| נשלח ב-29/4/2010 19:23 |
 |
| |
הגאון רבי חיים קניבסקי וחלאקה
שח לי חבר מבאי ביתו של רבי חיים כי היות והרבה מאוד רוצים שיגזוז משערות ראשם של בני השלוש בל"ג בעומר הציעו לפניו שאת חלקם יגזוזז בערב שבת שהשנה הוא זמן תיספורת. וענה להם שהיות והוא גוזז רק קצוות שער זה לא נחשב תיספורת ולכן בכאי גונא אסור בערב שבת שכן לכבוד שבת צריך להיות תיספורת גמורה. וצ"ב אם אינו תיספורת למה אסור אפילו בתוך הימים שאין מסתפרים בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2010 22:39 |
|
| |
זה מזכיר לי את קושיית רעק"א על דין מזוזה בעיר הנידחת. הדין הוא שאם יש מזוזה לא שורפים את העיר, כי אי אפשר לשרוף את המזוזה, ובעינן קרא כדכתיב (כלומר צריך לשרוף את 'כל שללה'). ומקשה רעק"א: מדוע לא ישרפו מזוזה של עיר הנידחת בגרמא, שהרי גרם מחיקת השם מותר מה"ת (בסוגיית כרכו בגמי בשבת).
חשבתי ליישב ששריפה בגרמא לא תהיה קיום של מצוות עשה של שריפת עיה"נ (אמנם זה תליא בשאלת ר' אליעזר גורדון, האם ניתן לקיים מצוות עשה בגרמא), וממילא גם אם נשרוף כך את המזוזה לא קיימנו את המצווה לשרוף את כל שללה ולא מתקיים קרא כדכתיב, ולכן כשיש מזוזה לא שורפים את עיר הנידחת.
ובאשר לשאלתך, צ"ל שאינו לגמרי תספורת, ולא די בזה כדי להתיר בע"ש בספירה. מאידך, זה גם לא משהו שאינו תספורת כלל, ולכן אין להתיר בימים שלא מסתפרים. ה'חקירות' הדיכוטומיות בישיבות הן קירוב שלפעמים מפספס את המציאות המורכבת יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2010 22:52 |
|
| |
ר' מיכי
עיר שבבתיה ושעריה יש מזוזה, אינה עיר הנדחת ביסודה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 03:56 |
|
| |
חצי שערה באף מותר ל"ספר" בערב שבת שחל באמצע הספירה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 08:34 |
|
| |
חושבני שאמנם מותר להסתפר לכבוד שבת, אך להתחיל להסתפר ולא לסיים (וזה מה שהוא עושה) היות ואין בזה כבוד שבת אסור. אם היה בטוח שיסיימו התספורת בע"ש יתכן והיה מתיר. מלבד זאת – ההיתר הוא לכבוד שבת, אך מי ששנים הלך בשיער ארוך וזה אף נאה לו (בילד בן ה 3) – גם לו מותר? יש בזה כבוד שבת?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 08:42 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | ר' מיכי
עיר שבבתיה ושעריה יש מזוזה, אינה עיר הנדחת ביסודה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
לא כך מבינה זאת הגמרא.
אגב, ישבתי על תילה.
ולקושיה שהביא מיכי לעיל, ניתן ליישבה מצד שני: האיסור אינו דוקא לשרוף בידיים, אלא "לא תעשון כן" - אם ניתן לבער ע"ז בגרמא - הרי שאסור לשרוף מזוזה בגרמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 10:31 |
|
| |
מואדיב,
לא היה חם? תבדוק אם לא נשרף משהו בישבנך.
ובאשר להצעתך, העובדה היא שאין איסור תורה בזה. הדבר מפורש בגמרא, ולכן מקשה רעק"א את קושייתו. לשיטתך, זה לא יישוב אלא הקושיא מעיקרא ליתא. (כמו התירוץ הידוע של ר' חיים: אין תוס' כזה)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 11:33 |
|
| |
מואדיב האמנם?
סנהדרין דף קיג ?
דתניא רבי אליעזר אומר: כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת - אינה נעשית עיר הנדחת, שנאמר +דברים י"ג+ ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל, והיכא דאיכא מזוזה - לא אפשר
האמת שאמרתי מדעתי- אבל ידוע לי כי שומר ה' שפתי חסידיו, ולא יתן לי להכשל, בדבר שאינו נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 11:54 |
|
| |
ירוחם,
על הגמרא הזו דיברנו. היא לא נעשית עיר הנידחת כי אי אפשר לעשות קרא כדכתיב. ועל כך מקשה רע"קא למה שלא ישרפו בגרמא?
על כן במקרה זה לצערי ה' לא שמר רגלי חסידיו (או לפחות את ראשם).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 12:09 |
|
| |
ואני טוען כי עיר שיש בה מזוזות לא יכולה להכנס בקטגוריה של עיר הנידחת, וקיום מצוות מזוזה תוכיח, כי הרי לא יכולה להיות הוכחה גדולה יותר מאמונתם של אנשי העיר באלוקים, יותר מהמזוזה
ואם תרצה לטעון- כי המזוזה של אנשי עיר הנדחת, אין לה כל משמעות בעיניהם- אז המזוזה היא בעצם ס"ת שכתבה מין ודינה שריפה.
