1. תערו של אוקאם הינו כלל בעבודת המדען, על פיו בבחירת תאוריה והסבר לשאלה או לתוצאות ניסויים, נבחר בתאוריה "הפשוטה ביותר" בה ישם כמה שפחות מערכות כללים חדשים וישויות.
2. הכלל דומה לניסוחו של ר' חיים וולוז'ין בעניין "שוטה". מדוע מגדירים אנו שוטה כיוצא יחידי לדרך, המקרע את כסותו ומאבד מה שנותנים לו? הלא באם היוצא יחידי לדרך מעשה שטות הוא, מדוע אנו צריכים שיהיה גם מקרע כסותו ומאבד מה שנותנים לו? ומאידך - באם היוצא לדרך יחידי ייתכן שלצורך עושה זאת, והקורע כסות, אולי סיבה יש לו. מה יואיל שיעשה את כולם? סיבה יש לו לכל דבר ודבר. אלא שתשובה אחת לשלש תמיהות, עדיפה על שלש תשובות שונות לאותן התמיהות.
3. השימוש בכלל לא יכול להבטיח כי התאוריה הפשוטה, הינה הנכונה. בעיניי, דומה הדבר לחוק סטטיסטי. ב X אחוזים מן השאלות, התאוריה הפשוטה ביותר, הינה גם הנכונה ביותר. למען הנוחות נעמיד את ה X על 90%.
4. ישנם שאלות רבות בהן לאחר השימוש באוקאם נוכל בסופו של דבר לפרוך את התאוריה או לאמת אותה, אך במקרים רבים לא ניתן כלל לפרוך או לאמת, והברירה בידינו האם להסתמך על התאוריה הנבחרת בגלל הסתברותה הסטטיסטית, אם לאו.
5. הבעיה מתחילה כאשר אנו בונים תאוריית "אב" הבנוייה על תאוריות משניות רבות. אם על מנת להגיע לתאוריית האב יש לנו להניח הנחות רבות, הסטטיסטיקה מתהפכת ואנו מקבלים תוצאה סטטיסטית השוללת את התאוריה שהתקבלה.
6. להדגמה, בהנחה הראשונית, השתמשנו בכלל אוקאם וקיבלנו תוצאה של 90% הסתברות לטענתינו. אנו ממשיכים משם להנחה השניה המיוסדת על אדני ההנחה הראשונית. בהנחה זו קיבלנו שוב הסתברות של 90%. אלא שבמאזן הכולל ההסתברות כעת הינה של 81% וכן הלאה. לתאוריית אב המבוססת על עשרה אקסיומות שהתקבלו בעזרת אוקאם, יש למעשה רק כ35% הסתברות וכן הלאה.
7. ומשם לנידון דנן (השאלה נשאלה למעשה ע"י "השכן" באשכול שכן) תאוריית האבולוציה (בחלקה של מוצא המינים, התפתחות עולם החי מתא בודד וכו') למעשה כוללת בתוכה עשרות רבות של אקסיומות שכל אחת מהן נתקבלה בעזרת תערו של אוקאם. האם הדבר לא הופך אותה הסתברותית ללא נכונה?
8. טענתי המקורית הייתה כי למעשה יוצר תבוני הוא תשובה פשוטה יותר מאשר האבולוציה. מה דעתכם?
_________________
נשלח ב-9/1/2011 15:55
רק הערה קצרה יש להבחין בין תאוריה ובין פרדיגמה. האבולוציה היא יותר פרדיגמה מתאוריה. ודומני שכבר קידמוני פה בהבהרת ההבדל בין השניים.
נשלח ב-9/1/2011 16:00
פשטות איננו הקריטריון היחיד.
דמיין לך מישהו שמציע את התיאוריה הגאונית הבאה: התיאוריה איננה מניחה כלום.
זו התיאוריה הפשוטה ביותר האפשרית: 0 הנחות.
האם נאמץ אותה עקב כך?
_________________
נשלח ב-9/1/2011 16:03
חימאייר כתב:
רק הערה קצרה יש להבחין בין תאוריה ובין פרדיגמה. האבולוציה היא יותר פרדיגמה מתאוריה. ודומני שכבר קידמוני פה בהבהרת ההבדל בין השניים.
פרדיגמה היא "מקובלות מדעית" למעשה תאוריה שקנתה לה שבת אצל כולם.
נשלח ב-9/1/2011 16:04
רדףהשיג כתב:
פשטות איננו הקריטריון היחיד.
דמיין לך מישהו שמציע את התיאוריה הגאונית הבאה: התיאוריה איננה מניחה כלום.
זו התיאוריה הפשוטה ביותר האפשרית: 0 הנחות.
האם נאמץ אותה עקב כך?
________________
אז לדעתך האפשרות של יוצר תבוני כלל לא קיימת ומכך שהסתברות שלילית היא עדיין הפשוטה ביותר?
נשלח ב-9/1/2011 16:05
"אז לדעתך האפשרות של יוצר תבוני כלל לא קיימת"
היא וודאי קיימת -- ואני אפילו מאמין בה. רק שהיא איננה מספקת הסבר לכלום.
"ומכך שהסתברות שלילית היא עדיין הפשוטה ביותר"
מה זה "הסתברות שלילית"?
_________________
נשלח ב-9/1/2011 16:07
eli_s כתב:
פרדיגמה היא "מקובלות מדעית" למעשה תאוריה שקנתה לה שבת אצל כולם.
לא -- פאראדיגמה היא מטה-תיאוריה, שכל התיאוריות בזמן נתון/בחוגים נתונים נבנות במסגרתה.
_________________
נשלח ב-9/1/2011 16:08
וההבדל הוא?
