| נשלח ב-23/6/2010 00:53 |
 |
| |
מוסד הנישואין החרדי לעומת החילוני. ממצאים מפתיעים.
רק זוג ישראלי אחד מתוך חמישה נשאר נשוי בגלל אהבה אמיתית - כך עולה מסקר שנערך באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. מהנתונים עולה עוד כי כמעט שליש מהזוגות ציינו שהם שומרים על מערכת הנישואים בגלל הילדים. הסקר שנערך בהזמנת חברת עורכי-דין עזריאלנט כלל מדגם ארצי של 500 גברים ונשים.
התופעה הבולטת שעלתה מהתוצאות היא שבשכבת הנשואים הטריים (גילאי 18-34) עולה שיעור הנשארים למען הילדים (39.3%) ליותר מפי שניים מאלו שנשארים בשל אהבה אמיתית (19.0%). ייתכן שיש בכך משום רמז לגידול דרסטי בשעורי הגירושים בעתיד.
לחילופין, חלק ניכר מאלו שהיו נשואים מסיבות לא נכונות מתגרשים עד גיל 35, ולפיכך בשכבת הגיל הבאה (35-54) די דומים השעורים של ל"מען הילדים" ו"אהבה אמיתות". רק אצל המבוגרים יותר (מעל 55) חוזרת העטרה ליושנה – רק 13% נשארים יחד למען הילדים כאשר 22% בשל אהבה אמיתית.
עוד עלה בסקר, כי 5% ציינו שאינם מתגרשים בגלל פחד מגירושין, 3.9% ציינו שהסיבה העיקרית בגללה זוגות נשואים נשארים נשואים לעד היא חיי משפחה טובים, 15.3% ציינו שני הסיבות ביחד ו-13.3% לא יודעים או אף לא אחת מהסיבות.
עו"ד אברהם עזריאלנט מציין כי קיימת תופעה נוספת העולה מהסקר, והיא שבקרב הציבור החילוני רק 23.6% ציינו, שהסיבה העיקרית הינה למען הילדים, לעומת הציבור המסורתי בו 40.4% ציינו שזאת הסיבה העיקרית. במגזר החרדי האהבה מנצחת בגדול דווקא (30.8%). המאפיין הבולט ביותר לזוגות הנשארים יחד למען האהבה הוא דווקא ריבוי ילדים. תושבי ירושלים והסביבה הם במקום הראשון בנושא אהבה אמיתית – 27%, תושבי אזור הדרום 25%, תושבי תל אביב 23%, תושבי חיפה 20% ותושבי אזור השרון 14% בלבד. זוהי ידיעה תמימה שפורסמה בימים האחרונים בכלי התקשורת. כמובן שהקשר בין משרד עו"ד לסקר סוציו-חברתי מעורר תמיהה לא קטנה, זה נראה כמו מסע פרסום לתפישת תור עבור פתיחת תיק גירושין. בואו מהר עוד מעט יהיה צפוף...
