| נשלח ב-19/4/2010 11:46 |
|
| |
העובד לאלהים אחרים כעע"ז ?
אני מתנצל על הכותרת המבהילה, אך חפשתי במשנ"ת לרמב"ם היכן כתוב מפורשות שהאומר [- או החושב ] על נברא כלשהו שהוא עצמו אלוהים [- כגון על הרבי שהוא עצמות וממשות, או על יש"ו שהוא האלוהים וכיו"ב ], שהריהו עובד אלוהים אחרים- וקבלתי הלם, כי תמיד מדובר על הנעבד כמליץ בלבד, ולא כעל אלוהים ממש ! בכל הפרק הראשון מסביר הרמב"ם את טעותם הגדולה של דור אנוש, אך גם שם מדובר על מליצים בלבד . [- אומנם לאחר מכן היתה התפתחות אצל ההמון א,ז וְכֵיוָן שֶׁאָרְכוּ הַיָּמִים, נִשְׁתַּקַּע הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מִפִּי כָּל הַיְּקוּם וּמִדַּעְתָּם, וְלֹא הִכִּירוּהוּ: וְנִמְצְאוּ כָּל עַם הָאָרֶץ וְהַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים, אֵינָן יוֹדְעִין אֵלָא הַצּוּרָה שֶׁלְּעֵץ וְאֶבֶן וְהַהֵיכָל שֶׁלְּבִנְיָן, שֶׁנִּתְחַנְּכוּ מִקַּטְנוּתָן לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהֶן וּלְעָבְדָן, וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמָן. התפתחות זו התרחבה לאחר מכן והגיעה אף לגדולי אותו הדור א,ח וְהַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ בָּהֶן כְּגוֹן הַכּוּמָרִין וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, מְדַמִּין שְׁאֵין שָׁם אֱלוֹהַּ אֵלָא הַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ בִּגְלָלָן וְלִדְמוּתָן... אך כנראה שלא על כך מדובר, כי בגלל הטעויות הנ"ל נצטווינו - שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל לְעַצְמוֹ; (ז) שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל אַפִלּוּ לַאֲחֵרִים; (ח) שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרוֹת אַפִלּוּ לְנוֹאי; ] וכאן ישאל העובד אחד מן הנבראים - היכן כתוב במפורש שהאומר על נברא כלשהו שהוא אלוהים, שהריהו עובד אלוהים אחרים ?? [-אני כבר שומע את החבדניקים צועקים "יש אלוהים, ממ"ש..." ] גם מה שכתב הרמב"ם בהל' ע"ז פרק ב' ש- עִיקַר הַצִּוּוּי בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אֶחָד מִכָּל הַבְּרוּאִים--לֹא מַלְאָךְ, וְלֹא גַּלְגַּל, וְלֹא כּוֹכָב, וְלֹא אֶחָד מֵאַרְבַּע הַיְּסוֹדוֹת, וְלֹא אֶחָד מִכָּל הַנִּבְרָאִים מֵהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹבֵד יוֹדֵעַ שֶׁה' הוּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא עוֹבֵד הַנִּבְרָא הַזֶּה עַל דֶּרֶךְ שֶׁעָבַד אֱנוֹשׁ וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ תְּחִלָּה--הֲרֵי זֶה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. אינו עוזר לנו כל כך, כי נראה שהדגש הוא על מי שעובד למליץ שבינו ובין א-להים [- או שמא נאמר כאן " קים ליה בדרבה מיניה ?? ] אומנם נזכר עניין קרוב לכך בהל' תשובה ג,טו – [ז] חֲמִשָּׁה הֶן הַנִּקְרָאִין מִינִים: הָאוֹמֵר שְׁאֵין שָׁם אֱלוֹהַּ, וְאֵין לָעוֹלָם מַנְהִיג; וְהָאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַנְהִיג, אֲבָל הֶם שְׁנַיִם אוֹ יָתֵר; וְהָאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ שָׁם רִבּוֹן אֶחָד, אֵלָא שְׁהוּא גּוּף וּבַעַל תְּמוּנָה; וְכֵן הָאוֹמֵר שְׁאֵינוּ לְבַדּוֹ רִאשׁוֹן וְצוּר לַכֹּל; וְכֵן הָעוֹבֵד אֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ, כְּדֵי לִהְיוֹת מֵלִיץ בֵּינוֹ וּבֵין רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. כָּל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה אֵלּוּ מִין. אך גם כאן נמצא, שאפילו על הקרוב ביותר לענייננו בהלכה זו [ - והוא .. הָאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ שָׁם רִבּוֹן אֶחָד, אֵלָא שְׁהוּא גּוּף וּבַעַל תְּמוּנָה] גם על כך הראב"ד מוצא לנכון לערער ולהשיג נמרצות על הרמב"ם ! והדרה בעיא לדוכתה - מניין שהאומר [- וכ"ש הסובר ] שנברא כלשהו הוא האלהים עצמו דינו כעובד אלהים אחרים ?
