| נשלח ב-11/11/2010 09:03 |
 |
| |
סמיכות הכריסמס וחג החנוכה מקרית
שלום רב בבקשה האם סמיכות הכריסמס וחג החנוכה היא מקרית ???
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 09:08 |
|
| |
הכריסמס כנראה התחגג הרבה אחרי חנוכה,
סיפור החג
לפני כאלפיים שנים חי זוג צעיר ומאוהב בעיר נצרת. הזוג לא היה נשוי כשלפתע גילתה האשה הצעירה מרים שהיא הרה. בשל הליחשושים והדיבורים נאלצו מרים וארוסה יוסף לעזוב את העיר ובנדודיהם הגיעו לבית לחם אך גם כאן לא תמו תלאותיהם, הלילה ירד ולא נמצא אפילו חדר אחד פנוי להתאכסן בו.
בלית ברירה החליטו ללון באורוות האכסניה. באותה לילה תקפו את מרים צירי לידה. יוסף אסף קש וריפד את האבוס ובו השכיבו את התינוק שנולד כשסביבו מתבוננים הסוסים והחמורים. על פי האמונה הנוצרית זו היתה בחירת האל שמשיחו יוולד בתנאי דוחק כאדם עני וצנוע.
לאחר הלידה בקע אור זוהר מאזור האורווה ורועי הצאן המפוחדים מהתופעה המוזרה פגשו במלאך שהביא בפיו את בשורת הולדת המשיח. המידע אודות הולדתו עברה במהירות מעיר לעיר ומכפר לכפר והביאה עמה מאות מבקרים בינהם מלכים ושרים שבאו לחזות בפלא והביאו עמם שפע מתנות, כסף וזהב.
מאחר והדת הנוצרית מפולגת לעדות ופלגים שונים נחגג החג בכמה תאריכים שונים : הנוצרים הקתולים והפרוטסטנטים חוגגים אותו בתאריך 25 בדצמבר; הנוצרים האורתודוכסים חוגגים אותו ב-7 בינואר והנוצרים הארמנים - ב-6 בינואר.
עדויות ראשונות לחג מצאו היסטוריונים במאה הרביעית לספירה ואף על פי שרובם סבורים כי ישו נולד דווקא בתאריך אחר ( כנראה באפריל בגלל תופעות אסטרונומיות המתוארות כניסים בסיפור לידתו ) הוחלט לקבוע את תאריך הולדתו דווקא בסוף דצמבר. במאה הרביעית לספירה עדיין לא היתה הנצרות דת מרכזית ומאמיניה נאלצו להילחם בהרבה טקסים פגאניים (עובדי אלילים) על מנת להשריש את הדת החדשה. באותה תקופה נהגו עובדי האלילים לחגוג את הולדתה מחדש של השמש סמוך ליום הקצר ביותר בשנה 21 בדצמבר, ולכן נוח היה לנוצרים החדשים להסב את החג הישן בחג חדש בדומה למנהגי תרבויות עתיקות.
חג המולד כפי שהוא נחגג היום קיבל את אופיו בתקופת ימי הביניים והוא כולל מנהגים שונים שנאספו מארצות שונות .
עץ האשוח למשל הוא אחד הסמלים המרכזיים של החג, אך מה הקשר שלו לחג המולד? מסתבר שעצי האשוח ועצים ירוקי עד אחרים היו אחד מסמלי חגי החורף עוד הרבה לפני הולדתו של ישו. העצים ירוקי העד נועדו לסמל את העמידה העיקשת וההישרדות בתנאים הקשים של שר החורף ושבטים אירופיים קדמונים נהגו לקשט בהם את דלתות בתיהם לבקשת מזל ובריאות. החיבור בין עץ האשוח מחגי החורף העתיקים לחג המולד הופיע בגרמניה לפני כ-400 שנה ומשם נדד לאנגליה וכך הופץ בכל העולם הנוצרי וכיום ניתן לראות בכל בית נוצרי לקראת חג המולד עץ אשוח מקושט בנרות , כוכבים ומנורות.