אך אם נתייחס לממצאים כמשקפים מגמה. הממצאים פשוט מדהימים. דווקא הציבור החרדי (בשונה מהציבור הכללי והמסורתי) הוא הציבור בו שוררת האהבה הכי גדולה! (ובינינו חלק גדול מהנשאלים החרדים אפילו לא ידעו איך אומרים את זה... והוא לא נספר בכלל). הציבור הויקטוריאני הזה שבו שידוכים נעשים בדרך המכובדת העתיקה, שבו ההתאמה הזוגית נעשית לפי קריטריונים ומוסכמות מרובי נסיון אך מעוטי ריגשושים ותשוקות. הציבור השומר על הלכות שמירה והרחקה קפדניים. דווקא הוא זה שהצליח להצמיח את פירות האהבה העסיסיים בעלי עמידות ורעננות איתנה וכושר הישרדות כה מפתיעה. מסתבר ששושנת האהבה היא בכלל צמח בית המעדיף צל, וקומל מהר בשמש... , היא צמח ששיטות הגידול המסורתיות מגדלים אותו הרבה יותר טוב מהשיטות המודרניות, והיא אוהבת לגדול בטבעיות הרבה יותר מאשר לקבל תוספות סינטטיים. אולי זה אומר דרשני על עוד גיזרות אחרות בהם החרדים מותקפים מושמצים ללא הרף, כגון שיטות החינוך, הצניעות, הצינזור הגבוה לגיל הצעיר, ההסתפקות במועט, ההפרדה בין המינים, ועוד ועוד. מענין מה יעלה הסקר הבא בחכתו. הקביעה המפתיעה ביותר היא זאת: "המאפיין הבולט ביותר לזוגות הנשארים יחד למען האהבה הוא דווקא ריבוי ילדים" אז היכן כל הסוציולוגים והפסיכולוגים והאנתרופולוגים ושאר חכמולוגים, המתיחים בלא בושה השכם והערב, האשמות חסרות כל קשר למציאות. על חיי כפיה נטולי רגש ועל חיי עול רדופי מעמסות השוררים במשפחות החרדים, השוללים חדוות חיים וריגושי נפש מעוללים ובוגרים יחדיו. הלוואי ובבתיהם תשרורנה האהבה והכבוד כבבתי החרדים. ברור שסקר זה חייב להוות צומת מפנה חשיבתי לכל המצליפים והמערערים. וקריאה לחרדים תמשיכו בדרכיכם כי היא הערובה לחיים נכונים. אל תתיחסו לכל ביקורת אלא א"כ היא מקצועית ורצינית. ביקורת, אין כמוה בונה ומכוננת. ובלבד שתהיה הוגנת ולא עוינת. מציאותית ולא מגמתית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 07:30 |
|
| |
אכן סקר המאושש את התחושה כי החיים הדתיים מרבים אהבה.
היה מעניין לקרוא את כל המחקר.
שאלה מעניינת האם הגדרת אהבה אצל חרדים וחילונים זהה?
האם יתכן שחילונים מתיחסים ל "אהבה רומנטית" שמשך קיומה מוגבל, בעוד שהחרדים לאהבה יותר בוגרת, כי הם פחות חווים אהבה רומנטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 07:46 |
|
| |
לא נלקח בחשבון כי הצפיה לאהבה שונה ומה שיספק זוג חרדי אולי יספק פחות זוג חילוני.
קשה מאוד לכמת זאת
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 08:25 |
|
| |
המחשבה הראשונה שעלתה אצלי היתה כפי שהעירו קודמי, שהמונח "אהבה" משמש במשמעות שונה לגמרי אצל אוכלוסיות שונות. אבל במחשבה נוספת - מה אכפת לי אם אהבתו של זוג פלוני דומה לזו של זוג אלמוני או לא. עבור הזוג עצמו, האהבה היא לא לצורך שאלונים סטטיסטיים אלא תחושה קיומית. טוב להם עם זה? לדעתם זוהי אהבה? די בכך, ואפילו תהא זו אהבה כאהבת גולדה לטוביה ( לינק ), כל עוד הזוג חושב שהוא אוהב, הרי זו אהבה.
[בהנחה שכל העונה על השאלון עושה זאת בכנות גמורה ובגילוי לב, מענין אותי מאד לדעת האם יש הבדל בין תשובות נשים לתשובות גברים, בפרט במגזר החרדי.]
תוקן על ידי עציוני ב- 23/06/2010 08:41:53
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 08:30 |
|
| |
האם כל דתי/חרדי שעונה על שאלון אינו מרגיש שהוא מייצג את המגזר?
