| נשלח ב-18/2/2010 23:03 |
 |
| |
מתכון למשפחה
לפני כמה ימים נתקלתי בספר קטן וישן (שנת תשכח) הנקרא "ברית עולם"*. הספר או ליתר דיוק ליקוט של טקסטים שיש שנהגו לאומרם באירועים שונים כגון חנוכת הבית, ברית מילה, פדיון הבן ועד אדם המגיע לגבורות. באמת לא מעניין הליקוט ולא מיהו המלקט, מנהגים רבים היו בישראל והמו"לים מתפרנסים מכך וינהגו איש כפי חפצו והבנתו.
עד כאן באמת אין שום חידוש. כמעט וכבר סגרתי את הספר לאחר רפרוף קל בדף השער לשניות ספורות, אך לפתע צדה עיני את המילים בדף השער "...עם לוח לשמות הילודים". חשבתי שבוודאי תהיינה הצעות לקריאת שמות הנולדים וחפשתי בתוך הספרון את הדף שעוסק בשמות הילודים. להפתעתי גיליתי בדף האחרון בספר את זה:
באופן אישי הופתעתי. מה זה? מי צריך את זה? וכאן התחלתי לחשוב בנימה מעט סוציולוגית (אולי סליחה שבניית הדיון על יסוד רעוע כמו הספר הזה, אבל זה עורר בי לחשוב).
א. האם בנ"א צריכים לכתוב את שמות ילדיהם, תאריך הולדתם היכן הם נולדו וכו'? האם זה נועד לזיכרון אישי (מה שלא כ"כ מסתבר שהורים לא יזכרו את הפרטים הללו על ילדיהם) או שמא המחשבה היא שהספר יתגלגל במשפחה ויהווה כמין פירוט יוחסין או משהו דומה לדורות הבאים? מלשון הכותרת מעל הלוח "בו רושם כאו"א.." נראה שזהו מנהג מסויים, האם ידוע על קהילות שעושים את זה?
ב. האם תפיסת העולם שהבכור הוא בד"כ בן? המדפיס בכלל מאפשר אופציה של בת בכורה...
ג. המקום ברשימה הוא לעשרה יל(ו)דים, האם ניתן להסיק מכאן על מיעוט או ריבוי ילודה, כלומר האם עשרה ילדים זהו רף עליון והמדפיס הכניס לא יותר מעשר שורות אותן ניתן למלאות בשמות הילדים, ובאמת כלל לא היה מצוי משפחות של למעלה מעשרה ילדים, או שמא רק קצרה היריעה. ואולי בכלל רושמים רק מהילד העשירי שאז מתחילים לשכוח את השמות וימי ההולדת ואין מנוס מלהעלות שמות הזאטוטים עלי ספר (מה שלא מסתדר עם הליין הראשון לבן הבכור וצ"ע). ואולי הצפי למילוין של כל עשר השורות הוא קלוש והמדפיס בס"ה נתן רזרווה של מקום על כל צרה שלא תבוא?
ד. האם בעולם יותר בנים מאשר בנות (מה שלא נכון וההיפך)? ישנן שש שורות העוסקות בבנים ורק ארבע שורות לבנות. אולי זה מראה על רצון כמוס (או בעצם לא) לבנים יותר מבנות? א"כ ממה זה נובע? ואולי זה רק בגלל שהמנסח לא מצא יותר תארים לבנות מלבד "חמודה, כבודה, נעימה ואהובה"...
משמו של המלקט ניתן להסיק שהוא נמנה על עדת תימן, לכן א"א להסיק מכאן לעדות אחרות. אולם מעניינת תפיסת העולם אותה מייצג אותו צאלח מנצור. היה מעניין לדעת מהבחינה הסוציולוגית האם זו תפיסת עולם של יהודי תימן או שמא בניתי מגדלים באוויר על סמך מסמך שהוא בעצם כלום. לשיפוטכם.
*שער הספר:
_________________
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2010 23:19 |
|
| |
היה מקובל בעבר לרשום תאריכים כאלו כמו גם ימי יא"צ על כריכת
הסידור. ה"מנהג" הזה מוזכר אצל סופרים רבים
קצת מגוחך לדעת לעשות כזה עניין ממו"ל שאימץ את המנהג כדי
להוסיף עוד דף לספרו
ולמיטב ידיעתי הוא לא היה תימני
תוקן על ידי זחלץ_קליח ב- 18/02/2010 23:20:57
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2010 08:26 |
|
| |
הערה טכנית - בתימן לא היו תעודות זהות עם ספח לילדים
כאן יש. אמנם בברירת המחדל יש 7 מקומות "בלבד" לילדים
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2010 13:07 |
|
| |
מאיר
שאלותיך הן שאלות לגיטימיות של יהודי יליד הארץ, היושב לבטח על אדמתו, תחת גפנו ותאנתו- ומחכה למשיח.
