איוב

"האמונה בה' מבחינת אלוהותו ולא מבחינת פונקציות המיוחסות לו, שהיא האמונה התמימה באמת, לא אמונתם של המיתממים שרואים עצמם כתמימים, אינה תלויה כלל בהבנה מסויימת של ידיעת ה', כשם שאינה תלויה בהבנה מסוימת של השגחתו. שתיהן בעיות תיאולוגיות-פילוסופיות של האדם המאמין, אך אינן תוכן אמונתו. שגב האמונה מושג ברמב"ם בפרשנותו לספר איוב, שעליה כבר עמדנו באחת השיחות הקודמות. בהמשך דבריו על ההשגחה , שאותם הבאנו לעיל, הוא כורך בה את הידיעה , ואומר על שתיהן יחד: "זאת היתה כוונת ספר איוב כולו – שלא תטעה ותבקש בדמיונך שתהיה ידיעתו ית' כידיעתנו, או כוונתו והנהגתו והשגחתו ככוונתו והשגחתנו והנהגתנו. וכאשר ידע האדם זה, יקל עליו כל מקרה אשר יקרהו, ולא יוסיפו לו המקרים שאלות על ה' – אם הוא יודע או לא יודע, אם הוא משגיח או מזניח, אבל יוסיפו בו אהבה ".

"אהבה" זו היא-היא האמונה. האמונה שבלבו של המאמין האמיתי, כאברהם במעמד העקדה וכאיוב לאחר הכירו את ה', אינה תשובה שהוא נותן לעצמו על שאלות בדבר דרכי ה' בעולמו ועל גורל האדם, שהן כולן שאלות המתייחסות לדאגת האדם עצמו: האמונה היא נכונותו של האדם לעבוד את ה' בעולם כמות-שהוא.

הרמב"ם עושה את איוב פתח לאמונתו: "...איוב חוזר מהשקפתו הראשונה וההתחלתית, שהיתה בתכלית הטעות .. משום שהוא אמר מה שאמר כל זמן שלא היתה לו חכמה ולא ידע את ה' אלא ע"פ הקבלה, כמו שידעוהו המון התורתיים. אבל כאשר ידע את ה' ידיעה אמיתית הודה שהאושר האמיתי – שהוא ידיעת ה' – נצור לכל מי שידעו , ולא יעכירוהו לאדם שום יסורים מכל היסורים הללו, כל עוד היה איוב יודע את ה' ע"פ ההגדה והסיפור ולא בדרך העיון, היה מדמה כי מיני האושר המדומים הללו-כגון הבריאות והעשירות והבנים – הם התכלית; לפיכך נבוך אותן המבוכות ואמר אותם הדברים, וזהו ענין אמרו: "לשמע אוזן שמעתיך, ועתה עיני ראתך; על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר". כוונת הדברים לפי הענין – אמאס כל מה שהייתי מתאווה, ונחמתי על היותי בתוך עפר ואפר.. ובגלל אמרתו זו האחרונה – המורה על ההשגחה האמיתית – נאמר בו אח"כ: "כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב...".

http://www.tpeople.co.il/leibowitz/ebook.asp?id=14

שותף
משה רבנו לא ידע את התרוץ בהזה? ירמיהו לא ידע? חבקוק לא ידע?
והיכן התורה מדברת על עולם הבא? ואכלת ושבעת, שים לב שהשיא בפרשת נצבים, אחר ומל ה' וכו' הוא והותירך ה' לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך. (ואל תתרץ לי שהכוונה לנפש הבהמית).

אני לא יודע על מי אתה מדבר, ואני לא יודע מה אתה מבין בעולם הזה.
איך היה אומר ידידו של אבי כל שנה בסוכות, גם את רוצה את השרים והשרות של שלמה ואז הוא יהיה מוכן להגיע למסקנה של קהלת.
אני שומע אוכלי טשולנט שבטוחים שאין גורמה יותר מטשולנט,  קישקע וקיגעל, ובזים לאחרים שאינם יודעים מה זה עונג.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/10/2010 09:40:35

שמי שלא טעם יין של מאתים שקל שלא ידבר על עולם הזה.