חובת הציות למצוות התורה

אריכות גדולה יש בתורה בדבר השכר המובטח למי שמקיים את התורה, ומאידך כמה רע ומר יהיה מנת חלקו של העבריין, גם לאיש הפרטי, ככתוב לא יאבה ה' סלוח לו וכו', וגם לכל העם כמבואר בארוכה בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא.

כך שזה ודאי, שכדאי הוא לקיים את מצוות התורה, לא משנה אם זה שכר ועונש בעולם הזה, או אם זה לעולם הבא.

ביקורת.

זה לא סיבה מספקת, לכנות את החוטא בכינויים של פושע, מקסימום נוכל לכנות אותו שוטה, אבל רחוקה הדרך מלקרוא לו בוגד ופושע, הרי זה סך הכול חשבון פרטי שלו להעדיף את ההנאה העכשווית על פני הנאות עתידיות.

2. הכרת הטוב

החובת הלבבות, בהקדמה לשער עבודת אלוקים, מבאר בארוכה את החיוב לשמוע למצוות הבורא בגלל הערך של  הכרת הטוב, היות שכל סיבת קיומינו הוא משום שדרך הטוב להיטיב, וכל זה הוא טובה גדולה בשבילנו, ומטרת המטיב הוא רק לצורכנו ללא שום מטרה עצמית וכו', ראה שם שמבאר זאת בארוכה.

ביקורת.

אין זה מובן כלל וכלל, שגם אם כנים הדברים ומחויבים אנו בהכרת הטוב, עדיין אין לנו איך לגמול לבורא טוב, בודאי שלא על ידי קיום מצוותיו, כי אם יצדק מה ייתן לו, הרי אין שום טוב לבורא בקיום מצוותיו, ונמצא שגם מי שמקיים את כל התורה כולה עדיין לא הצליח להכיר טובה לבוראו, וכי יש תועלת בהכרת הטוב אם מקבל הטובה אינו נהנה מטובה זו, אתמהה?, גם אם מצידנו אנו מחויבים בהכרת הטוב למי שמצווה אותנו.

3. עבדות.

הרבה האריכו בספרים, לחייב אותנו בקיום מצוות הבורא, על ידי ההכרה בכך שה' הוא האדון, ולו אנחנו עבדים, הוא זה שבראנו, ועל ידי כך הוא קנה אותנו לנצח, בקניין יצירה.

ביקורת.

בניתוח קצת לעומק, ניתקל בבעיה, כי מצד חיוב של עבד לאדונו, נדמה לי שבימינו אנו כבר נשתנתה ההבנה, ומיום יסוד הדמוקרטיה, אנו מבינים שאין עבדות על הנפש, 'כבוד האדם וחירותו', כל אחד אדון לעצמו ואי אפשר לשלוט על אחרים רק על מעשי ידיהם.

מה שצריך לומר שהיות שה' הוא שליט באופן שמחייה ומקיים אותנו בכל רגע, הוא המנוע, הוא הדלק והוא הגלגל המסובב, ואם הוא יפסיק להחיותנו הרי בטל לכוח חיותינו מיד, 'יוצר אור ובורא חושך' מלשון הווה, ולמה הדבר דומה לשליטתנו המוחלטת ברובוטים, שאנו מקיימים אותם, ואין זה רק כאדון על ידי קניין, אלא הוא בעלים, או יותר נכון מפעיל, מכוח היותו המקיים והמחייה התמידי, ואין לך שליטה גדולה מזו.

ואשר על כן, אין זה סותר לשום כלל דמוקרטי, לחייב את ה 'רובוט' לקיים את מצוות יוצרו, היות שאין חירות לכלי ביד היוצר.

אך מיד ניתן להצביע על שוברו בצידו, כי לפי גישה זו אין לנו שום עצמיות, וכמו שהרובוט שיודע לעשות את כל הפעולות שבכוח האדם לבצע, אי אפשר לצוות עליו, מהעובדה הפשוטה שאי אפשר לראות בו כאישיות בעל בחירה, כמו שאי אפשר להעניק לו כבוד, על ביצוע משובח, אין הוא מישהו אלא משהו, וכמו כן אצלנו בני האדם, אם המחייב של הקיום הוא כתוצאה מהעובדה שאנו ככלי ביד היוצר, אי אפשר לראותנו כבעלי בחירה של טוב ורע, ובודאי שגם אם אנו כלפי האמת כרובוטים בעלמא, צריך לומר שביחס למערכת של מצוות ועבירות, היחס לבני האדם הם כבעלי אישיות עצמאית לחלוטין.

4. האמת מפני שהוא אמת.

לשון הרמב"ם בהלכות תשובה, אלא עושה את האמת מפני שהוא אמת.

ואולי הוא קשור לביקורת התבונה הטהורה של קאנט, באומרו 'התבונה היא החובה להישמע לצד המוסרי'. ( 'חובה היא סיבה בעלת משקל מיוחד').

וביותר הרחבה, ניתן לומר שכל אחד מן המצוות עשה ומצוות לא תעשה, יש לו סיבה וטעם, שתוביל את העושה למצב, שחייו יהיו לפי, (על פי), האמת, כך שחייו יתמזגו להיות חלק מן האמת, (וזה תכלית החיים), וזה הכוונה בלהיות דבוק בבוראו, שחייו יהפכו להיות חלק מן האמת, שבזה הוא יוצק משמעות ותכלית נצחית בקיומו. (עדיין לא ברור לי עד הסוף).

ביקורת.

על פי תיאוריה זו, הפשע באי קיום המצוות, הוא כלפי עצמנו, אנו פושעים לעצמנו, אנו בוגדים בעצמנו, אשמנו לעצמנו, כי המחייב של כל זה, הוא אנו בעצמנו, ואף אחד אחר לא מחייב אותנו בזה.