גם החילונים מאמינים (ושומרי מצוות)!
מזמן נשמע הפתגם (איני זוכרת אם והיכן בפורום) ש'כולם דתיים שומרי מצוות', אלא שהדתיים המקוריים נשמעים למצוות התורה והחילוניים למצוות האופנה כמו חוקי המדינה ונוהגי החברה שלהם.
במילים אחרות; לכולם חוסר ידיעה המושלמת על ידי אמונה.
עכשיו ראיתי מאמר בוואיי-נט מאת אמונה  אלון המוכיח שגם אצל החילוניים מגיעה אמונתם עד כדי מיסטיקה!
שיניתי את שמות המפלגות במפ' והפוליטיקאים בפול' למען שמירת רוח הפורום.
המקור: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1049-2362175,00.html
אמונה אלון:
הפוליטיקה הדתית של החילונים
במפלגות דלות במועמדים חובשי כיפה קל למצוא התלהבות רליגיוזית עד כדי אקסטזה
מעבר לתהיות שמעוררת הסיסמה "מאמינים בך פול'" (מאמינים בעצם מציאותך?) – סיסמה שהמשכה "כי רק אתה יכול", רק מגביר את אי הבהירות (רק אתה יכול מה?), יש בה כדי להטריד ולהדאיג. "אמונה" היא מושג דתי שנועד להגדיר ידיעה חסרת בסיס לוגי. יהודים מאמינים במציאותו של בורא העולם ובביאת המשיח ובתחיית המתים. כאשר "מאמינים בך" מופנה אל פוליטיקאי בשר ודם, הדבר מעיד על אי יכולת להסביר את יתרונותיו בעזרת עובדות הגיוניות. וכיוון שהסיסמה לא נוסחה בידי מאמינים אלמונים אלא בידי הפול' עצמו, מה שהיא בעצם אומרת זה: "עליכם להאמין בי, בני תמותה יושבי צלמוות, כי אני מושיעכם האחד והיחיד".
גם תעמולת המפ' אינה נעדרת אלמנטים דתיים. בסיסמה "העם רוצה פול'" מחליפה המלה "פול'" את המלה "שלום", שמייצגת בעשור האחרון את הערך העליון ביותר בחיי האומה. ל"מאמינים בשלום" ו"למתפללים לשלום" כבר התרגלנו. הכמיהה לשלום כבר מזמן הפכה לדת בפני עצמה. ועכשיו, המשחק מילים כאילו פשוט, מחליפים לנו אותה בכמיהה למנהיג שצליל שמו דומה לצליל המילה "שלום". בצל גילויי השחיתות וההתנגדות הפנים מפ'ית למשנתו המדינית מוצג ראש המ' כמין קדוש שאין להטרידו בשום חוק ובשום מצע מפלגתי, מין סידנא בבא פול', שגם הוא מופיע לעתים כסבא חביב מדובר ללא ספק בישראל-סבא בכבודו ובעצמו.
תצלומי הענק של קלסתרי המנהיגים הפוליטיים השונים בעיתונים ובעיקר בשלטי חוצות מזכירים את הקומוניזם, אבל גם הקומוניזם לא היה אלא דת לכל דבר: הוא שלל את האמונה באלוהים, אך דרש אמונה דתית מלאה במנהיג הרם והנישא והכל יכול, שאין בלתו. החוקים הקומוניסטיים אסרו קיום מצוות דתיות, אבל דרשו ציות מלא והטילו על האזרחים עול מצוות חמור וקפדני בפני עצמו.
דווקא המפלגות הנושאות את דגל החילוניות הישראלית מתגלות כשטופות רגשות דתיים עמוקים במיוחד. קשה למצוא אצלן מועמדים חובשי כיפה, אך קל למצוא התלהבות רליגיוזית עד כדי אקסטזה. פול', למשל, הוא אדמו"ר אותנטי, וחסידות "מפ'", כמו חסידויות רבות לפניה, בונה על התסכולים האישיים של המוני העם ועל ביטחונם ביכולתו של הרבי לחולל נסים ונפלאות שישנו את חייהם. שנאת הדת עפ"י "מפ'" היא דת חדשה שאבוי לכופרים בה ואבוי לעוברים על תג אחד מאיסוריה הרבים, וחרון האף שמפגין פול' כלפי חרדים מזכיר את מלחמת החורמה הנושנה בין החסידים וה"מתנגדים".
רק אמונה משיחית מסוגלת לקשור את "מפ'" ואת מפ' לברית הישנה, הברית עם ערפאת, למרות כל מה שקרה וכל מה שהתגלה מאז שניתנה תורת אוסלו בקולות ובברקים מתוך ענן כבד. פול' מאשים את המתנחלים בגרירת כל המדינה לאסון בשם חזונם הדתי, המבוסס על משיחיות שקר, אבל כל הפוסל במומו פוסל: חזונו הדתי מכל דת של פול' הוא שגרר את המדינה לאסון שבו היא מבוססת היום, ובכל זאת מבטיחה מפ', כמקובל בכתות משיחיות מסוגה, לדבוק באותו חזון לעולם ועד.
מהי המלצת הרב עובדיה על פול' לעומת המלצת רבין ז"ל על פול' ומהי קדושת השבת לעומת קדושת גדר הפרדה, אותה חומת מגן ניסית שכל המאמינים בה (ובפול') יעלוזון וכל המואסים בה יבושו וייכלמו ויאבדו, אמן סלה. למה? ככה.
 |
|
|
