| נשלח ב-5/2/2011 21:16 |
|
| |
משהו מוזר בפירוש אור החיים.
כידוע חלק מהפסלים שמתארים את משה רבנו עוצבו עם זוג קרניים על ראשו וכמבואר באתר הקדוש וויקיפדיה:
"כאחת הדמויות הבולטות ביותר בתנ"ך, משה היה נושא ליצירות אמנות רבות. לעתים קרובות מוצג משה באמנות המערבית כשהוא נושא את לוחות הברית כשלראשו זוג קרניים- דוגמה בולטת לכך ניתן לראות למשל בפסלו של מיכלאנג'לו, "משה". ייצוג זה בא בעקבות פרשנות מוטעה של הנאמר בשמות ל"ד כ"ט: "כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו", שבתרגום הוולגטה, תורגם כאילו הכוונה היא לקרן כאיבר בגוף, ולא לקרן אור. ייצוגים מאוחרים יותר של משה באמנות, שנוצרו כאשר תרגומים מדויקים יותר של התנ"ך החלו להיות נפוצים, הציגו פשרה עם ייצוג מסורתי זה של משה, על ידי כך שתיאורו אותו כששתי קרני אור בוקעות ממצחו, בדומה לקרניים." ובכן.. הפלא ופלא מצאתי שרידים של הדבר הנ"ל בשער של פירוש אור החיים באחת ההוצאות:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14147&pgnum=1 שימו לב לדמות מצד שמאל שמחזיקה את לוחות הברית והנה זוג קרניים לראשה...
לפי מה שרשום שם שנת ההוצאה הייתה ב1742, ורבי חיים נפטר כידוע בשנת 1743 כך שאולי הוא אף ראה את האיור הנ"ל ומעניין מאוד מה אמר עליו אם ראה..
וכמובן שהלכתי לבדוק את פירוש אור החיים על הפסוק והרי פירושו הקדוש:
{כט} ויהי ברדת וגו'. אמר ויהי לשון צער, לרמוז מה שנכוו כל הצדיקים שבמחנה ישראל ממעלת משה אשר ענתה בפניו דכתיב וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן וגו':
ברדת משה מהר וגו'. לא נודע גזרת הכתוב איה מקומה, עוד צריך לדעת למה כפל לומר ברדתו מן ההר ולא הספיק במה שאמר בסמוך ברדת משה וגו'. עוד צריך לדעת לאיזה ענין הודיע הכתוב שלילת ידיעת משה בדבר קודם שיודיענו תחילה ענין קירון פנים שישנו. עוד צריך לדעת מי הודיעו למשה כיון שלא ידע מעצמו ואם הודיעוהו למה לא הודיע הכתוב סדר ההודעה.
אכן יתבאר הענין לפי מה שהודיע הכתוב אחר זה כי נתן משה מסוה על פניו בתמידות זולת בעת לימודו אם כן יאמר האומר למה לא נתן משה מסוה על פניו ברדתו מן ההר בזמן שלא היה מלמד את ישראל תורה, לזה אמר הכתוב ומשה לא ידע זה היה סיבה שלא נתן על פניו מסוה קודם וראהו אהרן וישראל והנה קרן עור פניו, ועדיין יקשה על זה איך יהיה הדבר שלא ירגיש בעל חי בדבר נוסף בפניו ובפרט קירון פנים, לזה הקדים הכתוב לומר הסיבה שמנעה ממנה הידיעה ואמר ברדת משה מהר פירוש כי בהיותו בהר לו יהיה שירגיש בהוד פניו יתלה הדבר כי יבהיקו פניו מאור פני אל המדבר עמו וברדתו מן ההר נסתלק תלית הרגשת אור פניו, ועדיין תקשה למה לא הרגיש במשך ירידתו, לזה אמר ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר פירוש בכל משך רדתו מן ההר, ולזה היה תולה כי מה שהיה מרגיש בפניו היה מאור הלחות אל מול פניו יאירו ולא ידע כי קירון פנים היה קבוע בו בעור פניו, והוא אומרו לא ידע כי קרן עור פניו פירוש ידע בקירון פנים אבל לא חשב שהיה אור קבוע בעור פניו והיה תולה בלוחות שבידו וזה היה סיבה שלא עשה מסוה וראהו אהרן, וכפי זה גזרת הכתוב היא וירא אהרן וגו' כי זולת כל הכתוב לא היו רואים אהרן וישראל קירון פנים קודם שיקראם שהיה שם מסוה כאשר עשה אחר כך כשהניח מידו הלוחות ולא נשאר במה לתלות מעצמו הרגיש מתת אלהים כי קרן עור פניו ונתן המסוה תכף בסוד (משלי כ''ה) כבוד אלהים הסתר דבר:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 21:26 |
|
| |
סליחה על חוסר ההבנה איפה אתה רואה את הקרניים בדברי האור חיים?