נשלח ב-9/1/2011 16:11
רדףהשיג כתב:
"אז לדעתך האפשרות של יוצר תבוני כלל לא קיימת"
היא וודאי קיימת -- ואני אפילו מאמין בה. רק שהיא איננה מספקת הסבר לכלום.
היא מספקת הסבר למוצא המינים. לא כך? היא לא מספקת הסבר למהותו של אותו יוצר תבוני בדיוק כמו שהמפץ הגדול לא מספק הסבר למה שגרם לו. "ומכך שהסתברות שלילית היא עדיין הפשוטה ביותר"
מה זה "הסתברות שלילית"? הסתברות סטטיסטית שאקסיומה מסויימת אינה נכונה. הגדרתי זאת למעלה. איני בטוח כלל שההגדרה שלי נכונה ואינה רק פרי מוחי הקודח. בדיוק בשביל זה העלתי את השאלה.
_________________
נשלח ב-9/1/2011 16:14
eli_s כתב:
"אז לדעתך האפשרות של יוצר תבוני כלל לא קיימת"
היא וודאי קיימת -- ואני אפילו מאמין בה. רק שהיא איננה מספקת הסבר לכלום.
היא מספקת הסבר למוצא המינים. לא כך?
לא
"ומכך שהסתברות שלילית היא עדיין הפשוטה ביותר"
מה זה "הסתברות שלילית"? הסתברות סטטיסטית שאקסיומה מסויימת אינה נכונה. הגדרתי זאת למעלה. איני בטוח כלל שההגדרה שלי נכונה ואינה רק פרי מוחי הקודח. בדיוק בשביל זה העלתי את השאלה.
אין דבר כזה "הסתברות שלילית", כמו שאין דבר כזה "הסתברות 2". הסתברות תמיד נעה בין 1 ל-0.
_________________
נשלח ב-9/1/2011 16:19
1. עם יוצר תבוני יצר את המינים כולם, זו לא תשובה לשאלה מהו מוצא המינים?
2. עניין של סמנטיקה?
מה ההסתברות שיצא 1 משלש? 33.3%. ההסתברות אינה 0 ואינה 1.
תוקן על ידי eli_s ב- 09/01/2011 16:23:28
נשלח ב-9/1/2011 16:20
eli_s כתב:
וההבדל הוא?
זה סיפור ארוך. בכל אופן, כדאי לך להכיר את הנושאים שאתה מדבר עליהם לפני שאתה חורץ משהו לגביהם בפסקנות.
_________________
נשלח ב-9/1/2011 16:23
רדףהשיג כתב:
וההבדל הוא?
זה סיפור ארוך. בכל אופן, כדאי לך להכיר את הנושאים שאתה מדבר עליהם לפני שאתה חורץ משהו לגביהם בפסקנות.
_________________
מכיוון שהנושא לא בדיוק קשור לשאלה, מספיק לי הידע אותו רכשתי מוויקיפדיה. בכל מקרה נראה לי שאנחנו מתווכחים על סמנטיקה. לא מעבר לכך.
_________________
נשלח ב-9/1/2011 16:27
"כל אחת מהן נתקבלה בעזרת תערו של אוקאם"????????????????
זהו, אין יותר הנחה תצפית ומסקנות? בימי הביניים זלזלו בתצפית והעדיפו חשיבה פילוסופית. המדע היום נמצא במקום אחר. הממצאים מהשטח מנותחים, עוברים השוואה לממצאים אחרים, ונגזרת מסקנה. מה הקשר לאוקאם?
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשלח ב-9/1/2011 16:31
לאליס
רגע 33אחוזים אינם בין 0 ל1?
נשלח ב-9/1/2011 16:41
"1. עם יוצר תבוני יצר את המינים כולם, זו לא תשובה לשאלה מהו מוצא המינים?"
זו אולי תשובה לשאלה "מהו מוצא המינים?" אבל זה איננו הסבר למוצא המינים.
באותה מידה, "ה' רוצה שחפצים יפלו ארצה" זו תשובה לשאלה "מדוע חפצים נופלים ארצה?" אבל אין זה הסבר לנפילת החפצים ארצה. ובאותה מידה "ככה" זו תשובה לכל שאלה המתחילה ב"למה" -- אבל לעולם איננה מהווה הסבר למה שבא אחרי ה"למה" [חרף העובדה ש"ככה" זו האמת לאמיתה!].
לשם דוגמא, אני אציע תיאוריה מהפכנית שאקרא לה "תיאוריית הרצון האלוקי". תיאוריה זו מסבירה כל תופעה באותו אופן: "כי ככה ה' רצה".
זו תיאוריה מושלמת, הלא כן? היא גם פשוטה בתכלית -- כי היא מניחה הנחה אחת בלבד והיא "כל מצב עניינים שמתקיים -- מתקיים בגלל שה' רצה שהוא יתקיים". היא גם "מסבירה" את כל התופעות כולן.
אז למה שלא נחליף את כל התיאוריות המדעיות כולן בה? -- את המכאניקה של ניוטון ואת זו של איינשטיין ואת מכאניקת הקוואנטים ואת תורת האבולוציה הדארווינית ואת הגנטיקה ואת טבלת היסודות ואת האארודינאמיקה וכו' וכו'? ולא רק את כל התיאורייות המדעיות -- אלא אף את כל ההשערות כולן: למשל, מצאנו גופה איפשהו, ואנו שואלים עצמנו "למה יש פה גופה?". אז במקום לחפש אחרי סיבות המוות, הרוצח וכו' -- למה שלא פשוט נגיד "הגופה פה כי ה' רצה"?
נקודה למחשבה.
"מה ההסתברות שיצא 1 משלש? 33.3%. ההסתברות אינה 0 ואינה 1."
כתבתי: "הסתברות תמיד נעה בין 1 ל-0. " שליש גדול מ-0 וקטן מ-1.
