ראיה מפתיעה מפרשת השבוע , לנבואת משה -רש"ר הירש

תוקן על ידי Yelid ב- 07/02/2010 06:44:34

[כתבת: לאור זאת קובע הרש"ר : אכן. משה רבינו היה פוליטיקאי קטן ללא שמץ של  הבנה בהנהגת ציבור ובסדרי שלטון אלמנטריים. משה רבינו היה אמנם מלך אך לא במובן הפוליטי של המילה אלא במובן הדתי בלבד... משה היה אדם נטול הבנה אמביציה וכריזמה בכל הקשור להנהגת ציבור]. 

הדברים קשים כגידים, שכן התורה אומרת: "ויהי בימים ההם ויגדל משה" (שמות ב' פס' יא'), וכותב רש"י על אתר (בשם חז"ל): "ויגדל – לגדולה, שמינהו פרעה על ביתו". וכן חכמים מתארים באורך על כך שמשה מלך על כוש במשך 40 שנה, וניהל את ממלכתו ביד רמה. (עיין ילקוט מעם לועז, ספר שמות, עמ' ל' – לב'). 

לכן צריך לבאר את הדברים באור אחר:

1. כך נראה לי לומר: הציווי לשפוט את העם היה של הקב"ה, לכן משה לא שאל שאלות ועשה, גם אם הסברא נותנת של "נבול תיבול". כבר היה את הדיון בסנה: מי אנכי שאגאל את העם, ואני כבד פה וכבד לשון, והמה לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי וכו'... והקב"ה אמר לו – לך ותגאל! לכן משה למד לעשות ולא לשאול שאלות: כי יבואו אלי העם לדרוש אלוקים.   

2. יכול להיות (ואני אומר בהסתייגות), שהקב"ה שהוא קורא הדורות, ידע שיתרו יעלה את הרעיון הזה, בדיוק כמו שבנות צלופחד העלו את בקשתן, לכן הוא נתן לדברים להתגלגל לכך שמשה לא ידע את הדברים הללו, בכדי שהם יתחדשו ע"י יתרו ובנות צלפוחד משום זכות מסוימת שהייתה להם, וכך הם יזכו להיכנס לספר הספרים.

אבן עזרא שמות פרק יח

וטעם ויהי אלהים עמך. שהשם יעזרך אם תעשה ככה. ואמר לו בסוף הדברים שיקח רשות מאת השם על העצה הזאת, וזהו אמרו וצוך אלהים, ואין ספק כי כן עשה.

ולכן משה אומר לו בהמשך במדבר פרק י (לא) וַיּאמֶר אַל נָא תַּעֲזב אתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם:

מפרש האבן עזרא  והיית לנו לעינים - להראות הדרך, ורבים אומרים, כי והיית לשון עבר, רמז על העצה שנתן למשה, שהראה לו מה שלא ידע, וזה טעם לעינים.

אבן עזרא שמות פרק יח
ועתה אפרש למה נכנסה פרשת יתרו במקום הזה, בעבור שהזכיר למעלה הרעה שעשה עמלק לישראל, הזכיר כנגדו הטובה שעשה יתרו לישראל. וכתוב ויחד יתרו על כל הטובה (שמות יח ט), ונתן להם עצה טובה ונכונה למשה ולישראל, ומשה אמר לו, והיית לנו לעינים (במד' י, לא), והטעם שהאיר עיניהם.

אגב: לא שואלים מדרש על פשט

עיין בעיון רב באבן עזרא שמות פרק יט

דע, כי יש פסוקים רבים בתורה שהיו ראוים להיותם מוקדמים. והנה פירושם וכבר היה כך וכך, כמו ויצר ה' אלהים (ברא' ב, ז) וכבר יצר, ויצמח ה' אלהים (שם שם, ט) וכבר הצמיח, ויאמר בת מי את (שם כד, כג) וכבר אמר, וכן כתוב: ואשאל אותה ואומר ואחר כך ואשים הנזם על אפה (שם שם, מז), ותאמר אל העבד (שם שם, סה) וכבר אמרה אל העבד, אז ותפול מעל הגמל (שם שם, סד) ואין צורך להאריך. והנה זה ויגד משה - וכבר הגיד, ולא הזכיר הכתוב מה הגיד. ומלת הגיד לעולם על דבר חדש שלא הזכירו. והנה איננו דבק עם וישב משה (שמות יט ח). ומתשובת השם שאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן למדנו מה הגיד. ועוד מצאנו זה הדבר מפורש בדברי משה, כאשר אפרש.
 

לטיפשים: עוד דרך הוכחה של אמיתות "משה" אבן עזרא שמות פרק יט

דע, כי מצרים והודו הם מבני חם, ואלה סומכים על אלה. ואנשי הודו אינם אוכלים בשר. וכך היו עושים המצרים, ולא נשתנו מזה המנהג, רק בעבור שהתגבר עליהם מלכות ישמעאל ושבו לדתו. וחכמי הודו נותנין ראיות כפי מחשבתם, כי לא יתכן שידבר השם עם אדם וחי. וישראל היו במצרים, והיו בהם אנשים על דעת האמונה הזאת, והיתה נבואת משה בספק אצלם. ואין טענה ממלת ויאמינו בה' ובמשה עבדו (שמות יד, לא), כי כתוב וירא ישראל (שם) ולא כל ישראל, ואילו היה כתוב כל ישראל, ידבר על הרוב כמשפט הלשון, כמו וימת כל מקנה מצרים (שמות ט, ו), ואחר כן כתוב, שלח העז את מקנך (שם, יט). והנה טעם אנכי בא אליך תשובה על דברי משה שהגיד לו כן. וטעם בעב הענן. ברדת השם על ההר. ובדברי עמך עשרת הדברים, אז יאמינו כי נכון הוא שידבר השם עם אדם וחי. וטעם וגם בך יאמינו שאתה נביא, ויוסר הספק ממחשבותם, והנה כתוב מפורש, היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי (דבר' ה, כא). ועוד כתוב שם כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי (שם שם, כג), ושם כתוב קרב אתה ושמע (שם שם, כד), וזהו וגם בך יאמינו לעולם:

תוקן על ידי maxmen ב- 07/02/2010 08:08:33

ד"א – כבר הזכרתי לעיל שחז"ל מתארים מציאות שהייתה בפועל, אזי להתעלם מדבריהם בטענות כמו שהבאת לעיל, זה לא מתאים.

רשב"ם בראשית פרק לז

(ב) אלה תולדות יעקב - ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין על ידי אריכות הלשון ועל ידי שלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל. והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא, ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון, וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות, וכדאמ' במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינ' כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים:


לגבי שחז"ל מתארים מציאות שהייתה בפועל,


לא בדיוק האבן עזרא  כותב: יש דרש להרויח נפש חלושה בהלכה קשה,,,,,,,,ויש דרש שהוא טוב לאחרים וידריך בדרך תבונה את הנערים,

זה לא פשוט מה שאתה אומר והמשכיל בעת היא,,,,,,,,,,,,