ראיתי את התמונה- של מיכאל אנגלו- נדמה לי שהבורות היא הרבה יותר גדולה- התורה מדברת על או מהפנים- אנגלו צייר את הקרניים בקצה העליון שלהמצח. ממש לתוך שערות הראש
סיפור אמיתי- אחד מראשי הציונות נאם בלהט- יש לנו ב"ה כבר שני קרניים- קרן היסוד וקרן קיימת
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 05/02/2011 21:28:10
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 21:40 |
|
| |
חס וחלילה בדבריו.. רק בתמונת השער.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2011 22:58 |
|
| |
מה הבעיה בתמונה כזו? זהו איור לקישוט ותו לא מידי. כבר עסקנו כאן פעם בציורים על השערים לספרי קודש שונים שהכילו דברים הרבה יותר גרועים (כנראה הוכנסו על ידי המדפיסים הגויים, אבל לא בטוח). לינקי, אייכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:30 |
|
| |
איני מבין קושיית כת"ר, הלא ברור שקרן עור פני משה, שיצאו ממנו קרני אור, גם קרני אור אפשר לצייר, מנין לך שמדובר בקרני עצם? ואם שאלתך מדוע רק שניים? יש לומר דמיעוט רבים שנים כמבואר בספרי הקטן ובעוד כמה דוכתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:43 |
|
| |
כנראה שהטעם האמנותי (המצנזר) שעליו אמונים החרדים בדורינו לא היה ידוע עדיין בתקופות קדומות שהבינו שפרשנות אמנותית היא רחבה מני ים.
גם משוררי שירי החול של ימי הביניים היו מוקעים היום ובניהם לא היו נכנסים כמובן לחידר ושכנים היו בורחים מבניין המגורים (או שמשמרת הצניעות היתה מבריחה אותם קודם.)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:58 |
|
| |
סןסרטי
על פי התמונה רואים שלא מדובר בקרני אור..
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 14:45 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | כנראה שהטעם האמנותי (המצנזר) שעליו אמונים החרדים בדורינו לא היה ידוע עדיין בתקופות קדומות שהבינו שפרשנות אמנותית היא רחבה מני ים. גם משוררי שירי החול של ימי הביניים היו מוקעים היום ובניהם לא היו נכנסים כמובן לחידר ושכנים היו בורחים מבניין המגורים (או שמשמרת הצניעות היתה מבריחה אותם קודם.) |
|
כאן מצאה בעלת חוב מקום לגבות את חובה. האם המו"לים שאינם מוגדרים כחרדים נוהגים כיום לאייר באיורים דוגמת אלה שנהגו לאייר פעם? אימתי לאחרונה נדפס למשל הגדה של פסח עם ציורי עירום? כפי שנהג דפוס פאדובה וליוורנו? ואם בצענערע עסקינן, ראיתי בספר צאנה וראינה דפוס ראשון שמצויים בו איורים של אדם וחוה סמוך אחר החטא, כאשר רק עלי תאנה תפורים כנגד מעוריהם. ההסכן יסכין מכון לא-חרדי כלשהו לההדיר איורים אלה? אולי דעת מקרא, אולי מוסד הרב קוק ויתר גונדא דמזרחי?