ואם מה שהם קוראים אהבה אנחנו קוראים כרת, אז אולי באמת המושגים שונים לחלוטין ואינם ברי השוואה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 08:47 |
|
| |
תוקן על ידי הגוילם ב- 23/06/2010 09:07:39
תוקן על ידי הגוילם ב- 23/06/2010 09:10:53
תוקן על ידי הגוילם ב- 23/06/2010 09:12:00
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 09:29 |
|
| |
זו עוד דוגמא לסקר שאינו אומר מאומה. הסיבות כבר פורטו לעיל. 'מדעי החרתא', כבר אמרנו? אז אין פלא שמשרדי עורכי דין עוסקים בזה, שהרי גם ה'מדענים' שם עושים בדיוק את אותו דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 09:48 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | זו עוד דוגמא לסקר שאינו אומר מאומה. הסיבות כבר פורטו לעיל. 'מדעי החרתא', כבר אמרנו? אז אין פלא שמשרדי עורכי דין עוסקים בזה, שהרי גם ה'מדענים' שם עושים בדיוק את אותו דבר.
|
|
המחקר מעניין וחשוב. זה שיש בעיה להסיק מאחד מחלקי המחקר הסקות גורפות אינו פוסל לא את המחקר עצמו ובטח שלא את הפסיכולוגיה בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 10:20 |
|
| |
כשחרדי עונה לסקר שנערך ע"י חילוני (ולא רק) - מה נראה לכם ?
השיקול הראשון הוא לא לגרום לחילול ה'
כך שקשה מאד להתייחס לתשובות ולממצאים
כמו כן, כפי שציינתי בעבר, ישנה תופעה אנושית (ואולי מועצמת אצל דתיים/חרדים) של הרגל בשימוש בפרזות ובמטבעות לשון "פוליטיקלי קורקט" -- "ב"ה". "רק בטחון" "אהבה ואחווה" "הכל בסדר" - שגור בשיחה , כי כך "צריך" לחשוב ולהרגיש, (במיוחד אצל אנשים דתיים/חרדים ו"מחוייבים") גם אם בשיחות אחרות, מפורטות יותר, אם תאזין היטב תראה לפעמים שבסה"כ האדם נמצא במקום אחר. לא תמיד הוא מודע לפער בין השיחות המפורטות (למשל: קיטורים...) לפרזות שהוא משמיע. ואולי עדיף בעצם כך...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 10:21 |
|
| |
אך מאידך נשמע לי סביר שכאשר כה קל לללחוץ על הדק הגירושין בציבור הכללי ויש אופציות אחרות בחוץ (יש הרבה אהבות קטנות, לעומת "אהבה אחת גדולה" לשומר מצוות) - מובן שיהיה פער בצורך לשמר את השלהבת ו"לאהוב בכל מחיר" (כן ! יש מחיר וכדאי להשקיע !)
תוקן על ידי התודעה ב- 23/06/2010 10:32:30
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 10:26 |
|
| |
התודעה
אחרי הפעולות נמשכים הלבבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 10:29 |
|
| |
תוקן על ידי התודעה ב- 23/06/2010 10:33:14
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 10:31 |
|
| |
תוקן על ידי התודעה ב- 23/06/2010 10:33:45
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 10:38 |
|
| |
בגדול מסכים עם רוב המגיבים כאן ועם פותח האשכול.
ההבדל הוא בסף הגירוי...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 10:54 |
|
| |
.
תוצאות הסקר הזה לא שוות מאומה, כפי שעורכיו בודאי יודעים. אחזור על מה שאמרו, ואולי אף אוסיף משהו.
1.
מאימתי משתתפים החרדים בסקרים?
במשך שנים, מומחי הסקרים שלפני הבחירות מסבירים כי המדגם שלהם לא כולל את החרדים, משום שאין שם שיתוף פעולה, ולכן הם "משלימים" את נתוני החרדים "לפי מודל סטטיסטי" - שזה בתרגום לעברית - לפי דעתו של הסוקר הראשי (הלוקח את תוצאות הבחירות הקודמות, את השינויים הדמוגרפיים שחלו מאז, מרטיב אצבעו ומושיטה אל הרוח).