תוקן על ידי יושל ב- 19/04/2010 11:49:27
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 12:04 |
|
| |
מה אתה נבהל מהשאלה? הרי ענית עליה בסוף הודעתך. -תחליף את סימן השאלה בסימן קריאה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 12:31 |
|
| |
אז מה החלופה שאתה מציע. שבעצם אין בעיה לעבוד נברא בתור אלוה, או שזה חלק מאיזו מצוה אחרת, כך שזה סתם משהו לגליסטי בלבד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 12:49 |
|
| |
השאלה שלך מניחה שיש זהות בין "היות אלוה לגבי אדם פלוני" לבין "אדם פלוני מכנה חפץ זה בשם אלוה". אבל על פניו זה לא נכון: אחת מהסיבות לכך שמגדף "ישנו בלב" (כלומר חיובו תלוי בכוונת הלב הנסתרת ולא רק בדיבורו הגלוי) היא שצריך להוכיח שכאשר הוא גידף הוא אכן התכווין בשם בן ארבע אותיות שהוציא מפיו לקדוש ברוך הוא, ולא שהוא סתם קורא ככה לסוס שלו. לכן יש להניח שלדעת הרמבם הטיעון "נברא פלוני הוא האלהים" הוא אבסורדי, כי בעצם היותו נברא נחסר ממנו אחד מתארי הא-ל ה"אמיתי". ממילא אין אפשרות לעבוד ע"ז אלא ע"י זיהוי של הנברא כמליץ או כסמל. עין במש"כ כאן http://www.woland.ph.biu.ac.il/uploaded/180.pdfבקטע על "עבודה זרה כקונבנציה" וע"ע כריתות ד. בשטמ"ק אות ב' (נדפס בסוף המסכת) וצרף לזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 13:19 |
|
| |
ירוחם, אני נבהל מהשאלה ואתה נבהל להשיב,
א- הרמב"ם קורא לחמשה אלה מינים, והאם לדעתך, גם הראשון מהם שאינו מאמין בשום אלוה, הוא בכל זאת עע"ז ?
ב- עשה לך ולי עבודה קלה וצטט את המילים ברמב"ם שמשמען הוא, שמי שאומר למשל, על הרבי מלובביץ שהוא אלהים בעצמו [- לא מליץ ] הריהו כעובד לאלהים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 13:34 |
|
| |
יושל הנה אני עושה לך עבודה קלה- כי כבר כתבתי על זה בעבר- כל מי שחושב שהרבי מליבוביץ הוא אלוהים- הוא עובד את מ,מ,ש- ועובד ע''ז ממש.