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 06/02/2011 14:46:48
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:01 |
|
| |
לשבח גרונם אתה מחזק את טענתי.
אני ציינתי עובדה הסטורית שפותח האשכול לא שם לב אליה והיא שהוא יוצא מנקודת הנחה של ההשקפה התורנית של היום והוא שוכח שלא תמיד זו היתה ההשקפה.
במילים אחרות הגישה שלו היא אנכרוניסטית. במובהק.
ואת עניין בעלת החוב לא הבנתי אולי תאיר את עיני.
תוקן על ידי צענערענע ב- 06/02/2011 15:14:38
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:11 |
|
| |
לא מצאתי בדברייך טענה כלשהי, אלא רק הבעת סלידה כלפי ציבור שלא זכית להימנות על שורותיו. אני עדיין מתקשה להבין מה ענין מצאת לתלות את הטעם האמנותי הנהוג כיום - לחרדים? האם זולתם נוהגים אחרת מהם?
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 06/02/2011 15:13:45
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:20 |
|
| |
שבח צענערענע לא מדברת על הטעם האמנותי של הקהל, אלא על משטר הפחד והדורסנות שאינו נותן מקום לביטוי אמנותי שעלול להתפרש לתרי אנפין. כל מי שאומר משהו או מצייר משהו או כותב משהו חייב לחשוב אלף פעמים שמא יכעיס מישהו ושמא יצאו נגדו בחרב וחנית. אין דבר יותר מסרס מזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:21 |
|
| |
הטענה שלי,כפי שכתבתי בהודעה המתוקנת ,שפותח האשכול שאל את שאלתו מתוך גישה אנכרוניסטית.
ומדוע הדגשתי את החרדים? כי אצלם זה יותר קיצוני.
תקרא את האשכולות השונים כאן על החרדים ותבין לבד.
אבל לא הסברת מיהי בעלת החוב.
תוקן על ידי צענערענע ב- 06/02/2011 15:25:04
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:36 |
|
| |
צענערענע, הוספת דברים להודעתך אחרי שהגבתי, ואין בהם משום תשובה לדבריי, כי אני התייחסתי לנימת הלעג וראיית הנגעים רק אצל הזולת (וכפי שנ"ל את נמנית על הסקטור שהזכרתי לעיל). גם אם זה אנכרוניסטי, עדיין זה לא קשור להשקפה החרדית בדווקא. ושאלת מה עניין מציאת בע"ח לכאן, הנה ראיתי כי כן נוהגין להתבטא כלפי מי שמצפה לקרבנו בקרן זויות ועט על טרפו בהזדמנות ראשונה, במקרה דנן הקרבן המה החרדים שלא קשורים לנושא האשכול.
קולמוגרב, אתה מעלה נקודה חדשה שלא מצאתי בצענערנע. אולם גם אם אני מזדהה עם הכאב העולה מתוך דבריך, עדיין אני מסופק אם בעיה זו קיימת רק אצל החרדים. האם כל האחרים אינם מסננים את יצירותיהם בשלש עשרה נפה?
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 06/02/2011 15:44:47
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:50 |
|
| |
א. אפשר לשאול את פי הכלה. ב. היכן היה בדברי כאב? ג. אתה רואה שאפילו אצלנו לפני זמן מה , בודאי בימי הביניים כפי שציינה צענע ובודאי בימי התנ"ך (ראה יצירה כמו איוב) זה לא היה כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:57 |
|
| |
א. אם היא נאמנת. ב. דייקתי מראש לכתוב שדבריך 'מעלים' כאב, כמובן שאין בידי לדעת האם עדיין לא קהו רגשותיך. ג. מה זה משנה מה היה פעם, הרבה דברים השתנו. איך זה קשור להשקפה החרדית בדוקא? לא ראיתי הו"ל לא חרדית מהדיר את היצירות ה'יפות' של הגדה של פסח.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 06/02/2011 16:01:21
|
|
|
|
|