| נשלח ב-17/6/2010 00:06 |
 |
| |
על המשמעות הדתית של פרשת עימנו אל
שהם אומרים עימנו אל ולכן מותר לנו לעשות ככל העולה על רוחנו. מי אתם שופטי בגץ שתאמרו
לנו מה
לעשות. עימנו אל. עימנו בגאוותנו, עימנו בעיוורוננו, עימנו בעליונותנו המדומה,
עימנו באטימותנו.
איזה יום דרמטי היה היום. בבוקר אברכים עבדקנים שותתים דם על זקניהם וחולצותיהם
הלבנות,
נאבקים עם סוסים ושוטרות מגב למען עצמות מתים קדמונים שמסרבות להתפורר, אחר
הצהריים מכריזים
רבניהם הישישים על ליווי שיירת ההורים הגזענים, מציבי החומות בין ילדות,
ערלי הלב, כל הדרך אל
הכלא. מסירות נפש למלכות הסטרא אחרא, לגיהינום.
היום הבנתי שאני לא יכול להיות חרדי, כי אני
דתי, וכי אלוהים באמת חשוב לי מכדי לתת לחבר'ה
האלה להיות מיצגיו, בשמי.
עד כאן שיתוף בהרהורים אישיים. זה יום קשה עבורי. נדמה לי
שהיום הכתה בי (באופן סופי) ההכרה
שלא אוכל עוד לראות את עצמי חלק מהקהילה החרדית המעוותת
כל כך.
מה אומר לבניי. אני לא יודע.
מכאן דיון.
אני רוצה לטעון, יחד עם רבים אחרים, לקיומם של מאזניים שכף אחת שלהם
מייצגת את ההחמרה וההקצנה
הדתית, והכף השניה את האנושיות הפשוטה, המוסריות הבסיסית ביותר,
קרי מודעות לקיומו וצרכיו של
הזולת. וזו נבנית מחורבנה של זו, כצור וירושלים. יש לזה
משמעות דתית, שהיא מעניינת אותי באופן
אישי יותר מהדיונים האחרים, המוסרי גרידא והחברתי.
מה המשמעות של מופע האימים אתמול בבגץ? אם חנן מלצר מוסרי יותר מהרב אלישיב, מה זה אומר
לי,
האדם הדתי. יש לזה משמעות דתית עמוקה. האנשים האלה הם עובדי ה', כך הם תופסים את עצמם.
משום
מה מתלווה לעבודת ה' בהרבה מדי מקרים, בצמידות גמורה, תביעה להכרה בעליונות, התנשאות,
ביטול
הזולת. והם מגיעים לשיא האקסטזה שלהם על ידי זה. ההר עליו הם מטפסים כדי להניף
בצווחה את דגל
'ה' הוא האלוהים' שלהם מוגבה מגופות של אנשים אחרים. מכיוון שכך, האלוהים
שהם קוראים בשמו
איננו יכול להיות אלוהיי. מכיוון שהוא מופיע בצלמה ובדמותה של הקהילה
הדוברת בשמו, הוא נעשה
לאלוהים אחרים, לאלוהי כמוש. הם צרים בו צורה, והתורה מזהירה 'כי לא
ראיתם כל תמונה'.
שתי דוגמאות של אוכל נפש. לפני כמה זמן התארחתי עם קבוצת חניכים בביס''ש בדרום הארץ.
ארוחת
הערב הטעימה כללה שניצלים ונקניקיות בהשגחה מהודרת של רבנות כלשהי, מה שהניח לחלוטין
את
דעתנו. יחד איתנו התארחה קבוצה של תלמידי ישיבת חברון, שהעדיפו לא לאכול. כמה מהם לא
הרפו,
הסתובבו סביבנו כל זמן הארוחה בשאלות והצקות על הכשרות. אנחנו לא אוכלים. ואתם
אוכלים. ושוב
ושוב. לא ההכשר של השניצל עניין אותם, ההכשר שלנו. למה אנחנו לא מוחתמים
בחותמת בדץ. והם כן.