מתנות חג המולד ידוע יותר מכל כחג המתנות בעולם המערבי. יש יסוד סביר להאמין שהקשר בין החג למתנות קשור למתנות הרבות שקיבל ישו בזמן הולדתו. נכון או לא נכון, כחודש לפני חג המולד נכנסים הנוצרים לקדחת של קניית מתנות והחנויות באירופה וארה"ב ידועות במבצעים המיוחדים שהן עורכות בתקופה זו . אחרון חביב הוא סנטה קלאוס דמותו של סנטה קלאוס גם היא מאפיינת את החג, אך למעשה הקשר שלה לחג קלוש ונוצר רק במאות האחרונות. הקדוש ניקולאס חי באימפריה הרומאית לפני כ-1600 שנה והיה ידוע בנדיבותו ואהבתו לילדים, באותה תקופה נרדפו בני הדת הנוצרים בידי הקיסרים הרומאים וניקולס סבל מעינויים והשפלות. לאחר מותו הועלה סיפור חייו על נס ודמותו הפכה לאחד מקדושי הנצרות. יום מותו ב-6 בדצמבר הפך ליום חג. בעבר נחוג יום ניקולאס הקדוש בנפרד מחג המולד ויש מדינות שעדיין זה כך, אך הקירבה לחג המולד יצרה איחוד בין שני החגים וסנטה קלאוס הפך להיות סבא חג המולד המחלק מתנות, מסורת שגם היא חדשה ונוספה לנצרות במאה ה-19 בניו-יורק.
אמיתות ואגדות המעורבות זו בזו הן חלקן של כל הדתות ושל כל החגים.
שיהיה לכל בני הדת הנוצרית באשר הם חג שמח!!!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 09:24 |
|
| |
גמרא ע"ז (ח':)-
קלנדא (חג של עכו"ם) ח' ימים אחר תקופה (תקופת טבת), סטרנורא (חג אחר שלהם) ח' ימים לפני תקופה (וצ"ב למה הזכירו את החג השני לפני הראשון). ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וכו' עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפילה. כיוון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא. הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה אחרת עשאן לאלה ולאלה ימים טובים.
למדנו מכאן שיש נקודת צמצום היום והגדלת הלילה (10 שעות יום בלבד בתקופת טבת) שחוזרת בכל שנה ומתעוררת בה השאלה שוב האם העולם יחזור למנהגו או שצמצום היום יגיע עד הסוף. בנקודה חגגו אומות העולם את עניינהם ואנחנו חגגנו את ענייננו, כאשר כ"ז סובב סביב האש כמקור האור כמובן. ותן לחכם ויחכם עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 10:46 |
|
| |
הגוילם,
דומני שהזוג היה נשוי באושר, ואף היו לו ילדים בטרם לידת התינוק באבוס.
הלחשושים היו בשל העדרותו של יוסף הנגר מהבית בתקופה הרלוונטית (עד היום, כידוע, 1 באפריל הוא חגם של השקרנים, 9 חודשים לפני היומולדת של ישו...).
החג נחגג אצל כולם ב-25 בדצמבר. השינויים לכיוון ה-7 בינואר הם בגלל הבדלי הימים בין הלוחות. בלוח היוליאני, הנהוג בכנסיות האורתודוכסיות-רוסיות וגם כמה מזרחיות אחרות (למעט היוונית), חל ה-25 בדצמבר ב-7 בינואר של הלוח הגריגוריאני. בלוח הגריגוריאני חל ה-25 בדצמבר בדיוק ב-25 בדצמבר.
הארמנים אינם חוגגים כלל את חג המולד, אולם בהשפעת המרחב הנוצרי הפך חג ההתגלות לחג המולד שלהם. חג ההתגלות נחגג בכל הכנסיות ב-6 בינואר, אבל בגלל הטררם של חג המולד וראש השנה, שכוללים שבועיים של שבתון, הוא הפך למין יום שאין אומרים בו תחנון, וזהו. אצל הארמנים חוגגים ביום הזה את כל מה שהם פיספסו בגלל שהם ארמנים - היינו את הולדת ישו, כל הקטע של שחזור הלידה באבוס וכל זה. כמובן, שאם אתה ארמני אז ה-6 בינואר שלך חל ב19 לינואר של כל שאר העולם.
---
דומני שבשנה שעברה היה כאן אשכול שעסק בדברים הללו ממש.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 10:57 |
|
| |
.
חגים אליליים קדומים היו ידועים בתקופה זו של השנה, גם בעולם המזרחי (חג פרסי, ויש לנו עדויות עליו בגמרא), וגם במערב (הוזכר כבר קלנדא לעיל).
העובדה שחג חדש "הוצמד" לתאריך בו ממילא היה חג מוכר לפניכן, ידועה ומוכרת. לפעמים הצמידו גם דברים אחרים, ולפעמים רק שם. את השם "פסחא" רצו הנוצרים להשכיח, כדי להדגיש את הנתק בין הדת החדשה לבין היהדות. פרט לשינוי מועד החג וביטול הצמדתו לפסח, שונה שמו מפסחא לשמה של אלילה פאגאנית - איסטר.
