זבחים לז. "זביחה בכלל שפיכה"

                                       זריקה בכלל שפיכה

 תלמוד בבלי מסכת זבחים דף לז עמוד א

גמ'. תנו רבנן: מנין לניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת שכיפר, תלמוד לומר: ודם זבחיך ישפך. ואכתי להכי הוא דאתא מיבעי ליה לכדתניא: מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ת"ל: ודם זבחיך ישפך. סבר לה כר' עקיבא, דאמר: לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה, דתנן: ברך ברכת הפסח פטר את של זבח, של זבח לא פטר את הפסח, דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר לא זו פוטרת זו, ולא זו פוטרת זו.

 אכתי להכי הוא דאתא, מיבעי ליה לכדתניא: ר' ישמעאל אומר, מתוך שנאמר אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז וגו', למדנו לבכור שטעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח, מעשר ופסח מנין תלמוד לומר: ודם זבחיך ישפך, סבר לה כר' יוסי הגלילי; דתניא, רבי יוסי הגלילי אומר: דמו לא נאמר אלא דמם, חלבו לא נאמר אלא חלבם, לימד על בכור מעשר ופסח שטעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח. ורבי ישמעאל האי קרא מפיק ליה להכי ומפיק ליה להכי, תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל.

הגמ' אומרת שמהפסוק "ודם זבחיך ישפך", ניתן ללמוד ממנו כמה לימודים.

1. שכל הניתנים על מזבח החיצון, שנתן במתנה אחת יצא.

2. ששירי הדם צריכים להישפך על היסוד בכל הקרבנות.

3. שהניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא, שזריקה בכלל שפיכה.

4. שהפסח דינו בשפיכה.

 ומשמע בגמ' שאי אפשר ללמוד אלא לימוד אחד מהפסוק הזה. ולכן שואלת הגמ' שאם ר' ישמעאל סובר שזריקה בכלל שפיכה אינו יכול ללמוד גם שהפסח בשפיכה מהפסוק הזה. ומתרצת הגמ' ששני תנאים לפי ר' ישמעאל, אחד לומד מהפסוק, שהניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא. ולומד כר"י הגלילי שהפסח בזריקה. ואילו התנא השני לומד מהפסוק "ודם זבחיך ישפך", לפי ר' ישמעאל. שהפסח בשפיכה, ומימילא לא סובר שהניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא.

  ושואל תוס' בפסחים קכ"א. לפי זה איך הגמ' בפסחים שם, אומרת שהסיבה שר' ישמעאל סובר שברכת הפסח פוטרת את ברכת הזבח, כי הוא סובר שהפסח בשפיכה והזבח בזריקה, והניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא, הרי אין כזה תנא לפי' ר' ישמעאל. 

  ולכאורה קושיה זו קשה גם על הרמב"ם שפוסק שהניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא, ופסק גם שדם הפסח בשפיכה ודם השלמים בזריקה. והרי בגמ' משמע שלא ניתן ללמוד את שניהם כאחד?.

                          למאמר המלא: www.deotai.com