למה אם אתה מחמיר בכשרות אתה מוכרח להתנשא. ואולי ההתנשאות בכלל איננה
תוצאתה של ההחמרה
בכשרות אלא מדובר באותו דבר בדיוק. או אולי מדובר בכלל רק בהתנשאות,
וההחמרה בכשרות היא תוצאת
לוואי הכרחית. חייבים להפסיק להיות בני אדם בשביל להיות בני אדם
דתיים?
איזה שגעון, כל ''גדולי התורה בארץ ישראל'' עיוורים לחלוטין לאנושיות. זה טירוף מערכות
גמור.
כדוגמה שניה, אני נזכר בקטע המצחיק שהובא פעם כאן ובפורומים אחרים מהרה"ק מדזיקוב,
על הטחינה
והגפילטע פיש –
"כתיב (דברים לג יט) עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק, וברש"י ד"א עמים הר יקראו, ע"י
פרקמטיא
של זבולון, תגרי עכו"ם באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו
עד כאן נלך
עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו ומה מעשיה, והם רואים כל ישראל עובדים
לאלו'ה אחד
ואוכלים מאכל אחד, לפי שהעכו"ם אלוה של זה לא כאלוה של זה ומאכלו של זה לא
כמאכלו של זה,
ומתגיירין שם שנאמר שם יזבחו זבחי צדק, ע"כ.
והקשה (הרה"ק ר' יודא'לע מדזיקוב זי"ע), מהו ואוכלים מאכל אחד, הרי כל אדם אוכל מאכלים
אחרים,
וביאר דהכונה בזה על שבת קודש, שביום ש"ק כל בנ"י אוכלים אותם מאכלים כמו שמקובל
מאבותינו
ורבותינו הק', כל קהילות ישראל אוכלים דגים טשולנט מרק וכו', ועל כן מה מאד מגונה
הדבר
שהתחילו להוסיף בשבת כל מיני מאכלים, כל מיני "פישקלאך" שהתחילו לאכול טחינה וכדו'
שאין לזה
שום מקור לשבת קודש, וזהו "וואכדיגע מאכלים".
זה קטע מפתח להבנת מה שקורה. העניין הוא הגפילטע פיש. אל אחד ומאכל אחד. זהות גמורה.
אם
מתקיים מאכל אחד, מתקיים אל אחד. מה שצריך להוכיח הוא רק שהמאכל שלי הוא המאכל האחד.
בשפה
החרדית זה נקרא 'מנטליות שונה'. אתם לא אוכלים את המאכל האחד, שמע מינה אינכם עובדים
את האל
האחד. מש"ל.
ואיך זה שלא נמצא צדיק אחד בסדום-של-גדולי-התורה? אחד שידבר נכוחה, בקול רם וצלול על
אנושיות
פשוטה, נגד דעות קדומות, נגד ההשתבללות הבלתי נגמרת פנימה שהופכת את הקהילה החרדית
לחור שחור,
לטומאה, לסטרא אחרא של יניקה וקבלה אינסופית בלי לתת כלום ובלי להיפתח באמת
לכלום?
עצרו נא אנשים חושבים. הדיון המוסרי הזה, שלא מרחיק עדותו לשאלות של שניים שהלכו במדבר
אלא
עוסק בכאן ובעכשיו (וזה שאנשים לא מבינים עד כמה הדיון הזה הוא דיון של כאן ועכשיו רק
מלמד על
הבעיה), הדיון הזה חשוב מבחינה דתית יותר משאלות של ידיעה ובחירה ואבן שאפשר או אי
אפשר להרים
ושאר שעשועים פילוסופיים כאילו דתיים.
מה יהיה.
תוקן על ידי - C_Guevara - 17/06/2010 00:10:11
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 00:47 |
|
| |
"הדיון הזה חשוב מבחינה דתית יותר משאלות של ידיעה ובחירה ואבן שאפשר או אי אפשר להרים
ושאר שעשועים פילוסופיים כאילו דתיים"
נתחיל מהסוף, למה "כאילו דתיים" ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 00:52 |
|
| |
| ספרן כתב: |  |
"הדיון הזה חשוב מבחינה דתית יותר משאלות של ידיעה ובחירה ואבן שאפשר או אי אפשר להרים
ושאר שעשועים פילוסופיים כאילו דתיים"
נתחיל מהסוף, למה "כאילו דתיים" ?
|
|
אתה לא מתחיל מהסוף, אלא מטה את הדיון וגודע אותו לפני שהתחיל.
