| נשלח ב-8/7/2010 01:32 |
 |
| |
"עשה לך רב"...
אנני יודע אולי נפתח פעם אשכול בנושא זה..
בענין עשה לך רב האם זה להלכה או גם להשקפה.. ואם להשקפה אז האם כמו היום שהרבנים הם ממש כמו אדמורים שכל דבריהם קודש קודשים?
תודה..
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 11:17 |
|
| |
הבז,
שאלה זו קשה מאד לבירור ברמה המתודולוגית. האם אתה מחפש תשובה על כך מדברי חז"ל? או שמא מדברי רבני זמננו? הרי ייתכן שגם ביחחס לשאלה זו עצמה תוכל לשאול את עצמך האם יש לנהוג בה על פי הוראות רב או לא.
לדעתי אין תשובה ברורה לעניין זה. ברור שאין חובה הלכתית לעשות רב לכל דבר, אלא לכל היותר לענייני הלכה (וגם בזה הדבר אינו ברור. ובפרט בימינו שיש ספרים, בודאי שהמצב שונה לגמרי). האם יש עניין בזה? הדבר תלוי לפי מה שהוא אדם. עד כמה אופיו הוא כזה או לא. וכידוע, הגמרא בברכות (ט סוע"א?) מביא שתי ברייתות סותרות: לעולם ידור אדם במקום רבו. והתניא אל ידור? ומתרצים שזה כששומע לרבו וזה כשאינו שומע לו. אמנם נכון שניתן להריח מהסוגיא ששמיעה בקול רבו היא המצב העדיף, ולא ששתי הדרכים לגיטימיות באותה מידה.
אבל בין כה וכה אמרו חז"ל שאם אינך מוצא רב שדומה בעיניך למלאך, אל תבקש תורה מפיהו. לכן הדבר תלוי גם בשאלה האם מצאת רב כזה או לא. אני מניח שאם היית מוצא זה היה מייתר את השאלה. אולי יש שאלה האם לחפש במרץ או להסתפק במצב הקיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 11:57 |
|
| |
הרב קוק, כמדומני ב"אורות התורה", מציין לדברי הקדמת חובה"ל הסובר שאין בכגון דא "כאשר יורוך" לעומתו, רצ"ה מלובלין ב"ספר הזכרונות" כותב להפך. (שמעתי מהגר"י דרילמן שיחי' מארה"ב, שרבו הגר"י הוטנר היה נוהג להראות את דברי ר"צ לתלמידיו)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 12:00 |
|
| |
הבז
הרי למדנו שלפני בת קול הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה וכו'.
ספרן
ידוע שהרב קוק כתב שהירושלמי סובר ש'דבר' האמור בזקן ממרא זו אגדה. כבר תמהתי בפורום זה על שמחתו של הרב בירושלמי הזה. ידועים דברי הרמב"ם שבדברים שאינם להלכה אין הכרעה, אך מאידך הרמב"ם הוא שקבע עיקרים וצ"ע הגבול.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 12:18 |
|
| |
בע"ב,
נתבאר במאמרו המצויין של ר"ד הנשקה ב"דעת" 61 (וכבר הזכיר באחד האשכולות ידידינו הרב מיכי ששמע את הדברים מפי הכותב כשהיו עדיין תושבע"פ, וקילסם)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 12:20 |
|
| |
איפה ההלכה הזו? מי הפך את ההמלצה הזו להלכה? יש באבות עוד הרבה המלצות! האם אפשר להפכן להלכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 12:30 |
|
| |
ירוחם,
לא זו הבעיה. תחליף במקום "עשה לך רב" ל"ועשית ככל אשר יורוך" (ואל תבוא לגלות לנו את הדעות שזה לא נאמר על בי"ד של ימינו ...)
