| נשלח ב-11/11/2010 16:07 |
|
| |
דרכו של האבן עזרא בפירושו
ידוע שהאבן עזרא מפרש בפירושו פירושים לא כפי דרשת חז"ל,מה הביאור לזה?
לכאורה יתכן שלושה אפשריות,א' האבן עזרא בא לפרש את הפסוק לפי פשוטו,וחז"ל לפי מדרשו,ומכיון שאין מקרא יוצא מידי פשוטו,א"כ יש מקום לפירוש האבן עזרא.
ב',הרי בגמ' לא מובאים כל הדעות של כל החכמים שהיו בזמן המשנה והגמרא,והרי יש דברים שבגמ' מובא דעה אחת,ובירושלמי דעה אחרת,א"כ תמיד יכול אדם לטעון,הפירוש שלי לא מנוגד לפירוש חז"ל,הוא נכון לפי פירוש חכם אחר שהיה בתקופה שלהם.
ג' מכיון שאלו ואלו דברי אלוקים חיים,כל מי שלומד בדרך ישרה ונכונה,ועולה לו פירוש,פירושו נכון,בקיצור,אין מניעה לפרש שלא כחז"ל.
ולא שייך לשאול,וכי שייך שהאמת לא כחז"ל,שאלו ואלו דברי אלוקים חיים,וגם דברי חז"ל אמת,וגם הפרשן שלאחריו,אמת.
לענין הלכה למעשה בודאי נשאנו עושים כפי שנתבאר בחז"ל,ואף אחד לא יכול לטעון אולי היה חכם שסבר אחרת,כי כל זה ספק,ואין ספק מוציא מידי ודאי,ולמעשה אין לנו אלא דברי חז"ל שהגיעו לידנו,אבל לענין פירוש שאני.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 16:26 |
|
| |
כאחד שלומד בקביעות אבן עזרא על הפרשה אני יכול להגיד שזה לא כזה שחור ולבן.
לפעמים כשיש דרש "ווארט" הוא מביא אותו או רומז אליו ואומר משהו כמו "ויש בו ... והוא דרך דרש/והוא סוד" כשדרשת חז"ל באה לפרש המציאות בפרשה וההיגיון אומר ההיפך אז הוא מתנגד לפירוש חז"ל (דוגמאות: יסכה בפרשת נח, יוכבד בין החומות בפרשת ויגש, מכת דם בפרשת וארא, כנראה גם בעוג מלך הבשן תשע אמות ארכה)
ו-"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" זה נחמד, ובריש גיטין יש דוגמא ששניהם באמת קרו במציאות (למרות שלדעתי עדיין שניהם לא מה שקרו באמת במציאות אבל לא חשוב כרגע) אבל לפעמים יש שני דרשות הפוכים בדיוק אחד מהשני וכאן לא שייך לומר אלו ואלו..(לפחות לא ב"מציאות". יש אנשים שמתקשים להבדיל בין "אמת הסטורית" לבין "דרש")
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 16:27 |
|
| |
סגסג על יחס הראשונים לאגדות ראה:
וכן ראה בפירוש ר' אברהם בן הרמב"ם (בפרשת תולדות וכמדומני שיש עוד) על אגדות המיועדות לחלושי השכל. פירוש ר' אברהם נמצא ב HEBREWBOOKS.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 11/11/2010 16:32:37
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 16:58 |
|
| |
יונתן אשריך שאתה לומד כל שבוע בספרו של האבן עזרא. ראיתי שיצא עכשיו ספר פירוש חדש על האבן עזרא,בנתים יצא על חומש בראשית,בהוצאת מוסד הרב קוק. בעל בעמיו למיטב ידיעתי,לא רק בעניני אגדה מפרש האבן עזרא לא כחז"ל,אלא גם בעניני הלכה. אולי יונתן יחכמינו בענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:00 |
|
| |
האבן עזרא לעולם לא היה נגד חז"ל, הוא נגד דעות שבחז"ל כלומר יש דעות חלוקות והוא לוקח צד,
הוא מאוד נגד לחדש בפשט וק"ו לחדש בקבלה,
"וכלל אומר לך, כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו"
לפעמים מסנגר עליהם,
"אולי בחלום ראם. וכבר טעה במקצתם כאשר אפרש במקומו. א"כ לא נשען על חלומותיו, אולי עשה כן לכבוד השם"
לפעמים כועס מאוד,
"הדוכיפת אמרו הצדוקים שהיא התרנגולת, ואלה טפשי עולם, כי מי הגיד להם.
הסיבה שתבונתו לא רצה לקבל ספיקולציות,
"ודבר שלא מצאנוהו קבלה אין טעם לסברותינו"
"אין צורך להשיב על הבודאים מלבם"
"וכללו של דבר, אנחנו נסמוך על הקבלה ולא נשען על דעתנו החסרה"
דווקא חז"ל היה אצלו עיקר
"והטעם תורה שבע"פ, שהוא פי' התורה שבכתב"
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:03 |
|
| |
| סגסג כתב: |  | למיטב ידיעתי,לא רק בעניני אגדה מפרש האבן עזרא לא כחז"ל,אלא גם בעניני הלכה.
|
|
מצות שבע ימים מדאורייתא,
אבל שוב הוא לא נגד, הוא פשוט לוקח צד במחלוקת,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:04 |
|
| |
מקסי יש מ"ד בגמרא שיש מצוות אכילת מצה שבעה ימים?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:04 |
|
| |
לגבי מצות,דעתו שיש חובה שבעת ימים,או שיש מצוה אם אוכלם?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:07 |
|
| |
בעל: כן בוודאי מחלוקת בגמ"
סגסג: חובה מדאורייתא
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:12 |
|
| |
מקסי היכן?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:13 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מקסי
היכן? |
| לא זוכר כרגע (שבח ?? ירוחם ??)