הנח לזה. נראה שלא זו מטרת הכותב, שדבריו מעידים שנחצבו מקירות לבבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 01:07 |
|
| |
צ'ה, דבר עם פידל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 01:10 |
|
| |
מרחביה,
עד שהקורא מגיע לסוף, הוא אכן חש את יציאת הדברים מהלב. אולם המאזין בקשב לצלילי החתימה, יזהה באיזה צד מצויה ההתנשאות. חבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 06:53 |
|
| |
אני חולק עליך מכל וכל !
כל הגישה שלך מוטעת, וסלח לי.
אין גזענות בציבור החרדי, תתפלא.
אגב, בית הדין הגבוה לצדק כולל השופט אדמונד לוי טען שהגזענות העדיתית היא פועל יוצא מאפליה על רקע דתי.
ולא אפליה עדתית גרידא.
כלומר, מכיוון שרוב הספרדים נחותים ברמה דתית, מן ההכרח שהעדתיות תהפוך לקריטיון לקבלת תלמידים, הרי שישנה כאן אפליה. והוא התסמך על פסיקה אמריקאת לתיקון האפליה ושליחת אנשי צבא וכו'.
אני גם רוצה להזכיר שמשרד החינוך קבע - שאין אפליה !
ראשונה אין לי ספק ששום רב חרדי ובוודאי לא מנהיגי הציבור סובלים מגזענות.
טיפשות אם לא רשעות ובוודאי אי צדק, לטעון שהרב אלישיב או הרב שטיינמן שונאים לא סובלים או מפלים אנשים על רקע המוצא בלבד. הרב וואזנר מפלה ספרדים כי קוראים להם טובול ? שטות גמורה לומר זאת.
הרב שך אמר פעם שהספרדים עדיין אינם ראוים להנהגה, כמובן שכוונתו היתה שאינם בני תורה במובן הליטאי של המילה. זו לא גזענות אלא השקפת עולם דתית ערכית אמיתית, שדא עקא נופלת על מוצא מסוים.
הספרדים עצמם יוכיחו זאת, ראשונה בכך שהאליטה הספרדית דוחפת עצמה לישבות ובתי ספר אשכנזים, ובכלל ישנו תהליך השתכנזות אצל הספרדים, והדבר אינו בכדי, אלא בהבנה שישנה עדיפות תרבותית למנטליות התורנית האשכנזית.
דבר היכול בהחלט להצדיק שיטת מכסות בכדי להקים תרבות תורנית, ולא מזרחית מסורתית עממית.
אני ממש לא מסכים עם הביקורת נגד גדולי הדור, ולא שאני שטוף בסיסמאות של יתד נאמן, אלא כי גדולי הדור היושבים יומם וליל בלימוד ותיקןו המידות וכו' אינם חשודים בעיני בגזענות בוודא לא בגזענות לשמה כפי שאתה מציג, וכפי שהבג"צ עצמו קבע שאין גזענות כזו בחברה החרדית.
שכחתי גם לציין שבבית ספר הגזעני החסידי, ישנו 30% ספרדים, והיום יכנסו לכלא כשני מנינים של ספרדים באשמת גזענות נגד ספרדים - הזוי, אין הגדרה אחרת.
ושוב, אינני חושב ש"גדולי הדור" הם חסיני ביקורת, איני סוגד כלל לבעל ה"בן תיירה" החרדי, אך כשם שלא אקבל האשמות על כך שהרב אלישיב רצח או נאף, כך איני מקבל ודוחה [בשאט נפש] טענות על גזענות גרידא בקרב מנהיגי הציבור החרדי.
ואני גם מוחה על אי היושר בכך שערבבת בין המאבק בעמנוא-ל לבין מלחמת העדה החרדית ביפו, שאיננה מייצגת כלל וכלל את המיין סטרים החרדי אל אגודת ישראל.
וגם אם נכונים דבריך בדבר האפליה, אין הבג"צ פתרון לכך, אך מכיון שלא עמדת על נקודה זו לא אאריך.