אבל רק לפני פחות מ70 שנה, עם ישראל היה נרדף, -אני בטוח ששמעת על כך בשעורי ההיסטוריה-
לרוב העם לא היה מדרךמ או מדרס לכף רגלם, לפעמים הם לא ידעו איפה ילונו בערב. ודאי שלא ידעו איפה יקומו בבוקר, או מחר בבוקר.
תעודות לידה של משרד הפנים לא היו, ולפעמים גם לא האבא היה בחיים להעיד על ימי ההולדת של בניו ולפעמים גם לא האמא,, ולכן יש לשאול את השאלות בקונסטלציה המתאימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2010 13:10 |
|
| |
מה ענין קונסטלציה לקונסטרוקציה ואינקוויזיציה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2010 13:17 |
|
| |
הרב המהנדס
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2010 11:32 |
|
| |
זחלץ,
היארצייט בד"כ הוא יום משמעותי יותר וגם בד"כ יותר קשה לזכור אותו. יארצייט של קרבה ראשונה עוד הגיוני שכל אדם יזכור, אך של דודים זקנים וכו' מסתבר שקל יותר לרשות. מה גם שימי הולדת (כוונתי ליום הלידה עצמה) של ילדים זו חוויה בלתי נשכחת שאדם מן הישוב בד"כ זוכר.
יש לך מעט יותר פרטים על המחבר אולי?
תלמיד ט',
מה באמת עושים בעלי משפחות ברוכות ילדים?
ירוחם,
עוד לא הבנתי, זה היה מנהג וכיום מקיימים את ההלכה ע"י רישום משרד הפנים?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2010 12:06 |
|
| |
איזו הלכה בדיוק מקיימים?
פעם כתבו על אבנים- זה הפך למנהג ולהלכה?
האמת שלפי שאלת נזכרתי שאכן יש גם מנהגים כאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2010 12:28 |
|
| |
אני מכירה רבים וטובים שנוהגים כך, וזה כולל את בעלי שמנציח על גבי חומש את שמות צאצאינו ותאריך לידתם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2010 12:32 |
|
| |
המנהג הזה קיים גם אצל הנוצרים וצ"ע מי לקח ממי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2010 13:52 |
|
| |
בתימן לא היה רישום אוכלוסין ולא משרד הפנים.
נהוג היה שכל אב רושם את שמות ילדיו ואת תאריכי לידתם בכריכות הספרים.
סבי ע"ה רשם את שמות ילדיו ותאריכי לידתם בכריכת אחד הספרים, וכך הם יודעים בדיוק אימתי הם נולדו.
אב שלא רשם את תאריכי לידת בניו, בדרך כלל התאריך המדויק נשכח עם חלוף השנים, אבל נשאר זיכרון באיזה עונה בשנה נולד הבן, בקיץ או בחורף, בעונת המישמשים או בעונת הענבים וכדו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2010 14:47 |
|
| |
.
גם סבי זצ"ל נהג לרשום בחומש את תאריכי הלידה של כ"א מילדיו ונכדיו. כל ילוד וילוד, לסדר פרשת, וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2010 14:56 |
|
| |
ב"בית בודנבורק" של תומאס מאן מסופר על רישום שכזה, מעין ספר יוחסין של משפחות מיוחסות, או לפחות כאלו שראו בעצמם איזו שושלת משפחתית איכותית במיוחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2010 15:15 |
|
| |
המרחשת
אכן,אני ראיתי רישום כזה בסרט העוסק בשושלת משפחתית נוצרית דתית מיוחסת באנגליה.
ולכן מעניינת השאלה אם מנהג זה נלמד אצלינו מהגויים או שפשוט מנהג זה היה מתבקש בתקופות קודמות כאשר לא היו רישומים ממשלתיים מדויקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 02:13 |
|
| |
תודה למביאי המקורות וההסברים למנהג. טרם הבנתי האם מדובר במנהג עם השלכות הלכתיות (יוחסין, ירושה וכו').
צענע,
מוזר לדעתי בכלל לתלות זאת במנהג הגויים, גם אם נוצרים נהגו כך זה לא עניין דתי בעצם הכתיבה, מקסימום מדובר על רישום יוחסין לתועלת טהרת הגזע, אז גוי עלה על הרעיון הפרקטי ראשון, נו, שוין.
האם יש לכם איזה שהוא מושג/הסבר על תפיסת העולם (אם זו אכן כזו) שגרמה לבניית הלוח דלעיל (זכר בכור, 60% בנים, מספר הילדים וכו')?
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 10:03 |
|
| |
מ. זוהר
רישום תאריכי לידת הילדים, נועד לעזור למשפחה לזכור את תאריכי הלידה, אבל אין כאן עניין של מגילת יוחסין, כי בסה"כ יש ברישום רק דור אחד.
אין צורך לתלות זאת במנהג, ולא בהנהגה, ולא במידה טובה, זה בסה"כ רישום תאריכים.
גם מחבר הספר שצילמת, שערך 60% בנים זכרים ו-40% בנות נקבות, אלו היו שאיפותיו המשפחתיות, וכך הוא רצה שתראה משפחתו, ואין לדייק מכאן דיוקי מנהגים.
|
|
|
|
|
