| נשלח ב-10/5/2010 10:19 |
 |
| |
האם כל ולד שמת תוך 30 יום נחשב כנפל?
בידיעה שהתפרסמה לפני כמה חדשים בעיתונות דווח על נוסעת במונית שירות, בחודש השמיני להריונה, שנאלצה, עקב תאונת דרכים [באותה נסיעה,] ללדת את עוברה בלידה יזומה ומוקדמת.
הולד , שכל מהלך ההריון נוטר ואובחן כתקין, נולד מת כתוצאה מחבלה, בעקבות התאונה, ולאחר מאמצי הרופאים החל דופק שנמשך כ 13 שעות עד למות העובר.
סיבת המוות הרישמית: פטירה כתוצאה מחבלה.
במהלך המשפט, טענה חברת הביטוח כי לא מגיעים לאשה פיצויים על איבוד העובר, היות שע"פ החוק, כל עוד שלא נולד - אינו נחשב כבן אדם לענין פיצוי ושיפוי. השופט פסק כי למרות שנולד מת, היות שהולד חי 13 שעות וכי מותו נגרם כתוצאה ישירה מהתאונה - חייבת חברת הביטוח לשאת בפיצויים על אובדנו כדין תינוק שמת כתוצאה מתאונת דרכים.
שאלתי היא, מה דעת ההלכה במקרה כזה, האם ולד זה יחשב כ"נפל", בהתחשב בעובדה שמותו אינו קשור להיותו עובר או ולד תוך 30 יום מהוולדו,
השאלה רלוונטית לענין מנהגי אבלות ושאר דינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 11:12 |
|
| |
רש"י מסכת קידושין דף פ עמוד ב
כל שלשים יום - ולד שמת בתוך שלשים יום אין צריך לכבדו במותו להוציאו לקבורה לא במטה ולא בכליבה אלא בחיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 18:28 |
|
| |
אין הכוונה שדמו מותר, לא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 22:49 |
|
| |
.
הנביאה,
חס וחלילה, הרי ברגע שעובר הוציא ראשו ממעי אמו, כבר יש לו דין של חי, וגם אם הוא מסכן את חייה, אין דוחין את חייו מפני חייה.
הכוונה היא בדיוק כשם שציטט ירוחם למעלה. אין נוהגין אבלות אם מת כאמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2010 14:02 |
|
| |
ומה לגבי שאר דינים, כמו במעשה דנן [פיצויי נזיקין]?
שם ישנה בעייתיות היות שהעובר נולד מת, לכאורה, ועם זאת חי כיממה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2010 14:36 |
|
| |
פיצויים חייב הפוגע בכל מקרה- אפילו אם האשה בהריון והפילה, את ולדה,
לענ"ד זה שהעובר נולד מת או חיי, אינה רלונטית מבחינה מוסרית- הרי הוא מת כתוצאה מהפגיע, בצורה ישירה,
וכפי שמואדיב כתב, אם הוא הוציא אחד מאברין מן הרחם, הוא נחשב כאדם חי לכל דבר,
עד כאן ההגיון וההלכה כפי שאני מבין אותה. הבעיה מתחילה איזה מהעו"ד יצליח לשכנע יותר טוב את השופט לצדו
ולפי זה השופט יקבע גם גובה הפיצויים,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2010 15:10 |
|
| |
להבהרה נוספת כל הענין שאין נוהגים מנהגי אבלות, זה להקל על המשפחה, כי הרי היום אין כל בעיה להוכיח כי הולד לא היה נפל, לעניני הפיצויים,
נשארת רק הבעיה של חליצה במצב מסוים- והיות ואלו עניני עריות. נוהגים להקפיד על האפשרות שזה היה נפל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2010 14:40 |
|
| |
לא ירדתם לסוף הדיון אליו אני חותרת,
למעשה, התקדמות הטכנולוגיה יצרה מצב בלתי אפשרי מבחינות שונות, ולא רק לפי ההלכה היהודית, אלא, כפי שנוכחים לראות במקרה דנן, לפי חוק המדינה.
