| נשלח ב-1/6/2010 00:38 |
 |
| |
תנורו של עכנאי
אחרי כל הדיונים מסביב, איזו חשיבות יש בעצם לפסיקה של הקב"ה? למה לו "לפסוק"?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 01:27 |
|
| |
תוכל לנסח את השאלה יותר בבהירות? כלומר, האם אתה שואל על אותה "פסיקה" של הקב"ה בהגיון הפנימי של הסיפור או שאתה שואל בכלל: "אם יש תורה שבע"פ, למה צריך תורה שבכתב?"
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 01:30 |
|
| |
הוא לא פוסק. יש את מה שהוא חושב/רוצה. זו לא תוצאה של התלבטות. ה'פסיקה' של הקב"ה היא רצונו (=התורה המקורית שהוא התכוין אליה). החידוש הוא שאנחנו לא מחוייבים ללכת לפי התורה המקורית, אלא לפי דעתנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 01:33 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 01:36 |
|
| |
מסתבר שמועצת גדולי עצכח כבר דנה בסוגיא זו עיין בוויקי קישורים חיצונים.
אמנם כידוע אין ביהמ"ד בלא חידוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 01:38 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 01:48 |
|
| |
רדף, גם בעלמא דשקרא יש קורטוב של אמת,
הפעם זה מאותו קורטוב.
גיי שלופן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 01:48 |
|
| |
אני יודע. וד"ל :-)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 02:13 |
|
| |
הרי לפנינו דוגמא לאשכול שאינו ערוך נכון.
הצעה לתיקון:
אני מצרף בזה הצעת מבנה לאשכול:
א. ציטוט הסוגיה עם תירגום לעברית.
ב. הבהרת הרקע: מה בא הסיפור לומר.
ג. הצגת עיקרון פרשני. אנו מצפים שלפרטי הסיפור תהיה משמעות.
ד. הצגת השאלה: מה יכולה להיות המשמעות של הפרט שהזכרת, פסיקה של ה'.
לדעתי מן הראוי להביא מקבילות, כדוגמת הקביעה המפתיעה בסוגיה בחולין כמדומה שבה נקבע כי למרות שהלכה כבית הלל, לפי מי שסובר כרבי יהושע בתנורו של עכנאי, אין תוקף להכרעה כבית הלל לעומת בית שמאי!
האשכול טעון פתיחה מחדש או למצער כתיבה של ההודעה הפותחת ושילובה בראש האשכול.
עד אז האשכול נעול ואין לכתוב בו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 09:38 |
|
| |
הרב מימוני
לחכימה ברמיזה ולשטיא בקורמיזא,
לדעתי - שאינה קובעת- די לו לפותח אשכול, בנתינת רעיון, כמו - שתילת זרע-, והעץ והאשכולות יתפתחו מאליהם.
ואם חלילה האשכול יתפתח לא יפה, יש לזמור אותו.
בענין הנושא של תנורו של עכנאי- צודק הרב מיכי ברעיונו- כי החידוש הוא שאנחנו לא מחוייבים ללכת לפי התורה המקורית, אלא לפי דעתנו.
השאלה היא מי ומתי זו דעתנו? דעה של בשר ודם תמיד ניתנת לשינוי, ותמיד גם משתנה,
כדברי חכמנו- רק חמור לא משנה את דעתו
|
|
|
|
|
