רציתי לשמוע ממכם מה יש לכם לומר בענין.
מה השפעת התפילה בהכ"נ בשבת,החויה שבה,על חינוך דור העתיד.
איך יוצרים חויה כזו?
הנושא מתחלק לשנים,החויה מהתפילה עצמה,והחויה בדברים שמסביב לתפילה.
תוקן על ידי סגסג ב- 04/11/2010 23:03:37
נשלח ב-5/11/2010 00:11
סגסג, השאלה לא כל כך מובנת. רוצה לפרט מעט?. בתודה.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 05/11/2010 00:13:50
נשלח ב-5/11/2010 08:13
ספורים לא מחייבים א"מ גדל בתל אביב הקטנה לדבריו בלא מעט בתי כנסת היה מנין ראשון בנוסח אשכנז ומנין שני חסידי בתשע. הוא טוען שאחוז הילדים שנשארו דתיים מהמנין השני גדול יותר מאלו של המנין הראשון. ספרתי זאת לקרוב אחר והוא שאל אותי האם המסקנה היא שכדי להשאר דתיים צריך להתפלל אחר זמן קריאת שמע? נראה לי שהתפילה הליטאית היתה יבשה לנוער שאולץ לקום מוקדם בשבת ואח"כ היתה לו שבת ארוכה ומשעממת, לעומת זה במנין החסידי היה ניגון, העלימו עין מפטפוטים, בקריאת התורה התחילו להכין את הקידוש ואחרי כתר כבר ערכו אותם וחזרו הביתה שמחים וטובי לב בשתים עשרה.
נשלח ב-5/11/2010 08:58
אתה בטוח שהגישה של יצירת חוויה מתפילה היא נכונה? וק"ו מה"מסביב".
יש המוכרים חוויה, שומעים אותם בפרסומות לפני ימים נוראים
ב עב
אולי אלו שרצו תפילה מהירה הלכו למנין ראשון ולכן התוצאות?
נשלח ב-5/11/2010 09:17
.
ראיתי בירושלים מודעות המזמינות לקבלת שבת, אחת לכמה זמן, עם "כלי נגינה אקוסטיים". מדובר בהזמנה עליה חתומה התנועה להתחדשות יהודית, או משהו בדומה לכך.
גם הם מציעים חוויה רוחנית.
אבל אחרי שנתתי את התשובה הליטוואקית המובנית שלי (ותודה לסבא א', הליטוואק ), אני מסכים שיש יתרונות רבים לחיבור דרך הרגש. הרי בני אדם אינם רק שכלים נבדלים, יש להם גם רגש פועל (ותודה לסבא א', שגדל במשפחה של חסידי בוהוש).
המתח הזה, בין הצד ההלכתי לצד הרוחני לא נולד בעשר-חמש עשרה השנים האחרונות. הוא גם לא נולד בכתביו של הגרי"ד סולובייצ'יק, בין איש האמונה הבודד לבין איש ההלכה. ניתן להרחיק את העדות עד למלומד ואיש הדת המסלמי אלע'זאלי, ולקרוא את "הפודה מן התעיה והטעות", כדי לראות שגם בדת הלכה אחרת, המתח היה קיים כבר לפני אלף שנים.
נשלח ב-5/11/2010 11:19
וודאי שיש משקל חוויתי לרגש בדת. הוא קריטי לא פחות מהחלק החרדתי-פיתויי שבדת (שכר ועונש בזה ובבא).
שניהם יחד מהווים את החומר-המשמר של הדת.
נשלח ב-5/11/2010 11:29
סגסג, וכולם,
שמא תסבירו לי במה מדובר? האם מישהו מבקש להכניס שינויים כלשהם בסדרי התפילה ובסדרי בית הכנסת, או משהו מעין זה. אינני רואה כאן שום דיון
נשלח ב-5/11/2010 11:32
בעל שמעתי פעם מיהודי שהסביר למה אצל החסידים היציאה בשאלה פחותה מזה של הליטאים. הליטאי האשכנז קם בבוקר מוקדם ורץ למנין שיגיעה בזמן, הוא חוזרלביתו והילדים עוד ישנים. החסיד קם בבוקר ויש לו עיסוקים שוני ללכת למקוה וכל מיני הכנות שונות לא בוער לו כלום, פעמים רבות, הוא מתפלל בבית כי אחר את המנין.
יוצא איפה כי הילד הקטן של הליטואקס לא רואה את אבא שלו מתפלל, לעומתם הילדים של החסיד רואים את האבא מתפלל בדבקות- זה משפיע ועוד איך זה משפיע.
נשלח ב-5/11/2010 11:33
ירוחםשמ כתב:
בעל שמעתי פעם מיהודי שהסביר למה אצל החסידים היציאה בשאלה פחותה מזה של הליטאים.