שנים מלעיטים אותנו בכך שאין שיתוף פעולה עם מכוני סקרים, ופתאום יש?
2.
מידיעה מכלי ראשון, לא משמועה, מכוני הסקרים המובילים בארץ מגששים בעדינות אצל מזמיני הסקרים איזו תוצאה רצויה להם. כך הדברים נעשים ברוב הסקרים המבוצעים עבור חברות מסחריות (בנוסח: איזה עתון יומי אתה מעדיף לקרוא בבקר, או מהו הקורנפלקס המועדף על ילדיך, וכיו"ב).
3.
חוסר מידע לא מודע
נניח שנשאלת בסקר השאלה הבאה:
"האם לדעתך הסיבות לכשלים בביצוע ניסויים במאיץ החלקיקים הגדול שבשווייץ נבעו מ:
א: כשל טכני
ב: תנאי טמפרטורה
ג: שאריות של סנדביץ' שנשאבו לתוך יניקת האויר
ד: התערבות של ישויות-על מהעתיד הרחוק
יש אנשים שלא יענו כלל על שאלה כזו, מתוך ידיעתם שאין להם מושג. יש כאלו שינסו לענות על דרך השלילה, ויבצעו ניחוש מושכל (למשל: ישללו מראש את אפשרות ד' בשל חוסר סבירות).
אבל יש גם כאלו שהתשובה ברורה להם, שהם בטוחים שהם יודעים אותה.
4.
הרצון לרצות
תופעה ידועה בסקרים היא הרצון הלא-מודע לרצות את השואלים. הדבר נבדק ואושר במחקרים רבים(1), ונמצא כי לנבחנים יש נטיה לנסות ולענות תשובות שלדעתם השואל ישמח לקבלן.
5.
אפשרויות ההטיה בסקרים, הנובעות רק מניסוח ומבנה השאלון, הן רבות מאד. הוכח במחקרים רבים כי לסדר כתיבת התשובות האפשריות, למשל, השפעה על בחירת העונים. אורך השאלה ומורכבותה משפיעים גם הם, ובודאי - כידוע - אופן הניסוח.
ניקח, למשל, את השאלה הבאה:
מוטה גור, מפקד חטיבת הצנחנים ששחררה את ירושלים במלחמת ששת הימים, התאבד בביתו ביריה בגיל 65. מה דעתך על מעשה זה?
ובניסוח חלופי:
מוטה גור, מחבר ספרי "עזית הכלבה הצנחנית", התאבד בביתו ביריה בגיל 65. מה דעתך על מעשה זה?
האם יתכן כי תתקבלנה תשובות שונות לשאלה זהה?
אינני מסכים עם מיכי כי מחקרים ב"מדעי החרטא" הם חסרי משמעות. יש מחקרים רבים שלעניות דעתי יש להם חשיבות רבה. חוקרים מיומנים וישרים, יכולים להסיק מסקנות רבות ממחקרים כאלו, ובפסיכולוגיה יש דוגמאות רבות לכך. אני לא חושב שאת הניסוי של מילגרום, למשל, ניתן להגדיר כ"חרטא".
(1) לתוהה אודות הפרדוקס, אז כן, עורכי מחקרים אלו היו מודעים לכך שגם הנבחנים שלהם יכולים לסבול מאותה התסמונת, וחובבי השקרן מכרתים מוזמנים לחגוג על הדוגמא הנוספת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2010 11:08 |
|
| |
אני גם לא מאמין שסקר שנערך על 500 אנשים יכול לשקף משהו,גם אם יגידו שבחרו באקראי.
אני חושב גם כמו שהעירו כאן,שהמושג אהבה מתפרש אצל כל אחד באופן שונה.
היה צריך לפרט בשאלון,איזה קשר של אהבה מתכוונים?כמו שתי חברים,קשר אמיץ יותר,האם מרגשים משיכה לבן הזוג.
|
|
|
|
|
