אותם חלקי תורה הנחוצים לעבודתה (הרוחנית), כגון הלכות וטעמיהן, עיקרי האמונה, מוסר ומחשבה וכדו'.

2) לגבי הטענה של "ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים" שאמר ר'אליעזר:

רבי אליעזר שהיה גדול הדור, הכיר את הנשים בדורו, והיה לו חשש שמא הנשיםישתמשו בחכמת התורה (דהיינו בחריפות השכלית שהיא נותנת), לשימוש בדברי הבאי (דהיינו לדברים שאינם כשורה על פי היהדות), לפיכך התבטא בחריפות נגד מסירת התורה לנשים. חשוב לדעת שאסור לנו לבצע אנכרוניזם בעניין זה. רק בגלל שאנו מכירים את הנשים בדורינו, ואת התנהגותן, ואת התפתחותן השיכלית, וכל זה על רקע המהפכה המינית הגדולה שהייתה בשנות ה- 60 שהביאה שיוון בין הגברים לנשים... ואסור לנו לעשות היקש ממה שאנחנו מכירים היום, למה שהיה אז, שכן זו הייתה תקופה אחרת, שבה סדרי החיים היו שונים לחלוטין, ומעמדה של האשה היה שונה לחלוטין. וממילא חששו של רבי אליעזר לתקופתו, צריך להיות נידון על רקע התקופה, ועל רקע מצבן האישי של הנשים (מבחינה שיכלית, התנהגותית, משפחתית וכדו'), ומן הסתם שהיה לו על מה לסמוך בחששו. 

3) לגבי הטענה של "אין חכמה לאשה אלא בפלך":

הנשים בימים ההם (בימי קדם) היו עסוקות רק במלאכות כפים וצופיות הליכות הבית, כאותה אשת חיל המתוארת ע"י שלמה המלך בספר משלי (פרק לא'). [וכן כותב רש"י: דרך הנשים הייתה להיות להן בית לישב בו למלאכתן...". ספר בראשית, פרק כד', פס' כח'. ע"ש.]. לכן השקפת הקדמונים הייתה שהאישה תתמקד דווקא במלאכת הטוויה, ומצאו לכך סמך מהכתוב: "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו". (שמות לה', כה').

4) לגבי הברכה "שלא עשני אשה":

"נתאר לעצמנו שלמלך יש שני שרים, שר האוצר ושר הממונה על ארמון המלוכה, שני השרים באותה דרגה בדיוק, אותם תנאים, אותם משכורת וכו'. אלא שישנם הבדלים הנובעים מאופן התפקיד, השר הממונה על הארמון רואה את המלך כל הזמן וכל מיני מצבים ומשרת אותו ללא הפסק, ואילו שר האוצר פוגש את המלך פעם בשבוע בישיבה השבועית. עם שר הארמון יאמר למלך "מודה אני לך שלא עשיתני שר האוצר" יש בנוסח זה משמעות ברורה של שבח, שכן מדוע לא רוצה הוא להיות שר האוצר, אם לא בגלל שבמסגרת תפקידו כשר הארמון יוצא לו לשרת את המלך יותר? לעומתו, שר האוצר לא יוכל להגיד באותו נוסח בלא שיסתכן שמא יישמע עלבון בדבריו, שכן עם יאמר "מודה אני לך המלך שלא עשיתני שר הארמון", עלולים השומעים להבין מדבריו כי שמח הוא שאינו רואה את פני המלך פעמים כו רבות כחברו שר הארמון. לכן כשהאיש אומר "שלא עשני אשה" יש לדברים משמעות של שבח באופן ברור וחד משמעי - שמח הוא שחייב הוא ביותר מצוות מתוקף תפקידו, ואילו האשה, שחייבת בפחות מצוות אינה יכולה לומר "שלא עשני איש" שכן עלול הדבר להשמע כשמחה על שחייבת היא בפחות מצוות

גם ברכת "שעשני כרצונו" שאומרות נשים במקום שלא עשני אשה מתאימה יותר לאשה, האיש לא יכול לומר "שעשני כרצונו", הוא נברא רחוק יותר מהשלמות, הקדוש ברוך הוא עשהו רחוק מרצונו האולטימבטיבי. 

מסקנת הגמרא (עירובין דף יג' עמוד ב') שנוח לו לאדם שלא נברא משנברא, לא תיקנו ברכות בנוסח חיובי "שעשני" והעדיפו, במקום שאפשר, לתקן את הנוסח בצורה ההפוכה "שלא עשני". אומנם במקום שאי אפשר, כגון אצל אשה ביחס לאיש, שכאמור לא רצו לתקן נוסח שעלול להשמע ממנו עלבון, תיקנו שתאמר "שעשני כרצונו". (הדברים לגבי הברכה הם ציטוט מספרו של הרב מ. נויגרשל: "והשבות אל לבבך").

ועוד דבר – היא יכולה להגיד שזה "התפלספות", אבל כל אדם שיהיה קצת אמיתי עם עצמו (אבל רק קצת...), ידע ללא כל צל של ספק שהדברים אמיתיים, שהרי אין דבר יותר נואל מאשר להגיד שהאשה היא נחותה מהגבר, שהרי בתורה ש'אמת כתיב בה', נאמר מפורש: "זכר ונקבה בראם, ויברך אותם ויקרא את שמם (ביחד) אדם" (בראשית ה').



תוקן על ידי פוגמישו ב- 03/02/2010 03:51:52

 



תוקן על ידי פוגמישו ב- 03/02/2010 03:58:54




תוקן על ידי פוגמישו ב- 03/02/2010 04:19:44




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-3/2/2010 04:44 לינק ישיר 

נפגעוהציץ כתב:
מקסמן

אם לאירוניה כיוונת, הרי שמשמעות דבריך חמקה מבינתי.

