| נשלח ב-6/6/2010 12:43 |
 |
| |
פר' שלח לך
משגעונותיו של מחשב הפורום אינו מאפשר לי להתחבר לפרשיות העבר עקב ריבוי המרגלים
והתרים רצוי לציין את הפרשה
.
.
במדבר פרק יג
(טז) אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר
אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ:
הרי בפר' בשלח- במלחמת עמלק כבר קרא הכתוב לו יהושע?
רשי אומר שבירך אותו נגד עצת מרגלים. אז למה הוא לא בירך גם כולם? את כלב הוא לא בירך.
ובכל
זאת, בכלב היתה רוח אחרת
וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ
בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן
הַתְּאֵנִים:
(כד) לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת
הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
אם באו עד נחל אשכול סימן שכך נקרא שמו. כנראה על שם אשכל מקרית ארבע. אז
מה זה קראו
לו מעכשיו שם חדש.
רמז
לתשובה- האשכל הראשון כתב חסר השני מלא.
רש"י במדבר פרק יג
כלם אנשים - כל אנשים שבמקרא לשון
חשיבות, ואותה שעה כשרים היו:
למה רש"י נוקט בלשון אותה שעה, ולא באותו זמן, מה עוד רש"י הרי
סותר את עצמו בהמשך
רש"י במדבר פרק יג
(כו) וילכו ויבואו - מהו וילכו, להקיש הליכתן לביאתן, מה ביאתן
בעצה רעה, אף הליכתן בעצה רעה
תוקן על ידי - ירוחםשם - 06/06/2010 12:47:25
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2010 12:55 |
|
| |
מחשבה רעה אינה מצטרפת למעשה (אמנם מסתבר שלעונש ולא חמצב צדיק/רשע)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2010 01:39 |
|
| |
יפה
א. יכול להיות שהתורה קוראת ליהושע כשמו החדש עוד לפני שהוא נקרא כך מפני שזה שמו ובמקום הסיפור מציינים אותו כעובדה. זה גם יכול לענות על אשכול
ב. משה ברך את יהושע מכיון שהיה תלמידו הקרוב ורצה להצילו!
[אתה אמור לאהוב את זה....]
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2010 01:48 |
|
| |
ירוחם
בדברים לב מד הוא נקרא שוב הושע ובספר נחמיה הוא נקרא ישוע וראב''ע שם מעיר כי ג' שמות היו לו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2010 11:34 |
|
| |
תלמיד
ברשותך אסביר בפרוט את דבריך- כשהמרגלים יצאו לשליחותם הם היו אנשים-- כשרים. אמנם חשבו מחשבות רעות, אבל כאמור ה' לא מעניש רק על מחשבה( חוץ מע"ז), אבל לאחר המעשה העונש הוא גם על המחשבה, ולכן כשוילכו ויבואו כלומר לאחר שביצעוה את המעשה, הם נענשו גם על המחשבה שהיתה להם בילכו,
למה רשי משתמש- אותה שעה- העונש היה ארבעים שנה במדבר, יום לשנה- בחשבון זה שעה=חצי חודש, ובאמת בני ישראל היו במדבר ארבעים שנה פחות חצי חודש, בדוק.
איש דעה
הדבר נראה לך הגון ויאות? הפרוטקציה הזו? האם טובת כלל ישראל לא היתה יותר חשובה? ממה נפשך אם ברכתו של משה עזרה ליהושוע, היא היתה עוזרת לכל המרגלים? לא?
אגב למה זה היה אמור למצא חן בעיני,? בכלל לא.
פילון
במחילה מהראב"ע התורה מעידה כי משה רבנו הוא ש שינה את שמו, מהושע ליהושוע, אולי אחר כך היו לו כבר שלשה שמות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 16:22 |
|
| |
שלום
משה לא מתערב בנעשה בצורה משמעותית, הוא מברך את תלמידו הגדול שאגב, אמור לרשת אותו, להנצל. הוא לא עסק בחילוק ברכות.
בעצם השאלה היא טובה, התשובה פחות.
נ.ב. חשבתי שכמבקר האבות ואישי התנך, תוכל לאהוב את פירוש זה,טעיתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 16:37 |
|
| |
איש דעה
לא נראה לי. כי הרי הדבר היה כ40 שנה לפני שיהושוע ירש את מנהיגותו, ומשה הרי היה משוכנע שהוא ימשיך להנהיג
איני "מבקר" לשם ביקורת את האבות ולא את אישי התנך, האבות ואישי התנך היו אנשים בשר ודם, עם כל המשתמע מכך.