נכון אמרו כאן מקודם כי שרידים אליליים רבים נותרו גם בחגאות שלהם כיום, החל מעצי האשוח וכלה בארנב של האיסטר. אלא שעל שרידים כאלו, ניתן לדרוש כפי שעשה הרמב"ם לגבי טקסי המסלמים באגרתו לעובדיה הגר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 11:06 |
|
| |
לתשומת ליבם של כמה מהמגיבים- אנחנו במדינת ישראל הריבונית הנוצריים לא כאן בשלטון, ולכן אין כל צורך לדבר עליהם ועל דתם ואמונתם בזלזול. את זה עשינו בגלות, כאן זה מיותר ומכוער.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 11:16 |
|
| |
מנהטן
יהודי מחפש עסק לפרנסה מסתכל בעיתון ורואה עסק לתשמישי קדושה למכירה
קופץ על המציאה כמוצא שלל רב וקונה בטלפון את העסקה
למחרת נוסע לבית העסק
אך אויה
תשמישי קדושה נוצריים עומדים למכירה
רואה הפועל הנוצרי את הבעל הבית החדש
ומעודדו
מה העניין ר' יו"ד
אני יעמוד בחנות וימכור אתה רק את הכסף בקופה תספור
הגיע ערב חג ולכבודו של ישו
פונה העובד לבעל הבית ומבקשו להתקשר לספק הצלבים
יען כי מחזור המכירות גדול בעונה זו מתמיד
צועק היהודי גיוועלד אני ? צלבים ?
כן ! עומד השייגץ על שלו אתה רוצה שכולם סביבך ימכרו – ולחנותך אף אחד לא יכנס ?
אתה רוצה לפשוט את הרגל ?
מתלבט היהודי קשות מרים את שפופרת הטלפון לספק ומנתק מרים ומנתק
עד שסוף סוף מתקשר ומזמין צלבים
מרים לו הספק בצד השני את השפופרת ועונה ביידיש –
און הממזר ? או מוט הממזר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 13:44 |
|
| |
| מואדיב כתב: |  | | את השם "פסחא" רצו הנוצרים להשכיח, כדי להדגיש את הנתק בין הדת החדשה לבין היהדות. פרט לשינוי מועד החג וביטול הצמדתו לפסח, שונה שמו מפסחא לשמה של אלילה פאגאנית - איסטר |
|
זה לא מדוייק. אמנם השם באנגלית ובגרמנית לפסחא נגזר משמה של אלילה נורדית פאגאנית, אבל בשאר השפות האירופאיות הוא נגזר מפסח דווקא [paques בצרפתית, paaske בסקנדינאבית, pasen בהולנדית, pasqua באיטאלקית וכן הלאה]. וכידוע, עד הרפורמאציה, עיקר הכובד של הנצרות לא שכן בארצות הנורדיות...
"איסטר" במקור היה שמו של החודש בו הפסחא חל בלוח השנה הסקאנדינאבי. כך שלא מדובר בקונספיראציה. חוץ מזה, כל נוצרי שקרא בתנ"ך ובברית החדשה או לפחות סיפרו לו את סיפור קינון הפסחא יודע ששני החגים קשורים זה בזה..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 08:36 |
|
| |
ומה הפירוש של ביצי הפסחא ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 09:46 |
|
| |
לא יודע
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 10:31 |
|
| |
| רדףהשיג כתב: | | לא יודע |
|
[רדף,
ברור שאתה יודע - זה זכר לביצים הקשות שאכלו בני המשפחה בסעודת ההבראה שלאחר הצליבה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 10:53 |
|
| |
אפגעהיטן: והציורים על הביצים?
רדףהשיג: וואלה לא יודע
אמשלום: רדף, אל תגיד שאתה לא יודע. תתאמץ. אוף, שכחתי סוגריים. הנה: [רדף, אל תגיד שאתה לא יודע. תתאמץ. הציורים הם זכר לציור הסעודה האחרונה של מיכלאנג'לו, ששם צוירו לראשונה ביצים מצוירות כחלק מתפריט הסעודה האחרונה. אני בוחרת לראות במנהג הזה מנהג שמשקף לא רק צרכים קולינריים בסיסיים, אלא גם ביטוי למקומה של האשה בשיח התרבותי של התקופה].
ירוחמשם: מספרים על הצדיק משומקום- שלא היתה לו ביצה לקערת הסדר, ומצא ביצה צבועה בציור של ארנב. יקנהא"ז אתם יודעים.
מואדיב: ידוע שאצל העמים הפגניים הקדומים שימשו ציורים על גבי ביצים למטרות פולחניות. עד היום
אצל הערבים נפוץ מנהג הعجة البيض בין ה-14 לאפריל לכ"ד בניסן, זכר למנהג הפגני.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 11:00 |
|
| |
:-)
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 11:23 |
|
| |
גם בסדר
מנהג בליל הסדר
אוכלים ביצה
אם כבר ביצים
למה מחביאים את ביצי הפסחא ???