בע"ב,
דברי הרב זצ"ל על הירושלמי ב"אגרות ראי"ה" א',ק"ג. וראה ב"משנת הרב" עמ' ק"א בהערות שציינו לכמה מקורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 12:41 |
|
| |
ספרן
בית דין של ימנו- שיהיה. האם זה אותו דבר בעייניך לעשה לך רב?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 12:51 |
|
| |
ירוחם,
הדברים רק נאמרו להסרת טענתך שפרקי אבות אינם כוללים יותר מעצות טובות. נראה מההודעה הפותחת את האשכול שלא איכפת לו איזו תוית תעניק לעצם הבעיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 12:55 |
|
| |
ספרן האמנם
ר' עובדיה מברטנורא מסכת אבות פרק א
משה קבל תורה מסיני - אומר אני, לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פירוש מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה, אלא כולה מוסרים ומדות, וחכמי אומות העולם ג"כ חברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חבירו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו משה קבל תורה מסיני, לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכתא לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני:
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 13:01 |
|
| |
ירוחם,
אולי לא נתת את תשומת לבך לדברי הפתיחה של הברטנורא: "אומר אני" אכן, רבים מרבותינו לא ס"ל הכי. זכורני שאבי שגיא דן בדבריו בספרו "יהדות: בין דת למוסר"
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 13:13 |
|
| |
ספרן
חשדת בי שלא ידעתי כי לא כולם את דעתו של הברטנורא? מה אנחנו לא יהודים? אבל בפרוש חולקים עליו לא ראיתי בין המפרשים האחרים, ואם לפרש את - אומר אני יש לפרש כך אצל כל אחד ובכל מקום.-
פירוש רבינו יונה
א משה קבל תורה מסיני וכו' - ארז"ל האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות
חסידות לפנים משורת הדין- ואני בטוח כי גם על כך יש מחלוקת
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 13:34 |
|
| |
ירוחם,
כך או כך, בדברי רע"ב כתוב רק שמקורן של אמרות המוסר בפ"א מסיני, אבל אינו כותב, וכנראה גם לא העלה בדעתו שמדובר בחיובים מצד הדין.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 13:47 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 15:41 |
|
| |
ירוחם וספרן,
דומני שאין בהתקוטטות הזו, האם מסכת אבות היא המלצה או הלכה בכדי להשיב על שאלת פותח האשכול, שכן בין אם המלצה ועצה זו, יש עלינו לבררה, ומי מאיתנו יבוא ויאמר שאינו משגיח בעצת חז"ל שהם הרי עומדים בסוף גן המבוכה.
בעל בעמיו,
דעתי היא שדברי הרמב"ם שאתה קורא אותם 'ידועים' הוצאו ומוצאים מדי יום מהקשרם, הרמב"ם כותב כמה וכמה פעמים וכולם בפירוש המשניות, שאין הכרעת הלכה במחלוקות שאין בהם נפקא מינה הלכתית, לדוגמא, הרמב"ם מונע את עצמו מלהכריע במחלוקת האם עשרת השבטים יחזרו או לא יחזרו. הרמב"ם משקף את הרעיון, של 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' רק שבעולם המעשה איננו יכולים לאחוז בשני אמיתות בו זמנית ועל כן יש לפסוק הלכה.
ואולם, מכל דברי הרמב"ם הללו, לא עולה שום אמירה בנוגע לשאלה, מי הוא זה שיכול להביע עמדה בענייני השקפה, לסיכום, ברמב"ם לא כתוב שכל אחד יוכל לומר מה שבא לו בענייני השקפה, אלא הוא אומר שאין צורך להגיע לידי הכרעה והסכמה הלכתית. ומכאן לשאלת י"ג עיקרים, בזה אין ספק שהרמב"ם היה בטוח שדבריו הם דעת כל חז"ל, ואילו את שאר דעות הראשונים המגשימות, הוא החשיב כטעות מוחלטת, כך שאין הם מהווים בכלל דעה, כך שאין צורך להגיע להכרעת הלכה, מפני שלדעתו אין באמיתות הללו מחלוקת.
לגופה של שאלת פותח האשכול,
איני בקי היטב בכל הפרשנויות שניתנו למשניות הללו, ראה באבות דר' נתן.
אוכל רק לציין שלדעתי יש להבחין בין שני המשניות בהן מופיע ההיגד הזה, פעם ראשונה הוא מופיע כך 'עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות' ופעם שניה [משנה טז] הוא מופיע 'עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אומדות'. דעתי היא שהמשנה הראשונה מדברת על ההשקפות ועל החיים האינטימיים במדת מה של האדם, שעל כך מייעצים חז"ל לכל אדם, לרכוש ידידים מחד, ומורי דרך מאידך, ולפתח ראיה אופטימית וחיובית כלפי האחר.
לעומת זאת, המשנה השניה מתמקדת רק בהנהגה ההלכתית של האדם, והיא קוראת לאדם להיות מדקדק בהלכה ולא 'חפיפניק', כך שלא יכריע לבד בספקות, וגם שלא יעשה את המצוות בערך על פי אומדן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2010 16:03 |
|
| |
אפשרי
תלמידי חכמים אינם מתקוטטים- הם מתנצחים בענייני הלכה ותורה. הם חלוקים בדעתם. מתקוטטים? מה עלה בדעתך?
ואולי הפרוש של ועשה לך רב. הוא אחר?. רב בעברית = הרבה - רב בעברית = - מספיק
אפשר קצת להפליג על גבולות הדמיון הלא מקובל .
|
|
|
|
|