מה כן, הזדעזעתי מאוד מהעובדה שחסידי סלונים הקימו מחיצות בבית ספר, הדבר נשמע לי חמור ומבחיל במיוחד.
ושוב, זה לא קשור לגזענות, אלא לאנושיות גם אם ישנה הפרדה מסיבות ערכיות, עדיין אין ראוי ובעצם מבחיל להקים מחיצות בין בנות שכל חטאן בכך שהם ליברליות יותר מחברותיהן..
מכיון שאינני מכיר את המוסד אגפיו גודלו, ואת סגנון הקהילות ורמת המעורבות שם אסתייג שאולי ההפרדה באמצעות המחיצות לא צרמה לעין, ולא פגעה בבנות, יתכן שהדבר לא היה נורא כפי שזה נשמע לי. אך אני מאמין שזה כן היה בוטה ומגעיל.
ושלא תטעו, אינני מגן אולטמטיבית בעמדה החרדית, אלא אני סבור באמת ובתמים שסתם התעלקו עליהם. והבג"צ עצמו רוממות הצדק השוויון והחמלה בגרונו, וחרב הגזענות האפליה והרצח בידו בכך שאין כמעט מזרחיים באליטה המשפטית [הצבאית התקשורתית והמדינית] בישראל, ודווקא ערבי ישראל רוצחי חמאס ופת"ח על שכניהם מקבלים תמיכה מהגוף בעל מוסר הסדום הזה 443.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 07:36 |
|
| |
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 17/06/2010 07:44:58
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 07:38 |
|
| |
[ראשית, הבהרה - אני נמנעת באופן עקבי מלהגיב בעניינים הנוגעים לחברה החרדית, כיוון שבאמת ובתמים איני מכירה אותה מספיק.
שנית - תגובתו של מרכא היא טקסט, וקריאה היא תחביב יקר ללבי. לכן אני מבקשת לעסוק בכמה מן הנקודות שהעלה, ברמת ניתוח הטקסט ובניתוק - עד כמה שאפשר - מן הנושא (כאילו היה זה בנושאי "משאלות של ידיעה ובחירה ואבן שאפשר או אי אפשר להרים ושאר שעשועים פילוסופיים כאילו דתיים").
מצאתי בטקסט - "אין גזענות בציבור החרדי".
וגם - "אין לי ספק ששום רב חרדי ובוודאי לא מנהיגי הציבור סובלים מגזענות. טיפשות אם לא רשעות ובוודאי אי צדק, לטעון שהרב אלישיב או הרב שטיינמן שונאים לא סובלים או מפלים אנשים על רקע המוצא בלבד. הרב וואזנר מפלה ספרדים כי קוראים להם טובול ? שטות גמורה לומר זאת"
גם בקריאה עוברות תחושות הזעזוע של הכותב מן ההאשמה החמורה ב"גזענות". מה אפשר ללמוד מכך? אני לומדת שהוא מתנגד נחרצות לגזענות, שבעיניו היא גנאי ורוע. עוד אני שמה לב שבטקסט הפרוש לפני אין ולו התייחסות ישירה אחת לנושא הגזענות. כלומר - אין הסבר מדוע היחס אינו גזעני, אין דוגמא ליחס שאינו גזעני (אגב, אפילו אין דוגמא נגדית, או ניסיון לסתירה לדוגמאות שהביא גווארה בטקסט שלו ואשר עימו הטקסט הזה, כביכול, מתעמת).