אילו ברצינות כתבת, אשמח אם תסביר קצת את עצמך. מישהו הכריח אותך להינשא?


נפגעוהציץ: היקר

יש לדעתי שני דרכים לטפל בנושא,
 
אחד: או שאנו מקבלים את אלוקים ואת התורה ואת החכמים, ויש לנו אמון בהם,

או שאנחנו לא מקבלים את אלוקים ואת תורתו, 

                                       וכל זה מעשה אנוש,

                     כאן אני מאשים את הנשים שהם חצי מכלל האנושות,
            שהם בעצם המציאו את כל הסבל כביכול שיש כהיום לגבי נשים וגברים כאחד,
         אני לא מוכן לקבל שהם לא יקחו אחריות על מה שקורה וקרה לאנושות מאז האבולוציה,

            הם חלק העיקרי של האנושות ויש להם גם השפעה מכריעה על חינוך האנושות, 
                                ולכן כל טענותיהם זה אך ורק על עצמם,

ולכן ידידי היקר כתבתי את התגובה הקודמת שלי  



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/2/2010 06:40 לינק ישיר 

מקסמן,


האם אתה מאמין בתורה משמים?
במקרה ואתה מאמין, כל הדינים שהזכרת מקורם בתורה, ולא הומצאו ע"י הנשים.

אגב, כתבת שאתה בחור בערך בגיל של בת סמינר - הבת שלך יהודיה?!



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/2/2010 07:16 לינק ישיר 

[פוגמישו,

כתבת - "הנשים בימים ההם (בימי קדם) היו עסוקות רק במלאכות כפים וצופיות הליכות הבית, כאותה אשת חיל המתוארת ע"י שלמה המלך בספר משלי (פרק לא')"

סליחה על ההתפרצות, ועוד סליחה על שהפסקתי לרגע את הטוויה כדי לכתוב פה, אבל "אשת חיל" מתאר אישה שעסוקה מאוד גם מחוץ לביתה - סוחרת במרחקים, מפרנסת את משפחתה, בעלת קשרים בחברה הסובבת (אפילו עם נכרים רח"ל!), וכל אלה בנוסף לעבודות הבית ודאגה למשפחה. באמת הבדל עצום ותהומי מן הנהוג כיום...]




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/2/2010 07:34 לינק ישיר 

אמשלום,

אני לא מבין את דבריך... הרי הפרק עוסק במלאכות כפיים, ולא בלימוד עיוני ובמושכלות על ידי האישה. חכמים לא אמרו שלאשה אסור לעסוק בשאר מלאכות, אלא הם אמרו שהמלאכה הכי חכמה ומתאימה לאשה היא דווקא מלאכת הטוויה, וסמכו לה פסוק.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-3/2/2010 08:27 לינק ישיר 

פוגמישו

תפלות הכוונה זנות עיין כאן (ובכל מקרה "תפל" זה חסר טעם. לא עיקרי זה "טפל" בטית...)

http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2335677&forum_id=1364

כבר האבודרהם כתב כי ברכת "שעשני כרצונו" היא "כמי שמצדיק את הדין על הרעה שבאה עליו" הוי אומר, אלו מים עדינות לברכת "דיין האמת".

בקיצור האפולוגטיקה שלך היא שקרית, מעבר לכך שהיא כמובן גם טפשית.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/2/2010 08:36 לינק ישיר 

שנרב נ', למה היית חייב לדבר כך?

עיין ביאור 'רמב"ם לעם' על הלכה זאת של הרמב"ם (ת"ת פ"אהל' יג'): תפלות: "דברים בטלים וחסרי טעם, מלשון: 'היאכל תפל בלי מלח' (איוב ו', ו')". ע"כ. אז בסדר - זה לא "עיקרי" בשבילה, אלא חסר טעם לנוכח המציאות שבתוכה היא הייתה מנהלת את חייה... כך או כך דברי עומדים.

 שא ברכה. 



תוקן על ידי פוגמישו ב- 03/02/2010 08:40:19




תוקן על ידי פוגמישו ב- 03/02/2010 08:47:26




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-3/2/2010 09:11 לינק ישיר 

אבשלום ופוגמישו,
עיינו ברמב"ם מו"נ ח"ג פרק ח' שכבר ביאר שמדובר במשל, כמו שמרמז ברמז דק מן הדק שם הספר, ונא לא להביא הוכחות לתיאור האידיאלי של האישה ממשלים. 


תוקן על ידי שלמהמימון ב- 03/02/2010 09:12:21




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/2/2010 09:24 לינק ישיר 

שלמהמימון,

גם המלבי"ם ביאר שעסקינן במשל, אבל לא כך משמע משאר המפרשים... ולגבי האשה המתוארת שם, עיין בילקוט מעם לועז שמביא מהלך מעניין בהתפתחות האשה כפי שהיא מתוארת בפרק: בהתחלה היא עוסקת במלאכות שאפשר לעשות בבית, ואח"כ אם הפרנסה לא מספיקה היא גם יוצאת לטעת כרם בסמוך לבית, אח"כ היא יוצאת למסחר בקטנה, ורק לבסוף היא כבר סוחרת בקנה מידה יותר גדול עם "הכנעני" שזה התגר (ועיין רש"י על אתר). אבל לכתחילה המלאכה הכי טובה לה זה מלאכת הטוויה שהרי זו המלאכה הראשונה שבה פותח המזמור: "דרשה צמר ופישתים". ויתרה מזאת גם כאשר "טעמה כי טוב סחרה", עדיין "כפיה תמכו פלך".    




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מאמר ביקורתי שפורסם בסמינר חרדי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 ... 8 9 10 לדף הבא סך הכל 10 דפים.

bholext