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:14 |
|
| |
| סגסג כתב: |  | | למיטב ידיעתי,לא רק בעניני אגדה מפרש האבן עזרא לא כחז"ל,אלא גם בעניני הלכה. אולי יונתן יחכמינו בענין. |
|
לא - זה בדיוק מה שמבחין בינו לבין הרשב"ם. ידועה ה"קינה" שהוא כתב בשם השבת ש"אבלה" על הפירוש שנתן הרשב"ם ל"ויהי ערב ויהי בוקר" - שהיום מתחיל ומסתיים בבוקר.
רדף
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:16 |
|
| |
אגב - נדמה לי שהיה פה פעם אשכול על הצינזורים שנעשו בספרי קודש -- אז פירוש הרשב"ם הוא דוגמה מובהקת - שבהוצאות המסורתיות הפירוש מתחיל רק מפרק ב' או ג' והלאה של בראשית
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:20 |
|
| |
| סגסג כתב: |  |
בעל בעמיו למיטב ידיעתי,לא רק בעניני אגדה מפרש האבן עזרא לא כחז"ל,אלא גם בעניני הלכה. אולי יונתן יחכמינו בענין. |
|
נדיר מאוד שהאבן עזרא חולק ממש על הלכה. ואני לא מדבר על אסמכתאות ("ובא השמש וטהר" ששם הוא מפרש אחרת מחז"ל אבל זה לא עקרוני לעצם ההלכה ויכול להיות שזה באמת רק אסמכתא כמו שהוא אומר) שאת זה כל אחד יכול לפרש.
בד"כ האבן עזרא רוחש הרבה כבוד לקבלה (לא במובן של הזוהר כמובן, אלא לקבלה של התורה שבע"פ שקיבלו חכמינו) כמו שאפשר לראות בהרבה דברים שמתפרשים רק בתורה שבע"פ (כמו "וספרתם לכם ממחרת השבת") ולפעמים מכנה את אלה שמפרשים אחרת "דברי רוח"/"חשוכי השכל"/"פירוש שיגעון" וכו'...
אמנם זכורה לי לפחות פעם אחת (חבל שאני לא מצליח להיזכר) שהוא פירש שלא כמו הפירוש בגמרא ובהלכה וזה מאוד הפליא אותי. חבל שאני לא מצליח להיזכר, ברגע שזה יחזור לי אני אכתוב את זה כאן...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:20 |
|
| |
מקס תוכל לציין את המקור באבן עזרא שמפרש שיש חובה לאכול מצות שבעת ימים?.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2010 17:24 |
|
| |
| רדףהשיג כתב: |  | | למיטב ידיעתי,לא רק בעניני אגדה מפרש האבן עזרא לא כחז"ל,אלא גם בעניני הלכה. אולי יונתן יחכמינו בענין.
לא - זה בדיוק מה שמבחין בינו לבין הרשב"ם. ידועה ה"קינה" שהוא כתב בשם השבת ש"אבלה" על הפירוש שנתן הרשב"ם ל"ויהי ערב ויהי בוקר" - שהיום מתחיל ומסתיים בבוקר.
רדף
_________________
|
|
<*> "...ויהי בשנת ארבעת אלפים ותשע מאות וחמש עשרה, בחצי ליל שבת, בי"ד לחדש טבת, ואני, אברהם הספרדי הנקרא אבן-עזרא, הייתי בעיר אחת מערי האי... ואני הייתי ישן ושנתי ערבה עלי, וארא בחלומי והנה עומד לנגדי כמראה גבר ובידו אגרת חתומה, ויען ויאמר אלי - קח את האגרת הזאת ששלחה אליך השבת. ואקוד ואשתחוה... ואתפסנה בשתי ידי וידי נוטפי מור... אך בקראי הטורים, חם לבי בקרבי וכמעט יצאה נפשי. ואשאל העומד לנגדי מה פשעי ומה חטאתי... *> וזאת האגרת: <*> "אני שבת עטרת דת יקרים בעשרת הדברים ובין השם ובין בניו אני אות ברית עולם לכל דורות ודורים... למען שמרתני מאד בימי נעורים, בזקנותך שגגה נמצא בך. אשר הובאו אליך הספרים ושם כתוב לחלל יום השביעי. ואיך תחשה ולא תדור נדרים לחבר אגרת דרך האמונה ותשלחם לכל העברים. ויען ויאמר אלי ציר השבת, הנה הוגד לי אשר הביאו תלמידיך אל ביתך אתמול ספרים פירושי התורה, ושם כתוב לחלל את השבת, ואתה תאזור בעבור כבוד השבת להלחם במלחמת התורה עם אויבי השבת ולא תשא פני איש". ואקיץ ותפעם רוחי עלי ונפשי נבהלה מאד, וארחץ ידי ואוציא הספרים חוצה אל אור הלבנה, והנה כתוב שם פירוש ויהיה ערב ויהי בקר והוא אומר כאשר היה בוקר יום שני עלה יום א' שלם, כי הלילה הולך אחר היום. וכמעט קרעתי בגדי, וגם קרעתי זה הפירוש, כי אמרתי - טוב לחלל שבת ולא יחלל ישראל שבתות הרבה אם יראו זה הפירוש הרע... ואדור נדר אם אתן שנת לעיני אחר צאת יום הקדוש עד שאכתוב אגרת לבאר את ראשית יום התורה, להרים מכשול ולהסיר פח ומוקש... *>
 |
|
|
|
|
|