| נשלח ב-10/11/2010 12:30 |
|
| |
בן נוח נהרג על פחות משווה פרוטה
.
"אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה, ולא ניתן להישבון"
(בבלי, ע"ז עא:, וכן בעוד מקומות בש"ס)
היתכן הדבר? דינו של גוי ששלח ידו בפחות משווה פרוטה, יהיה מיתה? על כזה דבר הורגים?
הרמב"ם פסק כי בן נח שעבר על אחת משבע מצוות בני נח - דינו בסיף. האם אנו נמצאים באותו סולם של חומרה? בן נח שעבד ע"ז, או בן נח שעבר על עריות, או בן נח ששלח ידו בפחות משווה פרוטה, שלושתם דינם מוות?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:39 |
|
| |
מואדיב אם כן לא שבקת חיי לכל בריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:39 |
|
| |
"ח [ט] גוי הבא על בת ישראל--אם אשת איש היא, נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג. [י] אבל ישראל שבא על הגויה--בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד--כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו" (במדבר לא,טז-יז). "
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:40 |
|
| |
גזל נמצא באחת משבע המצוות והוא לא מקיים אותה אז למה לא? אתה יכול לשאול אחרת, מניין ששבע מצוות בני נח ענשם מיתה, או שמיתתם בידי אדם? אולי כי אם הם לא עושים את "מטרתם" בעולם אז אין טעם להשאיר אותם כאן.. (כמו שור שברגע שהוא מפסיק לחרוש אתה שוחט אותו). מעין זה יש מימרא "גוי ששבת חייב מיתה"...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:41 |
|
| |
איני יודע על איזה אופן למדת סוגיא זו. לי זה פשוט מאוד. הכוונה היא לספר לך שבן נח 'יהרוג' את עצמו בשביל פחות משוה פרוטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:43 |
|
| |
חברים,
לולי דמסתפינא הייתי אומר שיש לפרש 'הלכה' זו שבן נח נהרג על פחות משווה פרוטה כדרך שיש לפרש את המאמר 'עם הארץ מותר לנוחרו ביום כיפור שחל להיות בשבת' - גוזמא בעלמא!
תוקן על ידי אליעזרט ב- 10/11/2010 12:47:31
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:44 |
|
| |
זרזיר אתה מערבב פשט ב'דרש'.
מואדיב תמשיך הלאה, לפי שיטת הרמב"ם במעשה דינה, אם אני רואה גוי מפלח ענב בשוק, עלי להורגו במקום.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:46 |
|
| |
רק כדי לשים דברים בפרופורציה - גם ללא בדיקה מעמיקה אני מוכן להתחייב שעדיין לא נולד הגוי שבי"ד של ישראל הרגו על פחות משווה פרוטה (וכנראה גם לא על סכומים גבוהים מזה), ולא במקרה.
אז עדיין חשוב להבין את המסר העולה מן ההצהרה שציטט מואדיב ומה בדיוק מטרתו, אבל בואו נזכור שמסר זה (יהיה אשר יהיה) חי באותו עולם עם הרבה מסרים סותרים ונכונים לא פחות, והשורה התחתונה למעשה ידועה. ואני מניח שגם ר' יוחנן ידע את המציאות בבתי הדין.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:49 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מואדיב תמשיך הלאה, לפי שיטת הרמב"ם במעשה דינה, אם אני רואה גוי מפלח ענב בשוק, עלי להורגו במקום. |
|
מפורש:
יט ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה--שהרי שכם גזל, והם ראו, וידעו, ולא דנוהו. ובן נוח נהרג בעד אחד, ובדיין אחד, בלא התראה, ועל פי קרובים; אבל לא בעדות אישה, ולא תדון אישה להם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:51 |
|
| |
.
יונתן,
דבריו אלו הם משהו אחר. יש חובה על הגוים להקים להם בתי דין, לקבוע מערכת חוקים ולדון לפיה. הם נדונו - לפי פירוש הרמב"ם - על כך שלא עשו זאת. לא היה להם בית משפט, והם לא דנו את שכם בן חמור על מעשהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:54 |
|
| |
גם גוי ששבת או למד תורה חייב מיתה, וכן ת"ח שנמצא רבב על בגדו. אני מקוה שרובכם לא חושבים שמדובר בקביעה שהיא הלכה למעשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:55 |
|
| |
מואדיב ואם גויים בימינו אין להם מערכת שהורגת על פחות משווה פרוטה, האם אנו אמורים להנקם בהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 12:56 |
|
| |
איש ציפור, יפה אמרת, וגם אני כתבתי למעלה ברוח דבריך - בעניין עם הארץ מותר לנוחרו...
תודה לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:00 |
|
| |
אש"צ וודאי ידוע לך ההבדל בין גוי ששבת לשבע מצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:00 |
|
| |
תוקן על ידי maxmen ב- 10/11/2010 13:09:25
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2010 13:01 |
|
| |
.
אישציפור,
גוי ששבת וכו', כדאי לראות את דברי הרמב"ם בכך. לפי הרמב"ם, רק כאשר שבת מתוך נסיון להמציא דת חדשה - אז דינו מוות. גם זה, אגב, בידי שמים ולא בידי בית הדין.
לא כן דברי רבי יוחנן.
|
|
|
|
|