| נשלח ב-14/2/2010 23:18 |
 |
| |
האב הצעיר מבנו
בספר דברי הימים ב' פרק כ"א פסוק ה'(ופסוק כ') כתוב על המלך יהורם: בן-שלושים ושתיים היה במולכו ושמונה שנים מלך בירושלים; וילך בלא חמדה, ויקברוהו בעיר דויד, ולא בקברות המלכים
כלומר הוא מלך 8 שנים החל מגיל 32 ונפטר בגיל 40.
ובפרק הבא פסוק א' מולך בנו אחזיהו תחתיו: "וימליכו יושבי ירושלים את-אחזיהו בנו הקטון תחתיו... וימלוך אחזיהו בן-יהורם, מלך יהודה. בן-ארבעים ושתיים שנה אחזיהו במולכו, ושנה אחת, מלך בירושלים"
כלומר בנו מלך תחתיו כשהוא בן 42 שנה.
והשאלה היא כיצד בעת פטירת האב בגיל 40, גילו של הבן הוא 42?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 23:59 |
|
| |
שמא לא ראה מר שכל המפרשים עמדו על כך? וכן במדרשים? ופשוט שהגירסא העיקרית היא כמו במלכים, בן כב' במלכו, וגירסת דברי הימים טרחו המפרשים לבארה בדרכים שונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 11:38 |
|
| |
דרך אגב, המקרה הזה, ומקרי סתירות אחרים מראים עד כמה לא נגעו מעתיקי המסורת בספרים המקודשים להם, על אף שכביכול יגרע מאמינות המסופר, וכן הוא גם הסתירה הידועה בין תחלת שמואל במעשה גלית ודוד ובין סוף שמואל בו מפורש שאלחנן הרג את גלית, ומשם הסתירה לדברי הימים שאלחנן הרג את אחי גלית. וכן הסתירה בין שמואל ומלכים לבין ספר תהלים בנוגע במי לחמו בגיא מלח, באדום או בארם ועוד סתירות בזה, וכן שני הגרסאות בשמואל על המאורע של דוד ושאול בעין גדי ועוד כהנה וכהנה.
כל הדברים האלה מוכיחים שמסדרי וחותמי המקרא לא נגעו בו כלל לערוך בו שינויים, ואשמת שוא טופלים עליהם אנשי ביקורת המקרא לדורותיהם כאילו משיקולי עריכה או משיקולים פוליטיים סירסו את הכתוב.
שמעתי - אם לא ראיתי - שנוסח השומרונים חף מהרבה סתירות ומבוכות כאלה, וכן אין בו קריין וכתיבין ומלים קשות להבנה שונו. דוגמא קטנה, שמעתי קלטת מקריאת השומרונים את שירת הים, והם אומרים עזי וזמרתי י-ה, זמרת הוא משהו לא מובן גם לנו. לפי כל זה ניתן להסיק שאם אכן קיים עריכה במקום כלשהו, אזי רגליים לדבר שהוא קיים דוקא בנוסחאות האחרות של המקרא ולא הנוסח שלנו הבלתי פתיר לפעמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 11:50 |
|
| |
שבח, אייקון מסכים.
זה מזכיר לי את הכלל הידוע בביקורות והשוואות נוסח (ראה לדוגמא ספרו של חיים סולובייצ'יק 'שו"ת כמקור היסטורי'), שהנוסח המשובש הוא בד"כ הנוסח המקורי. זאת מפני שמי שמתקן בד"כ מנסה לשפר ולא לשבש.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 12:03 |
|
| |
שבח אולי תוכל לפרט בעניין האשמות אנשי ביקורת המקרא על סירוס הכתוב משיקולי עריכה או שיקולים פוליטיים? ככל הידוע לי אנשי ביקורת המקרא אומרים בדיוק את ההיפך, שעורכי המקרא ארגו יחד טקסטים ממקורות שונים ולא חשו לסתירות שביניהם (בפרט, המטרה לא היתה לרמות או לזייף) . למיטב הבנתי בכל פעם שיש סתירה בולטת זהו דוקא אישוש לטענתם .
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 12:03 |
|
| |
שבח
יפה, אך סתירה במוקמה עומדת. לכאורה לא נותר לך לומר אלא שלפני עורך ספר מלכים עמד מקור אחד ולפני עורך ספר דברי הימים עמד מקור שני, ושניהם לא שינו את נוסחתם.