ומה ניתן ללמוד מכך? אני לומדת שהשימוש במושג "גזענות" בטקסט זה הוא שימוש מן הלשון ולחוץ. כלומר, הזעזוע של הכותב מן המושג הוא זעזוע אינטלקטואלי (הנובע אולי מהיכרות "אקדמית" עם המושג), אך אינו מגובה בהבנה (במובן העמוק שלה - זה המחבר בין מושג "פילוסופי" כלשהו לבין החיים עצמם והניסיון האישי). לטעמי זה אינו אומר דבר על האינטיליגנציה של הכותב, אלא רק על ריחוקו הרגשי מן הנושא הנידון, המאפשר לו (ואולי מחייב אותו) לדבר עליו בשפה קלישאית שאין לה גיבוי של כנוּת אמיתית והתייחסות אישית. אגב, המקום היחיד בטקסט בו הובעה, לטעמי, כנות רגשית (כמעט התפרצות, אפילו) של רגש אמיתי מעומק הלב) היה בקטע הבא - "מה כן, הזדעזעתי מאוד מהעובדה שחסידי סלונים הקימו מחיצות בבית ספר, הדבר נשמע לי חמור ומבחיל במיוחד. ושוב, זה לא קשור לגזענות, אלא לאנושיות גם אם ישנה הפרדה מסיבות ערכיות, עדיין אין ראוי ובעצם מבחיל להקים מחיצות בין בנות שכל חטאן בכך שהם ליברליות יותר מחברותיהן..מכיון שאינני מכיר את המוסד אגפיו גודלו, ואת סגנון הקהילות ורמת המעורבות שם אסתייג שאולי ההפרדה באמצעות המחיצות לא צרמה לעין, ולא פגעה בבנות, יתכן שהדבר לא היה נורא כפי שזה נשמע לי. אך אני מאמין שזה כן היה בוטה ומגעיל" (ההדגשות שלי).
הקטע הנ"ל, כפי שניתן לראות מפתיחתו, נמצא בטקסט כבדרך אגב ואינו עניינו העיקרי, אך דווקא שם נדמה כי יש ביטוי לרגשות ולמחשבות אישיים של הכותב ולמבעים שאינם קלישאתיים גרידא אלא מגובים בתחושות כנות. במילים אחרות - כקוראת, זה הקטע היחיד במהלך קריאת הטקסט כולו, אשר עורר בי אמון ותחושת היכרות עם עמדותיו האישיות של הכותב (איזה גילוי של רחשי ליבו האישיים). ומה ניתן ללמוד מכך? אני לומדת שיש לו היכרות אישית עם חסידי סלונים, הכרות שהובילה אותו - כאדם פרטי - לגבש עמדה מסויימת כלפי קבוצה זו. נדמה לי כי עמדה זו אינה מכבדת במיוחד ולמרות שגם כאן אין מופיעות סיבות אפשריות או דוגמאות קונקרטיות לרקע היכרותו איתם, הרי שמובן לי שהכתיבה עליהם מעוררת בו תחושות בלתי נעימות כלשהן.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 08:07 |
|
| |
שלום לך
אני רגיל לדיונים עניינים והנה הפתעה, דיון על היושר האינטלקטואלי על רמת ההבנה או ההזדהות ובכלל על האישיות. ולא אני לא בא בתלונות זה אפי' מחמיא לי. [סמיילי נבוך]
שמעי, אנסה לנחות לעומקם של דברים ולבאר את עמדתי,אינני נגוע באטימות או ניתוק מרגשותיהם של אנשים, אך האמת אגיד שאני אשכנזי טהור.
דווקא אחרית הטקסט יעיד על תחילתו, שאינני בא חמוש בדעות קדומות או התבצרות בעמדות, אלא בהבנה ורצון אמיתי לכנות וצדק במלוא הרגישות.
בעיני, גזענות היא אפליית אדם על רקע מוצא בלבד, הדבר הזה שלילי לחלוטין כי אין לו הגיון וצדק, אפליה על רקע מוצא אתני או צבע עור וכד' הינו דוחה כי אין כאן שוני ערכי אלא בנאלי.
הציבור החרדי, מפלה אך ורק על רקע ערכי. אושיותיו של הציבור החרדי מבוסס על ערכים, אמנם אפשר לחלוק על אותם ערכים, אך אין בסל הערכים החרדים "גזענות" ! זה לא מדאורייתא לא מתורה שבעל פה וגם לא מנהג קדום.
ולדעתי העניה, זה גם לא תופעה חברתית שהשתרשה, כי היא לא קיימת כלל. אין גזענות בחברה החרדית, אין.
בחיידר שלמדתי תקופות ארוכות חברי הטובים ביותר היו ספרדים שחומי עור שמוצאם מעיראק תוניס או מרוקו.