מי יכול למסור נתונים על נושא זה?
נשלח ב-5/11/2010 11:44
אליעזר פוק חזי מעי עמא דבר
נשלח ב-5/11/2010 11:46
הסיבה הרי פשוטה.
היהדות החסידית מייסרת במינימום, ומתגמלת במקסימום.
היהדות הליטאית, כמעט להפך.
אצל בחור חסידי, תפילה חמה לאחר מקווה מלטפת ומטהרת ושאר הכנות. מעלה אותו לגן עדן. כשהוא צריך אחריהם לקרוא איזה טקסט תלמודי (כדי לשבר הקליפות) עם פירושי רש"י וקצת תוס' (ליפות את כוחות הקדושה) הוא בכלל מרגיש מלך בממלכת הטוהר והכיסופין.
שבת וימים טובים ושאר יומי דפגרי (יארצייטים ושמחות הקהילה) הם יומי דכיסופי אשר עין לא ראתה וכו.
תפיסותיו על העולם הבא (שאלוקים ברור שהוא חסידי) הם בכלל אוטופיה מוחלטת המשליכה רבות כבר על הפרוזדור העכשוי.
מה מכל אלו יש לבחור ליטאי רק אם הוא כשרוני ומצליח בלימודיו. הוא מקבל איזה סיפוק עכשוי פלוס דמיון על עתיד מוצלח בממלכת הישיבות מעולם אנשי השם. כל השאר תפל ויבש אצלו. אז מה יעשה הנער ולא יבעוט. המזל של הרעיון הליטאי הוא, שחרדת הדין והאימה כ"כ מודגשים שם שהם מצליחים איכשהו לבלום את הפרץ.
נשלח ב-5/11/2010 12:07
אליעזרט אפשר בהחלט לחשוב על שינויים. אם כי ליהדות יש נסיון מר בשנוי מנהגים בבתי כנסיות. אם יש לך הצעות שיכולים לעזור לשיפור החויה בתפילה,בבית הכנסת,הרם את תרומתך.
נשלח ב-5/11/2010 12:08
ירוחם,
בעוונותיי הרבים השנים הרבות שעשיתי באקדמיה קלקלו אותי לא מעט. המורים שלי הצליחו לשכנע אותי שבדברים מעין אלה יש לבדוק נתונים. אינני יודע, ירוחם, באיזה 'עמא' אתה מסתובב!
סגסג,
האשכול הוא שלך. אני קטונתי ובקושי אני יכול להסתדר עם עצמי בשאלות מעין אלה. אבל רק ביקשתי להבין על מה נסוב הדיון כאן. לפי שעה יש כאן סיפורים נחמדים ותו לא. האם יש לך משהו קונקרטי שאתה רוצה להתלונן עליו או להציע שיפור?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 05/11/2010 12:12:21
נשלח ב-5/11/2010 12:09
סגסג
ברור שבמשך הדרות רצו והכניסו באמת חוויות לבית כנסת בשביל ילדים ונערים, וגם עניין לגדולים חזנות ושירה,
הבעיה שברוב החוגים עשו מזה תורה והלכה ואין לשנות אפי' ניגון\שירה וכדומה, ואז יוצא הטעם הטוב מהתפילה,
באיזה אשכול הזכרתי את הקדיש בשבת אצל הליטאים שמזכיר לוויות, ומישהו כאן כנראה נפגע מזה,
הוא כנראה לא שם לב שזה אותו ניגון,
_________________
נשלח ב-5/11/2010 12:20
אליעזר כאיש אקדמיה אתה ודאי מודע לנתונים סטיסטים אקרעים, וכאיש אקדמיה אתה ודאי מודע לנציגי החרד"של - המיליטנטים בכלי התקשורת- איני רוצה לציינם בשם אבל תחשוב -תדע מי הם. ומאיזה זרם חרדי הם הגיעו למעמדם בתודעה החילונית.
נשלח ב-5/11/2010 12:58
ירוחם מענין לבדוק מה קורה אצל הנשים,היכן מצוי יותר תופעת החזרה בשאלה,כל התופעות שהוזכרו כאן נכונות ביחס לגברים,ביחס לנשים אין את העדיפות הזו. יש נקודה שיכולה אולי להשפיע,האם הבעל עובד,אבל בוא נקח ליטאים שהבעל עובד וחסידים שהבעל עובד,,נראה לי שלהיות ליטאית יותר קל מחסידית,גם מצד שהבעל לא נעדר לטישים,נסיעות לרבה,יש חסידיות שיש הגבלות על לבוש האשה,שלא לדבר על חסידיות שיש הגבלות בדברים יותר חמורים. בנתים,החוזרת בשאלה המפורסמת ביותר,לפחות בתקופה האחרונה,אינה מהציבור הליטאי.