על עיקר הטיעון שהנוסח המשובש הוא העיקרי, צל"ע, א"כ יוצא שאין טעם לנסות להבין מה היה הנוסח המקורי כי ממילא הוא משובש וממילא נצטרך לתקנו או בגירסא או בסברא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 12:20 |
|
| |
זה מזכיר את דברי הרב קאפח שהלבלרים התימנים לא שינו מדברי הרמב"ם גם כשטעה בציטוט פסוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 12:38 |
|
| |
בנוגע בקשתו של הפניני, אני לא מתכוין להפיץ דברי כפירה, אולם כדוגמא קטנה אביא את הקישור הבא, רק להראות כי אכן נסיונות כאלו נעשים כל העת, הנה הוא לפניכם
http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim2/siluf.html
ומכיון שהוא מעורר גיחוך לכל המעיין בפסוקים, על כן לא חשתי להביאו.
בעל, לפני עורך ספר דברי הימים אולי עמדו עוד מקורות, אולם בטח שאחד מהם היה ספר מלכים ואחד מהם היה ספר שמואל.
ובנוגע תמיהתך אם עדיין יש טעם לנסות לדעת מה היה הנוסח המקורי, בטח אחד מהשניים. אני מניח שלפני בעלי מסורה מימים קדומים - אולי עוד מימי אנשי כנסת הגדולה - עמדו כמה וכמה ספרי מקראות מכמה וכמה סופרים מוסמכים, והם ביררו את הנוסח על פי הרוב. אולם דא עקא שאם ארבעה ספרים גרסו גירסא אחת ושלשה ספרים גרסו גירסא אחרת, זה ודאי שאין לדחות את גירסת שלושת הספרים מכל וכל, ועל כן הכניסו את שניהם זה בקרי וזה בכתיב.
דבר נוסף, רוב הקריין וכתיבין בפרט בנביאים וכתובים, הם באימותי הקריאה, וזה תלוי במנהג הסופרים בימים ההם בחקי אימותי הקריאה, ועל כן לפעמים קבעו במקרא יותר ממנהג אחד, וזהו סיבת הקריין וכתיבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 13:04 |
|
| |
בעל,
לפחות ברמה ההיסטורית, בירור הנוסח הוא חשוב, שכן רק על בסיס הנוסח הנכון אנחנו יכולים לנסות להבין מה היתה הכוונה המקורית. נכון שגם המתקן עשה את אותו דבר, אבל עריכת הטקסט מאלצת את כולנו ללכת אחרי פרשנותו שלו. לכן תקנת ר"ת שלא להכניס תיקונים בגוף הספרים אלא כהערות בצד. ברור שנוסח משובש צריך פרשנות, אבל היינו רוצים שנוכל להחליט בעצמנו על הפרשנות ולא שמישהו יחליט זאת עבורנו.
השאלה האם הכוונה המקורית מעניינת או לא, ומאילו סיבות (היסטורית, או הלכתית), על כך כבר כתבתי באקדמות ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 13:08 |
|
| |
אבל נכון העירו כאן (ידעיה), שהביקורת אינה כלפי כל ביקורת המקרא, אלא כלפי טיעונים שגורסים שינויים בעריכה. ביקורת המקרא המקורית דווקא ניזונה מסתירות בנוסח המקרא ומכך שלא היו עריכות.
אמנם אכתי צל"ע כיצד העורך מרשה לעצמו לשלב מקורות באופן מקוטע ולערבבם זה בזה, אבל לא מעיז לגעת ולתקן בתוכן עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 15:10 |
|
| |
מיכי
קוראים לזה מהדורה מדעית
ולגבי הודעתך הקודמת. אם הנוסח המשובש הוא מקורי ואיני יכול לפרשו, האם לא נסיק מכך שהכותב הראשון שיבש?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 15:54 |
|
| |
וזמרת -- לשון חיתוך -לא תזמור כרמך
מענין לציין כי בספר התורה השומרוני מופיע ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים ארבע מאות ועשר שנה
ולא כמו בספרנו ומושב בני ישראל אשר ישבו- במצריים ארבע מאות ועשר שנה- אשר כמובן טכנית לא נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 16:03 |
|
| |
ירוחם תודה, אני גם יכול לעיין במפרשים, אולם הדוחק של השומרונים היה למה כתוב עזי וזמרת ולא עז וזמרת או עזוז וזמיר, והם פירשו את היוד של עזי כיוד היחס, ועל כן גם הוסיפו יוד היחס אצל וזמרת, והם לא ידעו שהיוד של עזי הוא מאותיות האמנתיו כמו ורצון שכני סנה, וכן התיו של וזמרת הוא מהאמנתיו ולא תיו הסמיכות, כמו (מלאכת) מחשבת.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 15/02/2010 16:05:45
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 15/02/2010 16:06:38
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 16:10 |
|
| |
אם תמשיך לעיין במפרשים תגלה שהיוד היא תוספת שירית- כמו - שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 16:15 |
|
| |
נו מה אמרתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 16:35 |
|
| |
אם כדבריך- כנראה לא הבנתי, או לא העמקתי. וטל"ח
|
|
|
|
|