אין לך מושג, כמה דאגו ודואגים מנהיגי הציבור החרדי לספרדים בטרם היה להם את ש"ס, הרב עובדיה עצמו חניך תנועות ומשאבים אשכנזיים, הדברים ידועים. קשה לי להאשים בגזענות אנשים [רבנים ועסקנים] הדואגים באמת ובתמים ועושים לילות כימים בכדי למצוא פתרונות למשפחות וקהילות שאין להם שום דבר במשותף איתם.
את מודעת לכך שבחורה חרדית ממוצעת אינה מכירה את עולם הגדול ? היא חיה בחממה דתית קדושה וטהורה.
את יכולה לזלזל במושג הפרימטיבי הזה, אך זהו החינוך שההורים מעונינים לתת לילדהם.
מספיק בת אחת שתדבר על סיימון קאוול אל פצ'ינו יוסי בניון סקס סרטים ומועדונים, בכדי לדפוק חינוך שהושקע בדם יזע והרבה דמעות. ומה לעשות לצערי הרב, שהסטטיסטיקה אומרת שלרוב בנות מזרחיות מודעות לדברים ולשפה מעין זו, וזה מחמת הגישה המסורתית המזרחית.
לעומת האשכנזים שהקצינו את ערכיהם, לדוגמא מרצ וערכי מפא"י למול ג', הפער העוינות והתהום גדולים עד אין קץ. מאידך הספרדים עם הגישה העממית מצביעים פעם ליכוד פעם ש"ס..
ואחזור שוב על שלושה עובדות, הבג"צ עצמו קבע שה"גזענות" בחברה החרדית הינו פועל יוצא - דה פקטו, כפי שהסברתי לעיל.
שנית, הספרדים עצמם [חלקים מהם], בכך שהם מנסים להשתכנז מוכיחים את הפואנטה שלי.
שלישית, במגמה הגזענית ישנם 30% מהמופלים - פרדוקס.
תוקן על ידי מרכא_טפחא ב- 17/06/2010 08:14:48
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 08:32 |
|
| |
ציטוט מ
האם הייתם שומעים את ר' יהודה בר' אילעי?למדנו במסכת שבת דף לג ע"ב:
"נענה רבי יהודה ברבי אלעאי ראש המדברים בכל מקום"
ובהמשך
"אמאי קרו ליה ראש המדברים בכל מקום דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג "
(אני בטוח שלגולשים כאן אין צוורך לתרגם.)
נתאר לעצמנו שהשלטון הציוני היה מכריז היום על הרב זוכמיר (דוגמא בעלמא) כראש המדברים בכל מקום, והוא היה בא לכינוס או ללוויה ונעמד לדבר ראשון בגלל צו המלכות. האם הייתם מקדשים שם שמים הרבים וצועקים שלא השלטון הזר יקבע לנו מי ינאם ראשון במושבי בית הדין? האם הייתם הולכים לכלא (הרומי) בשל כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 08:32 |
|
| |
וידוי אישי. פעם הייתי בתוך החברה החרדית, היום אני כבר לא. הרבה דברים שלימדו אותי שם זרקתי. אבל דבר אחד לקחתי - את הגזענות. אין לי בעיה לחשוב שיש הבדלים בין קבוצות אוכלוסיה. אני לא רואה נתונים שאומרים ש-90% מיושבי הכלא הם מזרחיים (כך היה בעבר. היום זה אולי גם אתיופיים, רוסים וסודנים), ומתחיל לקשקש טענות "קיפוח", כמו שאשכנזי משכיל ממוצע עושה כשהוא נתקל בנתונים ברורים מהסוג הזה. ברור לי שיש הבדלים משמעותיים באינטליגנציה בין ממוצעי קבוצות אוכלוסיה, הבדלים שעומדים בדרך כלל בקורלציה ברורה עם צבע עור, וההבדל בין אשכנזים לספרדים הוא עוד קטן יחסית להבדלים אחרים (יהודים - ערבים, שחורים - לבנים). אגב לדעתי, כמו שכתבתי פעם באשכול אחר, יכול להיות שגם בין ליטאים וחסידים יש הבדלי אינטליגנציה.