וכן כל מי שמתפלל להיוושע אל אדם או קבר- הוא עובד עבודה זרה ממש. כל מי שחושב שהרבי מלובביץ חי, ומתפלל אליו ומבקש ממנו ישועה או רפואה. הוא במקרה הטוב אדם תמהוני מעורר, או עובד עבודה זרה לייט, ודומה בעייני למאמינים בתחייתו של ישוע מנצרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 13:35 |
|
| |
יושל, מתוך דבריך ניכר שסובר אתה כי איסור פסל הוא איסור עבודה זרה. האם אתה אכן מתכוין לומר כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 16:37 |
|
| |
ייתכן ולא זכיתי לעמוד על שאלתך, אך עד כמה שזכיתי,איני מוצא מקום כלל לשאלה זו, שהרי ברגע שאסור להאמין שהוא בעל גוף או בעל תמונה איך ניתן לייחס אלהות לנברא כלשהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 18:02 |
|
| |
ירוחם, שתבין, גם אני סבור כמוך, אלא שעדיין לא הקלת מעלי, כי הבאת ציטוט מרבנו ירוחם, ואני בקשתי ציטוט ממשנ"ת הרמב"ם שיורה על כך. לשבח_גרונם, ברור שלא, ראה שהבאתי ציטוט מפורש שעשיית פסל הוא איסור בפני עצמו. ללב_שלי, על כך שיש איסור מפורש להאמין שא-להים הוא בעל גוף אין חולק, אך העובר על כך הריהו במקרה הכי גרוע[- רק ] ביטל או לא קיים מצוות עשה ליחדו, אך מהיכן ברור לך מרמב"ם שדינו כדין העובד לאלהים אחרים, היינו, כעובד ע"ז ? לשנרב,
נדמה לי שתשובתי ללב שלי תיגע גם ללבך [-תגובתך ]
כמו"כ רק כעת שמתי לב ללינק שצרפת, בל"נ אעבור עליו בהזדמנות
תוקן על ידי יושל ב- 19/04/2010 18:27:37
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 18:42 |
|
| |
הרי בפי' כתב הרמב"ם בפ' א ה"ה "והוא ב"ה המסבב אותו בלא יד ובלא גוף" ומיד בהלכה ו' כתב "וידיעת דבר זה וכו וכל המעלה על דעתו שיש אלוה אחר חוץ מזה" (היינו איך שהוגדר השי"ת בהלכות שכתב לפנ"כ)" עובר בלא תעשה" עיי"ש
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 19:31 |
|
| |
ללב שלי
אז עבר על לא תעשה , אך האם הוא ייחשב לעובד לאלהים אחרים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 19:43 |
|
| |
הרי כ"כ בפי' במ"מ הנ"ל " עובר בל"ת שנא' לא תעשה לך אלוהים אחרים "
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 20:05 |
|
| |
סליחה על הבורות שלי, אך היכן כתוב לא תעשה לך אלהים אחרים
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2010 08:21 |
|
| |
נו נו "לא יהיה"
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2010 09:14 |
|
| |
הלב שלי
אל יהא דייוק זה קל בעיניך, דוק ותמצא, שאת הפסוק לא יהיה לך אלהים אחרים מביא הרמב"ם רק לגבי מצוות ייחוד ה' וכפי שכתב הרמב"ם בהלכה שם, ואילו בכל הל' עבודה זרה הפסוק לא מוזכר כלל.
ונמצאת למד, שלדעת הרמב"ם העובר על לא יהיה לך עובר על מצוות לא תעשה ובטל מצות עשה, אך אין דינו כדין עובד עבודה זרה.
האין זה מדהים ?!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2010 09:58 |
|
| |
יושל,
ראה ברמב"ם בפתיחה להלכות יסודי התורה "יש בכללן עשר מצוות, שש מצוות עשה, וארבע מצוות לא תעשה ... א) לידי שיש שם אלוה ב) שלא יעלה במחשבה שיש אלוה זולתו ה' ... (זולת ה' - הוא כל מה שאינו ה')
נמצאת למד, שלדעת הרמב"ם העובר על לא יהיה לך, עובר על מצוות עשה, ודינו כדין עובד עבודה זרה.
|
|
|
|
|