אני מבליט את גדולתם על ידי כך. כי למרות שהיו בשר ודם הם הגיעו לעלות למעלות גבוהים.
אצל הנוצרים המנהיג הוא בנו של אלוהים ואצל המוסלמים הנביא חף מכל עוון וטעות.
לכן כנראה ביקורתי כביכול על האבות מפריע לאנשים המושפעים מהנצרות והאסלאם
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 17:23 |
|
| |
צודק,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 19:34 |
|
| |
התשובה לשאלתי היא בפסוקים עצמם, ליד שמו של כל נשיא, הופיע גם אחד משמות השבטים- בני יעקב- להגנתם מחטא.
במדבר פרק יג
(ד) וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר:
(ה) לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן חוֹרִי:
(ו) לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה:
(ז) לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר יִגְאָל בֶּן יוֹסֵף:
(ח) לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן:
(ט) לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן רָפוּא:
(י) לְמַטֵּה זְבוּלֻן גַּדִּיאֵל בֶּן סוֹדִי:
(יא) לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן סוּסִי:
(יב) לְמַטֵּה דָן עַמִּיאֵל בֶּן גְּמַלִּי:
(יג) לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל:
(יד) לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי:
(טו) לְמַטֵּה גָד גְּאוּאֵל בֶּן מָכִי:
באם תשימו לב יהושוע בן נון הוא היחיד שליד שמו לא מופיע אחד מהשבטים- להגנה-
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2016 07:20 |
|
| |
אם נניח כי כל פירות א"י היו גדולים - הנחה מסתברת, אחרת המסר מהבאת הפי' הגדולים טעון פלפולים - ונקבל כפשוטו את דבר הגמ' כי שיעורים הלמ"מ, מסתבר כי השיעור הוא בפי' א"י. נמצא שבזמן המדבר והכניסה לא"י שיעור כזית למצוות היה כמו מילון (לא משנה בדיוק...). תמוה.יותר תמוה כי אם כעת אנו מסתפקים בשיעורים קטנים יותר זה יכול להיות רק בגלל שבזמננו הזיתים קטנים, אבל אם כך צ"ל כזית שלנו ולא הזית של הנודב"י והחזו"א. הם לוקחים כאמת מידה את הזית בימי המשנה והגמ', ואם נניח כי בימי סיני היה זית אחר מה עדיפותו של הזית המשנאי?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2016 10:15 |
|
| |
מסרן הכתוב לחכמים
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2016 15:41 |
|
| |
אם חכמים למה הלמ"מ ואם הלמ"מ מה לחכמים (אשפ"ל שהלמ"מ שזית וחכמים מתמרנים בין זית קטן לגדול כמשמע ביומא ע"ט שמא ירבה בשיעורין עד דאיכא זית גדול אבל כמדומה שאין בזה פתרון מלא לבעיה)?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2016 15:53 |
|
| |
ירוחם
אתה בן אדם? לך יש חסרונות? נניח לצורך העניין שכן. אם כן - אם אמנה את חסרונותיך - האם "אבליט" בזה את גדולתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2016 16:22 |
|
| |
אליקים
היות ואני בן אדם-(בכל אופון עושה מאמצים גדולים להיות) ויש לי חסרונות בלי עין הרע. במסגרת תיקון המידות שלי,אלו חסרונות ושל מי הבלטתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2016 16:26 |
|
| |
לא אמרתי חלילה שהבלטת חסרונות של מישהו. אבל שאלתי איך איזכור חסרונות עוזר להבלטת יתרונות?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2016 17:25 |
|
| |
לא חייב להיות שכל הפירות היו גדולים, יתכן שרק מדי פעם היו צומחים פירות בגודל מכוניות, וכמובן שזה נחשב לתופעת טבע נדירה וברכה מיוחדת. אגב, זאת גם המשמעות בתיאורי שבח א''י המופרזים שבגמרא (סוף כתובות) תמיד הם אומרים ש'פעם אחת ראיתי אתרוג בגודל פרה'
|
|
|
|
|