אני לא אומר שלהיות יותר אינטליגנטי זה תמיד יותר טוב. למשל, לא במקרה רוב האשכנזים מצביעים לשמאל, ורוב הספרדים לימין, ולמרות זאת אין לי ספק שהשמאל מוליך אותנו לאבדון.
זאני גם לא אומר בהכרח שאין ספרדים גאונים שעולים על עמיתיהם האשכנזים. יש רבים כאלו. אישית אני נהנה יותר לקרוא פסקים של הרב עובדיה על הסינתזה והבהירות שבהם מאשר את הפלפלנות המגוחכת של הליטאים. אבל האליטה אצל המזרחיים היא יותר קטנה, ולעומת זאת הקבוצה של האהבלים הגמורים היא יותר גדולה. זה נובע מהאופן השונה שבו מתפלגות עקומות הפעמון של היכולת האינטלקטואלית.
הבעיה היא שיש שתי תופעות מנוגדות - לבני החברה החרדית, בניגוד לחילונים, אין שום סיבה לעצום עיניים מול ההבדלים בין קבוצות אוכלוסיה. הם לא חונכו על הומניזם ועל תקינות פוליטית. אבל בעוד שבציבור החילוני מנסים להכחיש את ההבדלים, לפעמים באופן אבסורדי. בציבור החרדי אין בעיה להכליל הכללות גסות מהכלל אל הפרט, שמתעלמות מהעובדה שקביעת עמדה מראש לגבי אדם בגלל מוצאו היא מעשה לא הוגן ולא מוסרי. כך למשל יש חוק חרדי שלא תעלה על הדעת חתונה בין אשכנזים לספרדים - דבר מביש ממש. לגבי עמנואל, אני לא מכיר לעומק את העובדות, אבל ממה שהבנתי זו עוד מקרה של הכללה, במקום לעסוק בהתייחסות פרטנית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 08:40 |
|
| |
ספרן,
זה מעיד על תחום העניין האישי שלי בפילוסופיה - אקזיסטנציאליזם, ולא על שום דבר אחר. אולי
אפשר לדון בזה פעם. בכל מקרה נדמה לי שאינני מתנשא.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 08:47 |
|
| |
שמח על ההבהרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 08:48 |
|
| |
אור
אהבתי את ההגדרה שישנה התכחשות למציאות דווקא בקרב השמאל, והדבר נכון גם ביחס לפלשתינים.
אבל, מדוע לא התייחסת לעובדה שבעמנוא-ל 30% מהבנות הן מזרחיות ?!
היחס הוא כן פרטני, ולא כוללני, כמובן עד כמה שאפשר לרדת לפרטים ולא תמיד אפשר.
ואם בשם תקינות פוליטית אתה רוצה להחריב חינוך ילדי, לעזעאל התקינוות הפוליטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 10:00 |
|
| |
מרכא
ראשונה אין לי ספק ששום רב חרדי ובוודאי לא מנהיגי הציבור סובלים מגזענות.
האם ראית בשו"ת שבט לוי של הרב וואזנר התיחסות לפסיקה של ספרדי?
האם שמעת התיחסות שלהרב אליישיב לפסיקה ספרדית, רק כאזכור גרידא?
האם ראית ישיבות אשכנזיות ספרי הלכה של רבנים ספרדים מהדור האחרון, למשל יהווהדעת?
האם אתה יכול להצביע על הרבה משפחות מעורבות של ספרדים ואשכנזים?
האם שמעת אי פעם כי רבי או רב אשכנזי המליץ או אפילו הסכים לשידוך מעין זה?
מה שנכון- הרבנים מסכימים לשידוכם האלה, אם יש פסול כל שהוא במשודך.
מה שנכון נכון זו אינה גזענות, אלו ויכוחים בעניני השקופה, ובעיקר מחלוקות לשם שמיים בהבנת ר' חיים ושל ר' ש"ש
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2010 10:25 |
|
| |
אם אציע להרב עובדיה בתו או בנו של ר' חיים האדמו"ר מתולדות אהרן סיקוורא גאב"ד העדה או ר' ישראל הגר.
הוא יסכים לשידוך ?
|
|
|
|
|