ראשית, האם הולד שנולד, לכאורה, באופן רשמי כמת, נחשב כ"פג" חי או כמי שמעולם לא חי, ומהן ההשלכות של פעןלת החזרת הדופק [אותו דופק שפעם בו אך בהיותו עובר במעי אימו!],
שנית, העובדה שהוא מת כתוצאה מחבלה, מה השפעתה על הנהג [ששכחתי לציין, נאשם ברשלנות פושעת], לכל דבר וענין בדיני נפשות.
לתפיסת עולמי, כל מקרה מות של ולד תוך 30 יום להוולדו אינה חייבת להתפרש כ"נפל" זאת, מבלי להתייחס לענין האבלות, וכך אף הקשיתי עוד בכותרת האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 03:20 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 07:54 |
|
| |
הנביאה
<למעשה, התקדמות הטכנולוגיה יצרה מצב בלתי אפשרי מבחינות שונות, ולא רק לפי ההלכה היהודית, אלא, כפי שנוכחים לראות במקרה דנן, לפי חוק המדינה>
במקומת רבים בתלמוד ובהלכה מצאנו, שהעובדות ה"מדעיות" כפי שהן מתוארות שם, אינן כפי שהן ידועות לנו, פעמים הן עובדות שאינן משנות דבר בחיי האדם, ופעמים הן עובדות רפואיות שחיי האדם תלויים בהן, כשאלה שאותה שאלת, ואז מתעוררת השאלה: כיצד עלינו לנהוג כאשר ה"תיאוריות החדשות" מתנגדות להלכות שנפסקו ע"פ העובדות המתוארות בתלמוד. שאלה זו אינה חדשה, והתשובה המקובלת היא, "נשתנו הטבעים", שפירושה, העובדות המתוארות בתלמוד היו נכונות בזמן כתיבת התלמוד, אך מאז נשתנו הטבעים למה שידוע לנו, אלא שתשובה זו מעוררת את השאלה: האם השינוי בטבע ישנה גם את ההלכה? בנושא שינוי הטבעים, והשפעתם על ההלכה, ראי: פרופ' נריה גוטל, ''השתנות הטבעים בהלכה", ירושלים תשנ"ה-תשנח. פרופ' אברהם שטיינברג, "אנציקלופדיה הלכתית רפואית", ח"ב ערך "השתנות הטבעים".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2010 12:54 |
|
| |
מעבר ל"שינוי הטבעים", כיצד מתמודדת ההלכה, או הפסיקה הממלכתית עם עובר שנולד בסימן סולם אפגר 0, 0 [בתרגום סימולטני = מת], עם זאת שהוא בכל אופן נשם ותפקד כיצור חי 13 שעות.
וזו רק דוגמא אחת מיני כמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2010 19:30 |
|
| |
המצב הרפואי של פעם גזר את דינם של הרבה תינוקות שנולדו במצבים לא אופטימליים למוות, וזאת בגלל חוסר היכולת לטפל בהם. לדוגמה, בן שמונה חי שנולד בשבת הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו מכיון שהוא נחשב כמת ודאי. לעומת זאת בימינו ילד כזה והרבה פחות ממנו נחשבים כחיים וחייבים לחלל עליהם שבת, ברור שלא שייך לומר כאן נשתנו הטבעים, אלא הידע הרפואי הוא זה שהשתנה.
ולכן בעצם כל המושג "נפל" הוא לא רלוונטי כיום.
לגבי המקרה הנידון. לפלא בעיני שנתעלם מהחברים המכובדים הדין של דמי וולדות
(הלכות חובל ומזיק פרק ד הלכ' א) הנוגף את האישה, ויצאו ילדיה--אף על פי שלא נתכוון--חייב לשלם דמי ולדות לבעל, ונזק וצער לאישה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2010 11:51 |
|
| |
<לפלא בעיני שנתעלם מהחברים המכובדים הדין של דמי וולדות>
איש לא שכח, ומאיש לא נעלםץ
דמי וולדות אינם פיצויים לחיים שהוא לקח, אלא תשלום עבור נזקים שהוא גרם. ואין ספק שוולדות שוות כסף.
|
|
|
|
|