*
(רמז - אפיקומן ???)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2010 11:43 |
|
| |
תרגמתי לאחרונה את ביצת פסחא והשתמע מהערך כי ביצת פסחא היא גלגול של ביצת קערת ליל הסדר. לא כתבתי זאת במפורש בערך כי אני לא בטוחה שזה כך. אבל אם זה אכן כך - אולי מנהג הסתרת ביצי פסחא כדי שהילדים יחפשו אותן, הוא גלגול של מנהג הסתרת האפיקומן? אשמח למידע, ואם אפשר גם סימוכין. תודה, גברת תרד • שיחה 09:15, 10 באפריל 2007 (IDT) מתוך הערך פסחא: "החג קרוי באנגלית Easter ושם זה מקורו בשם הגרמני לחג Ostern. ייתכן שמקורו של שם החג בחלק מהשפות הגרמניות (והאנגלית בתוכן), הוא בשמה של האלה "אוסטרה" (Eostre), וייתכן כי שם החג הוא על שם חודש האביב הראשון שהיה קרוי "אוסטרמונאט" (Eostremonat). על שם האלה שסמלה את בוא האביב. לחג הנוצרי נתלוו סממנים פגאנים הקשורים בפולחן האלה. למשל סיפור הארנבת המטילה ביצים מקורו באלה המצוירת לפעמים עם ראש ארנבת והביצים הן סמל לפריון." אביהו • שיחה 17:19, 13 באפריל 2007 (IDT) - כמו הרבה חגים של הדתות ה"חדשות" פסחא הוא תערובת של מוטיבים פגאניים עם מוטיבים נוצריים שנוספו מאוחר יותר. השאלה שאני תוהה לגביה - האם חיפוש הביצים היה קיים גם לפני שנוספה ההשפעה של פסח על פסחא (הרי פסחא בנצרות היא לזכר הסעודה האחרונה שהיתה סעודת ליל הסדר) או שהוא נגזר ישירות מחיפוש האפיקומן? בתודה, גברת תרד • שיחה 18:19, 13 באפריל 2007 (IDT)
- האם "אוסטרה" האמורה קשורה איכשהוא לעשתורת שמשמה נגזרו אסטרולוגיה ואסטרונומיה? בתודה, ליאור 18:33, 13 באפריל 2007 (IDT)
- אולי התשובה כאן. יוסאריאן • שיחה 23:32, 15 באפריל 2007 (ID
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2010 23:04 |
|
| |
גם חנוכה וגם חג המולד, כמו חגים חקלאיים ופגאניים נופלים בתקופת היום הקצר בשנה (ה 21 בדצמבר) ולכן השאלה מאוד מתבקשת. תארוך חג המולד הוא המצאה מאוחרת, בכל הברית החדשה אין אזכור לתאריך הלידה, למעשה אפילו מוזכר שישו נולד בזמן שהיו הרועים ישנים בשדות, לא סביר שמדובר בדצבמבר או בינואר. (למעשה אפילו לתארוך שנת הלידה אפשר למצוא בבה"ח לפחות 3 שנים שונות) חגים רבים נקבעו לתקופת היום הקצר בשנה, וכשהנצרות הפכה לדת השלטת, אותם חגים הוסבו לחג הולדתו של ישו. חג המולד הוא כנראה ניצור של ה"סטורנליה", חג רומי חשוב. לתארוך חג החנוכה בכ"ה כסלו יש תיעוד מתקופת החשמונאים, בספר מקבים א' (מז) וישובו לבנות את פרצי המקדש ואת כל אשר מבית להיכל, ויחטאו את החצר ואת כל אשר בו. (מח) ויחדשו את כל כלי הקודש, וישימו את המנורה אל ההיכל ואת מזבח הקטורת ואת שולחן הפנים. (מט) וישימו את הקטורת על המזבח, ועל המנורה העלו את נרותיה להאיר במקדש. (נ) ויתנו את לחם הפנים על השולחן, ואת הפרוכת המסך על הארון, ותכל כל העבודה כאשר בתחילה. (נא) ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. (נב) ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. (נג) ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה. (נד) ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם. (נה) ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות. (נו) ותהי שמחה גדולה בכל העם, כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. (נז) ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'.
יתכן שהסלווקים חיללו את בית המקדש בזמן חגם, ולכן יש קשר עקיף בין תאריך חג החנוכה לחג אחר שקשור לתקופת היום הקצר בשנה. יתכן גם שחנוכה הוצמד לחג חקלאי קדום אבל קשה לראות קשר ישיר בין החגים מלבד אולי העובדה שבברית החדשה מוזכר שישו חגג את חג החנוכה.
|
|
|
|
|
|