בענין הגמרא -תשובתי היתה למואדיב שכתב, כי הגמרא אינה סוברת כך. נאמן הוא ר' אליעז שנסמוך עליו ועל מה שהוא אומר בגמרא..
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2017 06:10 |
|
| |
הודעה שלא נקראהעל ידי שייף נפיק » ג' ספטמבר 12, 2017 1:06 am זה זמן רב שרציתי לכתוב על תופעה כאובה מאוד, סיפר לי אחד שמרן הגרח"ק התחיל לומר להרבה הבאים אליו תדיר או מטרידים שונים 'ברוך שפטרני', המשמעות פשוטה: קשה לו שבאים אליו, כנראה, שהרמזים לא הספיקו, עד שהוא הוצרך לשלוח מסר עבה כקורת בית הבד, בעלון של קופת העיר כתב כל גדול את משאלתו לתפילה בקבר הגר"א, כתב הגר"ח:''שיתנו ללמוד" (לא נראה לי שהוא התכוון לקופת העיר בעצמם...) האם לא ברור שיש כאן צער לגדול הדור שתורתו מופרעת?? כנראה שכבר אינו מספיק כמו בעבר ורוצה ללמוד יותר, ומאידך אינו יכול שלא לקבל קהל, ועם זאת קשה לו הריבוי של המגיעים והמטרידים. והוא רומז בדרכו שלו.
עובדה ידענא, אאמו"ר שיחי' לא רצה לעשות ברית אצל הגרי"ש אלישיב אחר ששמע ממקור שזה מכביד על הגרי"ש שהגזימו בזה ולקחו מזמנו היקר.
האם לא הגיע הזמן להפסיק עם הטירוף להטריד את מרן על כל שטות???
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2017 07:24 |
|
| |
כמדומני שאף אחד לא הטריד את רעק"א לא בחלקה ולא בשאלות באיזה אולם לעשות שבע ברכות.
מי שברא את המצב - שיפתרנו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2017 08:20 |
|
| |
באחד מהחיבורים על החזו"א דומה שראיתי שפנה אל ר' חיים עוזר כשהגיע לוילנא ושאל: הלא צריך להקדים שלום לכל אדם, ואיך יקדים שלום לכל היהודים הרבים שיש שם?
ור' חיים ענה לו: זה באמת בלתי אפשרי (התוכן, לא הניסוח).
אפשר לתמוה מה סבר הרח"ק כשפתח שערי ביתו בפני כל מבקשי הברכות ושואלי שאלות הכמעט-סרק. כמדומה שאם ההבנה שטוענים לה כאן נכונה, שהוא אינו רוצה לבזבז את זמנו במידה כזו, היה צריך לא לרמוז אלא לומר במפורש.
ועוד אוסיף, כי התופעה של פניה לרב בכל נושא, גם ברכות, גם שאלות לשם השאלה או שאינן שאלות כלל, זו בעיה שאינה אישית של הרח"ק. ודומה שהיא נובעת מן החינוך שהופך גישה כזו לראויה.
מה כן צריך לדעת:
צריך ללמוד ולדעת לבד.
צריך כושר הבחנה בין שאלה למה שאינו שאלה.
צריך להימנע משאלות תיאורטיות (למרות שהלימוד הישיבתי בנוי על עיונים תיאורטיים. אז היכן הגבול? צריך עיון נוסף).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2017 11:45 |
|
| |
מה שרמזתי קודם ומיימוני הציגו בצורה אמורפית הוא שיש (לפחות לי) רושם שמעודדים את הציבור לשאול כל קלוץ. אני מניח שהסיבה לכך אינה דקדוק הדין אלא הרצון לשמור את הציבור בשליטה (מי ששואל שאלות שולי שוליות בוודאי ישאל שאלות משמעותיות אף אם אינן הלכתיות. הוא התרגל)כמו כן יש הטוענים כי החצרות מסביב מעודדות את פולחן האישיות והשאלות, ואוי לי אם אומר ואוי אם לא
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2017 11:48 |
|
| |
בעולם המודרני החברה מתרחקת מקשרים אישיים ומבירור פרטים לא מדעיים או משמעותיים מבחינה פיזית, כולל קשרים עם תלמידי חכמים, וכלל התנהגות דתית מבחינה מעשית="פיזית". ייתכן שהרבה אנשים (ואולי חברה שלמה) מגיבים לכך, במודע או שלא במודע, ומתרחקים לקיצוניות השנייה.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 12/09/2017 11:49:29
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2017 12:51 |
|
| |
מיימוני
<ועוד אוסיף, כי התופעה של פניה לרב בכל נושא, גם ברכות, גם שאלות לשם השאלה או שאינן שאלות כלל, זו בעיה שאינה אישית של הרח"ק. ודומה שהיא נובעת מן החינוך שהופך גישה כזו לראויה>
ראה אשכולי :
התקשרות, דעת תורה וסמכות
תוקן על ידי נישטאיך ב- 12/09/2017 12:56:51
|
|
|
|
|
