שמעון
ברוך הבא אל הפורום!
בתור מבקר חדש, כדי שתקרא את האשכול למשתמשים חדשים. בו היית יכול לראות שאין לפתוח אשכולות ללא קבלת אישור מאחד המנהלים, ויש שם גם רשימה של חברים לפנות אליהם.
אבל כיון שכבר פתחת, וכיון שהשאלה מאד חיה וכואבת, אולי נשאיר אותה. עם זאת, יש לנו אשכולות קיימים על בחירה. למשל זה שפעיל עכשו.
על הבחירה החופשית והאם מחקר המוח סותר אותה.
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2819245
עם זאת, אתה העלית שאלות אחרות, וכל עוד מבדילים בין השאלות, יש מקום לשני האשכולות.
אנסה להרחיב את שאלותיך, לנסחן באופן שברור לי ואז לדון בהן.
העלית שתי שאלות, אם הבנתי נכון.
א. אם האלקים יודע הכל מראש, אז איך יש לנו בחירה חופשית?
ב. אם האלקים יודע מראש מתי נחטא, מדוע הוא מאפשר לנו לחטוא? שימנע מאיתנו לחטוא וזהו ונהיה כולנו צדיקים?
אלו שאלות קשות, אבל יש להן גם תשובות (אם כי כמו בכל נושא מורכב, התשובות לא תמיד קלות ויש כיווני מחשבה שונים). אצביע על תשובות ידועות.
א. כאשר אנו משתמשים בביטוי "ידיעה" לגבי האלקים, יש כאן ייחוס של תכונה אנושית פסיכולוגית. אנו מכירים מה קורה אצלנו כאשר אנו יודעים. אני יודע ששתיים ועוד שתים הן ארבע ואני יודע שאני יהודי המתגורר במדינת ישראל. אני יודע שמסתבר שמחר יהיה חם, ושמחר אניח תפילין (אלא אם כן יהיו נסיבות שימנעו זאת ממני). אני גם יודע שמחר, יום ששי, אדליק את כל האורות הנחוצים לי לשבת אך בשבת לא אעשה זאת (ושוב, אלא אם כן תהיינה נסיבות שמחייבות לעשות זאת).
האם ניתן לומר שאני יודע מה יהיה מחר? סבורני שלא. כי העתיד פתוח.
האם ידיעתי ששתיים ועוד שתיים הן ארבע גורמת למשפט הזה להיות נכון? לא ולא.
זה בלתי אפשרי לומר שום דבר על ה' מפני שהוא למעלה מהשגתנו. עם זאת, אנו נאלצים לומר עליו דברים מסויימים שהיפוכם ודאי אינו נכון. לכן אנו מייחסים לו ידיעה (וכן שהוא אוהב צדק ומשפט, ורחמן, ואוהב אותנו, ועוד). אבל תהיה זו טעות לדקדק במונח הידיעה שלקוח מנסיוננו שלנו, הפסיכולוגי והפילוסופי, כדי ליישם אותו לגביו. אצל ה' זה אחרת.
אמנם, גם לאחר הבחנה זו נראה שהשאלה במקומה עומדת. באיזה אופן שנכון לומר שה' יודע (או שזה לא נכון לומר שאינו יודע) הוא כן יודע את העתידות. אז איך אפשר שהעתיד יהיה פתוח, ושבחירתי תהיה חופשית?
שאלה זו היא כה קשה, עד שנחלקו בה אבות העולם. הרמב"ם טען שזו סתירה שאין לה פתרון (כלומר, שאלת טוב ואין לנו תשובה. זה לא אומר שהצדדים לא נכונים. ה' יודע ויש לנו בחירה חופשית. אלא שאין לנו אפשרות לבאר זאת). יש פילוסוף ששלל את ידיעת ה' את העתידות בשל שיקול זה. והיו שניסו לטעון כי כפי שידיעתי ששתיים ועוד שתיים הן ארבע אינה יוצרת את המציאות הזו, כך ידיעת ה' אינה יוצרת את המציאות אלא נקבעת לפי המציאות שאנו יוצרים בבחירתנו.
כפי שאתה רואה, השאלה קשה, התשובות לא פשוטות, וכדי להבינן ולבחור ביניהן צריך לימוד רב. אני מקוה שסיפקתי רקע נאות, ואם תרצה, חזור והצג את דבריך.
ב. השאלה השניה נראית קלה יותר. ה' ברא את העולם ונתן לנו בחירה כיצד לנהל את חיינו ולפעול לטוב או לרע. זה אומר שבידנו כוח עצום. אנו יכולים לחולל נפלאות אך גם להביא נזקים בל ישוערו. ואכן, יש שניצלו את הכוח שלהם לרעה. קין רצח את הבל, ומאז יש אנשים שעשו מעשים רעים. ויש להפך. משה חזר למצרים לגאול את אחיו, ירמיהו הקדיש את חייו כדי להחזיר את העם היהודי בתשובה, נחמיה עזב את חצר המלך כדי לתרום להקמת ירושלים והמקדש, רש"י כתב את פירושיו לתנ"ך ולתלמוד והנהיג את עמו, ובדורנו, לדוגמא שונה לגמרי, ד"ר סאלק המציא חיסון נגד שיתוק ילדים.
האם ה' לא היה יכול לברוא עולם שבו יש רק בחירות טובות? שבו אדם הראשון לא אכל מפרי עץ הדעת? שבו קין היה בוחר להתגבר ולא להרוג את הבל? אכן, אלו שאלות גדולות. יש שטענו שה' אינו יכול לעשות את מה שהוא סתירה לוגית (כמו רווק נשוי, זו דוגמא מפורסמת בלוגיקה) או שאין טעם לצפות ממנו שיעשה זאת, ועולם שבו הוא מתערב בבחירה האנושית אפילו בצורה זו לא יהיה בעולם שבו אנו בני אדם מממשים את היכולת שנתן לנו. יש שאינם מרחיקים לכת כל כך, אלא מסבירים שה' נתן לנו בחירה ובחר לא להתערב, לפחות ברוב המקרים, ומעתה הדבר בידינו.
אוסיף ואומר כי איננו יכולים לדעת מה לא התרחש. אנו יכולים לדעת, לפעמים, מה כן קרה. לפיכך, אולי באמת ה' כן מנע הרבה בחירות רעות יותר מדי? ה' לא מנע מהיטלר לבנות מחנות השמדה ולהרוג מיליוני יהודים וגויים. אבל אולי ה' מנע ממנו לנצח בסופו של דבר במלחמה, על ידי שמנע מרומל לבחור נכון ולנצח במלחמה במדבר באפריקה, ומנע מהיטלר לבחור בחירות נוספות שהיו מוליכות לנצחונו במלחמה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
